יש לי רעיון לסקר

machado

New member
yanivtil שלום

אני מכבד את דעתך,שאינך אוהב לצפות בסוג מסוים של תחרויות לחימה,זו זכותך. אני לא אנסה לשכנע אותך להתענין במשהו,שלפי דבריך פשוט לא מתאים לך,אך אומר לך כמה דברים,שמשקפים את דעתי האישית. אתה שואל, איפה בדיוק האומנות בקרבות כאלה? ולמה לא משדרים תכניות ראויות כמו,אייקידו וטאי צ´י? דבר ראשון,כמתחרה בתחרויות free fight אני יכול להגיד לך שזה הרבה יותר מסתם "ללכת מכות".אתה נדרש לטכניקה גבוהה,מיומנויות בעמידה ובקרקע,יכולת גופנית גבוהה וגם יכולת מנטלית גבוהה(במהלך הקרב אתה נמצא תחת עומסים פיזיים ומנטליים מאוד גבוהים ואתה חייב להיות בפוקוס מקסימלי כל הזמן) בנוסף כדי להצליח צריך הרבה נחישות ,משמעת, רוח לחימה ועוד(בקיצור לא סתם "ללכת מכות"). דבר שני,בשבילי אומנויות לחימה זה לא רק תנועות יפות,צ´י,פושינג הנדס וכו(לא שאני רומז שאיקידו,טאי צ´י וכו זה רק זה,בהחלט לא),אלא להביא לידי ביטוי את היכולות שלך בקרב אמיתי בלי הרבה הגבלות,כדי שאפשר יהיה להעמיד את הכישורים והיכולת במבחן,ולהבין אחת ולתמיד מה עובד ומה לא במונחים של לחימה.(ואני בחלט מעריך את הלוחמים שעושים זאת ולא רק מדברים על זה) עוד דבר,נכון שיש גם בריונים לא ממש מהוקצעים שמתחרים בזירות כאלה,אך הרוב, ובעיקר אלה שב"טופ",הם מקצוענים אמיתיים. בכל אופן כך אני רואה את הדברים,למרות שגם אני לא הייתי מתנגד לראות דברים אחרים,אבל בנוסף(לא במקום). אשמח לשמוע את תגובתך. משה קיץ
 

yanivtil

New member
שלום לך משה.

שמחתי מאוד לקרוא את תגובתך. אני בהחלט מסכים איתך שבמהלך קרב זירה עומדים למבחן כל אותם דברים שאחרים רק מדברים עליהם,שאותם מנית.אבל... מדוע אתה מרגיש צורך להעמיד את גופך או את יכולותיך הנפשיות במבחן? מדוע העיסוק באמנות הלחימה מתקשר אצלך להעמדת עצמך במבחן? האם בלי לעמוד בזירה לא יכולת להיות בטוח ביכולותיך? כפי שאני רואה זאת,וכפי שאני חווה זאת,אמנות הלחימה מלמדת אותי דווקא את העקרונות ההפוכים בדיוק לקרבות שכאלה - כיצד להימנע מקרב,כיצד לוותר על האגו,על התהילה ועל היוקרה ולפתח את העבודה הנפשית בצד פיתוח יכולות הלחימה למצב "אין ברירה". אין לי ספק שמפתחי אמנויות הלחימה לסוגיהן,היו מדריכים אותנו להימנע מקרבות יזומים ולנסות להתמקד בפיתוח הנפש והמודעות כך שיתאימו לדרכו של לוחם ולא לדרכו של ספורטאי ולכן אני חש כי העיסוק הספורטיבי הוציא את האמנויות מעבר לתחום אליו נועדו. אולי מבחינתי,העיסוק הספורטיבי הוא "קלקול" החמצת הרעיון הנפשי שעומד מאחורי אמנויות הלחימה.לא סתם הן אמנויות,ולא רק לחימה. יניב.
 

machado

New member
מסכים בהחלט עם דבריך ש...

עקרונות כמו:התרחקות מאלימות,פיתוח יכולות נפשיות ומודעות עצמית הינם חלק בלתי נפרד וחשוב באומנויות הלחימה,ואני כמאמן בהחלט מדגיש ומטפח היבט זה אצל תלמידיי. אך אני לא חושב שיש סתירה בין האמור לעיל וקיום קרבות במסגרות תחרותיות. אני חושב שהדרך היחידה לפתח מיומנויות אמיתיות(כאלו שגם תוכל ליישמם בעת הצורך),זה על ידי קרבות. מבחינתי קרבות זה סוג של אתגר,ואני בהחלט מעונין לבדוק את עצמי בהתמודדות(תוך נתינת כבוד ליריבי),מול אנשים שונים וסגנונות שונים,ולדעתי זה חלק חשוב בתהליך של בניית עצמך כלוחם(אני מסכים שדרך זו לא מתאימה לכל אחד,ואסור לדחוף מישהו לאמץ דרך זו של קרבות,אם הוא לא מרגיש שזה מתאים לו),ועוד נוסיף שבהחלט אין שום קשר לאגו. אני לא חושב שאפשר לפתח רוח לחימה,אינסטינקטים,סבולת(אף על פי שיש מקומות בגוף שאי אפשר לחשל,יש גם מקומות שאפשר וחשוב לעשות זאת)וכו,בלי קרבות. בכל מקרה אני מבין מאיפה מגיעה השקפתך ומה כוונתך(פעם גם אני הרגשתי כך) ומכבד זאת. נסה גם אתה לכבד את הדרך הזו(ולמרות שאתה לא מסכים איתה). בידידות משה קיץ
 

