k a k u l a

[פרצלה]

את פשוט קשקשנית

איפה כתבתי שאת רשעית? איפה כתבתי משהו נגדך בכלל? קשקשנותך גובלת בשקרנות. כתבתי דבר כללי ביותר והוא נכון גם אם תצעקי עד מחר. ההורים יכולים להיות צודקים אבל ברגע שהם יוצאים נגד הכלה יכולים להיות שלושה דברים והם צריכים להיות מוכנים. או שהבן יסכים איתם ויעזוב את אשתו או שהבן יקשיב להם יהיה חכם ולא יערב את אישתו והדברים יסגרו יפה בין הבן וההורים או שהבן יהיה טיפש יערב את אישתו תהיה מלחמה והבן יחליט על צד,או ההרוים או אישתו מה את רוצה ממני? אני אשמה שהביקורת אצלכם לא נשארה רק בינכם ובין הילד שלכם והכל הפך למלחמה אחת גדולה? ואני אשמה שהילד שלכם בחר בצד של החברה שלו והתחתן איתה למרות הכל? אני אשמה שכלתך כנראה הסיתה אותו נגדכם? או אולי נעלבה ממכם עד עמקי נשמתה או לא יודעת מה? אני אשמה בקרע במשפחתכם? תסתכלי קצת על עצמך,אולי יש לך נטיה להאשים סתם?

 

[klasica]

אפשר להציע לך כוס מים קרים פרצלה?

האשמתי אותך במשהו? אמרתי שאצלך יצאנו מנוולים מה אפשר להבין מזה למשל? אם בן אדם עושה מעשה פלילי מלכתחילה אין לו כנראה הרבה בינה. אבל תמיד קל להאשים מישהו אחר. למה פשוט לא ללכת למקור ולהאשים את הבן? הא אשם שעשה מה שעשה. הוא אשם על שהתנתק מהוריו. ובאופן כללי הוא אשם אבל היא לא משפחה אז קל להאשים אותה. (מנוולים שכמונו ) או איך אפשר להבין את זה? הכי קל במקופ להתאכזב מהילד זה למצוא מי......"גרם" לו לעשות משהו....(שוב מנוולים שכמונו) והאשמתי אותך במשהו? למעשה התנהל דו-שיח ביני ובין טרומי , הוא התנהל די בנעימות. ובענין הקשקשנות, והנטיה להאשמות, טלי קורה מבין עיניך וקיסם מבין שיניך. ובאמת אין לי שום ענין להמשיך את הדו-שיח איתך. במיוחד לא בנושא הזה ולא בכל נושא אחר. בייי.

 

[פרצלה]

בתנאי שתשתי כוס אחת לפני

את לוקחת את סיפור חייך הבאמת עצוב,אפילו מעט טרגדי,לאבד בן סתם כך,נראה לי שאין יתר עצוב לאמא מבן שהחליט להתנתק ממנה,ממש כמו תהליך קשה של אבל. ומהאבל הפרטי שלך,את משליחה עלי או על אחרות. יקירתי,אני מחבבת מאוד את חמותי ונראה לי שגם היא אותי. הצלחנו במקום שרבים נכשלים. הביטי בראי נסי להבין למה בנך לא רוצה כל קשר איתך. כלתך אינה חשובה,יש כלות רבות שרבות עם חמותן אבל בנים מעטים שמוותרים על אימם. ואל תכעסי על אחרים בגלל זה זה מגוחך וטיפשי.

 

[klasica]

