עוד לא נגמר השבוע
- פותח הנושא shellyland
- פורסם בתאריך
ואיפה הפגנתי
צביעות? באמת - ללא טיפת ציניות - חשוב לי שתראי לי איפה הפגנתי צביעות. מאחר שזה באמת בדמי, אני תוהה איך ייתכן שנהגתי צביעות וכלל לא שמתי לב לכך? נא, האירי את עיניי והראי לי היכן. בכך שטענתי שלא מקובל עליי להיות שק החבטות של מישהי שכנראה סיבות שונות גורמות לה לשפוך ארס דווקא מולי - ורצה הגורל ולי פשוט קשה להתעלם מזה? זו לא צביעות, זו שמירה על עצמי. הגנה עצמית בפני התקפה שלא התבקשה.
צביעות? באמת - ללא טיפת ציניות - חשוב לי שתראי לי איפה הפגנתי צביעות. מאחר שזה באמת בדמי, אני תוהה איך ייתכן שנהגתי צביעות וכלל לא שמתי לב לכך? נא, האירי את עיניי והראי לי היכן. בכך שטענתי שלא מקובל עליי להיות שק החבטות של מישהי שכנראה סיבות שונות גורמות לה לשפוך ארס דווקא מולי - ורצה הגורל ולי פשוט קשה להתעלם מזה? זו לא צביעות, זו שמירה על עצמי. הגנה עצמית בפני התקפה שלא התבקשה.
יש לך ראיה מאוד מעוותת בענין זה
לנגח את הדעות שלך מענין לי את קצה ה(בחרי את איבר הגוף החביב עליך). להעלות נושא למודעות כדי לשנות משהו לטובה מענין לי הרבה יותר, הפואנטה שלי היא לא להוכיח לך שאת טועה במנותק מהקשר, אלא רציתי להבין את דעתך טוב יותר ספציפית בנוגע לברית מילה. נכון שהסיבה העיקרית היא שלמרות שאני לא זכר ולא תינוק, ולא ביצעו בי ברית וגם לא יבצעו בי, אכפת לי מתינוקות, ומהנזק שעשוי להגרם להם בברית (מוות זה אמנם נדיר (אם כי בהחלט קורה ראי שני התינוקות שמתו בתל השומר לפני כשנתיים כי נדבקו בהרפס מהמוהל בתהליך המציצה שמתרחש בברית), אבל גם נמק ונזקים אחרים לא הולכים ברגל) ומזה שהורים מבצעים ברית מילה מבלי לברר מה התהליך כולל ומה הנזקים שמתרחשים ועשוים להתרחש בו. לכן אם כבר יש לי הזדמנות לברר את הנקודה הזו עם אנשים (בדרך כלל הנקודה הזו לא עולה בשיחה, אבל סברתי שזה מאוד הולם, בהתחשב בכך שהנושא כבר הועלה על ידי מישהי אחרת, ועוד בשירשור ערפדות שסברתי שאמור לכלול גם דעות והשקפות ולא רק מאכל אהוב וצבע שיער) אני בהחלט שמחה להרחיב את הענין. אם הייתי רוצה רק לכתוב את הנזקים בברית מילה בלי ללבן איתך את הנקודה, הייתי יכולה למנות אותם, החל ממוות ונמק וכלה בכאב ובפגיעה בתפקוד עוד בהודעתי הראשונה. אם הייתי רוצה סתם לנגח אותך, הייתי יכולה סתם לקרוא לך בשמות, כמו שעשית כלפי בשרשורים אחרים (למשל לומר לך שבמסגרת הסלקטיביות כמסורתית אני רואה שבהחלט ויתרת על חלק מהדברים שקשורים למצוות שבין אדם לחברו). אבל מכיון שכוונתי היתה לעורר את הנושא ולהביאו לשיחה, שאלתי באותה הודעה לדעתך. לדעתי זה בהחלט יותר מתקדם לשאול לדעת מישהו מאשר "לקבוע" בשבילו מה ה"מניעים הנסתרים" שלו ומה ה"דעה" שלו, כפי שעשית בהודעה זו שלך P:
