עדיין בדיון

Ungareska

New member
אוקיי, ננסה....

מצטער, קשה לי בשתי מילים.
תולעת ספרים מגיל הגן. ספרים בשבילי זה כמו אקס מיתולוגית, שתמיד חוזרים אליה ונפרדים. היו תקופות שנטשתי לחלוטין את הקריאה, אבל תמיד חזרתי אליה.
תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהטכניון. הייתי תלמיד מצטיין ביסודי + תיכון, סטודנט בינוני בטכניון. המסקנה: או שכולם בטכניון ממש גאונים, או שמי שמצטיין כל הזמן בלימודים בימי נערותו, נמאס לו ללמוד בגיל אוניברסיטה. כרגע אני עושה עם התואר הזה מה שbambi31 עושה עם תואר ראשון בתיאטרון (ע"ע).
הייתי תולעת מתמטיקה בתיכון, אבל בית החרושת לציונים ששמו הטכניון פיתח בי שנאה עמוקה למקצוע הזה (בסיוטים שלי מרצה עם מבטא רוסי כבד שבקושי יודע עברית צורח "לֶמָהההההההההה"). כדי שלא יאמרו שאני גזען, אציין שהיה לי גם מרצה אמריקאי כזה. רק שהקול שלו היה כל כך חלש שלא הצלחתי להבין אף מילה בעברית שהוא אמר.
חולה על מוסיקה, אם כי לא מנגן על כלום. בתקופה האחרונה מאז מות אבי נגמלתי קצת ממוסיקה מערבית\פופ\רוק והתחלתי להתחבר יותר לשורשים המזרחיים (שזה ממש לא המוסיקה המזרחית תת רמה שיש בארץ - לי מותר לומר את זה.
אם אשכנזי יאמר את זה, ואי ואי, איזה גזען). יאיר דלאל מלך!!!
איזה דבר חמישי יש לי... אה, רווק. קשר לא יזיק כרגע, אבל מציאת עבודה היא בעדיפות עליונה (קשה לתחזק אהבה בלי כסף... בילויים, יציאות, דימוי עצמי וכו').
 

r_yuvali

New member
יובלי

1. כשהייתי ילד, הייתי מחליף כל יום ספרים בספריה (אימא פולניה). חצי מהספר הייתי מסיים לקרוא בדרך מהספרייה, תוך שאני מתנגש בכל מי שמתסובב לידי. 2. אני ממשיך ללכת ככה עם ספרים ביד גם כשאני בן 27. 3. עיסוקי במשפטים (במגזר הציבורי) ואני כל היום קורא וכותב. אני מרגיש שאופן הקריאה והכתיבה המשפטיים משתלטים לי על השפה, ואני מנסה להיאבק... 4. גם אני ירושלמי (מאז שעברתי לעבוד בירושלים)...כמו גם אחרים בפורום...ואני מת על טיולים בכלל, ובירושלים בפרט. לאחרונה טיילתי בשביל חוצה ישראל. לא לאחרונה - בסין. 5. משתדל לכתוב הרבה, אבל אף פעם לא מרוצה. עוד לא פרסמתי כלום, אבל כל שנה יש לי רצון להשתתף בתחרות הסיפור הקצר של הארץ - רצון שאינו מתממש. יובלי
 

