להמשיך הלאה

אז מקיצוניות אחת עברתם לשניה

מלא לענות על כלום, עברתם ללענות על הכל.

כרגע את חושבת שכל הצרות שלך באות מחמותך, ובמובן הזה את לא שונה ממנה, היא חושבת שהכל ממך את חושבת שהכל ממנה והנה קרב חתולות.

את גם אמרת מראש שלא תנקה אצלכם, והיא הרסה לכם את האמבטיה. אז אמרה.
איך תדאגו לזה בפועל? דיברת עם בעלך?

ואם הוא יגיד לאמא שלו לא להכנס, והיא תפתח את הדלת בכוח או תנצל שניה שהוא לא היה ווכן תכנס? היו כאן מקרים כאלה.
 

רוני810

New member
צריך לבחור על מה לשתוק ועל מה לא. לא להיכנס

לויכוחים שלפעמים הם מיותרים, כשאפשר לשתוק (גרעיני הדלעת זו דוגמה ל- לקחת בשקט, ואח"כ מקסימום לזרוק).
לפעמים עדיף לשתוק ולעשות מה שאת רוצה.
והכי עדיף - מראש לא לספר לה ולא לשתף אותה, אם אפשר.

ההקבלה לזה היא פה בפורום - יש תגובות שתראי שעוזרות לך ומקדמות אותך, ויש תגובות שממש לא.
אז תתעלמי מהתגובות שלא מקדמות אותך.
את לא צריכה להתווכח איתן, להוכיח להן, לענות להן. פשוט להתעלם ממה שלא מועיל לך. שידברו...

זה יהיה אימון טוב לקראת ה"החלקה" של חלק מהדברים שחמותך אומרת/עושה. לא להיכנס לויכוחים מיותרים.
בהצלחה!!!
 


את צודקת במאה אחוז, אני מגיבה ומוציאה את נשמתי פה לאנשים שממש לא מועילים לי ...

תודה
 

רוני810

New member
מישהו אמר לי פעם משפט חכם:

"יש בך הרבה רגש. אל תבזבזי אותו על אנשים טיפשים בפורומים."

אני משתדלת להזכיר לעצמי את זה כשנתקלת בתגובות מרושעות בפורומים.
(ואגב, אני גם מודה לאל במקרים כאלה שהאנשים אלה לא קיימים בחיים האמיתיים שלי. שהם לא אמא/אבא/בני משפחה שלי. כי אז הייתי באמת תקועה איתם...)

זה נכון לפורומים, ועוד יותר לחיים האמיתיים.
אל תבזבזי את הרגש הרב שיש בך על אנשים טיפשים
(ולא נעים להגיד, אבל חמותך נשמעת אחת מהם).
 
מזל שיש למי לתעל את כל השינאה והאגרסיות...

עם כל הכבוד - ויש כבוד, גם אם האשה צבועה, תככנית ומגעילה, היא עדיין לא אונסת ילדים ולא רוצחת סדרתית...
לדעתי, בלי קשר ישיר אליה, לך יש בעיה של התמודדות עם כעסים ומצבי לחץ, ייתכן שחלקם אכן קשורים בה בדרך ישירה או עקיפה - אבל בחייך, כולה אשה שאת פוגשת לשעות ספורות מידי פעם, לא מישהי שאת חיה איתה או שיש או לך קשר יום יומי קבוע איתה.
אם את לא מסוגלת להתמודד לבד עם כל האגרסיות והרגשות השליליים שלך, ואת ממוקדת בהם כל כך שאינך פנויה להנות מהחיים בנחת, זה בסדר גמור ללכת לטיפול או ייעוץ.
להאשים אותה בכל זה, פשוט מגוחך.
 
צריך להיות אונסות ורוצחת ?

את לא חושבת שהגזמת קצת?

רק אם היא רוצחת ואונסת סדרתית אז מותר לי להתלונן? עד אז היא יכולה לעשות מה שבא לה?
 

