להמשיך הלאה

[הריונית123]

להמשיך הלאה

בחיים לא חשבתי שאני אהיה אדם כל כך שומר טינה, כל חיי סלחתי לאנשים, אף פעם לא שמרתי טינה ולקחתי הכל בקלות.

אבל לחמותי אני לא מסוגלת לסלוח. אמא שלי תמיד אומרת לי "תמיד סלחת לכולם, תמיד נתת לי עצות לקחת הכל בקלות ולא לשמוע טינה ולה את לא מסוגלת לסלוח?"

כבר עברה שנה אחרי שגיליתי את הפרצוף האמיתי שלה, בעלי ואני עברנו לגור ביחד והינה אני כל רגע עלולה ללדת ואני מפחדת כל כך מפחדת.

אני מפחדת שאני אראה אותה פה כל הזמן, אני מפחדת שהיא תיגע בבן שלי, אני מפחדת שאני אשמע את השטויות שלה ואתעצבן.... אני פשוט מפחדת וזה הופך את כל החוויה של לחכות ללידה ממשהו מרגש למשהו מפחיד!

אני באמת לא סובלת את האישה הזאת, כשבעלי מדבר איתה בטלפון ברמקול אני מרגישה שהבטן שלי מתהפכת, הקול שלה רק הקול שלה מגעיל אותי... אני כבר לא מדברת על הפרצוף שלה ועל החיוך הדוחה שלה...

כל דבר בה מגעיל אותי...

אני צריכה אפילו חייבת לקבל את הסבתא השנייה אבל אני פשוט לא מסוגלת אני לא יודעת מה אעשה כשהיא תבוא לבי"ח ותרצה להחזיק אותה אני אמות מעצבים אני לא יודעת מה יהיה אני כל כך מפחדת

איך אני אתגבר על המצב הזה? מה יהיה איתי?

 

[הריונית123]

אותו*

 

[chen1237]

יקירתי, נראה לי שאת סובלת

ממקרה חמור של הורמונים משתוללים
יכול להיות שבגלל שאת עומדת לפני דבר חדש, מרגש ודי לא נודע (ילד ראשון אם הבנתי נכון) - כל זה, יחד עם ה"חיבה" שאת רוכשת לחמותך - התערבב וקצת יצא מפרופורציה.
תני לה הזדמנות, לכי תדעי, אולי היא חרא שלא חמות - אבל תהיה סבתא נפלאה?
וגם אם לא, יכול להיות שהדמות של חמותך כפי שאת תופסת אותה - קצת לא מציאותית?
אני מציעה, למען שלוות הנפש שלך, של בעלך ושל ילדך הקרב ובא - שחררי קצת, תנסי לתת לה הזדמנות נוספת להיתפס בעינייך כאדם רגיל עם מגרעות ומעלות, כמו כולם.
בהצלחה, ושתהיה לידה קלה ב"ה.. הכי חשוב שתירגעי ותגיעי כמה שיותר מוכנה ללידה, את לא צריכה להתמודד עם כל הרגשות הקשים האלה עכשיו.. תתמקדי במה שחשוב...

 

[mykal]

אנסה להרגיעך,

ראשית מאחלת לך הריון עגול ושלם,
ושתצאי בידים מלאות.

ותפרידי את ההריון והלידה מהחמות ההריון והתינוק שלך והיא רק 'קרובה'.
תהני מההריון, מהמחשבה על היותך אמא, על מה את רוצה לרכוש לו,
תחליטי מה ועד כמה היא תגיע אחרי הלידה, ושבעלך יסדיר את הענין בשקט ובנחת.

אינני יודעת על מה את לא מצליחה לסלוח,
(לא סיפרת כאן.)
וגם לא סיפרת מה יןדע/חושב/עושה בעלך עם הסיפור שנפגעת ממנו,
ומה הוא מגיב על רגשותיך, נראה לי שלהדברות ביניכם יש משקל חשוב מאוד גם בהרגשה שלך.

ועוד ענין, זו חמותך, את לא חייבת להיות חברה איתה,
נסי לשמור על מערכת יחסים קורקטית,
יכול להיות שהיא תהיה סבתא נפלאה. תאפשרי לה,
בשביל הילד/ילדה שלכם.

