המשחק של האמרפול

[HawkEye3]

קארין מחייך ושואל

"אמרי לי דוריאנה, האם אוכל לקרוא לך כך ?. מהיכן בעיר את מגיעה ואיך לא שמעתי עלייך עד כה ?" תוך כדי שיחה הוא מוציא, כביכול מבלי משים, את קמע הרפואה שלו מתוך החולצה, ומשחק עמו ותוך כדי כך הוא מתבונן בעיניה, בעודו עושה כך הוא משחרר את חרבו השמאלית בנדנה לאט ובזהירות. בתום השיחה קארין מתרומם מכסאו ומושיט את ידו לדוריאנה "שנצא החוצה ?" הוא נותן לה להוביל ולצאת ראאשונה (כיאה לג'נטלמן)

 

[Hammerfall]

היא מביטה בך בשעשוע

"בוודאי שאתה יכול לקרוא לי כך" היא עונה בקולה הכובש "מהיכן אני?! ביתי היה בצמוד לשערים מדרום (מה שעכשיו זה האזור השרוף שלא נשאר ממנו דבר) אך כמו שאתה בוודאי יודע לא נשאר ממנו דבר. מזלי שלא הייתי בבית אותו יום, רק חבל שכל בני משפחתי היו." נראה היה שחיוכה לא השתנה כל מהלך השיחה, מהדברים הקלילים לסיפור הנורא של מות משפחתה, שדבר שנראה לקארין קצת מוזר ולא ברור, אך הוא בחר שלא להפריע ולא להגיב. הוא מתרומם מכסאו והיא מביטה בו במבט תוהה, חיוכה משתנה להבעת סקרנות וכאשר הוא אומר את המילים "שנצא החוצה?" חיוך גדול עולה על פניה והיא כמעט וקופצת מכיסאה בהתלהבות, תופסת את ידו ומובילה אותו בקלילות ובחינניות החוצה. השעה היא כבר אחרי הדימדומים, אין זכר לאודם קל ביותר בשמיים, היא אוחזת בידו של קארין בעדינות, ידה קרירה למגע אך עורה רך ועדין, כזאת יד נשית ויפה קארין לא ראה מעודו והוא מרגיש בר מזל שנפל בחלקו לחזות בעלמה הזאת. הם מסתובבים בנחת ברחובות, היא אינה מוציאה מילה מהפה ונראית שלווה ומרוצה והוא אינו רוצה להרוס את השלווה ואינו יכול להסיר את עיניו ממנה, "לאור ירח היא ניראית אפילו יותר מדהימה" הוא חושב לעצמו. לבסוף היא מחזירה אותך בחזרה לבאר במרכז העיר ומתיישבת על שפתה, מחכה שתתיישב לצידה.

 

[HawkEye3]

קארין מתקרב לבאר ונשען על האבנים

עם שתי ידיו, מתבונן למעמקיה. לאחר זמן מה הוא מסתובב ומתיישב לצדה של דוריאנה. קארין לוקח בעדינות את ידה בידו (השמאלית - הוא התיישב לימינה) ומתבונן בעיניה.

 

[Hammerfall]

כאשר קארין נשען על האבנים

מעט אבנים קטנות ורופפות נופלות לתוך הבאר וכעבור כמה זמן הוא שומע את האבנים לא נוגעות במים אלא בקרקע מוצקה, זהו סימן לכך שאין מים בבאר הזאת. כאשר הוא מסתכל פנימה כל שהוא רואה זה חשיכה מוחלטת. דוריאנה מחזירה לו מבט אל תוך עיניו ומסתכלת לשמיים, חשיכה מוחלטת עוטפת אותכם מלבד כוכב או שניים אין דבר בשמיים, נראה כי הירח מוסתר על ידי משהו, אך אור הכוכבים נהדר ומופלא ועוטף את דוריאנה באור יקרות הופך אותה לאף יותר לבנה, עדינה ומהממת. קארין כבר מתחיל לחושב על חיים שלמים בחברתה, כאשר היא מורידה את מבטה אל רגליה ובחזרה אלייך, "התרצה שאני אקח אותך למקום מיוחד?" היא שואלת בקול ביישני מעט ושקט.

 

[HawkEye3]

"הובילי ואני אעקוב"

אומר קארין בחיוך נבוך, עיניו כשל ילד קטן ותמים. קארין מתבונן בכוכבים, לוקח נשימה עמוקה וחוזר להתבונן בדוריאנה.

 

[Hammerfall]

"האם אתה בוטח בי?"

היא מיישירה מבט אל תוך עיניו, נראה כי שאלתה באה מליבה והיא נואשות רוצה לדעת את תשובתו של קארין.

 

[HawkEye3]

קארין נראה מופתע מעט

אך לאחר שבריר שניה חולפת ההבעה מפניו, הוא מחייך ועונה לה : "וודאי", הוא מתרומם ומגיש לה את יד ימינו.

