בטוחים שאתם רוצים לדעת../images/Emo35.gif../images/Emo98.gif
סטודנטית שנה ג' לתואר קרימינולוגיה רב-תחומי. מה יש לעשות עם זה? לקבל גמול השתלמות, בעיקר.
מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי לקרוא. בתור בת בכורה ההורים שלי יישמו עליי כל מיני ספרי הדרכה פטנטיים, אחד מהם היה "למדי את תינוקך לקרוא" (כן, "למדי". האבא לא נחשב). הם שמו בכל רחבי הבית הרבה שלטים מאירי עיניים עם מילים (באמת! הם שמרו אותם שנים אחר כך), כך שאני ממש לא זוכרת שלב שבו *למדתי* לקרוא, אני מרגישה שתמיד ידעתי.
מגדלת (פרט לעצמי) חתולה אפורה יפהפיה העונה לשם המפוצץ "קליאופטרה" (טוב, היא עונה כשקוראים לה "קליאו", אבל רואים שהיא לא מרוצה מזה). נכון שאמא שלה נולדה בזבל, אבל הגברת הזו היא גלגול של אחת ממלכות אנגליה היותר-מפונקות, בתוספת כמה גֵנים של ג'ינגיס חאן.
הספרייה הראשונה שהייתי מנויה בה היתה שייכת לאחד מבתי הספר היסודיים בעיר, ואני זוכרת שלקחתי ממנה בעיקר את הספר "הנסיכה והשדונים" של ג'ורג' מקדונלד. הייתי לוקחת אותו, קוראת, מחזירה ולאחר שבוע-שבועיים לוקחת שוב. לפני כמה שנים השגתי את הספר דרך האתר של איתמר לוי, והוא עדיין מחזיק את אותו קסם שתפס אותי אז.
אני כותבת מדי פעם, בעיקר התחלות של דברים, או קטעים שלא קשורים לשום דבר. אני נהנית מהכתיבה עצמה, לאו דווקא מלהסתכל על המוצר המוגמר. מאחר ואבי עובד בתחום שקשור למחשבים, תמיד היה לנו בבית את אחד הדגמים המתקדמים לתקופה, עוד מזמן ה"טקסס אינסטרומנט" עם קלטת הטייפ שצריך להריץ במחשב. ותמיד על כל מחשב היה לנו מעבד תמלילים, מ"איינשטיין רייטר", דרך קיוטקסט לדוס ולחלונות ועד אופיס 2000. אגב, המילון של קיוטקסט שם בכיס הקטן את וורד, וגם כשאני עובדת בוורד אני מחזיקה את קיוטקסט פתוח כדי להשתמש במילון שלו.