סבתא VS אמא - תפקידים

[yeshpitaron]

לא אם הילדים גדולים והם רוצים להיות אתם קצת כי לא התראו

שבועיים?
ואם זה כל כך חשוב אז למה שלא יביאו חצי שעה לפני או להרדים ולהותיר את הסבים לשמור מהסלון? או לבקש לבוא אליהם לשמור כשהם ישנים? למה לזרוק הכל על הסבים?
ואם אכתוב ששכחתי טלפון והיה כעס למרות ההתנצלות ולמרות שידעו היכן אני בדיוק? ואם אכתוב שפעם יצאתי שניה לשים זבל בפינת הרחוב (והיו אנשים נוספים בבית) וכשחזרתי הודעה של "חוצפה שאת לא עונה"?) אז אין כלות ובנים קצת חרדתיים ומשגעים את ההורים?
לא כל החמיות טלית ולא כל הכלות מושלמות.

 

[kagome10]

לא כל החמיות טלית? לא רואים את זה לפי הכתיבה שלך.

 

[yeshpitaron]

אז אולי את לא מכירה אותי מספיק. הפסדת

 

[yeshpitaron]

לא רואים לפי הכתיבה שלי מה, שכתבתי על עצמי והכללתן? הראיה

שלי קצת יותר רחבה ממה שאת חושבת. זו את שנתפסת לקטנות.

 

[yeshpitaron]

מסכימה.

 

[yeshpitaron]

לי נראה שאת קצת מתעקשת וזהו. אני כותבת שנכדיי נשארו בערב חג

וכשמתחשק להם. זאת אומרת עם מי שמתחשק להם (הצד שלה) או כשמתחשק להם (ולא בא להם להתעקש איתם או בערב חג למשל ולפעמים גם שבתות, נשארים ומתמודדים יפה מאוד. אז נו, זה לא באמת כי זה מזיק. יותר כדי להחליט שזה "אנחנו מחליטים" ושוב, הפוסט הראשון שכתבתי היה שהם נוהגים איפה ואיפה ולא כי אני מקפידה פחות...
&nbsp
אז לפי מה שאת כותבת, סבתא של אבא זה סוג ז'? למה? כי ילדה ממקום אחר. זה כל כך מקומם מה שכתבת. לי ברור שהייתי קשורה לאמי יותר אבל מעולם לא הפליתי לרעה.
&nbsp
אני רואה בהודעתך משהו ילדותי ופוגע עד מאוד מקווה שרוב הכלות לא חושבות כמוך. אחרת חבל ללדת בנים לא? או חבל להשקיע כי מתחתנים עם כלה שתזלזל בחמותה והכל עף ברוח. צר לי אבל זה כל כך מקומם התגובה שלך. וצר לי על חמיות שמקבלות יחס לא הוגן ולו כי הבן שלהם הוא לא הבת שלהם.
&nbsp
לא צריך לאהוב אותי כמו הצד השני אבל לכבד כמעט כמעט כמו זה ברור ואף רצוי. חמותי הייתה באה איתי לימי הולדת של ילדי למרות שאהבתי את אימי יות.ר וכשהייתה צריכה עזרה עזרה וכשעברו בית בדיוק סוף שבוע שלא היה להם מקום בין הארגזים היו אצלי וכשלא היה מי שיהיה איתה בחג הלכנו וזה לא כי אהבתי אותה יותר אלא כי אני אוהבת את בעלי מאוד וכיבדתי את לידתו על ידיה וגם ידעתי שדם מדמה זורם בערקי בניי....אי אפשר לי להתחמק בחוצפה ושתלטנות מכל זה...

 

[kagome10]

מה עם הבן שלך?

