שלום לכל המשתתפים

dina199

New member
אולי הוא צריך משהו ויזואלי.

זה לא מספיק הסבר מילולי פעם בשבוע. ברור שהוא יגיד כן (והוא מתכוון לזה) רק שזה לא מתקשר אליו בשאר השבוע. תכתבו לו לוח פעילות יומי שמפורט לפי שעות . ואז אפילו לא צריך לנהל שיחה (ולהתעצבן) - מספיק להראות על הלוח.
אמרת שהאחות הגדולה מרגישה מועקה ? איך אתם יודעים את זה ? אני מניחה שהיא אמרה לכם (היא הנ"ט).
אני מניחה שהא"ס נמצא גם במועקה גדולה , אבל זה מתבטא אצלו בצעקות , רקיעות, מכות ו'כניסה לבועה' ולא בהסבר תקשורתי 'תקין'. אז אולי זה שהיא כבר ויתרה , זה טוב.
האם לילד הא"ס יש חדר נפרד מהתינוק ? כי לדעתי המשחקים של התינוק לא צריכים להיות בהישג ידו של הא"ס (וגם כלל זה יכול להיות על הלוח).
 

dina199

New member
האם אתם בטוחים שהכיתה הזו היא המסגרת

שמתאימה לו ? כי פער בין מסגרת חילונית לבית דתי יכול לעשות בלגן בראש של א"ס.

והשאלה שנשאלה כאן כבר : האם המחשבות על הוצאה מהבית הן שלכם או שלהם?

לגבי האחות: אני יודעת שאני הייתי מתעצבנת אם מישהו היה 'מדרבן' אותי , ואח שלי מתעצבן עוד יותר (הוא א"ס).
זה שהיא מנסה לא אומר שהוא חייב לקבל את זה , ולא אומר שהוא אשם שהוא לא מקבל את זה (גם מסביר למה הוא 'נכנס לבועה' , מה עוד הוא יכול לעשות?).

מה הוא עושה אחרי שהוא רוקע ברגליים, האם הוא עושה מה שצריך?

למה הצעצועים של התינוק נמצאים אצלו? כנראה ש'ההגדרה' לא מספיקה, הם לא צריכים להיות בגלל אצלו.

מה שאני מרגישה על סמך מה שאתה כותב זה מצב מתמשך שמבחיתכם 'הילד לא עושה מה שצריך' , ומתנהג כמו 'שלא צריך' (התנגדות, צעקות, רקיעות, מכות) . האם יש לך משהו חיובי להגיד עליו ? ואני מתנצלת מראש , אם אין לכם שום דבר חיובי , אולי באמת עדיף לו להיות במקום אחר ולא במקום הוא צריך להליחם עם ההורים ועם האחים?

ועוד שאלה : איך האחות תרגיש אם יוציאו אותו מהבית ? האם אם תרגיש הקלה שלא תצטרך יותר 'לדרב'ן ? או שתרגיש שזה הכישלון שלה שהיא לא הצליחה 'לדרבן' מספיק והוא הוצא מהבית באשמתה ? (אני שואלת את השאלות כי היא עלולה להרגיש כך)
 

nivshani

New member
אני לא בא ואומר שאין לו נקודות חוזקה

הוא ילד מקסים יפה מתוק
אני אוהב אותו מאוד הוא תמיד בא לחבק אותי ואומר לי אבא אני אוהב אותך
הוא תמיד בא לראות איך אני מתקן מחשבים בעסק והוא רוצה ללמוד ולעזור
הוא ילד חכם וילד אוהב.

ההגדרה של מי הצעצועים הינה ברורה וידוע. יש ארגז תעתועים של הקטן והוא יודע שזה של הקטן....
רק שהוא אוהב להתעסק איתם....

