נשים לעומת גברים

my sunshine

New member
החכמה היא

לצמוח ביחד עם השינויים שקורים בדרך ולא לנסות לשנות האחד את השני אלא ללמוד לקבל אחד את השני עם כל מה שיש
 

ע פ ר ל ה

New member
אחד מתפתח,אחד נשאר מאחור

התפתחות של בן זוג אחד יכולה לתרום לחיים הזוגיים,לדחוף את בן זוגו קדימה,להפרות ולהעשיר את היחסים.אפשר גם שהתפתחות אחד מבני הזוג לא תשפיע באופן משמעותי על היחידה הזוגית,והיא תמשיך להתנהל ללא שינויים דרמטיים.אבל קיים לפחות דגם זוגי אחד שבנוגע אליו התפתחות של אחד הצדדים היא משום גזר דין מוות על היחסים.מדובר בזוגיות שנוצרה כאשר אחד מבני הזוג היה נתון במשבר,והערכתו העצמית הייתה ירודה.בחלוף המשבר,האדם המתאושש חוזר לעצמו ומגלה את יכולותיו.הוא פורץ קדימה מתוך הרגשה שאסור לו להיעצר,אבל בן זוגו איננו נהנה מן התהליך,אלא מרגיש נעזב מאחור.השינוי מחריד ומקומם את בן הזוג המאויים,המרגיש שתנאי ההתקשרות הופרו.הזוגיות הייתה בנויה על כמות מסויימת של ביחד,על סוג מסויים של בילויים,על עמדות מסויימות.הוא רואה בבן זוגו מתיימר,מתנפח,מתרחק,מסגל לעצמו מימדים לא מתאימים.ואילו בן הזוג החוזר לעצמו מגלה שהאדם הקרוב לו הוא דל,מגביל את התפתחותו ועוין אותה.(המשך יבוא...) הלכו לי האצבעות מלהקליד
 

crisRobin

New member
רק ש...

בדרך כלל במצבים הללו, בן הזוג שבמשבר, היא נתמך ומעודד ללא הרף ע"י האחר כדי לגדול, לצאת מהמשבר, להתרומם. כאשר זה קורה, לרוב, בן הזוג המתרומם (נשמע קינקי פתאום) רואה בזה שתמך בו כמטרד, כמגביל ושוכח איפה הוא היה וצומח לבד, מבלי לחכות לבן זוגו שקפא על שמריו כדי לשמור על האחר. יש כל מני סוגי זוגיות, אך כל שינוי אישי משנה את הביחד. זה לחלוטין לא דבר רע, נהפוך הוא. הזוגיות מעצימה את כל אחד מחבריה, מאפשר דברים שלא ניתנים להשגה לבד, נותנת השקפת עולם נוספת לחיים. כל עוד את/ה לא מאבד את עצמך בזוגיות ולא נותן לאחר ללכת לאיבוד, אלא מחזיק את ידו כשם שהוא מחזיק את שלך, רק דברים טובים יכולים לצאת מזה.
 

my sunshine

New member
בדיוק

ולזה התכוונתי זוגיות, היא דבר לא קל מעצם הוויתה. וכאשר אחד מבני הזוג עובר שינוי היכולת של השני להכיל אותו ולקבל את השינוי ולתמוך. ולא לאבד את עצמו תוך כדי כך, היא מה שיוסיף ויעצים את הזוגיות ואת הקשר. ובנוגע לזוגיות בפרק ב', אמר מי שאמר וזה נכון. 60% מאלה הנישאים בפרק ב' מפרקים את הזוגיות. וזה למה? כי הם עושים את אותם טעויות שעשו בפרק א'. לכן, אם נשכיל ללמוד מהטעויות, נקבל אחד את השני כמו שהם, לא ננסה לשנות. ונכיל את בן הזוג, האפשרות שהקשר יחזיק מעמד תהיה גדולה יותר...
 
אז אתה רוצה לומר לי שאני גבר?