hadas834

New member
חמודה חבל על האויר שלך

פשוט תתעלמי מהתגובות שהבחורה הזו רושמת לך..
בנוגע למקרה שלך, לך יש הרבה כוח בידיים. כמו שכבר כתבו כאן, תבחרי את המלחמות שלך.. משהו זניח כמו גרעינים- תבליגי! משהו מהותי כמו לידה בשום אופן אל תוותרי את לא צריכה לראות את הפרצוף שלה תוך כדי שאת לוחצת (שזה אגב מה שקרה לחברה שלי..). נשמע שאת בתוך מעגל של כעס ושנאה והאשמות גם אם הן מוצדקות או לא זה כבר לא משנה ולא מקדם אותך לשום מקום. לדעתי את צריכה קצת ליישר את בעלך כי איתו נשמע שיש קצת יותר בעיה. אני לא אומרת שהוא שפוט של אמא שלו אבל נראה שכבר אין לו כוח ואת זו ש"אוכלת אותה" מולה. ועוד משהו שהפריע לי, אם הוא רוצה להודיע לה מתי את נכנסת ללידה בידיעה איך זה יגרום לך להרגיש ובידיעה שהיא יכולה להיכנס גם בלי רשותכם יש כאן בעיה ובזה יותר חשוב שתתמקדי.

תסנני פה תגובות יש אנשים שהאמפתיה רחוקה מהם שנות אור.
לידה קלה!
 
יש אנשים

שלא משנה מה לא "באים בטוב". אי אפשר לשים בדיוק את האצבע על הענין אבל האנטי נגדם מאוד מאוד חריף. קרה לך פעם?
פה זה לא המקרה. היא מספרת לך שיש אלפי מקרים קטנים - שמצטברים ביחד לדבר גדול, של אישה שמטרת העל שלה היא וכחנות וכל מה שאומרים לה תעשה להפך. אז זה יכל להיות נקיון (שאת שמחה שינקו לך ויש כאלו שלא אוהבים שנוגעים להם) וזה יכל להיות להכריח אותך לאכול משהו שאת לא אוהבת (גרעינים, בשר....) וזה יכל להיות לדחוף תרופה לחיה שלא שלה ואין לה זכות להתערב בגידולה, וזה יכל להיות עשרות דברים אחרים. הענין הוא שיש כל הזמן עוד ועוד ועוד מקרים. ואם על אחד, שניים, שלוש אפשר היה לבלוע את הרוק ולהבליג, כשזה תמידי על כל דבר העיקר להתווכח זה הופך להיות בלתי נסבל.
ואז היא באה ומספרת לך שזה לא הכל. יש גם משהו אחד גדול מאוד שעליו העיקר שבו היא מתקשה לבלוע את הרוק (והיא גם מודה שזה כבר הפך לאובססיה מבחינתה) העובדה שחמותה ניסתה לסכסך בינה לבין בעלה. אמרה לו בלי בושה שהיא אישה לא טובה (במילים פחות עדינות) והיא שואלת איך אפשר עכשיו, כשאת יודעת שמישהי אמרה עליך כאלו ליכלוכים להמשיך לחייך ולאהוב ולחשוב שהכל ורוד?
ואת אומרת לה שהיא מגוכחת, לא בסדר, ובעייתית בעצמה.
זו זוכתך כמובן לחשוב ככה, אבל אם הית במצב שלה אני לא יודעת כמה הית מסוגלת לספוג. בסוף לכל אחד יש גבול. אולי אצלך הוא מממש רחב ואצלה קצת פחות. אבל זה למרות שהיא תיארה לך לא מעט מקרים שמצטברים אצלה. ויש מן הסתם עוד.
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
B l u e D e v i l תודה

על חכמתך והבאת הדברים הנה. לומדת ממך המון!

יישר כח,גם על ניהול הפורום בתבונה ורגישות.

