כמה אפשר להתערב...?!

[פטריה אחת]

אז כן אני רוצה להגיד לך משהו

לפחות ממה שאני זוכרת היא ניסתה לדבר עם בעלה והוא לא מוכן לתמוך בה

אז איך בדיוק הוא ידבר עם אמא שלו על מה שהוא לא מוכן לשמוע בכלל

איך בכלל יכול להיווצר כאן שיתוף פעולה

 

[B l u e D e v i l]

כמו שכתבתי

היא דברה עם בעלה. אבל אף אחד לא דיבר עם החמות.
היא נמצאת עם החמות כל היום, ועושה רושם שהחמות מאוד רוצה לעזור. למה קשה לה לדבר איתה בעצמה? למה חייבים לערב את הבעל?
הבעל לא מוכן לתמוך במעבר דירה. הסיבות הכלכליות כנראה עומדות אצלו במקום הראשון (סך הכל, לא הוא "תקוע" כל היום בבית עם אמא שלו ונאלץ להתמודד עם החדירה שלה לפרטיות). זה הזמן של האישה לנסות לדבר עם האם מיוזמתה ולבקש ממנה הפוגה.

 

[mykal]

צודקת....אבל,

הכלה כתבה גם כשבעלה בא הביתה, האמא שלו,
שומרת על הפרטיות שלהם.

אז ככה, או שהיא 'צבועה' (אני נזהרת) כי לבעל אין תלונות נגדה.
או שבאמת מפריע לה שהכלה כל הזמן בבית, עם תינוק--אולי בכין?
או שהיא לא מבינה שהכלה רוצה פרטיות עם הבן שלה--לעיתים ללא עזרה.
רק באפשרות הזו, היה נכון לפתוח שיחה.

לו אני במקום הכלה הזו הייתי דורשת מבעלי--
לעבור לדירה שלי או חלופה--כי הצפיפות מעיקה עלי--
בלי להאשים את החמות. (כי הוא לא מרגיש מה שהיא מרגישה וזה ליצור 'מלחמה מיותרת.)
או כל בוקר, לוקחת את הילד ויוצאת למקום שקט, עם ספרי הלימוד, ולא נמצאת שם.
או באמת משאירה לה את הילד לטיפול, והולכת לי מהבית.
פעם פעמים כאלה--ויהיה שקט.

למה לא לדבר? כי כבר לא דברה מסיבותיה היא.
אחרת זה היה יכול להעשות מזמן.

 

[B l u e D e v i l]

חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי

ולא מצאתי איפה היא כתבה שכשהבעל נמצא יש פרטיות. בבקשה כווני אותי.
בכל מקרה, גם והיה וזה נכון וכשהבעל בבית היא שומרת על פרטיות, אני בכלל לא בטוחה שזה בגלל צביעות. אלא פשוט כשהגבר נמצא בחדר השינה יחד עם האשה, כדאי לך לדפוק כי את לא יודעת לאיזו סיטואציה תכנסי (צריך ללמד את זה כמה הורים).
אני לא חושבת שהבעיה היא בכיינותו של התינוק כי להציץ עליו בזמן שהוא ישן ואמא שלו יושבת לידו ולומדת בהחלט לא מתפרש כבעיה מסוג כלשהו.

תראי, אני לא היתי מוכנה לגור עם החמות שלי מלכתחילה ואני מניחה שגם את. אז קל להגיד שהינו דורשות לעבור.
בתכלס, הכי נכון יהיה לקום וללכת להורים שלה כמה שיותר או להמשיך להתעקש על פתרון ואלטרנטיבה. אבל בגלל שבאמת נכון לעכשיו ממה שקראתי שהיא אמרה (ולא מכל התגובות המפרשנות פה ויש המוווווון שנותנות פה פרשנות שלא מצאתי בכתבי פותחת השרשור) זה נעשה בתום לב וכדאי מאוד לנסות ולדבר איתה קודם.

 

[B l u e D e v i l]

מצאתי איפה זה כתוב.

 

[פטריה אחת]

אז הלכתי לבדוק והנה התוצאות

הציטוט מההודעה שלה

ואם אני אומרת לה- "זה בסדר, אני מסתדרת..", היא מסרבת ללכת ומתעקשת לנסות להרגיעו בעצמה.
יוצא שאני ממש נאבקת איתה על טיפול התינוק.

