המשחק של האמרפול

[Hammerfall]

גרידו שלא התעניין יותר מידי באלף

שנעמד לו שאמצע השדה ראיה מנופף מטבע שאיזה תושב לקח והלך, העדיף להמשיך ולהישיר את מבטו לכיסא שממולו, בעודו עושה כך הכיסא החל להתערבל ומשב של קור החל להגיע מכיוון הכיסא למרות שכל החלונות היו סגורים והדלת אף היא הייתה סגורה. הוא מיצמץ בעיניו מספר פעמים וראה שעל שולחנו לצד כוסו הייתה חבילה. "הייתכן שהוא לא שם לב אליה קודם? היא הייתה שם בכלל קודם?" הוא שאל את עצמו מיני שאלות אך החבילה נשארה שם, חבילה חומה פשוטה, כנראה קופסא מחומר קשיח כלשהו עטוף וקשור בחבל עשוי מעין עור חיה.

 

[DDN]

יצר הסקרנות הכריע אותו.

הוא שלח מבט סביב, כדי לוודא שאף אחד לא מבחין בו, שלח את ידו וקירב את החבילה אליו, ממש אותה קלות.

 

[Hammerfall]

החבילה נראית יציבה ומוחשית

נראה כי החומר הקשה בה הוא עץ והוא עטוף בעור דק, כנראה של ארנבת או צבי והחוט הקושר אותה עשוי בד מסוג לא מוכר, הכל בגווני החום, חום בהיר. כאשר גרידו מקרב את החבילה אליו הוא מרגיש כי יש בפנים משהו שזז קלות.

 

[DDN]

גרידו מקרב את אוזנו אל החבילה

לשמוע אם הוא יכול מה יש בפנים. הוא מושך קלות את החוט לאחר מכן.

 

[Hammerfall]

גרידו מצליח לשמוע נשימות קלות

ועדינות, כנראה של יצור קטן מתוך הקופסא וכאשר הוא מרחיק אותה חזרה אל השולחן ישנה תנועה קלה ו"מיאו" חלוש מתוכה. הוא מושך את חוט הבד והקשר שבו הוא היה נתון נפרם בקלות וחושף את מכסה הקופסא.

 

[Hammerfall]

אין שום דבר מיוחד בקופסא

לא רשום עליה כלום, לא מאוייר עליה כלום, היא קשה ומוחשית.

 

[DDN]

גרידו בזהירות פותח את הקופסא

 

[Hammerfall]

בקופסא הוא מוצא גור חתולים קטן

ומתוק, לא בן יותר מחודש, פרוותו נראית רכה ועדינה, צבע גבו ג'ינג'י מפוספס ובטנו לבנה, על צווארו ענוד סרט אדום קשור בפפיון ואליו מחוברת פיסת נייר קטנה. הוא שכוב, ישן, על כרית בצבע לילך-תכלת נעים לעין וכאשר אתה מיישיר את מבטך אליו הוא פותח את זוג עיניו הגדולות והירוקות ומזיז את אפו הקטנטן והוורוד כמנסה להריח אותך ו"מיאו" קטן וקלוש בוקע מפיו.

 

[DDN]

גרידו לא טועם את החתול.

הוא לא יודע שהוא מתוק

גרידו מתעטש עיטוש גדול. "סליחה!" הוא קורא, "מישהו אולי שכח פה חתול?" הוא מושיט ידו אל פיסת הנייר הקטנה בחשש. גרידו מפחד מחתולים. מל"ד: סיפרתי לך על גרידו או זה צירוף מקרים מוזר? בהרפתקאה הראשונה שלו הוא יצא לחפש חתול!

 

[Hammerfall]

הפונדק ריק כמעט לגמרי

ואיש אינו מתייחס לשאלתו של גרידו. הוא מושיט את ידו אל הפתק שעל צווארו של גור החתולים אך לפני שהוא מספיק לתפוס בו הגור מרים את ראשו ומתחיל ללקק את אצבעותיו של גרידו. לאחר מספר שניות החתלתול מחכך את ראשו הקטן בידך והוא כל כך רך ונעים למגע שאתה לא נבהל ולא מזיז את ידך. אתה נתקף רצון עז להרימו וללטפו על אף כל הפחדים והזיכרונות שיש לך מחתולים ואתה אכן עושה זאת. גרידו מרים בעדינות את הגור ומושיבו על אמת ידו השמאלית בעוד ידו הימנית מלטפת את גוש הפרווה הקטן, השלווה והשימחה שממלאת אותך משכיחה ממך כל מחשבה או זיכרון רע מהשנים האחרונות וכל שאתה מרגיש זה חום נעים בכל גופך ואת הגור הקטן מגרגר בהנאה לליטופים שלך. אתה עוצם את עינייך לכמה שניות, ממשיך ללטף את החתלתול וכאשר אתה פותח אותן אתה נמצא בחשיכה. הגור עדיין בידייך מגרגר אך אתה כבר לא בפונדק, אתה יושב על אדמה קרה וקשה, כנראה אבן ומאחורייך לא רחוק יש אדם עם לפיד.