באמת תרגיעי יקירתי, אני לא מתאבלת ולא איבדתי

שום בן, הוא חי נושם בריא ומאושר ברוך השם . איבוד בן הוא מושג סופני ואינני מאחלת לאף אחד את הקללה האיומה הזו. אני לא משליכה על אף אחת שום דבר. גם לא עליך. לגבי להביט בראי ולראות למה אינו רוצה קשר איתי, ממליצה לך לקרוא מאד את הספר קרוב רחוק של ורדה רזיאל זקונט, אולי יאיר את עיניך למה ילדים מתנתקים מהורים, לא תמיד בגלל שההורה מפלצת, מרעיל וכדו', לפעמים דווקא להורים אגואיסטים יש ילדים שלא יעזבו אותם לרגע, ודווקא להורים שנתנו את נשמתם, חלבם ודמם משהו לא ימצא חן בעיני הבן יקיר והוא יבחר להתנתק . ותתפלאי שיש מאות הורים כמוני והסיפור שלי ממש זניח עוד ממש שולי, רק שאנשים מתביישים לספר. זה לא נעים זה נכון. אבל נשארים בחיים. ויש פתגם באידיש שאומר כאשר יש לך ילדים בסביבה אל תדבר על ילדים של אחרים, במיוחד כשהילדים שלך עוד קטנים. אף אחד לא יודע מה צופן לו גורלו , וילדים במיוחד אינם צפויים, גם כשהם בצעירותם קשורים לאימם והם מה שנקראים הילדים של אמא. ודי לחכימא ברמיזא. אמר כבר המשורר אגב הוא התנתק גם מאבא. מילא אם זה היה רק איתי הייתי באמת בוחנת את עצמי היטב בראי.. אגב, יש לי עוד בן וכלה ונכדה ויחסינו מצויינים והיא מחבבת אותנו ואנחנו אותה, מאד מעריכה אותה את חכמתה ואת התנהלותה ויחסינו עם בני מצויינים ועם הנכדה עוד יותר . אז אני רחוקה מאד מאבל ומעצבות ומטרגיות. אז על איזה מראה להביט בדיוק פרצלה? וביחס לבני, הזמן יעשה את שלו או שלא. מכל מקום שמחת החיים שלי לא נפגמה כהוא זה, מהרגע בו החלטתי והגעתי למסקנה שחבל להשקיע אנרגיות על ריק. ישנן צרות גדולות יותר בחיים אני בהחלט ממשיכה הלאה בחיי דלתי נשארת פתוחה, ירצה יכנס לא ירצה לא יכנס. קטע מתוך הספר קרוב רחוק ומכאן תביני שיש סיבות רבות לניתוקים מהורים,: "יש אוכלוסייה ענקית של הורים נפגעי ילדיהם, אלא שזה נושא מוחבא בארון, ולא צריך שזה יהיה כך", אומרת הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט, מחברת הספר "קרוב רחוק – ניתוק ושיקום יחסים בין הורים לילדיהם הבוגרים" (הוצאת "כתר"). "נכון שיש הורים שעשו שגיאות איומות, כמו, למשל כאלה שבשום אופן לא מוכנים לקבל את בן הזוג של בן או הבת. אבל לא תמיד הם עושים שגיאה פטאלית , שמביאה לנתק, יכולה להיות גם שגיאה קלה. הכי חשוב, בעיני, הוא שהורים יבינו שבהרבה פעמים הם אינם אשמים, אלא קורבנות של סיטואציה. במקרה המפורסם של נתן יונתן , למשל, שבנו זיו , כפה עליו נתק של 30 שנה, כתבתי מכתב נזעם לזיו, כי התנהגותו כלפי אביו הייתה לא מוצדקת בעיניי. ויש מקרים שהבת התחתנה עם מטורף, קנאי, רכושני, שרוצה לבודד אותה מהעולם, או שהבן הטוב והנחמד ממשפחה טובה התחתן עם בחורה מלאה רגשי נחיתות, השונאת את משפחתו שנאת חינם. ולפעמים, הילד פשוט "מתחרפן", יש לו רגשי נחיתות כלפי האחים והאחיות שלו, והוא לא יכול לעמוד בקנאה הזאת וטוב לו להתרחק מהמשפחה. ולפעמים זה צירוף של נסיבות ומבנה אישיות". מאחלת לך שלעולם לא תעמדי בנסיון.

 

[פרצלה]

העיקר ששכנעת את עצמך

 

[klasica]

לא ענין של שכנוע ואני מניחה

שהיה קל יותר לשמוע שאני הרוסה מייללת ובוכה כבטרגדיה יוונית. למדנו לחיות עם הנתק בשלום מסוים, כי לא צריך לחיות בתחושה של קורבן כל הזמן. אם אנחנו נמשיך להתחנן והוא יגיד לכו לעזאזל, זה רק יחזק את התחושה שלנו כקורבן. במקרה כזה עדיף לקחת כיוון אחר בחיים, ולבנות את החיים מחדש, בלעדיו. לפעמים צריכים לעזוב , לדעת שהילד חי ולהגיד לעצמך: זה מה יש, עכשיו צריך להתמקד בחלקים הטובים של החיים. יש לי מלא חלקים כאלה. נראה לי שיש לך עוד הרבה מה ללמוד בחיים ולהתבגר יותר.

