הכל מתחיל באמונות.
אמנם שרשרתי את הודעתי אלייך, אבל הכוונה היתה להעיר לגבי האשכול הזה של השרשור באופן כללי. גם האמונה באל וגם האמונה בנכונות המדע הן אמונה באקסיומה. קיים תרגיל מחשבתי מעניין (שהוצע, בגרסאות מתועדות שונות, עוד מימי יוון העתיקה) -- והוא לשאול "למה" על כל דבר שפעם היית מקבלת כמובן מאליו. למה השמש זורחת בבוקר? כי כדור הארץ מסתובב סביבה. למה? כי יש כוח משיכה. למה? כי... למה? כי... וכן הלאה. אם השרשרת נעצרת, בהכרח מדובר בקביעה שמקובלת לכשעצמה ללא שום אפשרות להסבר. במילים אחרות: אמונה עיוורת. עוד טיפה הסברים לפני שאני מגיע לעיקר. במדע (יותר נכון, בלוגיקה קלאסית) אפשר לדבר בגדול על שני סוגים של הסקת מסקנות. הסקת מסקנות דדוקטיבית: מלשון דדוקציה, גזירה. מדובר כאן על מסקנות הכרחיות, שנובעות מיידית מתוך קבוצת אקסיומות (כזכור, אמונות עיוורות). למשל, כל ההוכחות המתמטיות הן דדוקטיביות. לומר שמשפט פיתגורס נכון זה כמו לומר שהאקסיומות שהוא מבוסס עליהן נכונות (ובזה צריך להאמין). מדובר באמת אחת שמוצגת בניסוחים שונים. הסקת מסקנות אינדוקטיבית: מלשון אינדוקציה. כאן מדובר על מסקנות מכלילות, לא מסקנות הכרחיות. כל התוקף של המסקנות נובע מכך שמישהו מוכן להאמין בהן. לדוגמא, להשתמש בחוקי הפיזיקה כדי להוכיח ש"השמש תזרח מחר" זו הוכחה אינדוקטיבית. לומר את חוקי הפיזיקה זה -לא- כמו לומר "שמש תזרח מחר", אלא צריכים להאמין בעוד כמה דברים שלא נובעים באופן דדוקטיבי מהחוקים. כתבתי את כל זה כדי להבהיר שאי אפשר להוכיח, אובייקטיבית, אף תיאוריה אינדוקטיבית. בין היתר, לא ניתן להוכיח שום דבר באף תחום אמפירי (כגון רפואה, פסיכולוגיה וכן הלאה). לעולם לא נוכל להביא "עובדות" ולהגיד "הנה, הוכחנו", כי תמיד נצטרך להאמין בצורה עיוורת גם בעובדות וגם בדרך ההוכחה. למשל - נאמין בסטטיסטיקה, בשיטות המחקר, במהימנות, בתוקף, וכן הלאה. במדעים הלא מדוייקים לרוב נמנעים משימוש במונחים הללו ומשתמשים במונחים ברורים יותר כמו "עדויות מאששות" ו"עדויות סותרות" (conflicting, לא disproving). עוד דבר קטן שכדאי להזכיר זה ההבדל בין תיאוריה מדעית לתיאוריה פסאודו-מדעית. תיאוריה מדעית מציעה הסבר לתופעה כלשהי, ולהסבר זה ניתן להביא עדויות מאששות או עדויות סותרות. תיאוריה פסאודו-מדעית היא תיאוריה שמציעה הסבר לתופעה כלשהי, אבל שלא ניתן להביא לה עדויות סותרות. דוגמאות מפורסמות הן הפסיכואנליזה של פרויד, או אסטרולוגיה. לגרסתי, בהתאם למה שכתבתי עד כה, כל חוסר הסכמה נובע מפער באמונות. בעיני, הדרך היחידה לקיים דיון ענייני הוא להסכים מראש על האקסיומות, ולדון במסגרתן. לכן, כשאת אומרת "גם אם יראו לי נתונים אני לא אאמין בהן", זוהי בדיוק אותה שיטת הדבקות אשר ציינתי קודם. זה בדיוק מראה על חוסר הסכמה על האקסיומות.... ואם משתתף אחר מאמין בשיטה המדעית, אזי הדיון האפשרי הוא אך ורק ברמת האמונה. הרי אם לא קיימת דרך לשכנע אותך או להשתכנע ממך, יש טעם לדון על עובדות?
