תראי,
לכל דבר יש פתרון.
הבעיה שהוא פתרון רגעי במחשבה לאחור. היא מתעקשת לנקות כשהיא תשמור על החתולים? אז שלא תשמור על החתולים. תבקשו משכן, מחבר טוב, מאחים, מההורים שלך. הרי לא באמת צריך לשמור על חתולים (יש לי חתולים) צריך לבוא אחת ליומיים, לשים להם כמות גדולה של אוכל ומים טריים. אם בארגז שלהם יהיו צרכים שבוע, יהיה בסך הכל קצת מסריח (אם יש לכם חול טוב שסופג ריחות) וזה לא כלב שצריך להוציא לטייל.
היא קנתה לכם גרעיני חמניות, אמרתם לא והיא התעקשה? תקחו! תביאי אותם למחרת לעבודה, תני לחברים, תוציאו בערב סרטים, תני לאמא שלך להוציא לאורחים, תזרקי לפח.
היא שאלה על העגלה אם היא מכוערת? תגידי לה בדיוק מה שכתבת כאן אבל לא בטון ציני. בטון הכי אמיתי שלך, הלכתי לחנות ובחרתי את הכי מכוערת. במיוחד בשבילך. שתתמודד עם הדברים איך שהיא רוצה.
היא קונה מתנה ששנאת? תקעי אותה מתחת למיטה בארגז מיוחד (אם יש לך ארגז מובנה הכי הולך).
בכל מקרה, לכל דבר יש פתרון אבל את צריכה פתרון לכל הזמן. את צריכה לשנות תפיסת מחשבה ולהבין שלא צריך להתמודד איתה בנפרד על כל דבר (כמו שעשיתי פה) ולא צריך לעבור איתה יום אחד בכל פעם. זה לא מכון גמילה או א.א. את צריכה שכל תפיסת המחשבה שלך בנוגע אליה תהיה מאוד זורמת, מולה את הכי בסדר. אחר כך את חושבת על פתרון. היא התווכחה ולא הצלחתם להגיע להסכמה? סיימי את השיחה. לכי הביתה, תחשבי איך את מתמודדת - לוקחת תחליף לבייביסיטר ורק מעדכנת אותה כשהסידור גמור, זורקת את הגרעינים ורק מעדכנת אותה בדיעבד... וכן הלאה. לא מתווכחת. לא מעסיקה את עצמך בזה.