היא כן מנסה לדבר איתה אבל הגברת לא מוכנה לשמוע

 

[B l u e D e v i l]

זה לא מדוייק

את זה שהיא אומרת לה בעדינות רפה שלא צריך גם אני קראתי. זו לא נקראת שיחה.
שיחה זה להגיע אליה כשהיא בלי התינוק, בכמה דקות האלו של השקט שהחמות לא מציקה לה , להגיד לה שהיא רוצה לדבר איתה לרגע ופשוט לשפוך.
להגיד לה שהיא מאוד מודה לה על העזרה שהיא מנסה לתת לה, אבל היא מאוד מבקשת ממנה להפחית בכמות. שזה גורם לה להרגיש כמו אמא לא טובה כשהיא בודקת כל הזמן אם מה שהיא עשתה בסדר, מעדיפה להיות זו שמטפלת בו במקום אמא שלו
וכן הלאה.....
להסביר לה שיש לה את חופשת הלידה כדי ליהנות מהזמן אחד על אחד עם התינוק, ועכשיו כשהלימודים התחדשו היא תצטרך את עזרתה ושתחכה שיבקשו ממנה. אני מניחה שאם היא ציינה חופשת לידה, היא אולי גם חוזרת לעבודה והם יצטרכו אלטרנטיבה לילד. במיוחד אם סבתא גם ככה יושבת בבית ולא עובדת.

למה לא להסביר את הדברים כמו שצריך?

 

[פטריה אחת]

מנסה

יכול להיות שהיא ניסתה לשבת ולשוחח איתה ולא סיפרה לנו את זה

יכול להיות שבעלה לא מגבה אותה ולכן היא חוששת

יכול להיות שהיא יושבת לה על הוורידים כל הזמן בלי רגע מנוחה כפי שסיפרה לנו שכבר אין לה סבלנות לשבת ולשוחח איתה

יכולות להיות עוד אלף ואחת סיבות שאותן אנחנו יכולים רק לשער

אולי היה טוב אם פותחת השרשור היתה עוזרת לנו לעזור לה ועונה לנו על השאלות כך שנוכל באמת לעזור לה ולא רק לפתוח נושא לדיון

 

[B l u e D e v i l]

את צודקת בכל אפשרות שהעלית

אני גם די בטוחה שאפשרות מספר שתיים שולטת שם. ולמרות זאת, היא זו ש"תקועה" במצב הזה.ולכן חייבת לנקוט יוזמה של מעבר להוצאת קיטור בפורום. אחרת נכונים לה עוד חודשים לא מעטים של תסכול.
אני מאמינה שאם אפשרות אחת היתה מתרחשת היא היתה מציינת שהיא ישבה איתה לשיחה ואפילו זה לא עזר.

 

[פטריה אחת]

ברור שדבר ראשון היא צריכה

לעזור לעצמה ולא רק לשפוך בפורום את כל הקיטור אבל

יש הרבה שחוץ מלקטר לא עושים כלום בשביל עצמם

ואז נכון שטוב שלפחות עשו את הצעד הזה כדי לשמור על השפיות ועל הבריאות כמה שניתן ממעט עבודה שנעשה במקום לעשות את כולה

יש הרבה מאוד כאלה שהפורום עוזר להם לסדר את הדברים בראש וכך עולה להם הביטחון העצמי גם בעצם הפניה למי שצריך וגם במשך השיחה

ואז גם פותח הדיון נהנה מתוצאה מעולה ומשיפור באיכות חייו וגם אנחנו מורווחים מלאי סיפוק על כך שהיתה לנו האפשרות להיות חלק מזה

 

[B l u e D e v i l]

אל תטעי

מקום הפורום כאופציה להוצאת קיטור, לסדר את המחשבות, לקבל רעיונות התמודדות. לרגע לא אמרתי אחרת. להפך.
(וראי גם את התגובה שלי אליה-הראשונה למעלה)

 

[איילת המתולתלת]

לא רק שהיא תיהנה, רחמנא לצלן,

אלא גם שהפעוט יינזק באופן בלתי הפיך מכל הצצה ומכל פקיחת עין שלה.
לפי חלק מהבנות פה, חמות היא יצור ארסי ומזיק עד כדי פיקוח נפש. בנס גמור הבעלים שלהן שרדו את ילדותם בצל אם כזו, ולא מתגרים בגורל.