האחות כן קשורה אליו כי המצב הוא לא רק צעקות וריבים הם גם משחקים ביחד ורגילים אחד לשניה מגיל 0 (ההפרש ביניהם שנה וחודשים)
היא מודעת למצב שאנחנו נימצאים והיא יודעת טוב מאוד שהוא מועמד מבחינת הרווחה להוצאה מהבית. והיא תמיד אומרת עם מי אני אשחק שהוא לא יהיה פה?
אבל כמו שאמרת יש את הנקודות החזקות ויש ת הנקודות החלשות ששמים זה כנגד זה זה יוצר לנו בילבול קשה ובגלל זה קשה לנו כמשפחה להגיע להחלטה הסופית.
 

dina199

New member
האם אתה אומר לו בפירוש שאתה אוהב אותו

ושהוא ילד מקסים וחכם ?
הרי היותו חכם ואוהב לעזור הרבה יותר חשובים מרקיעות ברגליים ואפילו מסידור החדר .
כמו שאמרתי אני לא יודעת מה מצבו בבית ספר, אבל אצל א"ס חווית הצלחה משפיעה הרבה יותר לטובה מאשר לחץ. לחץ הרבה פעמים מחמיר את המצב ומייצר לחץ נוסף.
 

גור42

New member
דינה, הוא אמר במפורש שבית-הספר חלק מהבעיה

הוא כתב שבית-הספר עושה יד אחת עם הרווחה נגד המשפחה.

אז אני לא מבין את השאלה לך לגבי התאמת המסגרת. מדובר בבית-ספר שמתנכל באופן פעיל לילד ולמשפחה, ותאמיני לי שהילד מרגיש את זה. אז רק מזה כבר ברור שמסגרת לא מתאימה.
 

שלומות0

New member
בתוקף "חוק הנוער"

כל המערכות שנמצאות עם הילד כולל מערכת החינוכית עושות יד אחת, המערכת החינוכית לא תצא נגד מערכת אחרת!
 

dina199

New member
השרשור ארוך והתייחסתי לזה כבר במקומות

שונם לפני שהגעתי לתגובה שלך
.
והשאלה על המסגרת החינוכית וזו היתה השאלה הראשונה שלי בתגובה הראשונה שלי. כי ההנחה הראשונה שאם יש בעתיות במסגרת , זה משפיע לרעה על הילד.
 

dina199

New member
תוספת :

1. לא מספיק לדעת באופן כללי את הסדר של הסידור. יש א"סים שצריכים פירוט של כל פעולה (בעל פה או בכתב) . למשל : תקפל את השמיכה, תכניס חולצה מלוכלכת לסל כביסה , תכניס מכנסיים נקיים לארון, תשים ספר על המדף, תכניס מחברת למגירה וכו'. גם אםה וא יודע את סדר הפעולות , ייתכן שהמאץ לעשות הכל בעצמו בלי הכוונה מדוייקת מעייפת אותו ולכן הוא מתעצבן מ'מטלות'.
2. גם הגדרות של זמן מחשב (ודברים אחרים) רצוי שיהיו כתובות ואפילו שבוע מראש כדי שהכל המקסימום האפשרי ) יהיה מתוכנן וברור.
3. על זה כבר דובר. כשיש דירבון וא"ס שכבר עייף ועצבני מקשיים (למשל של סעיפים 1 ו 2 ), זה יגרום רק יותר עצבנות עד כדי התקף זעם.
4. לכתוב על ארגז צעצועים (או כל כלי קיבול שלהם) של בתינוק את 'שייך ל X (שם התינוק)', ועל ארגז הצעצועים של הא"ס 'שייך ל Y (השם של הא"ס). ואפשר גם לקנות לא"ס כמה צעצועים זהים לאלה של התינוק. זה לא חשוב שהוא 'ילד גדול' בן 10 (מבחינה כרונולוגית). צעצועים של תינוקות הם יפים ומעניינים והרבה אנשים נמשכים אליהם (לא רק א"סים
)
 

גור42

New member
החלטתם ביחד עם העו"ס? או שהיא לחצה עליכם?

משום מה, אני מתקשה להאמין שאתם, כהורים דתיים שהמשפחה עבורם היא ערך עליון, באמת רוצים להוציא ילד בן 10 מהבית רק בגלל שהוא לא מסדר את החדר או יושב כל היום מול המחשב. בעיקר כשאתה אומר "הלב שלי נקרע מהמחשבה הזאת".

אז בבקשה תגיד לי, עם יד על הלב, האם באמת היתה פה החלטה משותפת? לא הופעל עליכם שום לחץ? כי כבר שמענו כאן על המון מקרים שבהם הרווחה או אנשי מקצוע הפעילו לחץ על הורים להוציא את הילד מהבית. ולי זה נשמע, מהדברים שכתבת, שאתם ממש לא נכנסים לעניין הזה מרצון ומדיעה צלולה.

