המשחק של האמרפול

[Hammerfall]

"פלוריאנוס!!!" טפוי, בעל הפונדק

יורק על הריצפה בברוטליות. "שלא תעז להזכיר את השם של הנוכל המטונף הזה בפונדק שלי!!!" הוא אומר בכמעט צעקה שמזעזעת מעט את הדלפק שמשמיע חריקה וגורם למלצרית שעומדת לידו להסתכל עלייך בכעס. היא ניגשת אל בעל הפונדק "ברוני, תרגע, אל תתרגש כל כך, זה לא בריא לך אתה יודע... בוא, בוא איתי יקירי, אכין לך כוס תה טובה ותרגע." היא אומרת תוך כדי שהיא תופסת אותו בעדינות בכתפיו ומובילה אותו אל דלת המטבח, מעיפה אלייך מבט כועס ואתה מבין שלא כדאי לך להמשיך לחקור את הנושא איתם.

 

[DIDGIN]

קובו מעיף מבט

ובודק אם עוד מישהו שמע את השיחה ומה תגובותיהם. הוא כבר לא מצפה להרבה עניין מהשאר, אבל עדיף לדעת אם בכלל בטוח לחקור את הנושא.

 

[Hammerfall]

משום מה לא נראה כי מישהו

שם לב לבעל הפונדק הרוגז או אל קובו, נראה כי כולם עסוקים בעינייניהם. צללית מתחילה להתקרב אל קובו, הוא ממצמץ בעיניו ומתאמץ לראות, האור לא מועיל במיוחד מכיוון שהדימדומים ירדו על העיר והלפידים בפונדק מאירים את החדר בצורה קלושה. הוא משפשף את עיניו וכשהוא פותח אותן הוא רואה נערה צעירה ונאה, כבת 17, שיערה ארוך חלק ושחור, עורה לבן חיוור, עיניה גדולות וכחולות, שפתיה אדומות כדם, לבושה שמלה מבד ירוק עדין ומחוך שחור המבליט את גזרתה הנאה ומחבק את חמוקיה. "אני יודעת על מי אתה מדבר" הוא מתקרבת קרוב ולוחשת לאוזנך,"תפגוש אותי לאחר שיהיה חושך מוחלט, בבאר, בכיכר העיר ואני אספר לך הכל ידידי" היא ממשיכה ללחוש. היא מתרחקת ממך מעט, נותנת לך נשיקה על הלחי שגורמת לליבך להינמס והולכת החוצה בעדינות ובחינניות כאילו היא אפילו לא דורכת על הקרקע ויוצאת דרך הדלת הפתוחה.

 

[DIDGIN]

קובו יוצא מן הפונדק

הוא מחפש מקום שקט, שבו אף אחד לא יפריע לו, ומתיישב. הוא מוציא עששית שמן, ממלא אותה בשמן ומדליק. ואז במשך כרבע שעה הוא מתרכז ומנקה את הראש. לבסוף הוא פותח את ספר הלחשים שלו, משחרר חלק מהלחשים שהוא הכין באותו הבוקר, ומחליף אותם באחרים.

 

[Hammerfall]

השעה היא שעת דימדומים

ומעט האודם שמופק עוד על ידי השמשות מתחיל לפוג, שום דבר מיוחד לא קורה, העיר עודה שקטה ורוח קלה מביאה ריחות של אפר ואבק לנחיריו.

 

[DIDGIN]

קובו מחכה על שיהיה חושך מוחלט

ואז פונה לכיוון הבאר מל"ד: תגידי לי כשיהיה חושך מוחלט כי יש עוד משהו שהוא עושה ממש לפני שהוא הולך לשם.

 

[Hammerfall]

לאט לאט טיפת האודם האחרונה

נעלמת מהשמיים והכוכבים מתחילים להופיע אחד אחד, קובו יודע שעוד מספר רגעים תרד חשיכה מוחלטת על העיר...

 

[DIDGIN]

קובו קם

ומתחיל ללכת לכיוון הבאר. ברגע שיורדת החשכה המוחלטת, נכנסת לפעולה ראיית החושך (darkvision) הגמדית. כשהוא קרוב, במרחק של דקה-שתיים הליכה, הוא עוצר, מרים את ידו הימנית, ותוך שהוא מחווה צורות גיאומטריות באצבעותיו הוא מזמרר "אאסט את'אן מסטן פולוא". הוא מנסה ליצור שלושה כדורוני אור קטנים אותם יוכל לכוון ולהזיז לטווח שמעבר למה שראיית החושך שלו מגיעה. הוא מכוון אחד מהם כמה שיותר קרוב לבאר, אחד מהם להאיר על מה שבא משמאל, ואחד מהם על מה שבא מימין.לאחר מה שהוא הספיק לראות בעיר הזו משתלם להזהר קצת, אפילו אם סביר להניח שזה לא יתריע על יצורים לא גישמים שמופיעים משום מקום ונעלמים לשם.