אפיפני

New member
5מספר יפה

1. אני קוראת מכורה של פורומי ספרות ואתרי אמנות באינטרנט יש תקופות שאני גם כותבת. 2. לאינטרנט התוודעתי בעקבות דרישה של בתי למחשב חדש שיש לו כל מיני תארים, רציתי להבין למה "צעצוע" עולה כל כך הרבה ולמה אי אפשר להסתפק במשחק קופסא כמו מונופול למשל, היא הראתה לי אני ניסיתי כמה ימים אחר כך קנינו מחשב לה ומחשב לי, זה היה לפני כשבע שנים ואז גם התחילה אצלי תקופת התמכרות . כיום אני מכורה בעיקר לאתרי חדשות ואקטואליה לפורומי ספרות , לשני פורומי אמנות אחד אמריקאי ואחד אירופאי, וכותבת טור אישי בעניני אמנות פלסטית ב אוקפי. 3. יש לי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ואני גם מתפקדת איתו מקצועית כבר עשרים שנה , יש לי גם תואר מבית ספר לאמנות וסטודיו פעיל ויוצר מזה עשר שנים. 4. כשאני אהייה גדולה באמת אני מקווה לחיות כמה שנים בניו יורק ולעשות דוקטורט באמנות באנ,ווי,יו. בעלי מעדיף את פירנצה לאותו צורך. 5 כל אדם צריך לשמור לו גם כמה סודות לעצמו.
 

r i c k i

New member
טוב, תורי ../images/Emo13.gif

אני הייתי מהתינוקות האלה שאהבו את הספרים שלהם יותר מהצעצועים שלהם. הורי צוחקים על זה עד היום. הייתה לי את סדרת הספרים של הדבורה מאיה, והייתי מדקלמת אותה (אני מדברת על גיל 3, אגב התחלתי לדבר בגיל חצי שנה ומאז אני לא סותמת את הפה..) מילה במילה. הייתי חייבת שיקריאו לי סיפור לפני השינה, ואבא שלי, תמיד ניסה להתחכם ולדלג על דפים... אבל אני תמיד הייתי תופסת אותו על חם,
והוא היה צריך לחזור כמו אבא טוב למקום ממנו הוא דילג
המחלה שלי היא לימודים וספרים. אמנם אני לא יכולה להגיד בגאווה שקראתי ה-מ-ו-ן כמו רבים וטובים מכם (טוב, אני רק בת 20) וגם עוד אין לי תארים (אני עוד בצבא... אהה... כן, חתמתי קבע חודש
) אבל אני בדרך הנכונה. בתיכון צחקו עלי שאני "אוהבת" ללמוד. לא, אני לא חרשנית, אני פשוט נהינת מזה. י-ד-ע!!
הפטיש שלי הוא החתולות שלי. מון היא האמא, בל היא הבת (זאת מון!)
יש לי חבר עוד מעט 4 שנים
היה לי איתו ריב ע-נ-ק-י
בגלל שהוא קימט לי את הכריכה של עפיפונים! פשע!
ואני בחורה של חורף! היום לדוגמא, שום דבר לא יוכל לשבש לי את המצב רוח
 

KarinDi

New member
הופרדנו בלידה?

חוץ מהעניין עם החתולות (אני בכלל טיפוס של כלבים, אבל לצערי לא מגדלת אף אחד מהם), נראה לי שאנחנו בעצם תאומות שהופרדנו בלידה. אחרי כל שורה שקראתי אמרתי "גם אני"... אין כמו חורף!
 

Nimst

New member
חתולים

זו חתולה? קראתי פעם ספר על חתולים, והיה כתוב שם שחתולים עם פרווה בשלושה צבעים הם כמעט תמיד זכרים. מאז תמיד תהיתי אם זה נכון. ואגב, הרופא אמר שאני אלרגית לחתולים
(אבל אני עדיין בהכחשה)
 

r i c k i

New member
בהחלט חתולה!

אפילו אין ספק, ואין אשכים מסתתרים או משהו. היא נכנסה להריון וילדה. אני חושבת שזו הוכחה מוצקה
 

een ogenblik

New member
אהמ... הפוך

שלושה צבעים פרותיים מצביע בברור על נקבה. הזכרים בעלי פרווה תלת צבעית הם לא רק מועטים, אלא גם עקרים, ואינם מעבירים את התכונה לדורות הבאים.
 

een ogenblik

New member
../images/Emo52.gif../images/Emo24.gif

הגשתי עזרה ראשונה ממידע של הדיוטות, עד שתבואי לתת הסבר מפורט ומלומד. (אז בעצם שחור+ג'ינג'י זה סימן הנקבות? לא צריך לבן? זה אומר שכל החתולים בדגם שיש שחור-ג'ינג'י הן נקבות.)
 