אני אוהבת את ההורים שלי. אני מצפה מבן זוגי שיאהב את ההורים שלו.
&nbsp
המצב ההגיוני הוא שהאמא רוצה ללכת לאמא שלה, והאבא רוצה ללכת לאמא שלו. אם הבן שלך במקום לרצות להתארח אצלך, לתת בך אמון, ולעמוד על כך שאת סבתא ראויה והיית אמא ראויה, מעלה בפנייך טענות שונות, אז אולי תדברי איתו?
&nbsp
אני לא מצפה מהכלות הפוטנציאליות שלי שיאהבו אותי כמו את אמא שלהם. זה התפקיד של הבן. ואם הוא לא עושה את זה, תשאלי אותו ואת עצמך למה.
&nbsp
וכדאי לעשות את זה בלי המילה "הוגן" או "צדק". כי מה לצדק ולאהבה?

 

[dori78]

תשמעי,

אנחנו לא יודעים מה קורה אצל ההורים שלה.
אולי כששם מאחרים לו את שעת השינה מדובר באיחור של רבע שעה וזהו?
ואולי אצלך מדובר במשחק והשתוללות שמוציאים אותו מהרגיעה היחסית שאמורים לתת לילד כדי שיוכל ללכת לישון?
הרי אין מתג שמכבים כדי להשכיב את הילד, הירדמות זו מיומנות נרכשת והיא גם צריכה להיתמך בסביבה רגועה ושקטה.

ושוב - את נכנסת להשוואות של למה אצל הוריה מותר מה שאצלי אסור.
זה לא משנה.
את כנראה עשית משהו שגורם להם (כן, להם. הבן שלך הוא חלק אינטגרלי מזה) להאמין שאת מזלזלת בבקשות ובאמונות שלהם באופן עקבי.

 

[mykal]

אהבתי ואוסיף

שאני גם התברכתי בקלות נאורות, משחררות, מאפשרות,
יש לכולן ילדים נהדרים ונוחים, וכשאסור להם משהו--הם לא לוקחים ואומרים.
והם הצליחו לגדל אותם גם כששמרצ=תי על הילדים עד שלמדו לדבר.
איזה מזל שיש לי כלות נפלאות.

 

[yeshpitaron]

 

[yeshpitaron]

 

[yeshpitaron]