את לא חייבת לאהוב אותה, אבל הכעס הזה שלך מזיק לך,
תתנקי ממנו, בשבילך, והתרחקי ממנה.(הקרבה המינימלית המחויבת--וזהו.

 

[הריונית123]

אם אני אתחיל לספר

אני לא אסיים בחיים...

בקצרה.

חמותי החליטה שהבן שלה ואני נחייה כל חייה איתה ונשרת אותה במשך 3 שנים עשתה עליו מניפולציות, הייתה חונקת אותנו מבחינה כלכלית ככה שבחיים לא נוכל לעזוב (הייתה לוקחת לו 80% מהמשכורת כל חודש ופעם אחת ביקשה ממנו להלוות לה 30 אלף שקל והכניסה אותו למינוס שלא יצא ממנו הרבה זמן כמובן שהיא לא החזירה למרות שהבטיחה להחזיר) אני נזכרת בדברים האלה ואני לא מאמינה שהצלחתי לצאת מזה בכלל, אני לא התייאשתי ונלחמתי בכל כוחי כי ידעתי שהיא מתחמנת את בעלי ולא כדאי לי לוותר עליו כי הוא נכס. ובסופו של דבר הצלחנו לאסוף מספיק כסף כדי לעזוב, ביום שהיא גילתה את זה היא התהפכה עליי וניסתה להפריד בנינו בכל מחיר, ליכלכה עליי ניסתה לסכסך רגע לפני החתונה... מה היא לא עשתה האישה המרושעת הזאת...

בעלי היה לצידי ותמך בי מאה אחוז כשהיא התהפכה עליי, הוא התבייש בה ראיתי את זה בו והוא אמר לה את זה גם.

חצי שנה אחרי שהיא התהפכה עליי עברנו לגור ביחד ומאז אני לא מסוגלת לראות את הפרצוף שלה, כשהיא באה לפה בא לי להקיא.

אני אומרת לבעלי שאמא שלך שונאת והוא אומר שזה רק בראש שלי אבל אני יודעת שהוא יודע שהיא שונאת אותי, כשהיא מתקשרת אליו בחיים היא לא שואלת "מה שלום אשתך, איך היא מרגישה? איך התינוק? לעומת זאת היא כן שואלת "מה שלום החתולים שלכם" החתולים יותר מעניינים אותה מהנכד שלה..

אני לא מעוניינת לאפשר לה להיות סבתא כי לא מגיע לה היא כלום ושום דבר, היא רמסה אותי ברגע שהכי הייתי צריכה את התמיכה שלה , ומבחינתי היא מחוקה.

שתבינו שזה קרה לפני שנה ואני עדיין אוכלת לעצמי את הראש... אני אובססיבית ...

לפעמים אני אומרת זהו זה נגמר והינה שוב משהו חדש מופיע...

למשל לפני שבוע היינו צריכים לנסוע לנופש וביקשנו ממנה שתשמור על החתולים יומיים... אמרתי לבעלי שאני מבקשת להגיד לה שלא תנקה ותבשל בבית כי אני רוצה לעשות הכל לבד ולא צריכה עזרה...

הוא אמר לה לידי (למרות שביקשתי לא להגיד לידי כי אני מתעצבנת ) והיא אמרה "לא אני כן אנקה..." אז הוא אומר "אמא אני מבקש לא לעשות כלום רק לשמור על החתולים וזהו" והיא שוב "לא אני כן אנקה תראי לי איפה את שומרת הכל..." אמרתי לה "תודה לא צריך..." והיא אמרה " מה זאת אומרת אני כן אנקה...!"

הוא לא אמר כלום ואחרי שהיא הלכה אמרתי לו שהגיע הזמן אחת ולתמיד שיכבדו את המילה שלנו ואני מבקשת לא לגעת בכלום, בפעם האחרונה שהיא ניקתה את הבית שלי היה כשנכנסו לדירה ואמא שלי אמרה לה לא להשתמש בחומר של האסלה באמבטיה כי הוא יהרוס אותה. אבל לא הגברת חכמה יותר מכולם וכמובן היא התעלמה מאמא שלי ושפכה לאמבטיה חומר לאסלה וכל האמבטיה התקלפה ואנחנו גרים עכשיו כמו עניים באמבטיה מגעילה ואין לנו כסף לשפץ.