 

[Hammerfall]

מתוך ידך הימנית מתחיל לבקוע אור

ועם המשך מילות הקסם האור מתחיל ליצור כדור, הכדור בעת התגשמותו המלאה עולה ומרחף סביב ראשך וכאשר זה קורה כדור שני מתחיל לתפוס צורה מהאור הבוקע מידך ובעת סיומו אף הוא מתחיל להסתובב סביב ראשך, השלישי לא מאחר לנבוע מידך ובעת שהוא מסיים את היווצרותו אף הוא מתחיל לחוג סביב ראשך. אתה מחווה תנועה נוספת והכדורים מתפצלים, אחד מרחף לאיטו לכיוון הבאר ונעצר מספר מטרים ממך, מראה ביתר בהירות בחור עם גבו מופנה אלייך. השניים הנוספים תופסים עמדה כל אחד בצד אחר שלך במרחק של מספר מטרים.

 

[DIDGIN]

קובו מתרחק מן האורות

עד שמי שליד הבאר לא יוכל לראותו, וממשיך להתבונן בנעשה, מחכה שהנערה תופיע.

 

[Hammerfall]

ואכן טפיחה קלה על כתפו מודיעה לו

כי הנערה הגיעה, הוא מסתובב אליה ורואה אותה מחייכת ומרוצה עד מאוד. "אני מקווה שלא חיכית יותר מידי" היא אומרת בקולה הנחמד והלבבי.

 

[Hammerfall]

היא מחבקת אותו חיבוק גדול

והוא מרגיש איך כל המחשבות והדאגות מתמוססות מליבו... הוא עוצם את עיניו לנוכח הפגנת החיבה והרגשות שמציפים אותו וכאשר הוא פותח אותן הוא מרגיש קור עז וחשיכה סביבו, הוא רואה בחשיכה מספר דמויות סביבו.

 

[DIDGIN]

קובו נרעד בהפתעה

ואחרי כמה שניות מתבונן לבחון את הדמויות. אם הן רחוקות מדי לראיית חושך הוא מקרב אליהן את האורות, אם לא הוא מכבה את האורות.

 

[Loewenthal]

דריאן הולך לכיוון מרכז הפונדק

נעמד שם, ומתחיל לדבר בקול רם, כך שכולם ישמעו, "אני רוצה לדעת מה בדיוק קורה כאן, ולמה העיר הזאת כל כך שקטה..." הוא ממשיך בקולו האדיש, מוציא מטבע זהב מכיסו ומנופף בו באוויר, "...אני רוצה תשובה ברורה עכשיו!"

 

[Hammerfall]

כל היושבים בפונדק משתתקים ומביטים

בך, חלק במבט חייכני ומשועשע וחלק במבט שטני ולא מרוצה כלל וכלל. אתה רואה כי בעל הפונדק ומלצרית שחורת שיער מתעלמים ממך ומקובו ופונים לכיוון המטבח. אדם, נראה מקומי מהשולחן הקיצוני בצד הדרומי מערבי של הפונדק ניגש אלייך ומושיט את ידו לכסף באומרו "העיר הזאת רדופה ומקוללת ידידי, עוד מעט תראה עד כמה..." בעודו אומר זאת המטבע עובר מידך לידו בלי שתרגיש זאת בכלל והוא מסתובב והולך, הוא פונה חזרה, זורק "להתראות גבירתי..." לעלפית שעודה עומדת במרכז הפונדק, ופונה לכיוון הדלת, הוא אינו פותח אותה בצאתו מן הפונדק אלא עובד ישירות דרכה ונעלם.

 

[Loewenthal]

הוא רץ לעבר הדלת,

פותח אותה ויוצא החוצה, מנסה לחפש סימן לאיש המיסתורי...

 

[Hammerfall]

הכיכר נראית ריקה ושוממה כמו מקודם

אין אף אחד בחוץ מלבבד מיל וקייל שנראים מאוד לא מרוצים ותמהים על משהו.

 

[Hammerfall]

כאשר פתאום אתה רואה את קייל

נופל על ברכיו, לאחר מספר שניות הוא אוחז בראשו כאילו הוא עומד להתפוצץ.

 

[Hammerfall]

לאחר מספר דקות קייל מתרומם

אוסף את עצמו וממהר לכיוון הפונדק, עובר על פנייך בלי אפילו לשם לב שאתה קיים.

 

[Loewenthal]

דריאן עושה גילוי קסם...

(גם בשביל האיש המיסתורי שנעלם וגם בשביל מיל...)