עדיין בדיון

[surfboy]

החמישייה הפותחת....

1. אני עומד להתגייס לצבא ליחידה קרבית והקושי הגדול ביותר שלי בקשר לבחירה זו הוא המרחק והזמן לספרים. 2.העיסוק העיקרי שלי בחיים הוא גלישת גלים, ולפני שאני מגדיר את עצמי כבן אדם אני מגדיר את עצמי כגולש. 3.הייתי 3 פעמים אלוף הארץ בפינג פונג, הייתי לפחות פעם אחת אלוף של כל מחוז בארץ ואפילו סגן אלוף אירופה. 4.אני צעיר ולכן עד היום הטעות שאני מחשיב כהכי גדולה שלי בחיים היא שעזבתי את הפינג פונג. 5. אני עושה רשימה של כל הספרים שקראתי ולכל ספר אני נותן ציון שאני רושם לידו. אם אתם שואלים למה אז זה כדי שכשאנשים מבקשים המלצות זה הכי קל להסתכל ברשימה. זה באמת עוזר!!!

 

[עופר D]

../images/Emo45.gif אתך בעניין רשימות

יש לי רשימה בת יותר מ-20 שנה, ויותר מ-400 ספרים. כיף לסקור אותה מדי פעם.

 

[ILet]

גם לי יש רשימה. בגלל שאתם

צוציקים ואני בוגרת ובשלה, רשימתי ארוכה יותר-628 ספרים, נכון להיום. [התחלתי אותה ב-1972]. בד"כ אני גם כותבת מספר מלים ליד כל ספר. מספיקות לי מספר מלות מפתח כדי שאזכר בתוכן. מה שמאד מלהיב ומטריד אותי הוא רשימת הספרים הענקית שטרם קראתי.

 

[עופר D]

רשימתי שלי

איזה כיף להיחשב לצוציק D-: בעצם זה נושא שווה לשרשור נפרד. גם כתבתי עליה פעם. הרשימה אצלי החל מ-1973, אבל היא מעודכנת בעיקביות רק מ-1980. היא התחילה בפנקס מהודר. היום הוא ב- EXCEL. עדיין שומר את המקורית. רשימת הממתינים שהיתה בסוף הפנקס הוכנסה כמובן גם היא לאקסל, מונה כיום גם כ-400

. לא נראה לי שאקרא את כולם, מה גם שהיא גדלה כל הזמן.

 

[Guy K]

תורי?

הסרט הראשון שהפחיד אותי היה הגרמלינס. הייתי בן חמש ובכיתי כל כך בקטע שהגרמלין האחרון נפל לבריכה והפך לחמש מאות גרמלינס, שאמא שלי היתה צריכה להוציא אותי מהאולם בוכה וצורח. גם סדרת הטלויזיה פינוקיו, אגב (המצולמת - לא המצוירת) הפחידה אותי עד דמעות. בצבא הוצאתי עיתון מחתרתי שהופץ בבסיס במקסימום עשרים עותקים - שכל אנשי הבסיס נלחמו עליהם. שמועות אומרות שגם במשרד המב"ס והרס"ר נראו עותקים. העיתון היה עיתון נבזי ומרושע שבעיקר סיפר את כל השמועות המגעילות ביותר על אנשי הבסיס בכותרות מודגשות, והחיילים והקצינים היו נעלבים אם לא היינו יורדים עליהם בגליונות החדשים, בבחינת "אם אתה שם אתה לא שם - אתה לא קיים". עדיף שיעליבו אותם בעיתון מאשר שיתעלמו, אני מניח! בין העיסוקים שלי בעבר: מתדלק בפז, דראג קווין, מנהל באר תת קרקעי, מנהל באר תת מימי, מנהל מתנ"ס, מוכר באוטוגלידה, ואפילו מגיש פינת היפים והאמיצים ברדיו מקומי. יש לי אתר ליפים והאמיצים שכבר כיכב בידיעות ומעריב, ונכנסים אליו מדי יום יותר מ 300 איש מכל העולם - למרות שהוא בעברית! בקיץ הקרוב אני עובר ללוס אנג'לס.

 

[Chatulim]

אני ממש מבינה אותך...

כשראיתי בפעם הראשונה את באטמן בקולנוע, והייתה הסצנה בה ג'וקר לוחץ את היד לאחד המנהלים ומחשמל אותי, התחלתי לבכות ויצאתי החוצה, התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שתובא לקחת אותי בזה הרגע. לא נעים..