בקיצור התעקשתי והוא התקשר ואמר לי "אמא בעקבות השיחה שלנו היום אני מזכיר לך שוב שביקשנו שלא תנקי ותבשלי אלא רק תשמרי על החתולים" והיא עשתה סקנדל במשך 20 דקות היא דיברה והתבכיינה לו עליי ובסוף ניתקה לו בפנים, הוא לא התייאש אמר לה "אני לא מבין למה את כל כך רוצה לנקות אם מישהו היה אומר לי לא לנקות אני הייתי שמח" והיא התחילה להגיד "מה הניקיון שלי לא מספיק טוב בשבילכם" הוא אמר לה "זה לא קשור פשוט יש פה אישה בבית והיא רוצה לנקות לבד ולא מעוניינת בעזרה" והיא אמרה עוד מלא דברים בטח גם עליי אבל הוא לא סיפר לי .

צריך לריב כדי שיכבדו אותנו? למה אי אפשר להגיד פעם אחת וזהו?

הכעס שלי אוכל אותי, מזיק לי לשינה, אני כבר לא יודעת מה לעשות אני כל הזמן נזכרת בכל הדברים שהיא עשתה יש לי פלשבקים ואני מזועזעת איך שתקתי על הכל איך סבלתי את כל הדברים האלה...יש לי חלומות עלייה אפילו...

אני מתחילה לחשוב שאני לא אשרוד אותה יותר שאני לא מסוגלת נפשית לשרוד יותר את השטויות שלה...

כל החיים אני אצטרך לסבול אותה?

כשמישהו לא אוהב מישהו אז הוא מפסיק להתראות איתו... אבל מה עושים כשתקועים עם החמה הכי מעצבנת בעולם?

כל שיחה שלה עם בעלי מגעילה אותי... אני מתחילה להרגיש צמרמורת של גועל ...

ובעלי כבר שם לב ויודע ולא נעים לי ממנו גם...

היא מציקה היא חונקת... לפני שבוע היא קנתה לנו גרעיני חמנייה ובעלי ואני לא אוהבת אז החזרנו לה אמרנו לה עדיף את תאכלי את זה כי אצלנו זה ילך לפח, היא אמרה לא אתם צריכים לאכול את זה, אמרנו שאנחנו לא רוצים והיא במשך 10 דקות ניסתה לדחוף לנו את זה זה פשוט לא נורמלי... אמרנו לה שוב ושוב שאנחנו לא מעוניינים ולקינוח היא הוסיפה "כשהייתה גר אצלי הייתי שמה לך בסלט והיית אוכל את זה בכייף" ואני מטומטמת עמדתי ושתקתי... למה לא אמרתי את האמת? למה לא אמרתי לה "כשהוא גר אצלך הוא פחד להגיד לך מילה כי תראי איך את קודחת במוח אם מבקשים ממך משהו? אז הוא היה אוכל בשקט מה שנתת לו מבלי להתווכח אבל איתי הוא מרגיש בנוח להגיד מה טוב לא ומה לא טוב לא" אבל אני לא הייתי חייבת לעמוד ולשתוק כמו מטומטמת...

כל דבר ככה... כשבחרתי עגלה לתינוק היא אמרה לי בזלזול "העגלה יפה לפחות" לא! נכנסתי לחנות ראיתי את העגלה הכי מכוערת וקניתי אותה... מה נסגר איתך?

בקיצר... אני תקועה לחלוטין....