כי אני מתאהבת באדם העומד מולי.. לא בוחנת פוטנציאל...לא בודקת חשבונות בבנק... לא דורשת להתבגר - כי אני בעצמי עוד ילדה קטנה.. לא רוצה שישתנו בשבילי לא רוצה להשתנות עבור אף אחד כן דואגת לפרגן לבן הזוג שלי כן חשוב לי בטחונו העצמי של בן הזוג שלי להיות דינאמי זה חלק מאישיות של אדם.. מכירה הרבה מאוד גברים דינאמיים ובת זוגם פחות... אז מה? אני גבר?
 

crisRobin

New member
את אמרת

לא היה נעים לי לציין זאת בפעם הקודמת שנפגשנו, אבלל.... כנראה :) }*{
 
גברים ונשים מתאהבים במי שהם

ליד או עם מושא האהבה שלהם. עם הזמן עוברים שינויים, ולא תמיד מקבלים את אותה תחושת סיפוק ממי שאני לידו/ה. והסיבה הטובה לאחוזי הגירושים הגדול? אנשים כבר לא פוחדים להתגרש: נומטיבית זה לא כל כך נורא כבר, אישית- אנשים מוכנים להקריב היום הרבה יותר למען האפשרות לאושר, וחברתית- נו.. מאז הוקם פורום ג"ג נגמרה הבעיה הזאת....
 

ע פ ר ל ה

New member
ת'אמת

יש לי יריעה ענקית של מילים להגיד בנושא זה,ובכלל... מתעצלת להקליד הרבה.יותר נח לי לשוחח בקול רם.
אבל אתייחס רק למשפט האחרון שלך dardar בנושא העניין החברתי שהפורום נותן. אז כך: הפורום הוא אכן מקום דיי טוב להתחכך עם אנשים שונים שנמצאים באותו מעמד כמונו. הפלוס העיקרי הוא האמפתיה שאנו מסוגלים לגלות אחד כלפיי השני. כולם רובצים בבוץ דומה. הבעייה של הבוץ והגי'פה היא: למה אנחנו צריכים לרבוץ דווקא בבוץ הקולקטיבי הזה,ולא לשאוף לצאת ממנו החוצה? כאילו הגי'פה של האחר תעזור לי להתרומם מעלה...? למה אנחנו בוחרים להיות דווקא כאן ולא מחפשים חברה הומוגנית?
 

crisRobin

New member
התחלה סיבובית

אז.. עבר זמן בתוך הנישואים, השיעמום מתחיל לצוף, הריגוש נעלם, מתחילים להסתכל על כל "פאק" קטן שיש בו, לראות את הדברים החולפים סביבנו ולא את הדברים שעוברים דרכינו. כן, ההחלטה הינה קלה יותר היום, אך המחשבה מוטעת בעיקרה. רודפים אחרי האושר, יוצאים החוצה, וליום או שניים בשבוע מרגישים שוב רווקים. הזמן עובר לו לאיטו, והתחושה בבטן מחלחלת פנימה ועמוק, רוצה את הביחד, רוצה להפסיק לחוש את הכאב, רוצה כבר להצליח למצוא את הנכון. מוצאים את ה"אחד", לו חיכינו כל חיינו, הרבה יותר קשה היום לתת מעצמנו מאשר פעם, הרבה סרטים חולפים בראש, בסוף, רובנו גם יצליח ליצור את המובטח. אך.... שום מתחיל השעמום לחלחל.. שום צפים דברים. אז למה הלכנו בפעם הראשונה. בפעם השניה פשוט שומרים יותר טוב על הקיים, לרוב לא בגלל הבן זוג הלא נכון. שגיא בהרהורי התחלה
 
בפעם השנייה

נמצאים במקום אחר, בגיל אחר , יותר מפוחכים ואלי גם יותר שבעים, והכל שאלה של עיתוי בחיים, אני יכולה להכיר היום מישהו שיהיה נחמד אבל מבחינתי לא בא לי על זוגיות כרגע, ואם אני אפגוש את אותו אדם עוד שנה למשל יכול להיות שהוא יהיה ה-מתאים. הכל עניין של הבשלה, וקבלה גם שכמו כל מוסד גם במוסד הנישואים קשה לעבור את שלב השחיקה אבל זה אפשרי. *** כל התיאוריה שהובאה לעיל לא חלה על האקס שלי
 
שגיא..

