כמה אפשר להתערב...?!

[עלה לא נידף]

תמיד שווה לנסות ובטוח שהכל מכוונות טובות

 

[אסתי קלי]

לא היית כמו אמא לביאה

ולא הגנת על בתך(מפני מה בדיוק?)
היית פשוט רכושנית ובעיקר ילדותית
והמשפט שכתבת מעיד על זה יוצר מכל:"
זו הבת שלי ה נתן אותה לי ולא לך ולכן אני אטפל בה"
חסר היה רק שתוצאי לשון ותגידי בסוף המשפט נא הא בננה

 

[ה ב ז]

שתי הצעות פרקטיות

הראשונה - אם אפשרי, נסי לנסוע להורים שלך לכמה ימים, נגיד יומיים בשבוע. זה ייראה טבעי
השנייה - כאשר את לומדת או מכינה עבודה, בקשי ממנה לפקוח עיין על הילד. תוך זמן לא ארוך יהיה לה פחות זמן לזה...

 

[מגיע לי3]

לפקוח עין על הילד מדי פעם?

חס ושלום
נראה לי שחלק מהבנות פה לא היו מוכנות לאפשר לה את זה
סבתא עלולה להנות מזה

 

[ה ב ז]

ברור שהסבתא תהנה בהתחלה - זה יעניק לה תחושת

ערך, ובין השורות ניתן להבין שהיא חרדתית
אבל מהר מאד היא תחוש מנוצלת - ואז הדברים יתאזנו

 

[שיר לי שני]

אני לא חושבת שזה בגלל

שהיא תהנה וכולנו כאלה רעות לב.
אלא יותר משום שככל שמתערבים יותר, ככה רצויים פחות...
מי שנדחף בכח, לא כל כך מתחשק לתת לו את מה שהוא מנסה לקחת.
ואת יודעת משהו?
אני לא לגמרי מבינה מניין הגיעה התפיסה שאם סבתא לא רוצה להיות מעורבת, זכותה והיא לא חייבת, אבל אם היא רוצה להיות מעורבת, חובתנו הקדושה לאפשר לה. אם היא לא מעוררת באמא אמון, או שסתם אין כימיה, זכותה של האמא לבחור להסתדר בלעדיה. וזה לא רע לב, זו בחירה לגיטימית לגמרי.
כמו שסבתא לא חייבת לעשות כל מה שיגרום הנאה לאמא (וע"ע כל השרשורים על חמיות שלא עוזרות, וכל התשובות שזו זכותן), ככה גם אמא לא חייבת לעשות כל מה שמענג את הסבתא.

 

[ayaht]

אולי החמיות צריכות לצפות בסדרה "דורה"...

זה ילמד אותן שלא כדאי להדחף ולחטוף.
למה? כי כל הילדים שצפו בסדרה שנאו את השועל "חטפני" בגלל שהוא חוטף דברים מאחרים...

 

[שיר לי שני]

תפסת אותי

אין לי מושג ירוק על דורה או כל סדרה אחרת מאז שנות השמונים המאד מוקדמות... בכל זאת, בת 40...

 

[ayaht]

לא צפיתי בעצמי.

זה רק מה שהאחיינים שלי מספרים

 

[פטריה אחת]

מסכימה איתך בכל מילה

ולא מבינה למה הרבה כאן מקבלים כל כך בסלחנות את זה שהחמות לא עושה דברים מרוע לב אבל כאילו שהכלות מתנהגות רק מרוע לב ומצרות עין אבל לפחות כאן בפורום הייתי מצפה לקצת יותר הבנה לכלות ומודה שהתאכזבתי

 

[mykal]

יש מי שחושבת,

שתמיד יש להצדיק את החמות.
והכלות הן חסרות הסבלנות וההערכה, ולא חולקות מספיק כבוד לחמיותיהן.

ויש מי שחושבת שתמיד ובכל מצב הכלה צודקת --והחמות טועה.

נראה לי שנכון להגייב לסיטואציה כפי שנכתבת בתחושת הכותבת,
ולנסות למצוא פתרון לבעיה כדי שיוכלו להמשיך להיות בקשר נינוח או לפחות קורקטי.

מהזוית שלי דוקא החמות היא 'המבוגר האחראי' שצריך למצוא דרך
לאוירה טובה.