 

[chen1237]

אוקיי, אז יש לך חמות לא משהו

בלשון המעטה, שמקנאה לבן שלה ונוטרת לך טינה כי את "גנבת" אותו ממנה - הסיפור הקלאסי.
מה שאת צריכה לעשות זה לשבת עם בעלך ולדבר איתו על כל מה שאת מרגישה, לא להטיח בו שאמא שלו כזאת וכזאת - כי הוא לא אשם, ולמעשה, לא תוכלו לשנות אותה גם אם מאוד תרצו.
אני חושבת שאת מחזיקה ברגשות מאוד מאוד שליליים וחזקים כלפיה - כי את מרגישה קצת חסרת ביטחון, העניין הוא, שגם את וגם חמותך מנסות למשוך את בעלך - כל אחת לכיוונה שלה, ולנצח את השנייה בעצם - בעיקרון, שתיכן מקנאות לו ושתיכן מרגישות חוסר ביטחון. ואלה בדיוק הדברים שאת צריכה לומר לו. כשגבר מתחתן - הוא צריך להעביר את נאמנותו מהוריו ומשפחתו - לאישתו ולמשפחתו החדשה בעצם. הוא צריך לגלות נכונות לעשות זאת, זה לא יהיה פשוט בשבילו, אבל כל עוד הוא יבין ויסכים לכך - עברתם את השלב הקשה באמת.
שתפי אותו, ספרי לו על ההשפעה הקשה שיש לה וליחסים שלו איתה, עלייך.
אני אומרת לך מראש, זה הולך להיות ארוך וקשה, וגם אם הוא יבין וירצה לעשות את השינוי הזה בשבילכם - הוא יתקדם וייסוג לאחור בהתאם - ואת תצטרכי להיות סבלנית כשהוא יעבור נסיגות, ולא לשבור את הכלים בכל פעם שהוא ייקח צעד אחורה - כי זה תהליך מאוד ארוך. שתדעי שברגע שהוא יתחיל את התהליך - אמא שלו תעשה הכל בכדי להחזיר אותו לתבנית ולדפוסים הישנים והטובים - תכיני אותו גם לזה.
תתאזרי בסבלנות, תלכי איתו יד ביד, תתקשרו, אם את רואה שהוא מתקשה - תעזרי לו. בסופו של דבר, שניכם תקבלו את הגמול כאשר התהליך יתחיל להניב פירות.

 

[mykal]

מבינה אותך, אבל

יש משהו שאני לא מסכימה איתך,
ונראה לי שעם קצת הכונה, תוכלי בהחלט 'לשרוד' אותה.

אני כמובן, כועסת איתך על הגישה המניפולטיבית שלה,
(להכריח להעיר, להתערב איפה שאין צורך) אבל נראה לי שאת יכולה להקטין את החיכוך,
כן, גרעיני החמניה מיותרים, היא לא חייבת לדעת,
יש פח אשפה קרוב, תשליכי, תתעלמי, אל תנסי 'להציל' את הכסף הזה.

אבל אני מבקשת להאיר(הא' בכונה) משהו
בהחלטה משותפת שלך ושל בעלך אל תבקשו עזרה
בכלל, לא עם החתולים, לא עם התינוק שיולד
את צריכה עזרה, נופש, טיול --עולה עוד קצת, וקחי עזרה מבחוץ.
מי שאת מזמינה הביתה הוא עושה מה שנראה לו.
היא נכנסת לשמור על החתולים--את יודעת שאין לה גבולות,
מה יעזור שתגידי, אתם באמת הופכים נלעגים.
אם בעלך היה אומר, אל תשמרי תודה, נסתדר.
יש חברות שעושות זאת תמורת תשלום.
תאמיני לי היא הייתה מבינה מצוין,
שלא יהיה לה מפתח לבית שלך.
עוד מעט יהיה תינוק, תכיני מעכשיו בייביסיטר, כדי שתוכלי
לתת הוראות שחשובות לך, היא תעשה מה שתבין/תרצה.

היא מעירה על העגלה, תחייכי, את בחרת זה טעמך, יאללה,
לא הכל זה חיים ומות.
תרגיעי עצמך, זה באמת מיותר.

 

[הריונית123]

האמת

כתבתי את ההודעה האחרונה וקמתי מהמחשב והרגשתי כאילו אני מלאת אנרגייה...

