דורי, אני לא כתבתי שלא לקחתי ציוד שהיה צריך ואם כן טעות. ממש
לא. הסיבה שהעברתי חלק מהדברים כי התיק כבד ולא נוח לנשיאה.
וכן, שיגידו תודה כי באמת הייתי באמצע ועזבתי הכל למרות שאני עושה במסירות נפש את מה שצריך. אני אדם וככזו עושה טעויות ומי שלא מכיר ומוכן למחול על הטעויות שלא יביא לי לשמור.
 
ודורי שוב

מה היה מנוגד כל כך בלא לקחת תיק בראותי שהוא לא קל? האם זה כל כך חשוב ומשנה רק כי הם דמיינו שצריך לקחת את זה או שפשוט צריך לקיים את הצו הבלתי נאמר. הם גם לא אמרו מראש, "הנה, זה התיק" וגם אם כן ואחר כך הייתי רואה שהוא לא נוח לנשיאה לא הייתי לוקחת וזה כל כך מטופש לעשות עניין מזה...
 
וכן, ברור /שאני כן עושה להם טובה והיא הדדית כי אני נהנית מנכדיי והם מהמשמורת. עובדה, זה חוזר . הבקשות חוזרות ואני לא יכולה לעמוד בפיתוי. למה? מעניין...
 
גישתי הכללית, מי שרוצה טובה שלא יצפה שהעזרה תהיה מושלמת כי אנחנו אנשים שונים ואם יש משהו שמפריע לאחד הצדדים שיגיד לא.
לשחרר!!! יש חיים אחרי הטעויות וגדלים ילדים נפלאים. מעניין מה הייתן עושות אם הייתה לכן חמות כמו בת דודתי. חופשי לוקחת את הילדה ונותנת מה שמתחשק לה. פתאום נוסעת לצפון ברכבת ומשם מתקשרת להוריה שהם שם. פתאום בגינה ושכחה או זכרה ונתנה וקילחה וההורים בכלל בעניינים שלהם.
 
דורי, אתן נתקעות יותר מידי בתיק הארור הזה ולא מבינות מה היה בדיוק. אתן גם לא מבינות שזה היה באמת תרוץ. רק אני יודעת וההצטברות של הדברים הובאה כאן כמקשה אחת אבל זה לא.
 
בייביסיטר גם נותנים באהבה או מחפשים רובוטים.
 
כשעשית בייביסיטר אולי היית צעירה וזרה ולא חמות מנוסה ומכירה את הבית.
 
לעולם לא עלה על דעתי לבקש מחמותי משהו קטן מלבד איך להכין בקבוק לקטנים שלי. בחיים גם לא העזתי לבקר אותה על הטובה שעשתה לי וכן, טובה.
 
בייביסיטר עם תשלום היא בחורה צעירה וביישנית או שלא ולא מנוסה. ולרוב חוששת להפסיד את דמי הכיס. בלי רגש מיוחד לילדים אם בכלל. באה לעבוד. בוודאי שיש הבדל.
את לא יכולה להיות אדם זר ולתמרן כבייביסיטר אחרת תפוטרי ותפסידי עבודה.
 
אמרתי את משפט הניצול הזה בהקשרים אחרים גם ועדין עומדת על כך (מה קרה שגם את החלטת נגד התואר של הסבתא שלי לא הבנתי

אבל לא נורא החלטת להביע דעה הנה גם אני עונה: לקחתן מה שהתחשק לכן ועשיתן מזה קצת סלט, הרגשות פעלו ביתר שאת.
 
אז מגיבות, עם כל הכבוד ומכבדת מי שכבדה אותי בתגובות אבל מי שלא אומר - אתן לא מכירות אותי, לא את אופיי ולא את הצד של הבן והכלה. אתן לא מבינות מי אני כלל וטוב שכך אחרת הייתן מתנצלות.
 
אתן לא במקום בו הייתי, לא במחשבות שלי ולא בהלך רוחי וסביבתי.
אתן לא יודעות מה נתתי ומה קיבלתי ואין לכן שום מושג על חיי מלבד פוסט תמים של ביטוי רגשות שכיווצתן והרחבתן כאוות נפשכן המיוסרת מהחמות שלכן.
 
להבא אם אחליט לפתוח בפוסט או תגובה זה יהיה כללי ומחושב ואולי שקרי העיקר שיתאים לכמה בנות פה.