 

[Hammerfall]

היא לוקחת את ידך ונתמכת בה על

מנת להתרומם משפת הבאר ואתה מרגיש כי היא כמעט ואינה שוקלת דבר היא ממשיכה לאחוז בידך ומוליכה אותך מסביב לצידה המערבי של הבאר. כעת אתה שם לב לכל האנשים שעומדים ליד הבאר: אדם בגלימות שחורות וברדס, לצידו במרחק לא רב גמד עם מחזה מאוד מעניין סביבו, ממולו יש מעין כדור אור קטן וכך גם מספר מטרים מימינו ומשמאלו, סך הכל 3 כדורי אור מרחפים ליד הגמד. בצידה הצפוני של הבאר עומד בחור ונראה כי הוא מסתכל אל מעמקי הבאר. ועוד אדם שנראה כי הוא עובר את הבאר במהירות, נעצר לרגע כדי להעביר מבט על כולם ואז ממהר להיכנס לפונדק. אתה מספיק להעביר מבט חטוף על ההתקהלות כשאתה מרגיש שרגלייך עומדות לבגוד בך ושחום ממלא את ליבך, אתה שם לב שדוריאנה מחבקת אותך, חיבוקה עדין, רך, נעים וחם וממלא אותך באושר והתעלות. אתה עוצם את עינייך על מנת להנות כמה שתוכל מהחוויה כשלבסוף אתה מרגיש את ידיה עוזבות את גופך ומשאירות אותך אומלל, קור חודר לגופך וכולך כמה למגע שלה ולריחה העדין. אתה פותח את עינייך ואתה שם לב לחשיכה העופפת אותך, אתה חושב לעצמך שלא יכול להיות שהעובדה שהיא הפסיקה לחבק אותך השאירה אותך בחשיכה לגמרי כשאתה מתנער מהרגשת החמימות ושם לב שאתה באמת בתוך חשיכה עמוקה ביותר ואינך רואה דבר או מרגיש דבר.

 

[HawkEye3]

קארין שולף תוך שבריר שניה את חרבו

וכורע ברך, תוך כדי כניסה לתנוחה הגנתית הוא מוריד את תרמילו מעל גבו ופותח אותו ביד אחת "רק נמצא את אבני הצור ויהיה בסדר", קארין מנסה להרגיע את עצמו, "רוחות רפאים של נערות 'מסכנות' - על מה לעזאזל חשבת לעצמך. תהיה הגיבור של היום - כן בטח" חשב לעצמו. לאחר שמצא את קופסת ההצתה הוא מחזיק את חרבו בין ידו השמאלית לגופו, שולף את הפגיון ותופס אותו בין שיניו ורק אז מתפנה להדליק אש...

 

[Hammerfall]

הוא מוצא את לפידו מוחבא בתחתית

התיק "כן, למה ציפיתי שזה יהיה פשוט להדליק לפיד?!" חשב לעצמו קארין כשהוא אוחז בלפידו ומנסה להניחו במקום שבו גיצי אבני הצור יפגעו בו ואכן לאחר מספר הצתות ורעשי המכות שהאבנים נתנו כאשר פגעו זו בזו לבסוף גיץ אחד תפס את הלפיד והלפיד נדלק, מגלה לקארין כי הוא עמוק בתוך הבאר הרחבה והעגולה. פנים הבאר עשוי אבנים שהמים שהיו בבאר לפני שנים רבות החליקו בצורה מושלמת כך שאין אפילו איפה להאחז על מנת לצאת החוצה. ומלבד זאת אין דבר שם.

 

[Loewenthal]

המשך מהשיחה של קובו מיל ודריאן:

דריאן פוקח את עיניו, שהיו מכווצות עד אתה, "אני לא מתכוון לעזוב את המקום הזה בשום אופן עד שאגלה מה קורה כאן, אם אתם יודעים משהו תגידו, תפסיקו לדאוג לי." מל"ד: אפשר בבקשה להעביר את המפה גם לפה? זה פשוט יהיה מעצבן לכולם לעבור כל פעם ל"סוף סוף, התחלה" המקורי כדי להציץ במפה לשנייה. תודה.

 

[Hammerfall]

ובכן ידידיי, המפה:

ולהבא, אם משהו כזה מפריע לכם, תרגישו חופשי להעתיק את המפה משם ולהעביר אותה לכאן על דעת עצמכם, זאת יוזמה טובה...

 

[dragon zlotnik]

מל"ד

האורווה עדין פעילה? (אני יכול בכלל להתחיל עם סוס? כי אני כאילו באמצע מסע)

 

[Hammerfall]

טוב תראה, כזה כאילו כזה...

קודם כל, לא האורווה לא פעילה, היא נטושה לגמרי, נראה כי אפילו את הלפידים תלשו מהקירות, שלא נראים יציבים במיוחד גם ככה. הדבר היחידי שפעיל בעיר כרגע הוא הפונדק "המוקיון" וזהו זה. אתה מוזמן לחטט בבתים האחרים או במרכזים אחרים אבל נראה כי הכל במצב רעוע ומט לנפול אז אתה לוקח סיכון.... ולא יקירי, אין לך סוס.

 

[HawkEye3]

../images/Emo32.gif תשמע חבוב

ההעדפות המיניות שלך לא מעניינות אותנו !

 

[Hammerfall]

המפה של הבפנים של "המוקיון"

רק שלא תגידו שאני לא משקיעה...

 

[Hammerfall]

פעם מספר 35

 

[הקוסם הנוקם]

אתם שומעים את מיל אומר "סליחה"

ופונה לצאת אחרי קייל

 

[DIDGIN]

"נראה לי שהם כבר עוזבים"

אומר לו קובו. "ואם תסלח לי, גם אני צריך לטפל במשהו לפני שאני עוזב"

 

[DIDGIN]

קובו ניגש אל בעל הפונדק

"סלח לי אדוני. האם תוכל לעזור לי?" ולפני שהוא מספיק להשיב הוא ממשיך "אני רואה שרוב התושבים כבר עזבו, אבל האם גר כאן עדיין אדם בשם פלוריאנוס קוגדיון? ואם הוא כבר לא כאן, אולי אתה יודע להיכן הוא הלך?"