לנגח את הדעות שלך מענין לי את קצה ה(בחרי את איבר הגוף החביב עליך). להעלות נושא למודעות כדי לשנות משהו לטובה מענין לי הרבה יותר, הפואנטה שלי היא לא להוכיח לך שאת טועה במנותק מהקשר, אלא רציתי להבין את דעתך טוב יותר ספציפית בנוגע לברית מילה. נכון שהסיבה העיקרית היא שלמרות שאני לא זכר ולא תינוק, ולא ביצעו בי ברית וגם לא יבצעו בי, אכפת לי מתינוקות, ומהנזק שעשוי להגרם להם בברית (מוות זה אמנם נדיר (אם כי בהחלט קורה ראי שני התינוקות שמתו בתל השומר לפני כשנתיים כי נדבקו בהרפס מהמוהל בתהליך המציצה שמתרחש בברית), אבל גם נמק ונזקים אחרים לא הולכים ברגל) ומזה שהורים מבצעים ברית מילה מבלי לברר מה התהליך כולל ומה הנזקים שמתרחשים ועשוים להתרחש בו. לכן אם כבר יש לי הזדמנות לברר את הנקודה הזו עם אנשים (בדרך כלל הנקודה הזו לא עולה בשיחה, אבל סברתי שזה מאוד הולם, בהתחשב בכך שהנושא כבר הועלה על ידי מישהי אחרת, ועוד בשירשור ערפדות שסברתי שאמור לכלול גם דעות והשקפות ולא רק מאכל אהוב וצבע שיער) אני בהחלט שמחה להרחיב את הענין. אם הייתי רוצה רק לכתוב את הנזקים בברית מילה בלי ללבן איתך את הנקודה, הייתי יכולה למנות אותם, החל ממוות ונמק וכלה בכאב ובפגיעה בתפקוד עוד בהודעתי הראשונה. אם הייתי רוצה סתם לנגח אותך, הייתי יכולה סתם לקרוא לך בשמות, כמו שעשית כלפי בשרשורים אחרים (למשל לומר לך שבמסגרת הסלקטיביות כמסורתית אני רואה שבהחלט ויתרת על חלק מהדברים שקשורים למצוות שבין אדם לחברו). אבל מכיון שכוונתי היתה לעורר את הנושא ולהביאו לשיחה, שאלתי באותה הודעה לדעתך. לדעתי זה בהחלט יותר מתקדם לשאול לדעת מישהו מאשר "לקבוע" בשבילו מה ה"מניעים הנסתרים" שלו ומה ה"דעה" שלו, כפי שעשית בהודעה זו שלך P:
תראי טל
אני בהחלט מקדישה תשומת לב לדברים שאת אומרת, אבל מאוד קשה לי עם הסגנון שלך. זה לא חדש. ובכל זאת אני מקשיבה ומנסה ללמוד, אז הנה אנסה גם לענות. רק לפני כן, אני מאוד מבקשת שזה לא יהפוך לנסיון שכנוע או מסיונריות או משהו. טוב, אז התשובה מאוד דבילית בעצם, זה הרי ענין של אמונה. אני מאמינה שזה דבר טוב, שנזקים נגרמו על ידי מוהלים רשלניים (ושכאלה יש בכל מקצוע), ושמעל הכל בין אם זה טוב ובין אם לא, צריך לעשות את זה כי כך כתוב בתורה. אני מניחה שמתבקש לשאול אם כך, למה אני לא מקיימת את כל המצוות. אבל זה בדיוק הקו שמבחין בין חילוני לדתי... אני לא חושבת שצריך לעשות כל מה שכתוב בתורה ושכל מה שכתוב שם מחייב אותי. לא באופן שבו מפרשים אותו הדתיים בכל אופן. אבל אני כן חושבת שיש דברים שמחייבים אותי. ברית מילה היא לא רק מצווה שקשורה בפרט אלא חלק מזהותו של עם. ונכון שזה משו שרק גברים עושים ונכון שזה משהו שנעשה באיבר המין, אבל אני לא רואה בזה משו רע. יש כל מיני גישות שמצדיקות את זה באמצעים יותר רציונאליים, אני לא אכנס לזה, כי הסיבה שאני אעשה לבן שלי (בע"ה) ברית מילה, היא בגלל שכתוב בתורה ולא בגלל כל הסיבות האחרות.