שחור2

New member
הנה

אפילו שזה לא הנושא. גם הסומוראים והאברים ארגנו תחרויות. זה בנפשו של האדם. בקקרב רחוב בין בריונים אין רמה יש בום תרח והביתה. בקרבות בזירה יש איכות. ואכשיו לנושא לדעתי הלוחם הכי טוב בפרייד זה סקורבה. והוא הוכיח את עצמו מול רואיל גריסי בין הכי טובים אול חוץ מאחיו ריקסון גרייסי.
 

crane

New member
מפתחי אומנויות הלחימה נמנעו מקרבות

יזומים?
אני בטוח שאם רק תבקש, חנן וניצן יוכלו לשלוח לך סיפורים רבים על מסטרים סינים ומפתחי סגנונות שיזמו קרבות. למיטב ידיעתי, היה נהוג שמורה חדש שהגיע לאיזור מסוים קרא תיגר על המורה המקומי. ואולי נזכיר את הסמוראים, שחיו על חרבם ויצאו לקרב על כל פגיעה מזערית בכבודם ("וואי, על מה´תה מסתכל? יו, נגעת לי בחרב?").
 
הנה אני גם נכנסת לפורום

סוף סוף גם אני נכנסת לפורום ואם חיכית אז הינה בא גואל לציון
ראיתי שאתה מזכיר את שם אחי וזה נחמד ועל כן מצאתי לנכון להודיעך על כניסתי בדיוק בנקודה זו, אם בכלל תראה את זה. ANYWAY שיהיה לך יום נפלא (כשתראה את זה) ונתראה באימון... נ.ב. מה אתה אומר על השם שבחרתי לי??? :)
 

שחור2

New member
ואני גם מה זה יוכל לראות אותו

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 
סרטים...

שחור, אני בטוח שכולם רואים סרטי אומנויות לחימה/מכות/מסורת במינון ובהעדפה כאלה ואחרים. כל אחד אוהב סגנון מסוים. לאהוב "סרטי מכות", אפשר גם בלי לעסוק באומנות לחימה, וכנ"ל לגבי סרטים שנוגעים יותר בבודו. אישית, אני נוטה יותר לסרטי תעודה, או לקראטה קיד למיניהם...
 
למה לומדים אומנות לחימה../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

בתכלס לומדים אומנות לחימה בשביל להגיע למצב שאתה בקרב תוכל ותצליח להלחם כמו שצריך, ומי שעושה קרבות זירה ההתקדמות שלו בהתמודדות עם הדבר האמיתי והוא הקרב רק תקדם אותו ועולה ועולה שכן הוא מגיע במהירות לטופ מבחינת החשיבה, יכולות קריאת קרב מהירה, ועמידות בלחצים משום שהוא היה שם!!!, הוא חווה את הדבר שיכול להיות הכי קרוב לקרב בזירה. כל מי שחשוב לו רק האומנות ורק הצ´י והסיפורים ומורשות הקרב למינהם לעניות דעתי לא יכול לקרוא לעצמו אומן לחימה!, כי הוא בחיים לא יגיע לדרגות של אומן לחימה אם הוא לא חווה לחימה, ולחץ וכו... אני משער שהרבה אנשים עכשיו יקפצו, אבל תראו את כל המאמנים הגדולים שיש לנו במדינה: רוני קלוגר, שלמה דוד, גדי סקורניק, ועווד ועודד רבים וטובים שהידע שלהם בקרבות, הניצחונות שלהם בזירה ובתחרויות ובקרבות הם הם הדבר המרכזי שעליהם הם בונים את כל משנתם.. אז כל יפה הנפש כאן שלא מעניין אותם לראות קרבות וזה "כואב לכם בעינים.." כנראה מהפחד ומהידיעה שאתם בחיים לא תוכלו להתמודד בזירה... אז אני פוחד לחשוב מה תעשו ברגעי אמת!! יניב
 

idv

New member
אם נמשיך בקו הזה

אזי צהל צריך לקחת ממני את תעודת הלוחם מכיוון שלמרות ששלוש שנים שרתתי בחיל קרבי מעולם לא נתקלתי (למזלי). או שאני גם לא בכושר מכיוון שאני מתאמן רק על מסילה במכון כושר ולא רצתי אף פעם מרתון. וכו´
 

idv

New member
תנתק את הטלפון

זה עובד נהדר גם נגד בוסים מעצבנים
 

חובבן

New member
בוא ניקח דוגמא מתחום יותר רגוע

למשל כדורסל או שחייה. אדם יכול לשחק כדורסל באופן חובבני כל חייו, ואף להגיע לרמה סבירה. ברור (לי) שחובבן כזה לא יגיע לרמה של מי שמשחק בצורה תחרותית.
 
למעלה