 

[פרצלה]

ברור שמותר ויהיו הסתייגויות

אבל החכמה היא לדעת להגיד אם ממש רוצים אבל לדעת לכבד את הבחירה לאחר מכן. אספר לך סיפור. הורי מאוד לא אהבו את אישתו הראשונה של אחי. רק מה......ההסתייגויות היו קטנות לא משהו קריטי,פשוט לא אהבו אותה,לא התחברו אליה,משהו בה לא נראה להם ולא יכלו לשם את האצבע. אז מה? היו צריכים לפתוח מלחמה? להתנגד לחתונה? למרר לאחי את חייו כי בחר אישה שהם לא היו בוחרים עבורו לו יכלו? הם קיבלו אותה למשפחה,נתנו לה הרגשה הכי טובה שיכולה להיות בסוף...אחי הבין את מה שהבינו הורי מההתחלה שהיא לא זו והתגרש. ביום הגט היא הגיע אל הורי וחיבקה אותם ואמרה להם שהיא אוהבת אותם ולעולם לא תשכח אותם.היא אף פעם לא הרגישה שהם לא באמת אהבו אותה,וזו היתה גדולתם. למה הם עו זאת? כי הם הבינו שהיא הבחירה שלו למרות ההסתיגות שלהם,שהיא עלולה להיות האמא של הנכדים שלהם(בסוף לא היו ילדים) וזו המשפחה החדשה של אחי נקודה. וזה לגבי מה שכתבת שלו הם יסתייגו הם בכל מקרה יפסידו. והנה,הורי ידעו להגיד לאחי לפני החתונה מה דעתם בצורה יפה ואוהבת ולא מתוך כעס ותיסכול,הוא לא הסכים איתם והיה מספיק חכם לא לדווח לאישתו על דיבריהם וליצור משבר או כעס,הדברים נאמרו והם עברו הלאה,הוא החליט שהוא כן מתחתן והם קיבלו את העניין ובזה הכל ניגמר. ואני נהגתי כמותם,גם אני לא ממש אהבתי אותה אבל קיבלתי את הבחירה שלו וזהו. אבל תארי לך שהוא היה טיפש וכן היה מספר לה שלא רוצים אותה? היית יכולה לכעוס עליה אם היתה נוטרת? מה יותר מעליב מלדעת שלא אוהבים אותך ולא רוצים אותך? יש הרבה כלות שיודעות את זה והכי גרוע מרגישות את זה ואפשר להבין את הכעס שלהן לגמרי. למה הלכתי רחוק עם סמים? בכדי להראות לך שיש דברים שאי אפשר לדעתי......לעבור עליהם והם כן מצדיקים התערבות או מלחמה. רק שתמיד יש לקחת בחשבון שמהרגע שמתערבים ניפתחת חזית שאףאחד לא יודע איך היא תגמר. זה הכל. אני א מבינה על הויכוח בכלל.

 

[klasica]

נראה שמרוב להיטות לשליליות את אפילו לא קוראת

הרי בסיפור האישי שלי כיבדנו את בחירתו מהרגע שהודיע לנו שזו תהיה רעייתו, ויותר מזה לא דיברנו מאחורי גבה גם לא עם הבן , ופתחנו את ביתנו, והזמנו ומבחינתנו פתחנו דף חדש והבהרנו זאת, ברור שעם מטען כזה קשה להיות מיד פוצי מוצי קוצי, אבל באמת באנו בלב שלם לשכוח את העבר, בדיוק מתוך אותה מודעות של ההורים שלך פרצלה, שזו תהיה האמא של הנכדים שלנו , וקיווינו שבמשך הזמן המשקעים יתנדפו, זה לא שהיו לנו הסתייגויות מהרגע שהם נהיו חברים, כל ההסתייגויות החלו מהרגע שביום מסוים הוא החליט להפרד ממנה אני אפילו לא יודעת מדוע, ואז כנקמה באה ההלשנה וכל הבלאגן. אגב, אני גם היום חושבת, שהיא בחורה מוכשרת מאד ואני לא חושבת שהיא התגלמות הרוע הרשע והמפלצתיות למרות הנתק . אני חושבת שלמרות גילה היא עדיין ילדותית עם מחשבה ילדותית בדיוק כמו הבן שלי. מה שהיא חושבת עלי, אני מתארת לעצמי, כי אחרת לא היה נתק.