אני בהחלט מקדישה תשומת לב לדברים שאת אומרת, אבל מאוד קשה לי עם הסגנון שלך. זה לא חדש. ובכל זאת אני מקשיבה ומנסה ללמוד, אז הנה אנסה גם לענות. רק לפני כן, אני מאוד מבקשת שזה לא יהפוך לנסיון שכנוע או מסיונריות או משהו. טוב, אז התשובה מאוד דבילית בעצם, זה הרי ענין של אמונה. אני מאמינה שזה דבר טוב, שנזקים נגרמו על ידי מוהלים רשלניים (ושכאלה יש בכל מקצוע), ושמעל הכל בין אם זה טוב ובין אם לא, צריך לעשות את זה כי כך כתוב בתורה. אני מניחה שמתבקש לשאול אם כך, למה אני לא מקיימת את כל המצוות. אבל זה בדיוק הקו שמבחין בין חילוני לדתי... אני לא חושבת שצריך לעשות כל מה שכתוב בתורה ושכל מה שכתוב שם מחייב אותי. לא באופן שבו מפרשים אותו הדתיים בכל אופן. אבל אני כן חושבת שיש דברים שמחייבים אותי. ברית מילה היא לא רק מצווה שקשורה בפרט אלא חלק מזהותו של עם. ונכון שזה משו שרק גברים עושים ונכון שזה משהו שנעשה באיבר המין, אבל אני לא רואה בזה משו רע. יש כל מיני גישות שמצדיקות את זה באמצעים יותר רציונאליים, אני לא אכנס לזה, כי הסיבה שאני אעשה לבן שלי (בע"ה) ברית מילה, היא בגלל שכתוב בתורה ולא בגלל כל הסיבות האחרות.
כמי שתופסת את עצמה כרציונלית,
וכאתאיסטית, קשה לי להבין את עצם האמונה, ועם 99.9% מהמצוות אין לי שום בעיה עם זה שאני לא מבינה, ממתי הכל אמור להיות מובן לי במלואו? מחשבות הגרנדיוזיות שלי מתועלות לתחומים אחרים P: ברית המילה הוא נושא שכן מקפיץ אצלי משהו, כי בניגוד לרוב המצוות שאדם מבצע על עצמו (ואת זה גם כשאני לא מבינה אני מכבדת, בין אם זה יהודי, נוצרי, מוסלמי, בודהיסטי, וואטאבר) ברית מילה מתבצעת באדם אחר, וכשמדובר בתינוק חסר ישע ובפעולה בלתי הפיכה, בכפיה, עם סיכונים רפואיים, הרבה דברים מתקוממים בי מאוד, זו כבר אי הבנה שלא חולפת לידי. אני גם חושבת שככל שהנושא יהיה יותר מדובר ופחות מושתק, פחות אנשים יבצעו את ברית המילה, כי ממה שרואה סביבי או נתקלת בו ברשת, הרבה פעמים זה דבר שמתבצע אוטומטית, ולא באמת חושבים עליו, בוחנים אותו, מתענינים בפרוצדורות הרפואיות, או בסכנות הרפואיות האפשריות (שלא לדבר על דיונים מעבר לרמה הפיזית של משמעויות חברתיות של טקסי כניסה לתרבות יחודיים לזכרים למשל). אולי הרבה חלקים מהנימוקים השונים התומכים בהשארת התינוק באופן שבו הגיע לאויר העולם לא רלוונטים למי שסבור שיש אל, ושזה צו מהאל, ושזה האופן בו צריך לקיים את צו האל (במאמר מוסגר- יש גם כאלה שמדברים על גלגולים שעברה ברית המילה מבחינה פרקטית, לכיוון של חומרה), אבל אני חושבת שגם במקרה הזה מאוד רלונטי להיות מודע לכל הסיכונים האפשריים במילה ולקדם לפחות את הנושאים של ההרדמה, ההכשרה הרפואית ובדיקה מדוקדקת של האדם שאמור לבצע את הפעולה הכירורגית, ושבהרבה מקרים זה לא מתבצע. ללא שום ציניות ובמלוא הכנות - כל פעם כשאני חושבת על זה, הפגיעה הזו מעוררת אצלי כאב לב. אני יודעת מכתיבתך בפורום שגם את פעילה במסגרות שונות לקידום מטרות שאת מאמינה בהן, שישפרו לתפיסתך את המצב בחברה שלנו, חשבתי שדווקא תעריכי את הפניה להשקפות עולם והתאכזבתי לראות גם אצלך את תגובת האוטומט של האשמה ב"מיסיונריות".