 

[passiflora]

והנה החמש שלי

תולעת ספרים מגיל ממש צעיר, כשהורי היו מכבים לי את האור ושולחים אותי לישון, הייתי ממשיכה לקרוא בפס האור שהיה מגיע לחדר, מחלון חדר האמבטיה ( ואני מרכיבה בגאווה משקפיים היום....) יש לי תואר באדריכלות , אבל אחרי מספר שנים שעסקתי במקצוע, החלטתי שהשקעה של חמש שנים, לא שווה חיים שלמים של יסורים. את פרצי היצירתיות שנוחתים עלי, אני נוהגת לשחרר במבחר דרכים ובהם ציור, צביעת כל מה שזז, ובישול - לשמחתם הרבה של מכירי ומוקירי. אני אוהבת ספרים שאחרים נוטים לברוח מהם והדוגמא הטובה ביותר כנראה היא פרוסט... חוץ מזה יש לי באג רציני, אני קוראת ספרים עד הסוף גם אם הם מעיקים מרגיזים ומעצבנים וגם אם זה לוקח לי המון המון זמן... הדבר הכי חשוב בעולמי הוא משפחתי, החצי המדהים שלי( שמוכן לסבול את אותי , את השגעונות שלי, ואת ערימות הספרים בכל מקום), התכשיט בן השש, שתוך פחות משלושה חודשים השתלט על הקריאה, ונראה לי שיצטרף לעולם התולעים, והמקסים בן הארבע שנורא אוהב שקוראים לו, ועוד יותר אוהב לחפש את האות א בספרים שאנחנו קוראים...

 

[ILet]

הזדהיתי עם הבאג שלך. גם לי יש

אותה בעייה. לפעמים זה בזבוז זמן נוראי. אבל לפעמים אני מגלה שהמאמץ היה כדאי וכך אני מצליחה להשתלט על ספרים תובעניים מאד ומהנים מאד.

 

[נעה עצמי ואנוכי]

חמש שלי

הספר הראשון שקראתי היה תנחש כמה אני אוהב, וזה היה בערך בגיל 5 עם אבא. אני קטנטנה, עוד מעט 15 מנגנת על גיטרה כשרע אני רוקדת, מציירת, מנגנת, או קוראת. עשיתי חורים באוזניים 5-6 פעמים (אני כבר לא זוכרת...

)

 

[mp38]

נו, שיהיה...

אני לא כותבת הרבה בפורום אבל בהחלט קוראת ומנסה גם ליישם המלצות...

כשהייתי בכיתה א' אבא שלי הקריא לי את ההוביט לפני השינה ואז התחילה האהבה שלי למד"ב ופנטסיה

אני אוהבת מתימטיקה מאוד ולומדת בתוכנית של בר אילן לנוער מוכשר במתימטיקה. אני מקווה לסיים בגרות בשנה הבאה (כיתה י').

אני שונאת מורות שמשוכנעות בצדקתן, בעיקר מורות לספרות שטוענות שהפירוש שלהן ליצירה, ואך ורק הפירוש שלהן, הוא נכון.

אהבה גדולה שלי בנוסף לספרים ומתימטיקה היא המוזיקה. אני מנגנת על פסנתר ושומעת בעיקר מוזיקה קלאסית, ונהנית מכל רגע. ועוד משהו...

אני מאושרת. יש לי חיים נהדרים ומאז שגיליתי את זה אני מאושרת עוד יותר

יום טוב.

 

[arandiera]

לפעמים אני מתגעגעת

* לאחרונה הפכתי חנונית: הפסקתי עם כל סוגי העשן (גראס-פרלמנט-נרגילה), הפסקתי עם כל סוגי האלכוהול (דרמבוי-קלואה-בירה), כשאני מבריזה מהלימודים יש לי יסורי מצפון. * רק בחודשים האחרונים למדתי את ההבדל בין ארנגטינה לספרד ובין צד שמאל לצד ימין. אהובי מלמד אותי גיאוגרפיה. * החתולה האהובה שלי גססה מאיידס חתולים משך מעל לשנה וחצי. נאלצתי להרדים אותה אצל הוטרינר לפני פחות משנה. בכיתי יומיים. * מאז שאני לוקחת את הקורס של אורית מיטל על סוגיות בכתיבת נשים נהייתי פמניסטית פאנטית וזה כיף. * ככל שהזמן עובר אני מגלה שאני מכירה את עצמי ומבינה את עצמי פחות משחשבתי.

 

[בארטושק]

איידס חתולים?

חשבתי שאיידס זו מחלה אופיינית לבני אדם. עד כמה שאני זוכר, אחת הבעיות עם מציאת תרופה לאיידס, היא שלא ניתן לנסות אותה על העלי חיים. אז מה זה איידס חתולים?

