הריונית123
New member
להמשיך הלאה
בחיים לא חשבתי שאני אהיה אדם כל כך שומר טינה, כל חיי סלחתי לאנשים, אף פעם לא שמרתי טינה ולקחתי הכל בקלות.
אבל לחמותי אני לא מסוגלת לסלוח. אמא שלי תמיד אומרת לי "תמיד סלחת לכולם, תמיד נתת לי עצות לקחת הכל בקלות ולא לשמוע טינה ולה את לא מסוגלת לסלוח?"
כבר עברה שנה אחרי שגיליתי את הפרצוף האמיתי שלה, בעלי ואני עברנו לגור ביחד והינה אני כל רגע עלולה ללדת ואני מפחדת כל כך מפחדת.
אני מפחדת שאני אראה אותה פה כל הזמן, אני מפחדת שהיא תיגע בבן שלי, אני מפחדת שאני אשמע את השטויות שלה ואתעצבן.... אני פשוט מפחדת וזה הופך את כל החוויה של לחכות ללידה ממשהו מרגש למשהו מפחיד!
אני באמת לא סובלת את האישה הזאת, כשבעלי מדבר איתה בטלפון ברמקול אני מרגישה שהבטן שלי מתהפכת, הקול שלה רק הקול שלה מגעיל אותי... אני כבר לא מדברת על הפרצוף שלה ועל החיוך הדוחה שלה...
כל דבר בה מגעיל אותי...
אני צריכה אפילו חייבת לקבל את הסבתא השנייה אבל אני פשוט לא מסוגלת אני לא יודעת מה אעשה כשהיא תבוא לבי"ח ותרצה להחזיק אותה אני אמות מעצבים אני לא יודעת מה יהיה אני כל כך מפחדת
איך אני אתגבר על המצב הזה? מה יהיה איתי?
בחיים לא חשבתי שאני אהיה אדם כל כך שומר טינה, כל חיי סלחתי לאנשים, אף פעם לא שמרתי טינה ולקחתי הכל בקלות.
אבל לחמותי אני לא מסוגלת לסלוח. אמא שלי תמיד אומרת לי "תמיד סלחת לכולם, תמיד נתת לי עצות לקחת הכל בקלות ולא לשמוע טינה ולה את לא מסוגלת לסלוח?"
כבר עברה שנה אחרי שגיליתי את הפרצוף האמיתי שלה, בעלי ואני עברנו לגור ביחד והינה אני כל רגע עלולה ללדת ואני מפחדת כל כך מפחדת.
אני מפחדת שאני אראה אותה פה כל הזמן, אני מפחדת שהיא תיגע בבן שלי, אני מפחדת שאני אשמע את השטויות שלה ואתעצבן.... אני פשוט מפחדת וזה הופך את כל החוויה של לחכות ללידה ממשהו מרגש למשהו מפחיד!
אני באמת לא סובלת את האישה הזאת, כשבעלי מדבר איתה בטלפון ברמקול אני מרגישה שהבטן שלי מתהפכת, הקול שלה רק הקול שלה מגעיל אותי... אני כבר לא מדברת על הפרצוף שלה ועל החיוך הדוחה שלה...
כל דבר בה מגעיל אותי...
אני צריכה אפילו חייבת לקבל את הסבתא השנייה אבל אני פשוט לא מסוגלת אני לא יודעת מה אעשה כשהיא תבוא לבי"ח ותרצה להחזיק אותה אני אמות מעצבים אני לא יודעת מה יהיה אני כל כך מפחדת
איך אני אתגבר על המצב הזה? מה יהיה איתי?