 

[Hammerfall]

נוטריו בעודו יושב, חושב ומביט

במתרחש בפונדק מרגיש מן אוויר קר מציף אותו, נכנס לתוך גלימותיו ומקפיא את עצמותיו, כמעט גורם לליבו לעצור. הוא מסתכל סביבו, איש אינו מתייחס אליו ואינו שם לב לקור שהוא מרגיש, אך ספר מופיע מולו על השולחן, כרוך בכריכת עור עבה וקשה, ספר לא עבה במיוחד, כנראה כ60 דפי קלף גדולים ונאים בתוכו, על כריכתו אינו כתוב דבר, אך מבט מעמיק יותר מגלה אותיות קטנות בפינה השמאלית התחתונה של הספר "שאל ואולי אענה" היו כתובות שם בכתב מסולסל ונאה.

 

[Illithid]

מה זה?

כולם מקבלים נשים יפות וגברים יפים, ונוטריו זוכה לספר?? חוצפה

. בכל מקרה, נוטריו לא יענה בימים הקרובים (כמו שאמרתי, האינטרנט שלו מקולקל) אז אין טעם לחכות לתשובה מצידו.

 

[Naruto007]

חזרתי

מצטער, כמו שאיליט'יד אמר, הייתה לי בעיה באינטרנט ולא יכולתי להגיב הרבה זמן. נוטריו מסתכל על הספר, חושב לרגע, לורח את הספר ופונה לצאת מהפונדק אל אחד הרחובות השוממים.

 

[Hammerfall]

נוטריו מושיט את ידו על מנת לקחת

את הספר המונח על שולחנו אך ידו פוגעת בשולחן, הספר עודו נראה מוחשי ואמיתי אך ידו של נוטריו מלטפת את שטח השולחן ולא את הספר שעליו.

 

[Naruto007]

נוטריו חושב לרגע

ומקרב את פניו לספר. בקול שלא עולה על לחישה, נוטריו שואל "מי אתה"? ומסתכל מסביב לוודא שאף אחד לא שם לב אליו.

 

[Hammerfall]

הספר נפתח מעצמו, הכריכה הקשה

שלו משמיעה קול חבטה קלוש על השולחן כאשר היא פוגעת בו, הקלף עליו נוטריו מסתכל כרגע חלק ונקי מכתב אך לאט לאט הוא רואה כי אותיות נוצרות בו, בכתב מסולסל ומלומד, בנוזל לא מוכר שלא נראה כמו דיו רגיל, אלא כמו איזה חומר אדום, אולי אפילו דם. "אני הוא הסיבה לכך שהמקום הזה הוא כמו שהוא נראה כרגע." המשפט סיים להיכתב מעצמו ולאחר כדקה נעלם כמו שנכתב מהמילה הראשונה ובסדר מופתי עד האחרונה והספר נסגר שנית.

 

[Naruto007]

נוטריו בולע צעקת פליאה

ולוחש לספר "למה אתה עושה את זה? ואיך יצרת את האשליה הזאת? למה אתה לא מראה את עצמך?"

 

[Hammerfall]

הספר נפתח שנית הפעם לעמוד

אחר ואותן האותיות היפות והמסולסלות מחומר דמוי דם מופיעות. "אני לא עושה דבר. האדון שלי הוא המחליט והגנב לא ידע זאת."

 

[Hammerfall]

האותיות היבהבו לאחר כדקה והחלו

להעלם, כמו מקודם בדיוק בסדר שבו הן נכתבו, אלא שהפעם הספר לא נסגר אלא מספר דפים התחלפו עד שהספר נעצר על עמוד ובו נכתב: "אני בסך הכל ספר ואני מראה את עצמי למי שאני רוצה אך אינני יכול לצאת לבדי מהחשיכה". הפעם לאחר שהמילים נמחקו הספר נסגר.

 

[Naruto007]

נוטריו לוחש שוב

"איזה גנב? ולמה אתה מספר לי את זה? ומי האדון שלך?"