להבנתי, כי לסבתא מביאים את הנכדים לשעה שעתיים והביתה

(את כותבת על האבסה, הגזמות. אני על נורמה שגם היא עניין של מבט.....) כי הסבתא היא לא מחנכת ומשהו קטן חריג לא יזיק גם אם זה ממתק שהנכד מקבל או איחור בזמן של שינה.
&nbsp
אני גיליתי מוכח, שהנכדים שלי נאסרים לקבל ממני לעתים ממתק (ולא כדי הבאסה אלא אחד מקסימום שניים) אבל מקבלים בבית ים של ממתקים טרם בואם ואז שומעת: "לא, לא הם התמלאו כבר בממתקים היום". אז האם להורים שיש אחריות מותר "להזיק" ? ואם אין זה מזיק, למה לא לשחרר?
&nbsp
ואולי זה עניין של בגרות ומוכנות ויכולת לשחרר? רצון להיות פתוח כלפי הצד השני?
&nbsp
נכון, סבתא צריכה לנסות לשמור על חוקים אבל לא כשיש יותר מידי עד שלפעמים נשמעים כתירוץ.
&nbsp
עתה לגבי הקשר עם הסבים והסבתות- ממש טועה. אולי אם לסבתא לא היה מה לתרום. אולי את מדברת על מיעוט שאת מכירה. אני מכירה אגב גם הורים שלא ממש אכפת להם מהילדים. אישית וכאן ועכשיו. ילד שלי חולה? יתמודד. בבעיה? יתמודד. אז עניין של אישיות ואם יש סבים וסבתות שמפרים את הנכדים אין אושר מזה אבל שחררו!
&nbsp
בנימה אישית, אני מודה לשני הורי על הקשר היקר שהיה לי עם שתי הסבתות. היום אני אשיה מבוגרת ויש לי זיכרונות מהן שמעלים בי רק חיוך. מורשת של סיפורים ונתינה ומאכלים ששחזרתי במהלך חיי. יש עד היום דברים טובים שאני עושה כמו שהן עשו. אז הרווחתי.
אני מכירה אנשים שיש בהם צער רב על כך שלא זכו לזאת.
&nbsp
אז אולי אלו שאת מכירה הם מעטים....
&nbsp
כולנו יודעים שההורים הם האפוטרופוסים של הילדים. איש לא רוצה לקחת זאת מהם. אבל הורים הוגנים יכולים להבין שיש הורים משני הצדדים (לרוב עם ההורים של הכלה זה בסדר...האיסור הוא עם הסבים מצד הבעל) שרוצים להנות מהשושלת ולו מעט. אז כן, סבא וסבתא לא עובדים אצל הילדים אבל הם עוזרים. הם אמורים לנסות לשמור על החוקים בגדר היכולות והסבירות שאינה מזיקה אבל הצד השני צריך להבין שאם יש טעות לא מכוונת אפשר להעיר אבל בלי לאיים.
&nbsp
האם הורה ששוכח מעיל בגשם כי הוא הורה הילד לא ירטב ויתקרר והסבא והסבתא כן?
האם הורה שמשחק עם ילד בגן שעשועים לא יפול עם ההורים? להפך, הסבתא האחראית (אני תשמור כבבת עיניה. ובכל זאת אסונות יש בכל מקום אז אפשר לשמור בעטיפה עם פתח הצצה שאסור לפתוח העולם מסוכן...
&nbsp
הורה מפטר מטפלת או בייבי סיטר כי עליהם אפשר לסמוך פחות מסבתא. הורים מפטרים אותם כי הם כל יום אתם. כי להם פחות אכפת.
&nbsp
להשאיר ילד אצל בייביסיטר בת שמונה עשרה יותר מסוכן מלהיות עם סבתא.
לקחת ילד לגן ולפחד שינשך על ידי אחד הילדים יותר מסוכן מסבתא
גן ילדים עם עשרים שלושים ילד ושתיים שלוש גננות יותר מסוכן מסבתא.
&nbsp
וכשסבתא אומרת שהחוקים נוקשים ורבים לא מתכוונת שהיא מזלזלת אלא לאזן. כי אם היא רואה נאמר פעם בשבוע ובכניסה לדלת מכריזים לא לגעת ולישון וגם לא לשיר ולא לספר ולתת לילדים לבכות. אני כסבתא לא מוכנה. לא עשיתי לילדי ולא אעשה לנכדי. אם יש התעקשות, אין בעיה. תביאו כשתרצו שאשחק אתם.
&nbsp
הכל עניין של איזון. אם יש איזון והסכמה הכל מסתדר אם אחד הצדדים רוצה לקבוע את החוקים ולעשות שריר או לנקום, לא יעזור כלום.
&nbsp
&nbsp

 

[kagome10]

את לא מבינה דבר אחד פשוט

הילדים הם הילדים של ההורים, לא של הסבים. ולכן ההורים קובעים את החוקים. נקודה.
&nbsp
הם יכולים לתת לסבים לכופף את החוקים, או לנתק קשר עם הסבים. אבל הם קובעים את החוקים.

 

[yeshpitaron]

מכל מה שכתבתי הבנת שלא הבנתי שהילדים הם

ילדים של ההורים? לא משנה כמה שחזרתי על זה ?
&nbsp
ואני הבנתי שאת בעניין של כיפוף הסבים והסבתות. אני מרגישה שיש כלות (בלי להשמיץ, זו הרגשתי ולא כולן מדגישה לא כולן) מחזיקות את הילדים ככוח. הנכדים הם הכוח אתו אפשר לכופף את הסבתא והסבתא. איום בניתוק הוא דבר שמעיד על חולשה ולא בגרות או יכולת התמודדות וזה תמיד, כמעט תמיד חוזר כבומרנג.

 

[sweetdreams]

כמו שאת רואה, זה לא שחור או לבן, והדעות הן לכאן ולכאן

חלקן תומכות בעמדתך, וחלקן לא. כך שנראה לי שאפשר להסיק שאין פה צודק מוחלט או טועה מוחלט.

