הגבר שלי, הטעם שלו!
עברו שש וחצי שנים מאז הכרתי
עלם חמודות ומיד התאהבתי
בחור שחום, מקסים ודי שרמנטי
טיפוס מדהים ולא פחות חשוב רומנטי
הכרנו, זרמנו היה פשוט מושלם
החלטתי שזה הבחור לעולמי עולם
אך עוד לפני שהתחתנו כדת וכדין
ואני נזהרת מהאשמות בנושא כה עדין
אהובי התחיל להרגיש די בטוח
ועף על עצמו כמו עלה עם הרוח
יום אחד הגיע עם חולצה צמודה ורודה
ולרגע חשבתי שעבר צד אני מודה
אך חשבתי לא נשפוט על מקרה אחד
בכל זאת הוא אהוב לבי הוא האחד
ואז לא חלף לו בקושי שבוע
הגיע מר בחור עם ג'ינס משופשף וקרוע
כזה שלא משאיר שום מקום לדמיון
עיניי יצאו מהחורים בשל אותו החיזיון
זרקתי הערה ככה בקטנה רמז פצפון
אך את הרמז לא תפס והעיף כעפיפון
אבל שיא השיאים עוד נרשם לפניי
חבל שמצלמה לא תיעדה את פניי
כשנפגשנו לרגל חגיגות יום האהבה
והוא הגיע עם וסט ששמר מתקופת הצבא
כולו נפוח מגאוות יחידה
ולי הוא נותר בגדר חידה
ובאמת שניסיתי מהשלל להיפטר
אך הוא נעלב ונפגע אף יותר
אפילו ביקשתי בקטנה מחברים לעזור
אך כלום לא הועיל הגבר עקשן כשור
אז החלטתי להתעלם מזו הצרה
אוהבת ובשל כך אין לי כל ברירה
אז מה אם הגרביים מזמן לא תואמות?
אז מה עם התחתון קטן בכמה מידות?
אז מה עם הג'ינס ירוק זוהר ומלא קרעים?
והחולצה הוורודה מעוטרת בהדפס פרפרים?
ויש את הגופייה עם החורים שלובש ללא היסוס
והחגורה החומה המזעזעת עם האבזם של הסוס?
בסופו של דבר שילבש כל מה שהוא רוצה
העיקר שאהובי היקר יהיה לגמרי מרוצה
אבל ביננו אם יש לכך עבורו ערך סנטימנטלי
אז אולי גם אני אתחיל ללבוש כל מה שבא לי?