רחליקה
 

EcoT

New member
התלבטתי מה לכתוב לך

וגם איך לכתוב לך כי אני כנראה אהיה די ישירה.
אני עוקבת אחרי השירשורים שלך (ולא רק בפורום הזה) כבר כמה זמן ולא הגבתי עד עכשיו.
מכל מה שראיתי אני חייבת להגיד שהתרשמתי שאת בחורה דעתנית שיודעת מה את רוצה ואת הדרך שאת רוצה שהדברים יעשו. שזה סבבה זה מצויין לדעת מה רוצים, יש כל כך הרבה אנשים שלא יודעים מה הם רוצים ודי מתוסכלים מזה.
אבל.... שמתי לב שאת לא מסוגלת לקבל דיעות שונות משלך והדרך שלך להתמודד עם זה, זה לתקוף את האדם השני ויותר מזה להמשיך ללחוץ עד התפתחות ריב כדי להוכיח שאת צודקת. בעיקר זה התגלם בשירשור הזה, בו אישה שבכל הפעמים שראיתי אותה בפורומים יצאה מגידרה לעזור לאנשים, וגם לך למרות ההתחלה היותר תקיפה שלה, ואת במקום לנסות להקשיב תקפת ותקפת עד שגרמת גם לה להיכנס איתך לריב. את גרמת וליבת את הריב ההוא, הכל כדי להוכיח שאת צודקת.
לצערי אני רואה את אותו דבר בהתנהגות שלך עם חמותך, את לא מרפה. אני לא אומרת שחמותך היא אישה קלה, אני בעיקר רואה הבדלי תרבויות כשורש הבעיה האמיתי. אבל במקום לנטרל את המצב את לא מרפה, את נתפסת לקטנות, את חושבת "אני אתן אצבע היא תיקח את כל היד" אז את לא רק קופצת את הידים לאגרופים אלא גם יושבת עליהם שחס וחלילה לא יהיה אפילו אופציה להתגמש במשהו.
את לא יכולה לשנות את ההתנהגות של חמותך, רק את ההתנהגות שלך ואיך את מתמודדת עם המצב. לפי מה שאני רואה את לא מתמודדת איתו טוב בגלל שאת לא מצליחה (וכמו שאמרתי לא רק מחמותך) לקבל דעות של אנשים אחרים שאינן תומכות/מלטפות/מסכימות על הדעות שלך. ויותר מזה את צריכה תמיד להוכיח לאותם אנשים שאת צודקת והם טועים. את הופכת כל דבר קטן למלחמה אז בטח שאת לא יכולה להירגע והרגיש טוב וצערי לא נראה לי שזה הולך להשתפר אחרי הלידה אלא רק להחמיר אלא אם תחליטי שאת משנה את הדרך שאת מתמודדת עם דברים.
 

kagome10

New member
למה? כבר הייתי בטוחה שאני אפתח את השרשור

ואמצא התקפה גסה. ותכלס, בעמוד הזה בפורום יש דברים הרבה יותר תוקפניים מההודעות של הריונית.

אני לא מכירה את הנשים הכותבות, אבל כן מכירה קצת את הנושא. קצת.

ומה שאני קוראת זו אי הבנה פשוטה. הריונית ושטושה כותבות בסגנון שונה. וטושה אכן כותבת בצורה קצת מתנשאת. אולי בגלל שהיא כל כך עדינה היא לא מכירה את הסגנון של הריונית, אבל הריונית לא תקפה אותה אישית.

ואני לא יודעת מה אני מעידפה, התנשאות מלאה בכוונות טובות, או בוטות ישירה. נראה לי אני מעדיפה את הבוטות.
 
נראה שמנסים בכוח להגזים פה

אני קראתי את השרשור כבר חמישים פעם אולי, באמת כדאי לעשות בדיקה עם עצמי ולראות במה טעיתי...

ואני כל פעם רואה את אותו הדבר מול העיניים שלי-

היא כותבת לי " את לא יודעת מה יקרה לך בלידה" ואני כותבת לה מכל הלב מה אני חושבת עלייה. וזאת הייתה הטעות שלי - למה התיייחסתי בכלל?!... כפי שכתבו לי פה... הגיע הזמן שאני אלמד להתעלם מתגובות מזיקות ולהתייחס לתגובות מועילות...
ואז היא כותבת "מזמן לא בכיתי מול המחשב" וכל הפורום נמס ממנה...

אני לא מבינה איך אישה מיילדת יכולה להגיד לאישה בהריון "את לא יודעת מה יקרה לך בלידה"
 
אבל זה נכון!

לידה היא דבר מאוד משתנה, ובאמת אי-אפשר לדעת איך זה יתקדם. תשמעי מבעלות ניסיון שכבר עברו לידה או שתיים בחייהם, ובוודאי שמומלץ לך לשמוע מאישה שהתפקיד שלה להיות מיילדת אמנם "רק" חמש שנים, אבל עדיין עם קצת ניסיון.

תעשי מה שמתאים לך לנכון, אך תדעי שלא תמיד הכל תלוי רק בך. או במיילדות. טובת התינוק שבבטנך היא מעל הכל. זה מה שחושב הצוות המקצועי, זה מה שגם את צריכה לחשוב. אף אחד לא בא לעשות לך דווקא, ולעצבן אותך או להכעיס אותך. כולם רוצים רק דבר אחד שהלידה תעבור בשלום גם לך וגם לתינוק שבבטנך.