אז במצב הזה, כשיש הורים שחושבים אחרת מהסבים, ולא מגיעים להסכמה (שוב, כמו פה בפורום), מי לדעתך קובע מה יהיה בסופו של דבר? רצון ההורים או רצון הסבים? כיוון וזוהי נקודת המפתח!

אם אנחנו מדברים ברמה התיאורטית, ברור שאפשר לקחת דעות מפה ודעות משם, ודעתך היא לגיטימית בדיוק אותו הדבר כמו שדעתם של האחרים לגיטימית, כולל בנך וכלתך. והם החליטו שהם חושבים אחרת ממך. ובמצב הזה, לנסות ״לכופף״ את דעתם כך שתתאים לך ולהשקפת עולמך, במקום לנסות להתאים את עצמך אליהם, פשוט לא יעבוד.

את יכולה להמשיך ולחשוב אחרת מהם, אבל בשורה התחתונה, זה לא יעזור לך - זכותם לחשוב אחרת מהם, והדעה שלהם גם לא כזו מנותקת מהמציאות כפי שאת יכולה לראות (יש עוד שחושבים ככה), וכל עוד תתנגדי להם ותחשבי שממקומך להתערב בעיניינים האילו - את תצאי הנפסדת מהסיפור. לא בגלל שאת טועה בדעתך לגבי אופן גידול ילדים וכולי, אלא פשוט כי את לא קוראת נכון את המציאות שאת נמצאת בה.

 

[אמאשלשון]

לא רק היא תצא נפסדת מהסיפור

גם הנכדים.....וחבל שיש הורים שלא מזהים את החשיבות של סבא וסבתא בחיי הילדים שלהם......

 

[sweetdreams]

את אולי צודקת, אבל הצד השני של הסיפור בכלל לא נמצא פה..

.. ובכל מקרה, עליו אין לא לנו ולא לה השפעה. אז לא נותר אלא לקבל את עמדתם בתור עמדת מוצא, ומכאן להחליט מה עושים. להתלונן על זה, ולהסביר למה בכל זאת היא צודקת והם טועים, לא יעזור..

 

[yeshpitaron]

אני לא מנסה להיות צודקת מלבד להביע דעתי ומותר לי לא?

כשהתחלתי לכתוב, כתבתי מתוך רצון לפרוק בעיקר ולהתייעץ על מצב מסוים אבל ניתחו חמות פגיעה שרוצה לשלוט אולי לא במילים מפורשות אבל מתוך התגובות כך הובן.
&nbsp
מותר לחלוק ומניחה שכל אחת תמשוך לצד שלה. ברור לי שחמיות מעורבות תוכלנה להבין אותי יותר וכלות מנוקרות או מבוצרות בדעתן (בלי קשר לזכותן שאין לי בה ספק) תתנגדנה. אחרת לא היו מתבצרות. אבל אני רציתי לקחת מה שטוב לי ולחשוב לבד...כאמור, חלק עזרו מאוד!!! אחרת לא הייתי כאן
&nbsp
לגבי מי קובע. חד משמעי ההורים אבל השאלה אם זה חכם והאם המשקל של רווח (לשלוט)מול הפסד (לא מעט) משתלם גם בטווח הרחוק. (כן אני בקשר עם אדם נאור מאוד שסיפרתי על מעשה שעשיתי לנכדיי ואמר: הלוואי שהייתה סבתי עושה לי גם אבל אני מרגיש החמצה שלא הכרתי את סבתי כמו אחותי...).
&nbsp
ומי אמר שניסיתי לכופף אותם? אני פשוט חושבת שזה לא מתאים לי ובכלל לבוא לבית של משהו ועל סף הדלת (כמה אני חוזרת על זה) לבקש שהילדים ישר למיטות בחושך. גם אם בוכים. לי לא מתאים. לבקש לא לדבר גם בלי להגיד שלום חמש דקות. לי לא מתאים. ועכשיו, כמו שאני לא יכולה להכריח אותם להביא את ילדיהם (אלא לבקש) הם לא יכולים להכריח אותי לקחת תיק (וזה היה תרוץ!!! אני יודעת את זה כי היה מטר של שאלות למה ולמה ולמה) כבד. נראה לך נורמאלי להתווכח על צבע תיק. משהיא כתבה פה ואני מקווה שאינה רצינית שאולי חשבה כלתי שזלזלתי בצבע של התיק. נו, באמת!!! זה אפילו מצחיק אותי. נניח שכן. האם זה מה שמפריע? ואם כן, שלא תתן את הנכדים. אין צורך ב"שגעון השתלטנות הזו". עם כל האהבה והכאב שיבואו לארוחות שישי, פוצי מוצי ושהצד השני שמקבל כבוד ייקח.
&nbsp
ואמשיך בהתאם למה שכתבת, אם הם חושבים אחרת ממני ולא מוכנים להבין גם את הצד שלי, אם יעמדו כשוטרים ויקבעו חוקים הזויים וכן יש הגיון אוניברסלי ומציאותי ולא מנותק מהמציאות, אני לא אצא מופסדת כי את שלי עשיתי, ועשיתי על הצד הטוב ביותר. מי שיצא מופסד בטווח הקרוב זה הבעל, בהמשך הנכדים ואחר כך האם כשתהיה כלה.
&nbsp
תזכרי את מה שאני כותבת פה: כשתהיינה לך כלות, נכדים מהם תחשבי אחרת. תזכרי. אם תבורכי בכלה קלה ומשחררת-המשפחה הרוויחה אם לא- אחת שתחשוב שילדיה הם נשק שתוכל לתמרן איתו-תפסידו כולכם, לא רק את. גם הם. תזכרי את לא חייבת להסכים עכשיו.
&nbsp