 

[התפוז של ולנסיה]

איידס וחיות אחרות

איידס (AIDS) הוא ראשי תיבות באנגלית ל"תסמונת הכשל החיסוני הנרכש" - כלומר פגיעה במערכת החיסון שהגורם לה אינו מולד, אלא נגיף. HIV הוא הנגיף הגורם לאיידס בקרב בני אדם (H עבור "אנושי"), אך קדמו לו נגיפים דומים בקופים ויש לו גם נגיף מקביל בבע"ח אחרים, כמו חתולים. נגיפים הם מאוד ספציפיים ולכן נגיף התוקף תאי חתול או קוף לא יכול לתקוף כמות שהוא תאי אדם, כך שאין סכנה בסיעוד חתול אומלל הגוסס מהמחלה האיומה הזו

.

 

[Chatulim]

יש דבר כזה איידס חתולים והוא גם

מדבק בין חתולים, כמובן לא לבני אדם. הם עלולים להידבק משריטות וליקוקים (לא בטוחה בעניין הליקוקים). יש חיסון נגד זה, אבל הוא עוזר כמובן רק לפני ההדבקה.

 

[קובנר]

למה את מתגעגעת?

 

[התפוז של ולנסיה]

מתרצה

אני אמנם לא אוהבת "משחקים" כאלה בדר"כ (זו גם נחשבת לי עובדה?

), אבל אחרי שקראתי ונהנתי משאר חברי הפורום, לא אשאר אגואיסטית כזו...

) אני מגדירה את עצמי כחנונית (עוד לפני שאחרים הספיקו

) ועונה כמעט על כל קריטריון שתעלו בדמיונכם (חוץ מהתיכנות, אני לא בענייני מחשבים).

) אני מטורפת על חתולים והייתי רוצה אחד משלי, אבל אני גם אלרגית לחתולים יותר מהכל (מי ניחש אלרגיה ב"חנונית"? קבל

!). לרוב אני מלטפת אותם עד שאני לא נושמת יותר... פרט טריוויה 1 - לרוב חתולים זכרים מעוררים יותר את האלרגיה. פרט טריוויה 2 - דווקא זן החתולים ה"היפואלרגני" הוא פרוותי במיוחד, היות ולא הפרווה היא האלרגן, אלא חומר ברוק של החתולים (שהם מורחים בליקוקים על הפרווה).

) יש לי חבר כבר יותר משלוש שנים. הוא לא חובב קריאה גדול ולא חנון גדול, אבל כן מתכנת ויש לו חתולה (שולה-חתולה)...

) אני אסיים השנה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת ת"א ואין לי מושג לאן להמשיך. הכל מעניין אותי בתחום הזה. בימים אלה אני שוקדת על פרוייקט במעבדה שנושאו השפעת רעל קוטל יתושים על יצורים שאינם מטרת ההדברה. במקביל אני גם עובדת ב"חווידע" כמדריכה - זהו מוזיאון מדע לילדים השייך לפר"ח ומקום נהדר גם לילדים המבקרים וגם לעובדים (חבל שרק סטודנטים יכולים לעבוד שם, כך שבשנה הבאה אאלץ למצוא מקום עבודה אחר).

+

) אני טיפוס של לילה ושל חורף, שמש עושה לי רע. אני אוהבת להתכרבל ואני אוהבת מעילים, שוקו חם, גשם, צעיפים, סוודרים ומגפיים. אבל היות ושאר העולם לא רוקד לפי החליל שלי - צריך ללכת לישון, מחר עובדים, ולומדים, וסופרים למנה...

 

[התפוז של ולנסיה]

תוספת: כתבה מבדרת על חתולים

http://images.maariv.co.il/cache/ART600983.html

 

[ILet]

גם אני למדתי לתואר I בפקוטה למדעי

החיים בתל אביב. נהניתי מאד. סיימתי אותו ב-1979. בין השאר למדתי אצל היינריך מנדלסון, לב פישלזון, פרי קרייצר, אמוץ זהבי. [בערך אז התפרסמה תאורית ההכבדה שלו והמחלקה לזואולוגיה היתה תוססת מאד]. משה אגמי היה אז דוקטורנט. היה ממש כיף. אני בהחלט מבינה את התלבטותך. אכן קשה להחליט. המון תחומים מעניינים מאד. בכל אופן- בהצלחה.

 

[התפוז של ולנסיה]

אני לוקחת את הקורס של זהבי ../images/Emo13.gif

 

[ILet]

לא ידעתי שהוא עוד מלמד.

נזכרתי בעוד מישהו. דני סימון גם היה דוקטורנט כשלמדתי שם.