 

[klasica]

ומכאן ואילך סיימתי, הסיפור הזה באמת משפיע עלי

לרעה. נראה לי שחשפתי די והותר, ובדיעבד אני די מצטערת על כך. אני לא בטוחה שמישהו הפיק איזו תובנה בפורום מהסיפור שלי. אולי מכך שלא כל מי שבא ומספר כאן סיפור הוא לגמרי תמים ונקי כפיים. שהרי אילו הצד השני היה בא לספר את הסיפור, ברור לי כשמש שכל הקטע של השתלשלות היחסים היה מוצנע או מוסתר, וכל הסיפור היה מקבל תפנית של וויי ויי חמות וחם מפלצתיים נבלות, ערלי לב סתם הסתייגו אני זכה מלכת השלג התנהגתי כשיה תמימה. (טרומי אני באמת חושבת שחמייך ערלי לב , אבל אני רוצה לקוות שכשתנשאו במז"ט, הם יניחו לדיעות שלהם ויקבלו אותך בלב שלם, אם זה יקרה הניחי להם לפתוח דף חדש, והניחי לזמן להשכיח את הדברים הרעים, מי יודע אולי פתאום תכירי אנשים אחרים ממה שחשבת עליהם, גם אם לא , הניחי לעבר, למען בריאותך אל תסתובבי עם טינה שנאה קנאה עליהם, ובקשה קטנה, אל תנתקי אלא אם כשל כח סבלך, אבל נראה לי שאת בחורה חזקה , אני גם בטוחה שכשיבואו הנכדים, הכל יראה שולי מצחיק וישכח).

 

[טרום כלה]

אני ממש לא מנתקת

בואי נגיד שמאז שהודענו על חתונה אמא שלו משתדלת. עכשיו תורו של האבא לעשות סנקציות. הוא כבר הודיע שלחתונה הזו הוא לא מגיע. אין לי אליהם שנאה, אבל לב סולח לא שוכח. בואי נאמר שתמיד אזכור את מה שהם עשו לי ועושים לי כרגע ולא חושבת שאי פעם המצב יהיה 100%. אני בן אדם פתוח ותמיד נותנת צ'אנס לפתוח דף חדש , בכל הפעמים קרעו לי את הדף. ואם כבר את כותבת לי את הדברים האלו, למה שאת עצמך לא תרימי טלפון לבנך וכלתך ותלבני עניינים על מנת לפתוח דף חדש ? אז את אומרת הלשינה לבוס ובכל זאת הוא התחתן איתה וזו אם נכדייך בסך הכל........אז אין לך אלא לקבל אותה כמו שהיא. אני בטוחה שהיא מצרה על הטעות שעשתה בהיותה נערה כשגרמה לפיטוריו - אז כמו שאמרת לי - הזמן אמור להשכיח גם אצלך את הדברים הרעים.

 

[klasica]

טרומי, ניסינו, אין עם מי לדבר, האח ניסה לפשר

הגיסה ניסתה לדבר, בעלי הרים טלפון וביקש לדבר, דיברת פעם אל קיר? אז החלטנו שיש גבול להתרפסות, לפעמים כששולחים אותך לעזאזאל אתה צריך ללכת. אם זה מה שעשינו. להם טוב ככה שיהיה. יש לנו עוד בן וכלה מקסימה ונכדה שמצהילה את לבנו ואני מתפללת להיות מוקפת בהרבה מהסוג שנקרא נכדים, כרגע זה מה יש וכנראה זה מה שיהיה. אין לי כח להשקיע אנרגיות נוספות במגעים עקרים שעושים לי בסוף רק רע. טוב להם טוב לנו, העיקר שיהיו בריאים ומאושרים. סוף הסיפור. לא שונאת אותה, לא שונאת אותו, אני אפילו לא יודעת להגדיר את רגשותי, אולי ריק, ויהיה כנראה צורך בהרבה זמן כדי למלא אותו חזרה.

 

[klasica]

טרומי אם יש לך מייל ויש לך רצון

שלחי לי במסר את המייל. אין לי רצון להיחשף כאן יותר ממה שנחשפתי אשמח מאד להבהיר דברים שאין לי רצון לחשוף אותם כאן.

 

[פרצלה]

אני לא יודעת מה היה בינכן

אולי אתם בלהט הדברים אמרתם לה דברים שהיא לא יכולה לסלוח עליהם? אין לי מושג. אבל אני עדיין חושבת שאם אתם קיבלתם את החתונה בסוף בצורה מכובדת ושמתם הכל מאחור,הבן שלכם הוא זה שהכעס צריך להיות מופנה אליו. אם הוא היה מספיק גבר,הוא היה אומר לה שגם היא צריכה לפתוח דף חדש.

 

[klasica]

בשביל תובנה כזו צריך שני בני אדם בוגרים לא

אינפנטילים.

