כמה אפשר להתערב...?!

[מגיע לי3]

לא צריך לוח זמנים

אני "בוקית" וקשה לי לזרום, אני צריכה הגדרות מדוייקת ולכן אני ישר עושה לוחות זמנים
אני בטוחה שיש פתרונות פחות נוקשים.

הרעיון המנחה הוא שלא צריך שתי מטפלות על תינוק אחד או שאמא מטפלת או שסבתא
ואפשר ומומלץ לנצל את הזמן שסבתא מטפלת למנוחה/סידורים/התאווררות

עכשיו יש מצג אויר יפה, אפשר לצאת עם התינוק לטייל וכך להפחית את זמן החיכוכים בבית.

כולנו רוצות להרגיש בשליטה לכן נוצר מאבק סמוי
מצד שני חמותה גם רוצה לעזור אז למה לא לנצל את זה להנות מזה ולתת גם לה להנות.

 

[שיר לי שני]

כי אני לא בטוחה

שחמותה רוצה לעזור, כמו שהיא רוצה לשלוט.
וכי אני לא בטוחה שהאמא הטריה סומכת על הסבתא הטריה מספיק כדי להשאיר את התינוק לבד איתה.
לצאת עם התינוק לטיול זה תמיד רעיון מעולה, בריא לכולם, ולא רק מפחית חיכוכים.

 

[מגיע לי3]

אני חושבת שאת מגזימה

חמותה רוצה גם לשלוט וגם לעזור אין כאן סתירה ואין כאן יותר או פחות
הבעיה היא שגם אמא רוצה לשלוט (בכל זאת היא האמא) ואז נכנסים למאבק
החיכוך קורה כי שתיהן עושות את זה בו זמנית

זה מפריע לאמא שכשהיא נמצאת עם הילד, סבתא באה, מציקה והולכת, ובצדק.

אם סבתא תשאר לבד עם הילד?
מה כבר יכול לקרות?
היא תעיר את הילד ולא תתן לו לישון? געוואלד
כשהיא תשאר לבד וימאס לה מילד עיף עצבני ובכין היא תרדים אותו .

וגם אם היא לא רוצה להשאיר את סבתא לבד
אז שתקצה לסבתא קצת "זמן נכד" בהשגחה, ובשאר הזמן תבקש מסבתא לא להפריע.

 

[שיר לי שני]

השאלה היא לא מה כבר יכול לקרות

כי לא צריך שיקרה משהו כדי לא לסמוך על סבתא כל כך מתערבת ושתלטנית.
בכל מקרה, כל ההצעות שלנו רלוונטיות רק אם הסבתא תחליט להקשיב כשאומרים לה שיש זמנים שבהם לא נח שהיא מתערבת. כאן מתחילה ונגמרת הבעיה - היא לא מקשיבה. ואם היא לא מקשיבה, אי אפשר להקצות לה "זמן סבתא", כי אי אפשר לתת לבנאדם מה שהוא לוקח בכח...

 

[איילת המתולתלת]

"כל כך מתערבת ושתלטנית", מי ישמע, שומו שמים

עד כדי כך מתערבת שכפתה עליהם לגור אצלה למרות שהם נורא נורא רוצים להיות עצמאיים.
תעשי לי טובה. את די רואה את כולם דרך העיניים שלך. בגורלך עלו חיים עם חמות מופלאה מהאגדות, ולדעתי את משליכה מחייך האישיים על כל סיפור שאת קוראת פה.
אצלך, כל חמות היא אישה רעה ומכשפה בפוטנציאל.
למה נראה לך שהראשונה שאמורה להשתנות היא הסבתא? להשתנות זה לא קל בשום שלב בחיים.
אריאנה יכולה לגור אצלה, להיות יומם ולילה יחד, וואן ביג הפי פמילי, וגם לקבוע במדוייק את הכללים.
לא לשנות ממה שהיא רוצה כלום, חס וחלילה.
רק חמותה צריכה לקבל הכתבות מתי לומר מה ומתי לשתוק וכמה ולמה.
אני בכלל נגד מגורים אצל ההורים. זה בד"כ נגמר רע.

 

[שיר לי שני]

אני חושבת שזה תלוי

בהורים ובילד. לנו זה עבד יפה.
אבל זה עניין נפרד.
מה שאני אומרת זה, שהחמות הזו לא מנדבת מדי פעם איזו עצה או משהו כזה. היא לוקחת לה את התינוק מהידיים.
אם אני הייתי לוקחת את אחת מבנותי מהידיים של חמותי (מה שלא עשיתי מעולם, אגב), היית קופצת עלי שאני שתלטנית ורעה, ולא מאפשרת לה להיות סבתא. אבל פה, הסבתא לא נותנת לאמא מרחב להיות אמא. למה זה תקין בעיניך?