אני לא משתפת אף אחד וקצת מרגישה שאני מתפוצצת והינה שיתפתי פה והרגשתי ממש הקלה מטורפת... יכול להיות שזאת הסיבה לעצבים שלי?

מסכימה איתך בנוגע לגרעינים...הייתי צריכה לזרוק וזהו...

מה דעתך בנוגע למתנות ממש מכוערות שהיא נותנת? האם צריך לזרוק אותם גם? אם היא תשאל יום אחד עלייהם?

תודה

 

[mykal]

ראשית אני כאן תמיד

ואם תרצי במסרים--
שיעזור לך לפרוק, אני משאית'פנויה להובלה' תרגישי נוח.

לגבי מתנות, כיון שהכל רגיש,
אגיד לך מה אני הייתי עושה.
מה שניתן להשתמש, תשתמשי , מה שאת לא אוהבת,
אם יש פתק החלפה--תחליפי.
אם אין, כדי לא לפתוח 'חזית' (גם עם בעלך, בסופו של דבר היא אמא שלו)
קחי לך ארון קטן, או 'בוידעם' תעטפי יפה ותשימי שם,
ואם תתענין תוציאי ותראי לה, אח"כ תוכלי לארוז ולשים חזרה.

אני בגישה שמה שניתן למנוע בו חיכוך, הרבה יותר יעיל ונכון,
לא רק בשביל להרגיע אותה,
אלא כדי להרגיע את עצמך, ולבנות זוגיות שלוה עם בעלך
המתח, הכעס והשנאה הם רגשות שליליים ולא יעילים לחיים.

 

[רוני810]

mykal את כזו מקסימה!

 

[mykal]

תודה, למה? מה קרה?

 

[רוני810]

גם על הפיסקה הראשונה שכתבת לה, שאת

משאית "פנויה להובלה" (אהבתי), וגם בכלל התגובות שלך. כזאת את!

 

[mykal]

תודה את מרגשת בהתיחסויות שלך.

 

[רוני810]

 

[הדסהש1]

ראשית שתהייה לך לידה קלה!!!!!!

בקשר לביקורים תציבי גבולות רק מתי שנוח לכם...
והמתנות שתקבלי תמיד יכולים להחליף...תהיו שניכם באותה דיעה
כך יהיה קל יותר...תרגילי אותה להודיע מתי היא מתכוננת להגיע.

 

[הריונית123]

תודה

להציב גבולות.... זאת הבעיה הכי גדולה שלי

 

[רחליקה האחת]

מסכימה עם הדסהש1 ומאחלת לך

המשך הריון נעים, לידה קלה ובידיים מלאות והמון אהבה,

רחליקה

 

[מיציפיצי1]

האמת, את די בילתי נסבלת...

חמותך רוצה להרגיש שעדיין יש לה ערך, שהיא עדיין נחוצה: לנקות, להביא משהו (גרעינים)... ואת, במקום לנהוג בנדיבות ולהראות לה שהיא עדיין חשובה ונחוצה, ממשיכה שוב ושוב בעקשנות ובעקביות לדרוך עליה. יכולת להגיד: "איזה יופי שאת רוצה לנקות בשבילנו, יהיה כל כך כייף לחזור לבית נקי", או "מזל שהבאת גרעינים, בשבוע הבא יש לנו אורחים, יהיה מה להגיש" וככה למנוע קונפליקטים מיותרים - אבל לא! את רוצה להוכיח לה שהיא מיותרת ולא נחוצה ומוכנה לשם כך לעשות הכל: מתווכחת איתה בלי סוף שלא תנקה (אגב, לי אין בעיה שתבוא לנקות אצלי), מתווכחת איתה 10 דקות על שקית גרעינים, ומעל לכל חושבת על בעלך במונחים של ילד קטן (היא גרמה לו לתת לה כסף, היא גרמה לו להרגיש לא נח וכו') - תגידי את שמה לב בעצמך כמה את דומה לה?

 

[הריונית123]

את חוצפנית

הינה עוד אחת שעונה לאנשים כאילו היא יודעת הכל.

