יש לי רעיון לסקר

[idv]

לא ממש מקביל לטענה של לחימה משולבת

חובבן כן משחק מול משהו אחר כלומר הוא כן נמצא במצב שבו הוא בוחן את יכולתו מול משהו אחר.

 

[לחימה משולבת]

../images/Emo26.gif טענותכם...

מה אתה משווה לי תחום אחר לתחום אחר?? אין שום קשר!! וחוץ מזה ציינתי עובדות לאשורן!!! עוד לא ראיתי אומן לחימה שלא התחרה, שלא ניסה לבדוק עצמו ואת יכולתו בתחרויות או אירועים שונים! למה ? אומן לחימה זה אדם שיש לו גם ניסיון רב!! בקרבות!!!... את כל הצ´י וכווו.... הוא יכול לפתח אח"כ... יניב

 

[מיתר נדיר]

למה לעצור בקרבות זירה?

לדעתי מי שלא נלחם בקב אמיתי, ולא הרג אדם במו ידיו, אינו יכול לקרוא לעצמו אומן לחימה. |ציני|

 

[לחימה משולבת]

חחחחחח

זה באמת ציני ולא במקום ושום אתם מנסים להקצין.. מדובר בניסיון בקרבות זירה או תחרויות.. שכל המאמנים הגדולים והמכובדים השתתפו בהם, ואני חוזר בפעם האלף.... כי אף אומן לחימה לא יכול לקרוא לעצמו כך אם אין לו ניסיון בתחרויות וזירות!!!...............

 

[idv]

אני אמשיך עם מיתר

הרי תחרות בזירה היא בתנאים מוגבלים ואתה יודע שבמקרה הגרוע ביותר תשבור עצם. למה לא להתנסות בקרב של חיים ומוות שאז ורק אז תוכל לבדוק את השקט הנפשי שלך ואת יכולותיך מול אויב שנלחם אף הוא לחיים ולמות. בנוסף אומן לחימה שנלחם בזירה תחרותית הוא רק חצי אומן לחימה היות ואין אפשרות להשתמש בכל הטכניקות והמכות המצויות בארסנל מפאת מגבלות חוקתיות.

 

[idv]

דבר נוסף

קראתי ,שוב, את ההודעה הראשונה שלך בשרשור הזה והמשפט הראשון שלך הוא הנחה שלא תקפה לכולם. נאמר פה כבר רבות על כך שמתאמנים רבים עושים זאת למען הכיף והסיפוק שהם מקבלים ולא למען ההגנה העצמית (אם כי זה בא כערך מוסף)

 

[לחימה משולבת]

אז תמשיך לטחון מיים....

אני מסכים איתך רק בדבר אחד! אומן לחימה הוא חצי אומן אם הוא רק עושה קרבות, וכנ"ל שאומן לחימה הוא חצי אומן אם הוא לא מתנסה בקרבות תחרויות. רמה של מתחרה היא גבוהה בהרבה יותר מרמה של מתאמן רגיל! זאת עובדה שתחרות מקפיצה את הרמה שלך למעלה! בוא למכון שלנו ותראה איך מתחרים עושים קרבות ואיך כאלה שלא מתחרים... אני בטוח שאתה תשים לב להבדל ולרמה!

 

[idv]

תחרות מקפיצה את הרמה שלך

בתחרויות בעיקר. נכון אני מסכים איתך שיש לה ערך מוסף בקרב רחוב אבל הוא לא העיקר, לדעתי כמובן. אבל באותה מידה התחרות מגבילה אותך כיוון שלהזכירך ברחוב היריב לא ינהג לפי כללים שסוכמו מראש ואין שופט ואתה (או כל אחד אחר כמובן) שהתרגלת לזירה תמצא את עצמך מופתע.

 

[לחימה משולבת]

יש לך טעות ביסודה...

רמה לא נמדדת רק בתחרויות... מה זה רמה? רמה זה ניסיון, רמה זה התקדמות וותק.... מי שמתחרה בתחרויות.. יודע היטב איך לנשום תחת לחץ, ויודע לספוג מכות, ויודע להוציא מכות בלחץ ויודע גם למצוא ולחפש נקודות תורפה.. ברחוב יש לך את ההסתערות הראשונית של אותו יריב נגיד משהו לא מנוסה.. שמוציא בדקה הראשונה את כל מה שיש לו.... אח"כ הוא כבר נותר ללא אויר וללא כח.... אדם מנוסה כמו מתחרה שיודע איך לנשום ושיודע לספוג את המכות ולהוציאן שצריך... יכנס מייד לפעולה לאחר הדקה הזאת ויססם את העניין.. זה יתרון של מתחרה!!! שלא לדבר על הניסיון הרב, ביטחון, וחוסר פחד וזאת משום המצבים הדומים... יש לזה רק יתרונות

 

[idv]

דקה בקרב רחוב?