 

[פטריה אחת]

אתה צודק אבל משום מה

יש כאלה חמיות שחושבות שעכשיו מגיע להן לקבל אחוזים בלי לטרוח ולקבל לא משנה מה יעשו ולא חסרות כאלה לצערי

 

[mykal]

אני לא בטוחה

ולא יודעת מה חושבות חמיות,
ולא מה מרגישות או מה דורשות.
אני גם לא חושבת שיש איזה דגם אחד--של חמות,

אני כחמות-(כבר כתבתי זאת לפני הגיעך לפורום) מרגישה/
רוצה/חושבת שאם אני רוצה את בני--חיים בשלום עם נשותיהן,
ורוצה שבני ירצו להגיע אלינו בכיף. לחוג איתנו חגים וימים טובים.
(למשל בקיץ אני 'פותחת' כאן בבית צימר)
אני צריכה להיות 'המחזרת' המפרגנת, התומכת, הלא מתערבת.
והמודעות וההחלטה לבצע כך--(גם אם לפעמים קצת נעלבים, או לא תמיד מסכימים--זה בסדר)
פותרת את רוב הבעיות, ונהנים וחיים יפה יחד.

 

[פטריה אחת]

אז את מהזן המיוחד

אני לא צריכה לספר לך בפורום הזה כמה חמיות מהסוג שלך קיימות לעומת אלה מהסוג שהזכרתי

 

[אסתי קלי]

לקית בבלבלת קלה

אף אחד לא טוען שהסבתא צודקת או שהיא בסדר
היא לא צודקת
והיא לא בסדר
אז?
היות שזה לא הבית של פותחת האשכול מן הסתם החמה לא תתפנה ממנו
אז מה שנשאר זה לתת לה עיצות של איך אולי ניתן ברוח טובה לשנות את התנהגות החמה
ואם לא מצליח פשוט לעבור דירה

יותר מזה אין לה מה לעשות

 

[מגיע לי3]

make love not war

אין ויכוח על כך שהחמות מרוב רצון לעזור ממאיסה את עצמה ומעכירה את האוירה ולא פועלת בצורה חכמה
אבל הגישה של לפתוח במלחמה נגד זה עד כדי לא להשאיר אותה לבד עם הילד (לפי מה שאת אמרת - כי היא מתערבת ושטלתנית)
היא לוחמנית ומיותרת
הכלה לא חייבת לתת לחמות מה שהיא רוצה
אבל אם היא גרה אצל החמות בבית ורוצה (או חייבת) להמשיך לגור שם
רצוי שהגישה תהיה של תהיה הדברות והבנה. ולא של מלחמה

אני ניסיתי להציע פתרונות למי שתצטרך להשאר, ולהסתדר עם חמותה
וקיבלתי תגובות של:
אסור לוותר לחמות
למה צריך להתחלק באמהות
כאילו שאמא נמדדת לפי כמות שעות מתוך היממה בהן היא נמצאת עם הילד, וכל נסיון לקחת את זה ממנה פוגע בה, בתפקוד שלה וביכולת שלה כאמא (שלא לדבר על הרס טוטאלי של דרך החינוך של אמא)
מדובר בחמות שרוצה לעזור, רק צריך לכוון אותה איך לעזור בלי להפריע.

 

[שיר לי שני]

אנחנו חלוקות רק על שאלה אחת

האם החמות הנ"ל מוכנה להקשיב למישהו מלבד למחשבות שרצות לה בראש?
לפי הכותבת, לא ממש.
היא לא מכבדת את הפרטיות של המשפחה הצעירה, ולא את רצונה של האם.
לכן, הצבת גבולות אינה אקט מלחמתי, אלא, לדעתי, אקט מונע מלחמה. לפני שמישהו יתפוצץ, ומשהו יקרע במערכת היחסים. כמו שאמרתי, ההיסטוריה הישראלית מוכיחה שהעדר גבולות לא מביא שלום

 

[מגיע לי3]

אני לא קראתי חמות שמקשיבה רק לעצמה (לא אומר שזה לא המצב)
אני קראתי על הסתגלות למצב חדש, גם של הכלה וגם של החמות.
וזה הזמן המתאים לשיחה ברוח טובה של תיאום ציפיות והבנות
בנושאים של שמירה על פרטיות
והגשת עזרה במינון הנכון

אני מאחלת לכותבת
שתשכיל ליצור ערוץ תקשורת עם חמותה
כך ששתיהן תוכלנה להפיק את המיטב ולהנות מהזמן שיש להן יחד

 

[שיר לי שני]

תקשורת זה תמיד הכי טוב

 

[B l u e D e v i l]

אני לא חושבת,או לפחות לא הבנתי מהכתוב

שהכלה ניסתה לדבר עם החמות. היא אמרה לבעל שהיא רוצה לעזוב אבל לא כתוב אם הבעל ניסה לדבר עם החמות, אם הכלה פתחה את הפה או סתם מקטרת רק לנו. אשמח אם תראי לי איפה כתוב אחרת.

ישנם אנשים רבים שעוזרים ומנסים לעשות טוב ובכך מתערבים ועושים ההפך. אם לא מאירים להם הם לא ממש יכולים לנחש.