כן

ההבדל בין כתמים מסודרים של שחור וכתום על קרע לבן ובין בלאגאן צבעוני הוא בתכונות נדידת תאים עוברית, אבל עד כאן מגיע הידע שלי בפרוות חתולים
. אם את רוצה לדעת עוד, יש אחד, אלון ביגלר שמו, הוא מגדל חתולים גזעיים ויודע המון על הגנטיקה שלהם ושל התכונות המעניינות של היצורונים הפרוותיים המתוקים האלו. ממה שזכור לי, הוא מסתובב הרבה פה.
 
להיפך

הם תמיד נקבות! ההסבר פשוט מאוד - אצל כל היונקים המין נקבע לפי כרומוזום * Y. לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחז, ולנקבה יש שני כרומוזומים X (הזוג הזה הוא היחיד ששונה בין הזכר והנקבה, כל שאר הזוגות מכילים כרומוזומים דומים בכל זוג - למשל כרומוזום מס' 1 מאמא וכרומוזום מס' 1 מאבא דומים מאוד ויכולת לקבל אותם גם להיפך). לכן כרומוזומי X ו- Y נקראים "כרומוזומי מין". אצל חתולים גם הצבע השחור וגם הצבע הכתום (ג'ינג'י) נמצאים על אותו אזור בכרומוזום X (על אותו גן). רק הנקבה, שיש לה שני כרומוזומים כאלה, יכולה להכיל גם קידודו לצבע שחור וגם לכתום, כך שכל חתול שמבטא יחד את שני הצבעים האלו (גם אם אין לו לבן) הוא בעצם היא. גם בלי לבדוק מתחת לזנב
. * כרומוזום = מקטע DNA גדול שיכול לעבור שכפול (למעשה ההגדרה קצת יותר מסובכת, אבל זה מספיק טוב). כל ה DNA שבגרעין תאי כל יצור חי (בעל גרעין) מורכב מכרומוזומים, לחיידקים כרומוזום אחד מעגלי.
 

Nimst

New member
אני

מכירה תורשה (או לפחות מספיק כדי שרוב ההסברים יהיו ברורים מאליהם), אבל תודה בכל מקרה:)
 
אם כבר להסביר - אז עד הסוף

לא ידעתי כמה את, או מישהו אחר שקורא את ההודעה, יודע על תורשה וניסיתי לפשט את ההסבר ככל שניתן.
 

r i c k i

New member
אם כולכם מתעקשים להפוך את מוניקה

שלי לנושא לשיחה
אז כדי להעמיק בנושא באמת, כדאי שתדעו שתדעו ש-4 ילדיה יצאו כל-כך שונים אחד מהשני, ולאף אחד אין פרווה עם יותר משלושה צבעים... אחת שחורה לגמרי, אחד ג'ינג'י לגמרי, אחת לבנה לגמרי ואחת שחורה לבנה (ואותה אני הכי הכי אוהבת, כי היא שלי, בלה שמה, והיא גם נורא מסכנה בימים האחרונים, כי הוא חולה מאוד [ולכן מר ורטיגו נמצא אצלי בהולד רציני, כי הפכתי לאמא במשרה מלאה], יש לה זיהום עצבני בכף הרגל ועוד לא יודעים אם יצטרכו לכרות
אני מאמינה שלא. אופטימיות זהירה! אז תאחלו לי ולה הרבה בריאות?!?) המשך יבוא...
 

een ogenblik

New member
איחולי החלמה, ושמירה על ארבע כפות

להשתובבות חתולית מקובלת (למרות שהכרתי חתול עם שלוש כפות בלבד, וגם הוא השתובב ללא בעיות מיוחדות).
 
למעלה