תקרא את המאמר שמצורף בהודעה הבאה. תקציר של המאמר אומר שברוב המקרים שבהם היו מעורבים כלים חדים בקטטות רחוב (וגם בניסויים נערכו) המותקף בכלל לא זיהה את העובדה שהתוקף משתמש בכלי חד. ולכן נק´ תורפה של לוחם זירה, תהיה שהוא יחכה לדקה שתגמר, אבל הוא עלול למצוא את עצמו דומה למסננת עד אז. בנוסף מי מבטיח לך שבקרב רחוב תהיה אחד על אחד (מה שתרגלת בזירה). רוב הסיכויים הם שלתוקף יש חברים והם יתנפלו עליך. ושוב אתה רגיל רק לזירה שבה יש חוקים וסדר.

 

[idv]

פאשלה קטנה היא ההודעה

ההודעה של אמיר

 

[Erunaamo]

יש לך קושי קל בהגדרת מושגים.

אמנות לחימה אינה המיומנות של אדם בלחימה. המילה היא אמנות, ולא א*ו*מנות. כדי להיות אמן לחימה, צריך להיות גם אומן לחימה, אבל זה לא המרכיב היחיד. אמנות לחימה לא נועדה להדמות מצבים שעלולים לקרות באמת. היא נועדה לחשל ולהכין את אופיו ולפעמים גם את גופו של התלמיד למצבים שונים בחיים שדורשים לחימה (אפילו אם זו לחימה עקרונית נגד הלחימה. כלומר, לא להגיע בכלל למצבים שבהם לחימה נדרשת). לאו דווקא לחימה פיסית. לחימה פיסית היא רק אספקט אחד של אמנות לחימה. רמה היא דבר יחסי לחלוטין. כשיש לך אדם אחד - הוא ברמה הכי גבוהה, כי אין למי להשוות. ______________________________________________________________________ ועכשיו להודעה עצמה: ניסיון ניתן לצבור גם בלי קרבות. הוא תלוי בזמן ובהשקעה. התקדמות ניתן להשיג גם בלי קרבות. היא תלויה בעיקר בזמן ובהשקעה, כמו הניסיון. ותק הוא רק מרכיב אחד של הניסיון. אדם הנלחם בקרבות מוכן נפשית ופיסית לקרב. הוא יודע שהוא הולך להלחם עכשיו. הוא יודע שיהיה לו רק יריב אחד. בנוסף, הוא יודע מי היריב, מתי הוא יחל ולהלחם, ולרוב גם מהן נקודות התורפה שלו, והיחס שלו אליו. הוא מרוכז רק בלחימה, ומוכן מראש. הוא רגוע לאור העובדה שהלוחם השני כבול בשלשלאות שמונעות ממנו להרוג אותו בחפשיות (אבל עדיין מתוח, כי תמיד יש סיכוי, ואולי בכלל כדאי לברוח...). אדם הנלחם בקרבות לבוש בנוח ובהתאם, נמצא במקום בטמפ´ מתאימה, וכל שאר הדברים שיכולים להפריע לו לא נמצאים (סלולרי, גשם, פציעה קודמת, חושך וכיו"ב). לעומתו, אדם המותקף ברחוב מוכן הרבה פחות, מכל הבחינות. הקרב בזירה תורם ומרגיל את הלוחם למצבים ברחוב, אבל הוא גם מגביל אותו, והכי מסוכן - משלה אותו בנוגע לאמיתות המצב שאיתו הוא מתעמת. הבהרה: לא כתבתי את זה כדי לומר שדבר אחד יותר טוב מאחר. כתבתי את זה כדי להראות לך שיש גם צד שני, ולא "רק מה שאצלי הוא הכי טוב ונכון!". לא תמיד צריך להיות

-ים

 

[דלית - delete]

נו, כן. כי זה הפוקוס של שיטתך.

