נו אז הגענו לאחדות דעות בענין הבינה והבחירה
אבל תיקון אחד, הוא לא עמד לדין בגלל שחבריו לעבודה הצליחו להחליק ולשכנע את הממונים עליו לא לעשות למרות מכתב האזהרה שקיבל . אבל בהחלט עמד בסכנה כזו, לא חלילה בגלל איזו עבירה מי יודע מה, אבל בהחלט עשה מעשה שלא יעשה ודווקא כדי לעזור לגברת. לא נכנס לחובות אבל הפסיד הרבה כסף כי פיטרו אותו בגללה ולא קיבל פיצויים של קרוב ל-4 שנים של עבודה קשה ומפרכת והיה עלול לפגוע בקריירה המקצועית שלו אילו המשיך ללמוד מקצוע מסויים שאותו הוא למד באותו הזמן. ולמרות הכל קיבלנו את בחירתו, בניגוד לחמותך, קיבלנו אותה למשפחתנו ונשאנו בעול הכספי של החתונה כפי יכולתנו לאחר שהודיע לנו שזו בחירתו הסופית , ואף על פי כן ולמרות הכל יצאנו הרעים המנוולים ומאשימים אותנו בהאשמות אוויליות, אינפנטיליות ובלתי רציונליות. וכפי הנראה שאם יהיו לנו נכדים, כנראה שלא נזכה להכירם והם אותנו. ולמרות שניסינו לגשר ולהתפייס, שלחו אותנו לעזאזאל. אז החלטנו שאנחנו בהחלט הולכים, והחלטנו גם שלמרות הכאב והאכזבה יש לנו חיים משלנו ושמחת חיים , ואין לנו חשק להשקיע יותר אנרגיות במי שלא רוצה אותנו בחייו. שיחיו את חייהם בשמחה אם זה מה שמביא להם את השמחה והנחת והשלווה. אז נכון שבהתחלה זה כאב, אבל הכאב הולך ומתרופף. יש גבול לפחד מפני חרב הניתוקים וההפרדות המתהפכת מעל ראש הורים , בסופו של דבר מתרגלים לכל דבר, וחרב פיפיות של ניתוק בסופו של דבר נתקעת גם בצד המנתק, גם אם כרגע היא תקועה רק בגופו של המנותק. אז בבקשה, אל תטיפו כאן מוסר ותתייפייפו , ואל תגידו לי שמישהו כאן היה רוקד מגיל ואושר , ומקבל את הבחירה בשקט ובשלווה אם היא היתה מגיעה לסף ביתו. נהדר לנדור נדרים שלא נעשה דברים שעשו לנו ככלות צעירות , תאמינו לי שנדרתי את הנדרים הללו ואני מקיימת אותם, לא מתערבת בחייהם, לא מתערבת בחינוך נכדתי יודעת את מקומי כסבתא וכחמות שמחה לעזור ולשמרטף כי זה עושה לי טוב בנשמה, כשהיו יחסים טרם ניתוק, לא הפליתי בין כלה לכלה . אבל זכותינו כהורים היתה להסתייג ולהביע את עמדתינו , מה לעשות? אנחנו בני אדם ולא מלאכי שרת אולי אתן תהיו כאלה. הכלל של never say never לא תמיד עומד במבחן המציאות המרה.