ואני אגיד לך עוד משהו:

בתור מישהו שבילדותו עבר משהו מאוד דומה, אני יכול להגיד לך שזה שהוציאו אותי מהבית לא תרם בכלום ל"טובת המשפחה" (בוודאי שלא תרם בכלום לטובתי). נגרם לכולנו נזק אדיר, שלקח עשרות שנים לתקן.

אז אני מציע שתעצרו לרגע ותחשבו טוב טוב, בטווח הארוך, מהי באמת טובת המשפחה? כן, אתם יכולים להוציא את הילד מהבית, אבל אני לא מבין מה זה אמור לפתור. הבעיות שלכם איתו ישארו בדיוק אותן הבעיות, והנתק שכרגע יש ביניכם לבינו רק יעמיק. ויום אחד אתם עלולים להתעורר ולגלות, שבעצם איבדתם לגמרי את הילד. כלומר, הוא יהיה חי וקיים והכל, אבל הוא כבר לא יהיה חלק מהמשפחה. האם זה באמת מה שאתם רוצים?
 

yuliyuli1

New member
המשפחה היא לא רק הילד האמצעי

גם האחים של אותו ילד הם חלק מהמשפחה, וגם עליהם יש לחשוב.
האלימות של האמצעי כלפי אחיו (ואני מניחה שהם חיים בסיוט גם ללא האלימות הפיזית) היא סיבה רצינית להוצאה מהבית.
 

גור42

New member
סבבה. אבל למה את עונה בשבילו?

ובכל מקרה, יש דרכים אחרות להתמודד עם אלימות פיזית.

מה גם, שפותח השרשור אמר במפורש, שהמשפחה כרגע נמצאת במלחמה מול הרווחה, והילד כרגע זוכה לאפס תמיכה. זה מספיק כדי לשגע כל ילד, ובוודאי ילד א"ס.

אז אני לא יודע מה איתך, אבל אני חושב, שלפני שממהרים להכריז על ילד כ"מקרה אבוד" וזורקים אותו מהבית, מן הראוי לתת לו קודם כל איזשהו צ'אנס.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא כל הוצאה מהבית היא זריקה מהבית והגדרת הילד מקרה אבוד.
הבה לא נשפוט במחי יד את כל ההורים שהגיעו למסקנה הכואבת
שזה הדבר לעשותו עם ילדם.
במקרה זה, לא נראה לי שניב הוא בנאדם שיזרוק את הילד שלו מהבית.
ההתרשמות שלי היא שפשוט אזלו כוחותיהם,
הם הגיעו למבוי סתום של יאוש, לא יודעים מה לעשות, מאין יבוא עזרם.
אני מקוה שנוכל לעזור להם למצוא קצה-חוט של כיוון מחשבה ופעולה אחר.
 

גור42

New member
ואולי גם הוא מעולם לא קיבל הדרכה איך להתמודד?

האם מישהו אי-פעם לימד את המשפחה הזו איך להתמודד כראוי עם ילד על הספקטרום?

אם לא, אז זה בכלל לא מפתיע אותי שנגמרים להם הכוחות, גם בלי הרווחה. ילד א"ס זה פשוט עולם אחר. ומהמעט שניב כתב כאן, ברור לי כשמש שהמשפחה הזו לא קיבלה מעולם הדרכה ראויה בעניין הזה..
 

dina199

New member
גם לי יש תחושה שהם לא קיבלו הדרכה.

בכל מקרה לא הדרכה שמתאימה לא"סים.
 

שלומות0

New member
מאוד קשלמי שלא היה בקטע הרדיפה להבין

אבל אני אנסה שוב להסביר, משפחה נרדפת לא פנויה לקבל הדרכה או כל דבר אחר נכון לילד,
החיים מסתובבים סביב הרדיפה שמובלת לכיוון של הרודפים , הם שמובילים , הם שמדריכים, המשפחה איננה יכולה להעניק את הטפול הנכון לילד שלה בצורה כזו,
ושוב מי שלא היה שם לא יכול להבין מה באמת קורה!
 

dina199

New member
אני המלצתי להגיד משהו טוב לילד מדי פעם

גם להכין לוח כתוב לכל מני הסברים (וגם 'לוותר' ולדרוש ממנו קצת פחות בבית) . אלה דברים 'קטנים' שלא קשורים ברדיפות , אבל יכולים להוריד קצת לחץ בבית ברמה יומיומית.
 
למעלה