מה יקרה אם תשווה מתחרה משיטתך באדם שאינו מתחרה משיטה אחרת, ביכולת תחושת יריב במגע, לדוגמא? לא תחרות עם חוקים, אלא תרגיל ספציפי שאותו "לא מתחרה" התאמן עליו שנים, לעומת ה"מתחרה". מי ינצ באותו תרגיל? ברור שאם מישהו מתאמן על נושא מסוים, הוא טוב בו יותר ממי שלא מתאמן באותו תחום. ברור גם שבשיטתך, המוכוונת מאוד לתחרויות, לא להתחרות יפריע להתקדמות בתוך השיטה, כיוון שכך שיטת האימון והלימוד בנויה. להכליל מכך על כל השיטות?

 

[לחימה משולבת]

אני מסכים ומוסיף...

תרגילים במכון על מזרון זה לא קרב.... זה לא מדד לבדיקה... מתרגלים על המזרון בשביל ללמוד, אז משהו יעשה פחות טוב את התרגיל ומשהו יעשה יותר טוב... אבל אם תתן לזה שיעשה פחות טוב לתרגל שוב ושוב... אני משער שבסוף הוא יתמודד לא רע. בלחימה משולבת התחרויות הם לא מרכיב מרכזי של השיטה - התחרויות באות להרים את הרמה של האנשים יש הרבה מתחרים זה נכון... ויש גם תחרויות של קאטות ואם תראה תחרויות קאטות ותראה איך אותם מתחרים שעולים לזירות התחרויות בקרבות חזקים עושים גם קאטות באופן מעולה.. תראה שעצם העובדה שהם עושים את הקאטה טוב, זה מה שעוזר להם לנצח בתחרויות... עצם השליטה בגוף!

 

[machado]

סוגי תחרויות וחשיבותם(idv בשבילך)

לא רק אגרוף,גודו וכו,הם סוגי התחרויות שיש.ישנן זירות שמקיימות קרבות בלי הרבה הגבלות(אסור לנשוך,מכות לאשכים ואצבעות לעיניים וזה בערך הכל),בקרבות אלה נלחמים בעמידה,מגע קרוב(קלינצ´),הטלות וקרקע(כאשר גם בקרקע מותר להכות). קרבות אלה נותנים אינדיקציה טובה ליכולת של הלוחם(גם כפי שהייתה יכולה לבוא לידי ביטוי ברחוב). אין לי ספק שמי שלא עושה קרבות מלאים(גם בעמידה גם בקרקע,גם בטווח 0 וגם כאשר יש מרחק בין היריבים)יהיה לוחם פחות טוב מאשר מי שכן עושה(לאו דווקא חיביים לעשות קרבות בזירות שציינתי,אפשר להסתפק באימונים למרות שתחרויות נותנות הרבה יותר). דבר נוסף אני לא מסכים עם התאוריה שאומרת שמי שעושה תחרויות,בשעת אמת יהיה מקובע לכללים ולחוקי התחרות.כל עוד שמים דגש באימונים גם על הפן של ההגנה עצמית ברחוב(ולא רק תחרויות)אין שום סיבה ל"התקבע",והתחרויות רק יתרמו(פיתוח רוח קרב,חושים,ישום טכניקות במצבי לחץ ועוד).

 

[idv]

לגבי קרבות באימונים אני מסכים

אדם שיתאמן רק בלתת אגרופים לאויר ולבצע קטות יהיה לוחם פחות טוב. אבל השרשור הזה מתייחס לאדם שנלחם בזירה לעומת כל האחרים וכאן ישנה המחלוקת. גם בזירות עם החוקים הכי מינימליים שיש עדיין יש דברים אסורים שברחוב אף אחד לא מתחייב לא להשתמש בהם. נהפוך הוא בקרב רחוב רוב הסיכווים שמשהו ינסה לכוון לעיניים לאשכים לשרוט ולנשוך. בנוסף כפי שכבר הוזכר כאן בעבר זירה נקיה ממכשולים לעומת רחוב שבו מכשולים עוברי אורח וחברים של ה"אויב". טענת שלא מקובלת עליך התאוריה שאדם מתרגל לבצע משהו ולכן ימשיך לבצע אותו (התקבעות) - אם התרגלת שלא להגן על האשכים בזמן קרב רחוב שבו כמה שלא תהיה שקט ורגוע אתה עדיין בלחץ מסויים אתה תחזור להרגלים שלך (אם אני לא טועה זה נקרא זכרון שרירים). ודבר אחרון לגבי הלחץ והשקט הנפשי - האם הוא בא רק מהלחימה בזירה או שאפשר ללמוד לעבוד בשקט נפשי גם במצבים אחרים (למשל עבודה וכד´).