 

[MOBY6]

להאיר לך נקודת מבט

שמגיעים עם ילד ישן או חצי ישן ואומרים לא להתייחס.
הם מגיעים בשעת השינה של הילדים. הילדים צריכים לישון אחרת יהיו אומללים ויהיה להם קשה. ההורים רוצים שהילדים ישנו כי כל היום היו איתם והם זקוקים למנוחה.
אז יש להם אופציה לא לבוא אליך כי הילדים צריכים לישון, אבל אז תגידי שלא באים מספיק ותתלונני על כמות הביקורים (למרות שמופסטים עבר שלך, אתם נפגשים אחת לשבוע לפחות, שזה הרבה).
או שהם יגיעו וירצו מיד להשכיב את הילדים, וברור לי שלך בתור סבתא זה מבעס כי את רוצה להיות עם הילדים, אבל הילדים רוצים וצריכים לישון. וזה מה שחשוב.
זה לא עניין של חוקים של ההורים.
אגב, הרבה פעמים החוקים של ההורים נקבעים מתוך היכרות עם הילד וצרכיו, יש ילדים שמאוד קשה להם לישון.
אז למה את ישר רואה פגיעה בעצמך במקום לראות את טובת הילד?

 

[אמאשלשון]

בהחלט, ההורים המפקדים העליונים של הצבא הקטן שהם הביאו לעולם

אבל יש הורים כמוני שלא מחפשים לשלוט בצבא אלא לגדל ילדים מאושרים עם כמה שיותר אנשים שאוהבים אותם מסביבם ולא עם אנשים שעומדים למסדר המפקד ומחכים שארשה להם לקחת את הנכד לסרט.
ומה אומר לך....הילדים שלי כבר לא ילדים והם בהחלט גדלו לבוגרים מקסימים שלא רק מכבדים את סבא וסבתא כי ככה צריך אלא אוהבים אותם וומש אוהבים לבלות איתם אפילו היום כשהם כבר גדולים.
ויודעת מה......אני בטוחה שבפעמים הרבות שהם ישנו אצל סבתא וסבא הם הלכו לישון מאוחר, השתוללו עם הבני דודים ועשו בלאגן שבבית לא הרשתי לעשות והפלא ופלא......הם ידעו (כאלו אינטלגנטים.....) שלא כל מה שמותר אצל סבתא מותר בבית...והכל...בסדר וכולם גדלו להיות אחלה חבר'ה