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שאת צריכה להסתכל על זה בצורה

חיובית-סה"כ היא רוצה לעזור, לא יודעת אם זה עניין של שליטה או רצון להתערב בהכל, היא פשוט רוצה להיות מעורבת. אל תקחי את זה ברע, פשוט תנסי להיעזר בה וזה גם יעזור לך וגם יחמם לה את הלב.

ומצד שני-תציבי לה גבולות, תגידי לה באסרטיביות שאת מסתדרת ותודה על העזרה, תציעי לה שתעזור במשהו אחר אולי.

 

[אנילה1]

אוי כמה שאני מקנאה בך. מעולם לא עזרו לי בכלום

ולא רק שלא עזרו תמיד דרשו שאעשה בשבילם. אז תחשבי שחמותך היא הבייביסיטר/מטפלת של התינוק. את תלכי לנוח. תעשי מה שאת רוצה. תוצאי את המירב מהסיטואציה. כי עוד שנה את תגעגעי שמישהו יקח ממך את הילד לחצי שעה ולא יהיה מי. תאמיני לי יהיה לך המון זמן איכות עם הילד ועם עוד ילדים. הזמן הזה שאת גרה אצל חמותך לא יחזור. ולא, היא לא חושבת שאת אמא רעה. יהיה לך עוד המון זמן לעשות שגיאות עם הילד הראשון.

 

[אריאנה7]

ובתגובה לשאלותיכן...

לא ניסיתי לדבר איתה. דיברתי עם בעלי והחלטנו שהוא יעיר לה, אך במשפט אחד, בלי להיכנס לדוגמאות, כדי לא לפגוע.
בינתיים השיחה הזו נדחתה קצת, כי מבחינתי זו אופציה אחרונה, מסיבה אחת- שיש פה בבית נטיה להיעלב מכל דבר הכי קטן (אגב, הגישה ההפוכה עליה אני חונכתי).

בינתיים אני מנסה לשנות באופן יותר פאסיבי:
התחלתי לנועל את דלת החדר.
מה שמצחיק ועצוב בו זמנית זה, שלפני כמה ימים נעלתי, והיא כהרגלה באה להיכנס אך הדלת לא נפתחה לה.
היא ניסתה וניסתה וניסתה.. (גם כן חוצפה), עד שהתייאשה והלכה.
בערב, כשבעלי חזר מהעבודה, היא אמרה לו: "דני, צריך לסדר את הדלת של החדר. היום רציתי להגיד לה שאני יוצאת ולא הצלחתי לפתוח את הדלת..."
אז אני עניתי: "אה לא, אין בעיה בדלת, אני נעלתי..." והיא הופתעה.
היא אפילו לא העלתה בדעתה שלפעמים אני רוצה קצת לבד... עצוב.

בכל עניין ההתערבות, בעלי מסכים איתי וכל הזמן מציע שידבר איתה, אך אני עוצרת בעדו. יש לי קושי מסוים להעיר לה על דברים. לא נעים לי.
שלא לדבר על זה שהוא "לא מחשבן" ויכול להגיד דברים שאני לא רוצה שיגיד.
הוא לא רוצה לעבור לדירה שכורה כי כלכלית זה הבדל משמעותי עבורנו.

היא לא נכנסת לחדר כהוא בבית מהסיבה שהוא "מסלק" אותה.. זאת אומרת שאם היא רצה לחדר כשהתינוק בוכה,
הוא מעיר לה בתקיפות: "אמא, מה את עושה פה? אנחנו פה, לא צריך לרוץ לכאן כל שניה..."
אני למשל לא מסוגלת להעיר לה בצורה כזו.. מן הסתם, זו לא אמא שלי, ואני לא חופשיה איתה כמו עם אימי.

מקווה שבאופן פאסיבי אצליח להעביר לה את המסר, אחרת הוא ידבר איתה...

מעריכה את העזרה שלכן

 

[mykal]

אני שמחה שמצאת

דרך, לבנות את הפרטיות שלך,
ובכ"ז אעיר--הרוח הכספי בלהשאר, גובה מחיר גדול מידי.
ואני הייתי מחפשת דירת חדר, וליותר זמן מאשר הזהירות שאת צריכה לנקוט לשיטתך מול חמותך.

ועוד משהו--אםכך צודקת Biue Devil שתמצאי זמן ותגשי לדבר איתה,
לא לתקוף, לא להתחצף, אלא פשוט להסביר, להודות על הרצון, ולומר שאת מבקשת שלא 'תחטוף' לך את הטיפול.
כשתצטרכי, תפני אליה.