עדיין בדיון

ה-../images/Emo57.gif שלי

1. שלא כמו הניק שלי, אני בן 32 אבל בהחלט מזדהה עם השיר. 2. אני גרוש, יש לי שני ילדים מדהימים והילדה הגדולה גרה אצלי! 3. מסיים (בקושי, אבל ממש בכוחות אחרונים) תואר ראשון במדעי המחשב. תשאלו למה בקושי אז אגיד שזה לא ממש מעניין אותי ובימים אלה ממש אני חושב על כיוון חדש (ואפילו יצא חרוז) 4. אחד מזכרונות הילדות המוקדמים שלי הוא כשהייתי בן 5 הלכתי לגן עם חבר ופתאום הייתה צפירה וכל כך נבהלתי שנפלתי וקיבלתי מכה בברך. 5. לא אהבתי לקרוא והתחלתי רק בגיל 25 (!) בהחלט תודות לגרושתי...
 

Arana

Well-known member
מנהל
בטוחים שאתם רוצים לדעת../images/Emo35.gif../images/Emo98.gif

סטודנטית שנה ג' לתואר קרימינולוגיה רב-תחומי. מה יש לעשות עם זה? לקבל גמול השתלמות, בעיקר.
מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי לקרוא. בתור בת בכורה ההורים שלי יישמו עליי כל מיני ספרי הדרכה פטנטיים, אחד מהם היה "למדי את תינוקך לקרוא" (כן, "למדי". האבא לא נחשב). הם שמו בכל רחבי הבית הרבה שלטים מאירי עיניים עם מילים (באמת! הם שמרו אותם שנים אחר כך), כך שאני ממש לא זוכרת שלב שבו *למדתי* לקרוא, אני מרגישה שתמיד ידעתי.
מגדלת (פרט לעצמי) חתולה אפורה יפהפיה העונה לשם המפוצץ "קליאופטרה" (טוב, היא עונה כשקוראים לה "קליאו", אבל רואים שהיא לא מרוצה מזה). נכון שאמא שלה נולדה בזבל, אבל הגברת הזו היא גלגול של אחת ממלכות אנגליה היותר-מפונקות, בתוספת כמה גֵנים של ג'ינגיס חאן.
הספרייה הראשונה שהייתי מנויה בה היתה שייכת לאחד מבתי הספר היסודיים בעיר, ואני זוכרת שלקחתי ממנה בעיקר את הספר "הנסיכה והשדונים" של ג'ורג' מקדונלד. הייתי לוקחת אותו, קוראת, מחזירה ולאחר שבוע-שבועיים לוקחת שוב. לפני כמה שנים השגתי את הספר דרך האתר של איתמר לוי, והוא עדיין מחזיק את אותו קסם שתפס אותי אז.
אני כותבת מדי פעם, בעיקר התחלות של דברים, או קטעים שלא קשורים לשום דבר. אני נהנית מהכתיבה עצמה, לאו דווקא מלהסתכל על המוצר המוגמר. מאחר ואבי עובד בתחום שקשור למחשבים, תמיד היה לנו בבית את אחד הדגמים המתקדמים לתקופה, עוד מזמן ה"טקסס אינסטרומנט" עם קלטת הטייפ שצריך להריץ במחשב. ותמיד על כל מחשב היה לנו מעבד תמלילים, מ"איינשטיין רייטר", דרך קיוטקסט לדוס ולחלונות ועד אופיס 2000. אגב, המילון של קיוטקסט שם בכיס הקטן את וורד, וגם כשאני עובדת בוורד אני מחזיקה את קיוטקסט פתוח כדי להשתמש במילון שלו.
 

neta2

New member
איזה כיף../images/Emo9.gif

תודה ששתפתם פעולה: למי שטרם עשה זאת, קדימה זה כיף. רוצה להוסיף על עצמי 2 עובדות נחמדות שרק חאיר שכתבתי את שלי חשתי שבעצם אלו יותר טובות: 1. הגעתי להחלטה שעלי סופסופ לממש את חלום חיי וללמוד פסיכודרמה, רק כעת בגיל 32 אחרי 2 תארים
(עדיף מאוחר לא?) אז כעת אני משתתפת בסדנת דרמה וגם תיאטרון בובות על מנת לצבור מספיק שעות לשם קבלה ללימודים גבוהים. 2. גילית את פירות הים רק בשנים האחרונות ומאז חולה על מולים ושרימפס
 

Boo9ie

New member
דברים שלא ידעתם ../images/Emo70.gif ../images/Emo88.gif

(ולא נורא על כך) ולא העזתם לשאול...
אני מאוד אוהבת מוזיקה, בעיקר ר(ו)ק קלאסי שזה אומר רוק משנות ה60/70 אבל לצערי הרב אני לא מנגנת על שום כלי. מצד אחד העולם איבד נגנית וירטואוזית מדהימה (על תופים) מצד שני... הוא שומר על השפיות ו/או שחיטה עצמית זאת אלטרנטיבה אטרקטיבית ללהיות הקהל המהולל שלי...
אני מאוד אוהבת לדבר... איך לומר?! מרגע שלמדתי לא הפסקתי. איפה שאנשים אומרים מילה אני בהחלט משתדלת לדחוף עשר. ובעיתות מצוקה אני בהחלט מסוגלת לנהל שיחה ערה עם... עצמי ( נשמע קריפי
)
חיבה יתרה ללהרוס/להשמיד/להחריב דברים ללא הבדלי גזע,מין או דת
אני חובבת באפי שבשעות הפנאי עוסקת במסיונריות באפיסטית(בגלל האינטלקטואליות החריפה של הבימבו הבלונדינית
) מסמך אנושי מזעזע...
 