 

[איילת המתולתלת]

קודם כל, למה את מחליטה מה יגרום לי

לקפוץ עלייך? יש מספיק מקרים שאני עושה את זה. את לא צריכה להתנדב להוסיף עוד.
שנית, הסבתא לא אמורה לתת 'מרחב' בבית הפרטי שלה. אין לה מרחב לחיות בכלל.
וד"ל.

 

[mykal]

יש בחיים האלה,

של מגורים משותפים, אם אין באמת מספיק מקום,
רק loss,loss situation
כי כל אחד מרגיש שאין מוצא, להורים אין פרטיות, לזוג את פרטיות.
ההמצאות במרחב מצומצם, גם ע"פ מחקרים גורם אלימות.

אלא אם יש הדברות והסכמה,
אם יש יכולת להקשיב ולהגיע להסכם בו החלק המצומצם, מוגדר מאוד.

בכל מקרה אם יש אלטרנטיבה--חשובה הפרדת כוחות.

כי הסבתא מלכתחילה הסכימה לצמצם מרחב, רק חשבה שזה לא יצמצם לה נוכחות.
וזה קורה ו'מועך' את הכלה, או כמו שהיא מרגישה זאת את תפקידה כאם.

כמה חבל!

 

[שיר לי שני]

ניסיון

 

[ayaht]

לסכם לוח זמנים? למה?

היא האמא. היא לא צריכה להתחלק באמהות עם אף אחד.
החמות לא עושה לה טובה שהיא מרשה לה לגדל את הילד מדי פעם.
זו גישה גועלית, כוחנית, חודרנית וחצופה,
הפתרון להתנהגות כזו, בעיני לפחות, הוא לא בדרכים תבוסתניות וותרניות אלא בהעמדת עובדה.
כמו שהחמות מרשה לעצמה "לקבוע עובדות בשטח". לדוגמא: את אצלי בבית, אז אין לך דקה של פרטיות ואני מנהלת לך את סדר היום, כך גם הכלה צריכה להעמיד עובדות כאלו בשטח.
כמו למשל: אני לא רוצה עזרה, או קרבה, או לבלות זמן יחד עם החמות. או הכי טוב, לעזוב ולא לגור שם.
כשאדם גר בבית משלו, לבית הזה יש דלת עם מנעול, והיא לא נפתחת עבור כל אחד.

 

[פטריה אחת]

 

[מגיע לי3]

ממש לא מתחלקת באמהות

יש אמא ויש סבתא ושתהן רוצות זמן עם התינוק
היא צריכה להבהיר לחמותה שיש זמן (לפי מה שמתאים לה - מצידי כל הזמן) שהיא האחראית הבלעדית על התינוק
ולאפשר לסבתא זמן שבו היא אחראית (החלוקה היא כמובן לא חצי חצי)
כי הסידור הזה שאמא אחראית וסבתא באה "לעזור" רק מציק ומעכיר את האוירה.
אני מציעה מצד אחד העמדת עובדה - תינוק לא צריך שתי מטפלות, רוב הזמן אמא יכולה להסתדר לבד, ומן הראוי שסבתא תשחרר ברגע שאמא אומרת "אני מסתדרת לבד".
מצד שני ויתור - הסבתא רוצה לעזור , רוצה להיות עם הנכד. הכל מכוונה טובה ולא מרוע. למה לא לאפשר לה את זה מדי פעם. אפשר גם להנות מזה.

ואני חושבת שזה לגיטימי לגמרי לנעול את החדר שבו היא נמצאת כשלא מתאים לה שיכנסו. כי כרגע החדר הזה הוא הבית שלה והוא לא אמור להיות פתוח 24 שעות ביממה.

 

[אסתי קלי]

כשאת גרה בבית של מישהו אחר

הוא קובע את החוקים,תנאים או איך שלא תקראו לזה
אפשר לנסות להסביר או לבקש
אבל לא תמיד זה יתקבל
את יכולה ללכת אם התנאים לא מתאימים

 

[שיר לי שני]

אז כשחמותי מבקרת אצלי

ואני קובעת את הכללים, והיא לא עומדת בהם,
זה סבבה להציע לה ללכת, כן?