וכאתאיסטית, קשה לי להבין את עצם האמונה, ועם 99.9% מהמצוות אין לי שום בעיה עם זה שאני לא מבינה, ממתי הכל אמור להיות מובן לי במלואו? מחשבות הגרנדיוזיות שלי מתועלות לתחומים אחרים P: ברית המילה הוא נושא שכן מקפיץ אצלי משהו, כי בניגוד לרוב המצוות שאדם מבצע על עצמו (ואת זה גם כשאני לא מבינה אני מכבדת, בין אם זה יהודי, נוצרי, מוסלמי, בודהיסטי, וואטאבר) ברית מילה מתבצעת באדם אחר, וכשמדובר בתינוק חסר ישע ובפעולה בלתי הפיכה, בכפיה, עם סיכונים רפואיים, הרבה דברים מתקוממים בי מאוד, זו כבר אי הבנה שלא חולפת לידי. אני גם חושבת שככל שהנושא יהיה יותר מדובר ופחות מושתק, פחות אנשים יבצעו את ברית המילה, כי ממה שרואה סביבי או נתקלת בו ברשת, הרבה פעמים זה דבר שמתבצע אוטומטית, ולא באמת חושבים עליו, בוחנים אותו, מתענינים בפרוצדורות הרפואיות, או בסכנות הרפואיות האפשריות (שלא לדבר על דיונים מעבר לרמה הפיזית של משמעויות חברתיות של טקסי כניסה לתרבות יחודיים לזכרים למשל). אולי הרבה חלקים מהנימוקים השונים התומכים בהשארת התינוק באופן שבו הגיע לאויר העולם לא רלוונטים למי שסבור שיש אל, ושזה צו מהאל, ושזה האופן בו צריך לקיים את צו האל (במאמר מוסגר- יש גם כאלה שמדברים על גלגולים שעברה ברית המילה מבחינה פרקטית, לכיוון של חומרה), אבל אני חושבת שגם במקרה הזה מאוד רלונטי להיות מודע לכל הסיכונים האפשריים במילה ולקדם לפחות את הנושאים של ההרדמה, ההכשרה הרפואית ובדיקה מדוקדקת של האדם שאמור לבצע את הפעולה הכירורגית, ושבהרבה מקרים זה לא מתבצע. ללא שום ציניות ובמלוא הכנות - כל פעם כשאני חושבת על זה, הפגיעה הזו מעוררת אצלי כאב לב. אני יודעת מכתיבתך בפורום שגם את פעילה במסגרות שונות לקידום מטרות שאת מאמינה בהן, שישפרו לתפיסתך את המצב בחברה שלנו, חשבתי שדווקא תעריכי את הפניה להשקפות עולם והתאכזבתי לראות גם אצלך את תגובת האוטומט של האשמה ב"מיסיונריות".
כן, אני מניחה שזה עוד אחד מהדברים
שנופלים אצלי בקושי לקבל את הסגנון הכל כך אקדמי שלך. שימי לב, זאת לא האשמה אלא הודאה באשמה. היחס שלי לדת כל כך מורכב וכל כך לא רציונאלי שקשה לי להגיד למה ברור לי שאעשה ברית ושלא אוכל חזיר, על אף שבאמת אין לזה סיבה מלבד זה שכתוב בתורה. את צודקת בחלק גדול מהדברים שאת אומרת ואני מבינה למה אנשים שלא מאמינים מסרבים לעשות ברית לילדיהם, באותה המידה שאני מבינה למה הם אוכלים חזיר, אבל אצלי זה פשוט בל יעבור. אין לי נימוקים אחרים. וסליחה על ההאשמות במיסיונריות, אני (ולא בפעם הראשונה) הגבתי ישר במתקפה מתוך הנחת יסוד (מוטעה כנראה) שהמטרה שלך ויכוחית גרידא.
שנופלים אצלי בקושי לקבל את הסגנון הכל כך אקדמי שלך. שימי לב, זאת לא האשמה אלא הודאה באשמה. היחס שלי לדת כל כך מורכב וכל כך לא רציונאלי שקשה לי להגיד למה ברור לי שאעשה ברית ושלא אוכל חזיר, על אף שבאמת אין לזה סיבה מלבד זה שכתוב בתורה. את צודקת בחלק גדול מהדברים שאת אומרת ואני מבינה למה אנשים שלא מאמינים מסרבים לעשות ברית לילדיהם, באותה המידה שאני מבינה למה הם אוכלים חזיר, אבל אצלי זה פשוט בל יעבור. אין לי נימוקים אחרים. וסליחה על ההאשמות במיסיונריות, אני (ולא בפעם הראשונה) הגבתי ישר במתקפה מתוך הנחת יסוד (מוטעה כנראה) שהמטרה שלך ויכוחית גרידא.
