למה חורה לך?
למה אני, כאדם חילוני, שמסורת הדת היהודית מעניינת אותי כקוריוז לכל היותר, צריכה לראות בזה שאני לא מתעמקת במקורות בזבוז יותר מאשר, נגיד, בכך שאני לא מתעמקת בכתבים הקדושים לבודהיסטים, או למוסלמים (בחיים לא קראתי את הקוראן. ניסיתי, זה משעמם מדי. מתנצלת בפני מי שזה מעליב אותו), או להינדואיסטים? ואם כבר, למה לא להתעמק בדברים אחרים? מה יש, כבר הבנתי את כל מה שיש להבין במכניקת הקוונטים, נגיד? או במטפיזיקה? או בביולוגיה של התא? או בתולדות יפן? ולמה הרמב"ם צריך לעניין אותי יותר מאשר הוגי דעות אחרים שהיו בזמנו? או יותר מאשר הוגי דעות סיניים? או יותר מאשר ניטשה? מה יש, זה לא בזבוז שעד היום לא יצא לי לקרוא את כל כתבי אפלטון? יש כל כך הרבה דברים שראוי לדעת ולהכיר, ולא משנה כמה אני אנסה, אני לעולם לא אזכה ללמוד את כולם. למה דווקא התפלפלויות שמבוססות כולן על קונספט שזר לי - הקונספט שיש אלוהים ושהוא מתעניין במה שאני אוכלת לארוחת בוקר - צריכות להיות בעדיפות גבוהה ברשימה שלי, כאדם חילוני? רק כי כתוב בתעודת הזהות שלי "לאום: יהודי"? לא מספיק שבתעודת הזהות האישית והפרטית שלי יהיה כתוב "זהות: אדם"?