לא יודעת.
הסביבה לא מצפה ממני לשמור שום דבר. אני שומרת יותר מאשר אחרים במשפחה שלי. אני חושבת שהם די ככה מקווים בסתר ליבם שאני אתיחס לכך בפחות כובד ראש ושחס וחלילה לא אחזור אי פעם בתשובה
משו כזה. אני לא מאמינה שיש קשר בין גן עדן ושרימפס, אבל אני כן מאמינה שאסור לאכול אותם. אלא שאין לי דרך להסביר את זה, זה מאוד לא רציונאלי. ברור לי שאם יצא לי לאכול משו לא כשר מתוך פיתוי או ככה, אני ארגיש ממש רע עם זה. גן עדן, גיהינום, גלגולים, חיים על כוכבים אחרים... לא יודעת. מאוד לא ברור לי. את מבינה כל הדברים האלו לגמרי לא מסתדרים עם ההגיון ואני אדם מאוד הגיוני. עד שאני לא רואה בעיניים שלי או מרגישה בגוף שלי דברים, אני לא מאמינה בהם. אז נגיד יצא לי שחויתי טלפתיה, אז אני מאמינה בטלפתיה. אבל אם לא היה קורה לי - סביר להניח שלא היתי מאמינה בזה. הענין שקרו לי די הרבה דברים
כי בסך הכל אני כן פתוחה לחוויות ואני נמצאת בסביבה של אנשים שפתוחים לזה גם כן. גן עדן וגיהינום זה קצת אגדות בעיני. משהו חמוד כזה כדי להסביר לילדים. אבל אם יש משהו אחרי המוות ? אני מקוה שכן
. לא יודעת. אני חצי מאמינה בזה וחצי לא. עם גלגולים מאוד קשה לי. ראיתי אי אלו הוכחות בכל מיני מקומות שאני סומכת עליהם מצד אחד ומצד שני זה נראה לי נורא בולשיט. אז גם בזה אני חצויה. חיזרים ? ההגיון אומר שיש אפשרות כזאת. מעבר לכך אני לא יודעת. זה נראה לי משהו מדעי לגמרי, אם ימצאו אז סבבה, זה לא ענין של אמונה בעיני אלא של ידיעה וזה גם לא מעסיק אותי בכלל. אם וכאשר אני אתחתן זה יהיה אורתודוקסי לגמרי. הרבנות בעיני היא סמכות שאני מחזיקה ממנה (גם אם לא תמיד מסכימה). איך זה מסתדר עם מעמד האשה ? אני לא רואה את זה מתנגש. נישואין זה טקס דתי בעיני ואני לא צריכה לקבל את כל העמדות הדתיות כדי להשתתף בו. הנישואין שלי (אם וכאשר וכו') יהיו שוויוניים לחלוטין. אני לא חושבת שמישהו לא שיוויוני יוכל בכלל לחיות אתי
. למה זה סותר בכלל ? זה קצת כמו להגיד איך את מסוגלת לחיות בישראל אם את לא גזענית
אני חיה בישראל כי זאת המדינה שלי ואני לא מסכימה עם הדרך שלה. זה בערך אותו הדבר עם נישואין דרך הרבנות.