 

[אסתי קלי]

את גם יכולה לתת לה בעיטה

אבל אם נהיה רציניים
יש הבדל בין ביקור לבין מגורים משותפים

אני באופן אישי מארחת אנשים ולא נוהגת להציב להם חוקי אירוח
חוץ אולי מהאיסור לשרוף לי את הבית

 

[B l u e D e v i l]

ישנם אנשים

שמתארחים אצלך, מכירים אותך, ונוהגים לפי הראש שלך.
אבל השאלה אם מקובל עליך אורחים שמסתובבים עם עוגות/עוגיות בלי צלוחית ומפוררים לכל עבר, או מאכילים את החיות מתחת לשולחן כשהם מגיעים לארוחה, או אוכלים ארטיק בסלון ומטפטפים על השטיח... יש כל מני דברים שאת מכוונת את האורח שלך ואת אולי לא שמה לב אפילו.

 

[אסתי קלי]

דבר ראשון אילו לא חוקים

אין לי חוק נגד אכילת ארטיקים כי אני לא אגיש לאורחי ארטיקים בבית
ואם אני לא רוצה שיוכלו עוגה בסלון ללא צלוחית אז אגיש עם צלוחית
אבל מה שבטוח
לא אבקש מהם ללכת כמו שאמרה שיר לי גם אם עשו לי פירורים בסלון

ועדיין
יש הבדל בין לבוא להתארח לשעתיים לבין מגורים משותפים
מה גם שאין כלל ויכוח על חוקים
אלא שהאורחת מרגישה לא נוח כי מתערבים לה
והיות שהיא אורחת הפתרון הוא לא להמשיך לגור שם

יש לי חברה שהיתה צריכה מגורים לחודש בין מסירת דירה לקבלת הדירה שלה
היא עברה להתגורר אצל חמה שחמותה לא גרה בבית באותה תקופה
לזוג חדרים נפרדים אבל החמה הנשממי לא הסכימה שהזוג ושתי בנותיהם עשנו בחדר שלה
למה? ככה
אחרי שבוע בסלון הם עברו למלון
כי זה היה התנאי של הנשממי והם לא רצו לישון בסלון

ככה זה
אגב עד היום שנה אחרי הם לא מדברים איתה

 

[אסתי קלי]

עשנו=ישנו

 

[B l u e D e v i l]

אם את מגישה עם צלוחית

או לא מגישה בכלל, אז בדיוק כמו שאמרתי יש לך חוקים שאת "דוחפת" את האורחים לנהוג על פיהם. אבל לא כולם ככה. כי מי שמרגיש בבית יקח את הארטיק ויאכל איפה שמתחשק לו.כי "אין חוקים"

אני מאוד מסכימה עם התגובות שלך לפותחת השרשור. אישית התעצלתי לחזור על עצמי אז לא כתבתי את כל זה שוב (הרי זו שאלה שחוזרת על עצמה בגרסא קבועה פעם בשבוע)

שיר לי צחקה, זה ברור לך אני מקוה


ההורים שלי נאלצו לגור עם 2 ילדים אצל אמא של אבא שלי לתקופה של 3 חודשים בין העזיבה של הקיבוץ ועד שהדירה החדשה שקנו תהיה מוכנה. לקבלן בחוזה מותר למסור דירה עד 90 יום באיחור וזה מה שקרה, 3 חודשים נהיו 5 חודשים של סיוט.
סבתא שלי לא התערבה בגידול או בין בני הזוג(היא טיפוס מתכחש מאוד וגאה על זה.יודעת שאת מאושפזת אבל בחיים לא תשאל למה ומה יש לך.אם תרצי תספרי). אבל היו לה חוקים שהיה בלתי אפשרי להתמודד איתם. רק שלמצוא דירה להשכרה ל3 חודשים או לשלם למלון לכזו תקופה לא התאפשר.

דווקא פה, למזלה אין חוקים. רק יום מדי שעמום (כנראה מהאבטלה הלא צפויה והמעיקה) ורצון לקחת חלק.

 

[אסתי קלי]

אני לא בטוחה שהיא צחקה

ואני אומרת שוב
להגיש עוגה עם צלחת זה לא חוק זה אלמנטרי וזה לא חוק כי אני לא "אוכפת" אותו בשום אופן
אין לי חוקים לאורחים שלי
כי גם אם הם יבחרו לא להשתמש בצלחת אני מקסימום אנקה אחריהם בטח לא אעיר להם
וזה כי הם באים לשעה והולכים
והרי יש דברים יותר עקרוניים מפרורים למשל
אני גם לא שמה חומר ניקוי בשירותים למקרה שעשו פיפי על האסלה למרות שבני ביתי יודעים שמי שליכלך גם מנקה כי הם גרים פה


ופה ההבדל הגדול
אם אותו אדם יעבור לגור אצלי אז הוא לא אורח הוא דייר והוא ידע בדיוק מה מקובל עלי או לא
ואם לא מתאים לו אז לא נורא לא חובה לגור אצלי





והכי חשוב
אם חמותי היתה רוצה לקום במקומי בלילה לתינוק הייתי אומרת לה תודה רבה