הרשי לי לצטט אותך ממקום אחר
"הרעיון העיקרי.. הוא פשוט להשפיע על השיח, כלומר לייצר את התשתית שעליה אולי אנשים יוכלו או יתעניינו להבין מה קורה ואז אולי ירצו לעשות משהו" (Mנטה, 2005) זה מה שהיה בגדול בכוונתי לעשות. אגב, זה עוד תגובה שיצא לי להתקל בה יותר מפעם כמי שמנסה לשפר מצב קיים של "אתם פשוט אוהבים לעשות דווקא". כאילו מה? לדעתי בעצם כן צריך לנצל עובדים זרים, ורק כדי לעשות דווקא הלכתי להתנדב בקו לעובד? לדעתי בעצם צריך לקחת זכויות מהקהילה ההומולסביטרנס, ורק כדי לעשות דווקא אני תומכת במאבק לזכויות? לדעתי בעצם חיות הן חומרי גלם, ורק כדי לעשות דוקא אני טבעונית? (זה עוד נמשך אבל אני מניחה שהפואנטה כבר הובנה). אני בהחלט יכולה לעשות דברים דווקא (ראי: קר 2002; קר 2003; קר 2004; קר 2005; קר in press), אבל זה מעולם לא קשור אצלי לנושאים עקרוניים כהשקפות עולם.
"הרעיון העיקרי.. הוא פשוט להשפיע על השיח, כלומר לייצר את התשתית שעליה אולי אנשים יוכלו או יתעניינו להבין מה קורה ואז אולי ירצו לעשות משהו" (Mנטה, 2005) זה מה שהיה בגדול בכוונתי לעשות. אגב, זה עוד תגובה שיצא לי להתקל בה יותר מפעם כמי שמנסה לשפר מצב קיים של "אתם פשוט אוהבים לעשות דווקא". כאילו מה? לדעתי בעצם כן צריך לנצל עובדים זרים, ורק כדי לעשות דווקא הלכתי להתנדב בקו לעובד? לדעתי בעצם צריך לקחת זכויות מהקהילה ההומולסביטרנס, ורק כדי לעשות דווקא אני תומכת במאבק לזכויות? לדעתי בעצם חיות הן חומרי גלם, ורק כדי לעשות דוקא אני טבעונית? (זה עוד נמשך אבל אני מניחה שהפואנטה כבר הובנה). אני בהחלט יכולה לעשות דברים דווקא (ראי: קר 2002; קר 2003; קר 2004; קר 2005; קר in press), אבל זה מעולם לא קשור אצלי לנושאים עקרוניים כהשקפות עולם.
עד גיל 14 גדלתי בסביבה מסורתית
ובבית חילוני, אבל בגלל שרוב הזמן היתי אצל הסבים והם היו דתיים, ובגלל שהבית החילוני שלי די מסורתי בעצם... ממש לא התנגש לי כלום. להיפך, זה היה די כמו כולם
את הבום הגדול חטפתי דוקא כשגדלתי ועברתי לתיכון וגיליתי שלא כולם צמים ביום כיפור ויש כאלו שהולכים למסיבות בערב שבת וכו'... זה היה נורא מוזר, היתי די בשוק האמת. עד היום אני קצת המומה מזה שאנשים לוקחים מלא סרטים ליוה"כ ומנשנשים מולם. אבל זה לא כל כך משנה היום. מלבד דבר אחד, היתי מאוד רוצה שבן זוגי יהיה עם השקפות כמו שלי בענין הזה וזה דבר שקשה למצוא (אם כי אחים שלי מצאו).