למשל, גם אני רציתי לידה ראשונה טבעית, אז רציתי. לא הסתדר, הבת שלי הייתה תקועה בתעלת הלידה, ולא הייתה אופציה אחרת מלבד ואקום או קיסרי. הצוות המליץ על ואקום, וכך היא נולדה. מה זה חשוב? כשהיא נולדה היא בכתה. זכיתי בבת, ואני מודה לצוות המקוצעי ששמר עליי ועל הילדה שלי, וביצע במיומנות מה שצריך לעשות כדי שאחזיק בת בחיים ביד. לא היה אפשר לצפות מראש הסתבכות כזאת (או הסתבכויות אחרות) ולכך היא התכוונה. מומלץ לבוא ללידה עם ראש פתוח כמה שאפשר, ולהקשיב לצוות המקצועי שרק רוצה שתצאי עם ידיים מלאות, זה הכל!
 

kagome10

New member
שושנה, את בטוחה שזו באמת טובת התינוק?

כי לפי המידע שברשותי, כמות המיתות הלידות בארה"ב עכשיו במגמת עלייה, וזה דבר שלא קרה מזה עשרות שנים. לידות מהריון בסיכון נמוך ובינוני בטוח יותר לבצע בבית - בגלל התערבויות מיותרות.

התערבויות מיותרות כאלו מקשות על הלידה. בכל התערבות יש סיכון. ושרשרת התערבויות, שמסתיימת בסיפור על איך הרופאים הגיבורים הצילו את התינוק, התחילה בכלל באשמתם. ושרשרת כזאת מעלה את הסיכון לתינוק. שלא לדבר לע מקרה בו לתשו לאישה את השלייה בכוח, מה שגרם לדימום כבר ומסוכן. את חושבת שהם הודו בטעות? התנצלו? מה פתאום! בלידה הבאה הם ניסו לעשות בדיוק אותו הדבר.

לידה בבית חולים זה מסוכן.

ובנוגע ל"אין אופציה אחרת" - מה את חושבת היה בטרם היו בתי החולים? כל התינוקות מתו? אני לא אגיד שאין מקרים בהם הרפואה מצילת חיים, אבל חלק גדול מאוד מההתערבויות האלו אפשר למנוע עם ידע ביילוד. אבל במקום מיילדות יש רופאים.

אז אם הצוות הרפואי כל כך רוצה שלידה תעבור בשלום, למה בסטטיסטיקה <אם אני לא טועה, של ארצות הברית, בישראל כמות לידות הבית קטנה מכדי להיות מדגם ראוי לשמו, והאוכלוסייה הבוחרת בהן לא מאפשרת להן להיקרא מדגם מייצג. וזה עדיין בטוח יותר> יוצא שללדת בבית, עם מיילדת, יותר בטוח מללדת בבית חולים אם ההריון הוא לא בסיכון גבוהה?

טובת התינוק היא אכן מעל הכל. רק שהצוות הרפואי שם את טובת הנהלים וטובת הכסת"ח מעל לטובת התינוק/ת והאם.
 
רק לאחרונה

תינוקת שנולדה בבית, הוחשה בדחיפות לבית חולים, כי חבל הטבור היה כרוך סביב צווארה. אילו הייתה נולדת בבית חולים לא היו מגיעים למצב של פיקוח נפש, כי העניין היה נפטר תוך דקות בעזרת הצוות המקצועי.
 

kagome10

New member
אנקדוטה היא לא דאטה

ואם סופרים את כמות הסיבוכים בלידות בית, וכמות הסיבוכים בלידות בית חולים, ואת כמות התינוקות המתים פה ושם, יוצא שבארצות הברית <כי בישראל אין סטטיסטיקה אמינה, וגם פשוט אין סטטיסטיקה> יותר בטוח ללדת בבית.

את שומעת על המקרים היוצאי דופן. על הרופא שתלש בכוח שלייה וגרם לדימום כבד לא שמעת. זה לא הופיע בתור סיבוך, ובטח שלא באשמת הצוות הרפואי. לא נרשם בשום מקום שזה מעשה לא ראוי. ובלידה הבאה שוב ניסו לתלוש את השלייה. היא עצרה את הרופא. גם זה לא נרשם בשום מקום

אגב, למיילדת אמורה להיות ערכת החייאה כולל בלון חמצן.
 

נומלה

New member
יש לך בעיה סטטיסטית

כי כאשר לידת בית מסתבכת והיולדת מובהלת לבית החולים ושם נולד התינוק ומת (כי לא טיפלו בזמן) זה נרשם כמוות בבית החולים.
 
למעלה