לך לשרשור של הגרסה הנשית.. התשובות שם. ומה שאתה מתאר נותן לי תחושה טיפונת של התפשרות רק כדי לא להיות לבד, ואת זה הייתי עושה כבר עם האקס שלי- הוא לפחות אבא של הילדים. ועפרלה מאמי.. ההערה לגבי הפורום- היתה צינית....
 

crisRobin

New member
לחלוטין לא

ממש לא יקירה, אין אני מפחד להיות לבד, לרוב גם נהנה מזה (למעט הנקודות בחיי שמאדמאד טוב לי ואין עם מי לחלוק). אני כן משוכנע, שמבחינתי, הדרך הנכונה ללכת בה הינה דרך הזוגיות והאהבה, אך לא רואה בכך צורך אלא תקווה. אני מאמין בגדילה במערכת, אחרת התסכול עולה וצף, אך מאמין בעשיה יחדיו. מחפש את האשה שתבין שכאשר אני מציע עזרה זה לא בגלל שאני חושב שהיא לא יכולה אלא בגלל שנהנה לעשות דברים ביחד.
 
טוב נו,

אתה מתאר אהבה מקסימה, זוגיות מושלמת. ועל זה גם אני - אומרת אמן. רק לא להתפשר, רק לא להתפשר.. אני אולי תמימה ממך- לחשוב שאפשר מבלי להתפשר, להיות במערכת שבה הכל זורם. ועד אז.. אני מבטיחה להקשיב לך כשמאוד מאוד טוב לך.
 

ע פ ר ל ה

New member
זו בדיוק הבעייה שגיא...

כשלא יודעים להעריך את הקיים! המירוץ המטורף של החיפוש האינסופי.... כאילו נדמה כל הזמן שאנחנו מפסידים משהו טוב יותר,משובח יותר. מי מחכה לנו מעבר לפינה?! אילו,הייתי חכמה ורגישה ומבינה ומזדהה ופחות אימפולסיבית ויותר שאפתנית.... ועוד... חיי הזוגיים היו טובים יותר,ומאושרים. בגאון מודה ומתוודה שטעיתי בדרכי,תרמתי את חלקי בפירוד,והיום... משלמת מחיר. היום,ממקום בוגר עם תובנות למכביר,מנסה להתרומם ולגעת באושר אחר.
 

crisRobin

New member
שכר לימוד

כל מי שפה שילם שכר לימוד, לרוב לא זול כל כך. הכל שאלה מה לוקחים איתנו מהשיעור.
 

ע פ ר ל ה

New member
לוקחים ומפיקים לקחים אמיתיים בלי...

הנחות.אני לא מטה אצבע מאשימה לעברו בלבד,אני מספיק בוגרת ואחראית להבין שגם אני תרמתי את חלקי במערכה. ועכשיו,יש לי אותי. ואיתי אני מדברת,מתייעצת,מתלבטת,חולמת,שואפת,מפנטזת... ומה בסופו של עניין מבקש אדם? אהבה נכון? אנחנו גדולים,אבל קטנים כמו גורים שמבקשים חום והגנה.
נהיה לי כבר כאב ראש... אי אפשר שהכל יהיה פשוט יותר? פחות מורכב? (בודקת אם יש לי אקמול למקרה חרום)
 

crisRobin

New member
מתקון להרס זוגי

כולנו מקווים שלמדנו, החכמנו, לפי מה שרואה, כל שלמדנו זה להיות בנאים יותר טובים, החומות עולות וגובוהות, הגדרות מסביבנו נהיות חשמליות, והפחד מפגיע/אכזבה מוריד מאיתנו את ה"דרייב" להתחלה, אך לא את החשק. מתקון להרס זוגי.
 
למעלה