ובבית חילוני, אבל בגלל שרוב הזמן היתי אצל הסבים והם היו דתיים, ובגלל שהבית החילוני שלי די מסורתי בעצם... ממש לא התנגש לי כלום. להיפך, זה היה די כמו כולם
אוהבת את השאלות שלך ../images/Emo13.gif
הנוף הכי יפה בעיני הוא כנראה ים או ביצה. רצוי עם ירוק מסביב. אני גרה בת"א ואין פה יותר מדי נוף ברחובות, אבל הצלחתי לסדר לי כמה מרפסות שמהן רואים ירוק והרבה אוויר שזז. מי שמכיר את ת"א יודע שזה לא מובן מאליו. יפה עד כאב ? לפני כמה שנים היתי במעלות עם כמה חבר'ה, הלכנו לשם כדי לעשות טאי צ'י בכל מיני נופים גליליים. באותם הנופים היתי עם אקס-אהוב ומאוד הכאיב לי לראות שוב את אותם הצוקים שנשארו בדיוק באותו המקום בעוד שבתוכי הכל היה שבור ומפורר. זה היה יפה עד כאב. מה כואב ? בעיקר אהבה. אני לא עונה על סקרים שהנחות היסוד שלהן שוביניסטיות או צרכניות או סקסיסטיות. בקצרה: אני לא עונה על סקרים בוואי נט
אני מסרבת לדבר עם אנשים שפגעו בי. אני לא מדברת על פגיעות נסלחות שהן טעויות אנוש וקורות לכולנו בזמן זה או אחר, אלא על פגיעות שהן מעבר לקו האדום. מה צריך לעשות כדי לעצבן אותי הכי בעולם ? לא הרבה. אני מתעצבנת בקלות. קפיטליזם מעצבן אותי. תרבות הצריכה. מעצבנת אותי נורא תרבות ההטרדה המינית והזלזול בנשים שיש בצבא (ע"ע אלוף ע'), מעצבנים אותי גם המצבים שהילדים במן דווקאיזם מתיש עושים רע לעצמם ומסתכלים במן מבט מתגרה, מעצבנים אותי המתנחלים עם אטימות הלב שלהם ומעצבנים אותי באופן כללי פערים בין מה שאנשים עושים, חושבים, מדברים לבין איך שהם רואים את עצמם. אבל אני מעדיפה לצחוק במקום להתעצבן
הכי לשמח אותי בעולם ? תשומת לב לדברים קטנים אני מניחה. התחשבות בקטנות כזה. שלי מאוד משמחת אותי המון פעמים בתשומת הלב שלה לקטנות. משמחת אותי מאוד ידידות אמת, אני חושבת שהאנשים שהכי הראו לי ידידות אמת ואני הכי משומחת מהן הן renjintsu ושוKולד. וכמובן כל מה שקשור בסקס-אבל-לא-רק-סקס. ולפעמים הכי משמח אותי בעולם זה לראות ירח מלא או פרח וכאלה מן. אני שמחה די בקלות. עלי מתקיימת אימרת חז"ל: יצא הפסדו בשכרו.
הנוף הכי יפה בעיני הוא כנראה ים או ביצה. רצוי עם ירוק מסביב. אני גרה בת"א ואין פה יותר מדי נוף ברחובות, אבל הצלחתי לסדר לי כמה מרפסות שמהן רואים ירוק והרבה אוויר שזז. מי שמכיר את ת"א יודע שזה לא מובן מאליו. יפה עד כאב ? לפני כמה שנים היתי במעלות עם כמה חבר'ה, הלכנו לשם כדי לעשות טאי צ'י בכל מיני נופים גליליים. באותם הנופים היתי עם אקס-אהוב ומאוד הכאיב לי לראות שוב את אותם הצוקים שנשארו בדיוק באותו המקום בעוד שבתוכי הכל היה שבור ומפורר. זה היה יפה עד כאב. מה כואב ? בעיקר אהבה. אני לא עונה על סקרים שהנחות היסוד שלהן שוביניסטיות או צרכניות או סקסיסטיות. בקצרה: אני לא עונה על סקרים בוואי נט
קשה לי לענות לך
אלו לא תמיד דברים מוכרחים ו"שרפתי" בחיי אולי שלושה אנשים. אולי ארבעה. כך שזה לא קורה הרבה. הקוים יכולים להיות גבולות - איפה האדם מתחשב בגבולות שלי ואיפה לא ועד כמה. הם יכולים להיות בגידה בחברות, למשל, חברה שהיתה מאוד קרובה עד שנכנסה לקשר זוגי ואז נעלמה, והדבר הזה קרה שוב ושוב ושוב עד שהרגשתי שהיא בקשר אתי רק מתי שהיא צריכה ממני משהו, וגם זה קרה שוב ושוב, התהליך נמשך כמה שנים עד שהחלטתי שדי ואני לא מוכנה יותר. כדי שאדם יהיה במעגל הכי קרוב אלי הוא צריך לדבר בשפה שלי. עמוק מהבטן. אבל למעגלים שמסביב די קל להיכנס נדמה לי. צריך להיות מעניין וצריך לדבר על דברים אמיתיים. אנשים ריקים מתוכן משעממים אותי. צריך גם לב טוב וחברות טובה ולא יזיקו ערכים נכונים, או הומור משובח, יש המון דברים שיכולים להכניס אנשים למעגלים הקרובים אלי. ויכול גם להיות אדם שלא מתאים בכלום אבל פשוט מקסים אותי בגלל איזו מוזרות או ענין משותף או סתם משהו שקשה לנבא ואני ארצה בקרבתו. אנשים שהם סתם בורגנים רגילים כאלו שמתעניינים רק בדברים הרגילים, צרי אופקים או סתם מקובעים, אלו אנשים שבד"כ אני לא אתקרב אליהם. אבל גם זאת הכללה שיש בה יוצאי דופן.