אני הייתי מספיק נחמדה לחמותי, הייתי כולי בשבילה, הקשבתי לה, עזרתי לה, הייתי מתקשרת אלייה ומביאה לה הפתעות, הייתי עושה לה הפתעה אחרי העבודה מנקה לה ומבשלת לה (כמובן ברשות שלה) ושותקת לה הכל על זה שהייתה מאזינה לשיחות שלנו ונדחפת לנו לחיים הפרטיים, הייתי מאושרת שיש לי חמה כזאת חשבתי שיש לי מזל כולם אמרו לי "לא ראית חמות" ואז גיליתי את פרצופה האמיתי...

היא ירקה לי בפנים ניסתה להסית את בעלי נגדי יחד עם אימה שלה הם האשימו אותי בזה שגרמתי לו להיות צמחוני (הוא צמחוני מאז שהכרתי אותו) שבגללי הוא לא אוכל כלום שאני הורסת לו את החיים. למזלי בעלי איש חכם ויודע לזהות שקרנים והוא ישר הבין שהיא משקרת וממציאה והוא עמד לצידי כל הדרך .

קל להגיד "תני לה לנקות" אבל את לא יודעת מי זאת חמותי... אם את נותנת לחמותי אצבע היא תכרות לך את היד...

אם לא עוצרים אותה בזמן אז לא רק שהיא תנקה לך את הבית את תבואי לבית חדש, עם תמונות שתלתה איפה שבא לה, עם מצעים מוחלפים, עם רהיטים מסודרים איך שבא לה...

וכפי שכבר סיפרתי בעבר... אני אמרתי לה פעם שלא תתן לחתולים שלי תרופה והיא שוב אחרי 5 דקות אמרה "אני נותנת להם תרופה" ואני אמרתי לה שוב "לא" ואז אחרי 5 דקות היא שוב אומרת "אני נותנת להם תרופה" ואני שוב אומרת "לא צריך אני אאדאג לזה" והלכתי לחדר שלי ומשם אני שומעת אותה באה בעצבים לבעלי ואומרת לו " תן לי מיד את התרופה צריך לתת לחתולים" והוא אמר "מה אני לא יודע איפה " הוא פתח את מגירת התרופות היא חטפה את התרופה וב2 דקות שהייתי בחדר שמעתי אותה דוחפת לחתולים שלי תרופות בלי רשות והסכמה שלי. היום זה חתולים מחר זה הבן שלי.

עם חמותי אי אפשר להגיד את דעתך... את לא יכולה להגיד "אין צורך לעשות את זה אני לא מעוניינת" את צריכה להתעקש שעות ולהתווכח... כי היא דורכת עלייך ועל כל העולם...היא עושה מה שבא לה. אם היא החליטה שככה צריך להעשות אז ככה צריך להעשות ולכי לעזעזל מי את בכלל שתביאי את דעתך.היא גאון היא יודעת הכל.

כמו שהיא לא שמה על אמא שלי שאמרה לה לא לנקות את האמבטיה בחומר לאסלות... בואי אליי הביתה תראי איך האמבטיה שלי נראת כמו אמבטיה של בית נטוש .

את רוצה שאני אתן לאדם כזה לנקות לי את הבית? למה מי מת?

מה אני עשירה ? כל סנטימטר בדירה הזאת אני משקיעה את נשמתי כדי שהיא תבוא ותחרבן לי...?

סיפרתי פה מיליון סיפורים ויש לי עוד מיליארד

אני חונכתי וגדלתי במשפחה שמכבדים את דעתו של האדם, אמא שלי בחיים לא תעשה מה שבא לה היא תייעץ לי אבל בחיים לא תחליט במקומי.

חמותי מחליטה ועושה . את היית רוצה שמישהו יבוא לך לבית ויעשה מה שבא לו? היית רוצה שיחליטו לך מה לאכול? היית רוצה שיתנו לך תרופות ללא הסכמה?

אם כן את כנראה חסרת עמוד שדרה אם לא אז כנראה שאת בלתי נסבלת.

 

[אסתי קלי]

לא הבנתי את הסיפור עם החתול

למה היא יודעת שיש לו תרופה?
את מיידעת אותה בבריאות של החתול?