 

[אגרוף תאילנדי]

אני לא מבין את הטזה הזאת!!!

מי שלא נילחם לא אומן????? זה ממש מגוכך, אתה מביא ללי דוגמה של שקט נפשי? חסר מצבים שצריך שקט נפשי ורגיעה באימון עצמו? אני אישתי דוגל בזה שצריך לצאת לקרבות, אבל אני לא חולק על מי שלא נלחם וסובר שהוא לא אומן אומנות לחימה זה לא רק מכות בניגוד לכמה מאמנים בארץ שחושבים ככה.... אלא גם ידע על האומנות הבנה של כל מכה, שד"א בשביל לעבור מאסטר בכמה שיטות אתה צריך לנתח מכה מסויימת ואני אישית לא מציע לך לחשוב ככה כי אני יכול להעמיד מולך אנשים שבחיים לא עלו לקרב, והם ממש ממש ממש רבי אומנים בקרב !!! ניסיון בזירה אולי מקנה אומץ, שאת זה אתה יכול גם לקבל בספרינג עם הבן זוג שלך ודבר שולי... זירה זה לא הסוף. יש הרבה מעבר. אם כבר הית אומר שמי שלא הלך מכות ברחוב הוא לא אומן אני מבין אבל זירה??? תחזור למציאות אחי....

 

[Funakoshi]

ללוחם מלחימה משולבת../images/Emo2.gif

ידידי, יכול להיות אולי שעוד לא ראיתה את הכל ואת כולם? כמה שמות לעיונך שהיסטורית עובדתית לא השתתפו בקרבות זירה ותחרויות - אוישיבה, ג´יגורו קאנו, פונאקושי, צ´וג´ין מיאגי, אוטסוקה הינורי, המורה שלנו שנחשב לגדול המורים החיים משיטת השוטוקאן אושימה, ועוד רבים רבים מהשמות הגדולים של עולם אמנויות הלחימה. שמעתה על תחרויות וקרבות זירה שברוס לי השתתף או תלמידו הבולט דן אינוסנטו ? - יש בעיניך ספק כי השמות שהיזכרתי הם מהידועים והבולטים בענף? ראשית, התמונה בדרך כלל מורכבת הרבה יותר מקביעה של שחור ולבן. אם אתה ספורטאי ומשתתף בקרבות זירה אתה טוב ואם לא אז לא !? לדעתי הצנועה אין שום קשר בין ספורט לאמנות לחימה ! ספורט וקרבות זירה אין בהם רע, כמו באיגרוף, האבקות או ג´ודו אין בהם דבר רע - אבל אין ביניהם לבין קביעת איכותו ויכולותיו של לוחם דבר. בספורט אתה בוחן מספר מרכיבים ואחרים לא - אמן לחימה אינו מתבסס על השגים ספורטיביים. אבל הנקודה החשובה ביותר שיש מגוון אין סופי של גישות וסגנונות ואין לך וגם אין לי היכולת האוביקטיבית לקבוע אולטימאטיבית שזה נכון והאחר לא. בידידות - חיים

 

[לחימה משולבת]

היי חיים....

לא קבעתי שמי שלא משתתף בקרבות הוא לא טוב... קבעתי שהוא לוקה מאווד מאודד בחסר! וגם קבעתי שלוחם זירה שעושה קרבות עד אין ספור יהיה בהרבה יותר טוב ממי שלא עושה קרבות זירה - בקרבות. הקרבות הם לא רק לספורט! הם מאפשרות ללוחם להתקדם מעבר לאדם אחר שמתאמן ולא עושה קרבות... הקרבות נותנות למי שמשתתף בהם יתרון גדול מאוד על אחרים שמתאמנים ולא עושים קרבות.. עובדה הבדלי רמות שיש בן מתחרים לאחרים... והם לא סתם, מתחרים יש להם טכניקה יותר טובה, הבנה יותר טובה של הקרב, ועוד אין ספור יתרונות...

 

[Funakoshi]

חבל , שלא ../images/Emo7.gif../images/Emo5.gif

קראתה את מה שכתבתי או לא קראתה את משאתה כתבתה. או אולי אני לא הבהרתי את עצמי מספיק ???????????