אלו לא תמיד דברים מוכרחים ו"שרפתי" בחיי אולי שלושה אנשים. אולי ארבעה. כך שזה לא קורה הרבה. הקוים יכולים להיות גבולות - איפה האדם מתחשב בגבולות שלי ואיפה לא ועד כמה. הם יכולים להיות בגידה בחברות, למשל, חברה שהיתה מאוד קרובה עד שנכנסה לקשר זוגי ואז נעלמה, והדבר הזה קרה שוב ושוב ושוב עד שהרגשתי שהיא בקשר אתי רק מתי שהיא צריכה ממני משהו, וגם זה קרה שוב ושוב, התהליך נמשך כמה שנים עד שהחלטתי שדי ואני לא מוכנה יותר. כדי שאדם יהיה במעגל הכי קרוב אלי הוא צריך לדבר בשפה שלי. עמוק מהבטן. אבל למעגלים שמסביב די קל להיכנס נדמה לי. צריך להיות מעניין וצריך לדבר על דברים אמיתיים. אנשים ריקים מתוכן משעממים אותי. צריך גם לב טוב וחברות טובה ולא יזיקו ערכים נכונים, או הומור משובח, יש המון דברים שיכולים להכניס אנשים למעגלים הקרובים אלי. ויכול גם להיות אדם שלא מתאים בכלום אבל פשוט מקסים אותי בגלל איזו מוזרות או ענין משותף או סתם משהו שקשה לנבא ואני ארצה בקרבתו. אנשים שהם סתם בורגנים רגילים כאלו שמתעניינים רק בדברים הרגילים, צרי אופקים או סתם מקובעים, אלו אנשים שבד"כ אני לא אתקרב אליהם. אבל גם זאת הכללה שיש בה יוצאי דופן.
בשעה טובה לערפדית ששבה
מהכפור (או מהשטחים, זה היינו הך, לא?
) כמה שאלות -
האם תמיד היית עולצת ומחייכת נוכח כל דבר שקורה, נוסח "הכל לטובה" של החוזרים בתשובה? כלומר, אני מקבלת מהודעותייך בחודשים האחרונים את הרושם שאת רואה את ה
בכל דבר. האם תמיד היית כך?
יש לי גם הרושם שבמהלך התקופה הנוכחית את מוצאת מקום (הטיפול שאת נותנת, היער, העזרה לאנשים..) לכל מיני דברים שחיפשו מוצא, כך אני לפחות מניחה. האם לפני שמצאת את המקומות האלה - בתיכון, למשל, היה פורקן אחר? כלומר, הצורך הטבוע בך "לחבק עצים", למשל. איזה ביטוי - היית אומרת - היה לו (ולדברים אחרים שכיום נותנים עבורך תשובה) כשהיית בת-עשרה?
ואחרונה חביבה, במה מתבטאת הג'ינג'יות שלך? זהו לכרגע, נראה לי. ו.. תמשיכי ליהנות (לפחות כמו שאני נהניתי
)
מהכפור (או מהשטחים, זה היינו הך, לא?