 

[נונה17]

די כבר עם ההכללות הפרובוקטיביות

והמטופשות האלה. לא כל חמות רוצה שהכלה שלה תבוא כמה שפחות, יש חמיות שמתות על הכלות שלהן. יש גברים שפשוט עדיין לא הבינו שכשהם מתחתנים, סדרי העדיפויות משתנים ובראשם צריכה לעמוד המשפחה החדשה שהוא הקים ולא משפחת המוצא. כמובן שזה לא מצדיק התנהגות מחורבנת וחוסר כבוד כלפי החמות, אבל הרבה פעמים חמיות מסרבות להבין שהילד שלהם גדל ויש לו משפחה משלו. אגב, למען הסר ספק - אני לא מדברת כאן על עצמי. חמותי ואני ביחסים טובים מאוד ואני יודעת שהיא רוצה שגם אני אבוא לבקר אותה. אני אשמח אם תבהירי את הביטוי - אתן זקוקות לנו ולא הפוך.

 

[קנדי האחת]

למה את מדברת ברבים?

"אנחנו החמות"...את תפסת פיקוד כאן על "צבא החמיות"? אני למשל לא רוצה ממך ממש כלום, וגם לא מחמותי (שתחיה) ולא מעניין אותי אם היא מפחדת ממני או לא. יש חמות שהן מותק של בן אדם ויש פה בפורום כמה כאלה שהלוואי שהייתי כלתן במקום מה שאלוהים נתן לי. ובניגוד גמור למה שאת אולי חושבת, יש גם די הרבה כלות מסכנות, שקיבלו בראש מהמשפחה של הבעל רק כי העזו להתחתן איתו ונפלו על איזה מופרעת מזדקנת שמרגישה קבוע שלקחו לה את "החבר הכי טוב שלה" (רמז קטן: הוא לא) אז... בלי הכללות בבקשה.

 

[מהגרת]

קנדי האחת , לא ברור על מה את מדברת

לא הצלחתי להבין מה את רוצה להגיד לי .. על מה את מתנפלת אם מותר לדעת...? אשמח אם תכתבי ברור יותר ועל איזה הודעה ספציפית שכתבתי את מתכוונת.. ובלי רמזים את מדברת כחמות או ככלה...? לא הבנתי ..

 

[קנדי האחת]

אני מדברת על ההודעה המקורית שלך

ואני כלה. ותאמיני לי שלא כל הכלות אותו הדבר כמו שלא כל החמיות טהורות ומסכנות. מעצבנת אותי ההכללה שלך, ואני בטוחה שאם "איבדת בן" כמו שכתבת, זה לא בגלל שהוא ירד מהפסים, או שכישפו אותו. תאמיני לי שאם הוא בן כזה מוצלח כמו שאת בטח גידלת אותו, יש סיכוי שהוא לא התחתן עם מפלצת (אחרת מה? ככה טעית בחינוך?) אלא אולי עם בחורה שמה לעשות, לא מתחברת אליכם מי יודע מה. אז מה? אי אפשר לנסות להסתדר? אני נכנסתי למשפחה שהתנהגו אלי כמו לזבל, ועדיין תמיד הייתי נחמדה, התקשרתי לברך, קניתי מתנות, הגעתי לאירועים והכי חשוב, התייחסתי לבן שלהם הכי טוב, עודדתי אותו, תמכתי בו ואהבתי אותו. וכן, אנחנו לא בקשר איתם בכלל, ובעלי לא מסכן קטן שיושב בשקט ומהפחד לא מדבר אלא מתאבל בשקט. את באמת מאמינה שנישואין כאלה יכולים להחזיק מעמד? בעלי הוא חלק מההחלטה הזאת ב 100% פשוט כי הוא ראה מה ההורים שלו עושים. כשעלה הרעיון על לחדש קשר איתם הוא לא רצה. אז אולי ממש קל להאשים את הכלה הפסיכית, המרשעת שהרסה לבן היקר שלכם את החיים כי זה יותר נעים מלהבין שזה מה שהבן בחר ושאולי הוא לא ממש החבר הכי טוב שלך יותר.

 

[avigimel]

הודעה לקקולה

מתוך סקרנות, נכנסתי לאתר מרידיאן ובדקתי מחירים ל- 24.8 עד ה- 25.8 (שישי שבת). המחיר - 1352 ש"ח, רק 200 ש"ח יותר ממה שאת שילמת למלון שאת הזמנת. חבל שלא טרחת אפילו לבדוק.

 

[klasica]

יישר כוח אבי גימל. טוב שמישהו מכניס כאן דברים

כהוויתם ולמימדים נכונים.