עוד לא נגמר השבוע

[האגס 1]

רגע...

אז איפה באמת גדלת?...

 

[Mנטה]

גדלתי בשכונת מצוקה, אז היא הוגדרה כך... ולכן קיבלנו המון תוכניות העשרה בבית הספר ובמתנ"ס... זה היה די נחמד מהבחינה הזאת. עוד דבר שהיה נחמד זה שבאמת היתה שכונה. מדרכות רחבות, המון שטחים פתוחים, השכונה היתה מוקפת פרדסים אז היה המון לאן לטייל ואיפה לשחק "שוטרים וגנבים" למשל. והיו המון משחקי שכונה באמת. הצד הפחות נעים של הסיפור הזה היה שהיתי ממשפחה יחסית "טובה", תארו לכם להורים שלי היה אוטו !... (סוסיתא

) והינו רק 3 ילדים וכאלה. אבל הדבר העיקרי זה שהינו אשכנזים ושההורים שלי לא עבדו בתע"ש או בבנין. הינו אולי 2 אולי 3 אשכנזים בשכבה. משו כזה. וספגנו הרבה התעללויות ילדיות כאלו של השד העדתי. אני יותר מכולם כי האשכנזיות האחרות (גם בנות) באו ממשפחות מאוד מצוקתיות ועלי ראו את הטיפוח (ולא שהיו לי בגדים חדשים ושכאלה בתור ילדה

). אז היו צדדים מקסימים, שכנויות ומלא תרבויות מסביב, דתיים וחילונים ביחד (וכולם מסורתיים בעצם אני חושבת, בדיעבד), מלא משחקי שכונה, מלא יופי, תחושת כפריות (בבוקר ללכת להאכיל את התרנגולות בדרך לחלבן, מלא עצי פרי וכו'). והיו גם צדדים לא קלים. אני מנסה לחשוב מתי הרגשתי בפעם הראשונה שיש לי שפה משותפת ויחסים שיוויוניים עם אנשים ואני תוהה אם זה היה באוניברסיטה או קודם. בכל אופן, אני מנסה לצאת מה"סיפור" הרשמי שסיפרתי מלא פעמים ולהיות יותר בדברים עצמם, וכל מה שאני יכולה להגיד בעצם זה שהיו מלא דברים טובים וגם היה הרבה קושי. אגב, זאת אותה השכונה שגם יגאל עמיר גדל בה.

 

[אטיוד5]

מה שמדהים אותי ...

הוא ש-מה שאת מספרת נשמע כאילו לקוח מימי סלאח שבתי, אבל את לפחות 20 שנים אחרי זה. קשה לקנות.

 

[Mנטה]

זה לא למכירה.

 

[giulietta]

מוכר גם לי.

הפערים לא נעלמו כבמטה קסם. זה לקח כמה עשרות שנים. למעשה, השינוי האמיתי התחיל לדעתי עם ה"מהפך" של הליכוד. מאז ועד היום זה כבר 25-30 שנה.

 

[Mנטה]

ב 1977 עלה הליכוד לשלטון

היתי אז בכיתה א' וכל העסק רק התחיל מבחינתי.

 

[החטא והשופטת]

קל מאוד.

המיתולוגי שלי ואנכוי גדלנו פחות-או-יותר באותו עשור (בהפרש של מעט מאוד שנים), הוא בבית-שיאן ואני בירושלים, ומהר מאוד אחרי שהכרנו עלינו על זה שגדלנו בשתי מדינות שונות. מעולם לא הבנתי עד כמה "פונקתי" בכך שהורי בחרו לגדל אותי איפה שבחרו, עד שלא פגשתי אותו.

 

[זאן מישל קוואק]

משום מה....

משום מה תמיד היה נדמה לי שיש לך עבר קיבוצניקי... או שלא? רק הרצליה?

 

[Mנטה]

היתי נח"לאית והורי גם עברו דרך

קיבוצים. אבי גדל בקיבוץ כילד מאומץ כשעלה לארץ (לאחר מלה"ע 2) ואמי גם היתה נח"לאית.

 

[לאזארוס לונג]

שתי שאלות

1) איך זה להיות ערפדית? לא קשה לך עם החשיפה העצמית? 2) איך זה להיות ג'נג'ית?

 

[אושר מ]

יו תראו מי קפץ

 

[לאזארוס לונג]

../images/Emo105.gif

 

[Mנטה]

שתי תשובות

1) אני לא מרגישה שהערפדות שלי חושפנית כמו ערפדויות אחרות שקראתי. התחושה המרכזית שלי מהערפדות זה שאני לא כל כך מעניינת אנשים פה. מעט מאוד אנשים שאלו, וכמעט לא שאלו דברים על דברים שעניתי. זה מאוד מבאס. 2) אני לא ג'ינג'ית (מה, כולם חושבים שכן ? נורא מוזר לי).

 

[shellyland]

את כן.

איך את מסבירה את זה ששואלים אותך פחות שאלות (לא בפולנית)?

 

[Mנטה]

אולי בגלל שתמיד אני

כותבת די הרבה על עצמי אז לאנשים אין צורך לשאול. לא יודעת. או שסתם הכתיבה שלי א-טרקטיבית.

 

[האגס 1]

objection ../images/Emo88.gif

עד עכשיו דווקא קראתי את כל השרשור, וקראתי אותו בעניין רב. אני מבין את התחושה כאליו חוסר בשאלות מראה על חוסר עניין, אבל אני יכול להעיד על עצמי שלפעמים לא מתעוררות שאלות על כל מה שנאמר ושנכתב וגם אם התשובות שכתבת לא הביאו אחריהן שאלות - הן בהחלט עוררו מחשבות. במילים אחרות - כמות השאלות וכמות העניין הן לא משוואה. (חוץ מזה, אם השרשור לא היה מעניין אותי - הייתי מגיע עד לפה?

)

 

[shellyland]

עוד לא נגמר השבוע

וכבר הערפדות של נטה נדחקה לדף השני. מק

 

[רגליים קרות]

פתאם גם לי יש שאלה

למה זה טוב, הערפדות הזו? אני יכולה להבין את יצר המציצנות של האחרים, אבל למה לך להביא את זה על ראשך (הג'ינג'י)?

 

[Mנטה]

אל תאמיני להם

בשבילי זה אולי יותר סוג של פידבק אם כל הדברים שאני כותבת לכם בשוטף בכלל מעניינים אותכם. אני כותבת בפורום המון כידוע לכל ויש לי עכשיו מן הזדמנות לראות מה באמת קורה עם זה הלאה ואם בכלל יש מי שמתעניין בי וככה.

 

[רגליים קרות]

ירוק. בהחלט ירוק. ../images/Emo126.gif