כן חייבת להודות שבניגוד לפחד הקהל
שלי זה די מפנק להתערפד... אני ממש לא עולצת ומחייכת נוכח כל דבר שקורה. מה שכן אופייני לי מאז ומעולם זה ללכת למכולת לקנות קופסת גפרורים ולחזור עם חוויות. אני חיה את החיים בעוצמה ובאינטנסיביות וכל הזמן לומדת להרגיע יותר ויותר את עצמי ואת החוויות וכו'. האפשרות לראות את הצד הטוב שבדברים היא בחלקה נרכשת, ענין של בחירה אולי... אבל בעצם לא ממש מדובר באופטימיות, אני לא אדם אופטימי. זה יותר ענין של אמונה שהדברים לא קורים סתם ובכל מכשול טמון שיעור. משו כזה. וזה גם תוצאה של המון המון עבודה קשה, המון. שנים של. התגברות על המון קשיים והמון המון צמתים של בחירה שהפכו עם השנים למשהו שבא בטבעיות. זה כל כך לא משהו שתמיד היה שקשה לי להבין איך אתם בכלל מתרשמים כך. כן זה נכון שבשנה האחרונה קרו לי הרבה דברים טובים ומצאתי כל מיני מקומות שמתאימים לי (מישהו אמר פורומפי ?
). היער בעיקר אני חושבת. (בטיפול יש לי כבר ותק של די הרבה שנים
). כשהגעתי לטיפול בהתחלה, כמטופלת, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות - אז אני חושבת שהיה הצעד הגדול של למצוא פורקן לדברים שלא ידעתי שיש בי. זה לא היה חלום ילדות, אבל זה היה קליק מיידי וסופי. למרות שזה היה לפני 16 שנה בערך (אמאלה !) אני עדין חושבת שזה היעוד שלי. זה והכתיבה
. לפני כן היתי מאוד אומללה. היה לי צורך אינסופי להבין מניעים של אנשים ותכונות, לנסח לעצמי אופני פעולה והתנהגות, להבין את נפש האדם ואת דרכו של העולם ועוד כל מיני דברים שמאוד איימו על סביבתי והפכו אותי למאוד בעייתית מבחינה חברתית. גם בגלל שאני נורא סתומה בכל מה שקשור בדיפלומטיה ופוליטיקה אז תמיד נפלתי בין הכיסאות, והיה לי מאוד רע. השיא של זה היה בצבא. לחבק עצים אגב, תמיד חיבקתי. כל ענין הטבע זה משהו שגם בא מהבית וגם גדלתי אתו. ידעתי שיש לי צורך לגעת באדמה ולחבק עצים מגיל הגן כבר. וגם גדלתי בסביבה די כפרית שאפשרה את זה (איך אף אחד מכם עוד לא שאל על המקום שבו גדלתי ?
) אני לא כל כך ג'ינג'ית ! אמא שלי וכל משפחתה כתומים-גזר, אני נחשבת סתם "שאטנית" (איך לעזאזל כותבים את זה ?) עם נמשים... ואחותי בלונדינית אז גם זה לא ממש אני... בקיצור, כמו שכבר אמרתי איפשהו בשרשור הזה, הצבע שלי הוא בעיקר ירוק
. בכל אופן אני חמת מזג, אם זה תורם משהו לסטריאוטיפ
שלי זה די מפנק להתערפד... אני ממש לא עולצת ומחייכת נוכח כל דבר שקורה. מה שכן אופייני לי מאז ומעולם זה ללכת למכולת לקנות קופסת גפרורים ולחזור עם חוויות. אני חיה את החיים בעוצמה ובאינטנסיביות וכל הזמן לומדת להרגיע יותר ויותר את עצמי ואת החוויות וכו'. האפשרות לראות את הצד הטוב שבדברים היא בחלקה נרכשת, ענין של בחירה אולי... אבל בעצם לא ממש מדובר באופטימיות, אני לא אדם אופטימי. זה יותר ענין של אמונה שהדברים לא קורים סתם ובכל מכשול טמון שיעור. משו כזה. וזה גם תוצאה של המון המון עבודה קשה, המון. שנים של. התגברות על המון קשיים והמון המון צמתים של בחירה שהפכו עם השנים למשהו שבא בטבעיות. זה כל כך לא משהו שתמיד היה שקשה לי להבין איך אתם בכלל מתרשמים כך. כן זה נכון שבשנה האחרונה קרו לי הרבה דברים טובים ומצאתי כל מיני מקומות שמתאימים לי (מישהו אמר פורומפי ?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.