מילי33

New member
ואני

גם אני למדתי באוניברסיטה בחוג לא פרקטי במיוחד ולא מזמן סיימתי את הדוקטורט.
כרגע אני בבוסטון, עושה מחקר באחת האוניברסיטאות הנפלאות בעולם ומרגישה בגן עדן אקדמי.
כשהייתי צעירה קראתי המון- אפילו הגעתי למצב של קדחת אותיות- כיום בגלל החומר האקדמי אותו אני חייבת לקרוא, קשה לי מאוד להתרכז בספרות רצינית ואני מעדיפה ספרי מתח.
כשעזבתי את הארץ השארתי להורי המסכנים כאלה כמויות אדירות של ספרים שכיום אני משתדלת לא לקנות יותר ספרי קריאה אלא רק ספרות אקדמית.
אני גם מאוד אוהבת לרכב על אופניים אם כי בחודשים האחרונים לא יצא לי.
 

asw

New member
חמש עובדות עליי

אני עוד מעט בן 26 אני סובל מאו סי די יש לי תואר ראשון בפילוסופיה ומתמטיקה, מסיים השנה תאר ראשון במשפטים. אין לי חברה אני אולי פוסטמודרניסט
 

asw

New member
ocd

obsessive compulsive disorder סוג של הפרעה נפשית המתבטאת במחשבות מטרידות ואמונה בכוחן. לא נעים...
 

בארטושק

New member
נשמע כיף

כמו חלק גדול באופן מפתיע מהאנשים כאן, גם אני לומד מתמטיקה. אני גם עתודאי, מה שאומר שאני אשתחרר אחרי רוב הצעירים כאן. עד לפני יומיים לא היה לי טלפון סלולרי. הייתי בכלא 6 ליומיים. חוויה נחמדה למדי. התחלתי לקרוא בגיל 6, ומאז לא הפסקתי. אני עוד זוכר איך בכיתה ב' הייתי הולך מהספריה של הקיבוץ (אה, כן. נולדתי בקיבוץ. זו עובדה שישית?) הביתה, וקורא את הספר החדש של ג'ינג'י תוך כדי.
 

תלתלית

New member
גם אני הייתי בכלא 6...

אבל כמשקי"ת הוראה-וזו היתה לא רק חוויה נחמדה,אלא גם מחשלת ובעיקר מאתגרת...השרוך האפור תלוי עדיין בחדר כדי להזכיר לי עד כמה החיים מלאי הפתעות וחוכמה..
סימתי תואר ראשון-בתחום מדעי החברה, לא פרקטי בכלל אבל מעניין, ואני עוסקת בתחום החינוך עם נוער "במצוקה".
תחביביי העיקריים הם מוסיקה, קריאה ואוכל. לטעמי שלושתם ביחד זה שילוב נפלא..ובזמן האחרון גם התחלתי לבשל..
בעוד חודש ושבוע אהיה בת 26..וזו תחושה מוזרה.
אני אוהבת את פו הדוב וחבריו והם מפוזרים לי על המיטה בין הספרים, חלום חיי הוא חדר גדול שיכיל רק ספרים ותקליטים...
 

א ר נ ה

New member
אני לא אוהבת לספר על עצמי, אבל

קבלתי את דין התנועה: 1) ראה כותרת. 2) תמיד הרגשתי שכל המשתתפים בפורום חכמים, עכשיו קבלתי הוכחות. 3) העיסוקים החביבים עלי הם קריאה וטיולים. 4) יש עוד המון דברים שהייתי רוצה לעשות, והייתי גם עושה, אילמלי הצורך המטריד והמעיק להתפרנס. 5) הבושה הכי גדולה שלי - שלא למדתי ערבית.
 

תלתלית

New member
ג'ינג'י גם אני קראתי-זה היה ממכר

<הייתי מהילדות האלה שהיה להן אישור מיוחד לקחת יותר ספרים בספריה> היה לנו ערסל בין עצי האקליפטוס, ובכל פעם שהתערסלתי וחיסלתי את ג'ינג'י בליווי ביסלי גריל ידעתי שאני רוצה להיות סופרת. זוכרת הכי את הספר "מכתבים לצופיה" שחיבר אותי גם לכתיבה של יומנים אישיים. היום הכתיבה שלי היא בעיקר לעצמי. לא חושבת שאמצא בי אומץ להוציאה לאור.
 
סתם עוד עובדה אקראית עלי

מגיל 16 ובמשך כמה שנים ניהלתי יומן חלומות שבו כתבתי את כל החלומות שלי.
 
למעלה