המשחק קופץ שנית

Nihau

New member
ניקול חייכה והובילה את הדרך.

אף שומר לא העז לעצור אותה בדרך, היא פשוט התעלמה מהשמירה, עוברת כמו סכין חמה את כל המחסומים שאותכם היו מעכבים ויתכן אף מסכנים את חייכם. בזריזות מתורגלת היא עברה איתכם על ספרי המשמר, מצאה את התא המבוקש ותוך מספר פקודות קצרות הלכה לכמה רגעים פנימה בליווי שני שומרים וחזרה עם המחזה היפה ביותר שאי פעם ראיתם: אמא ושרה, הולכות יד ביד, מחייכות אליכם ואז באות ומחבקות אותכם ומאחוריהם הולכים לאיטם ניקול ודאריוס שמחים לראות את הפגישה המאושרת. אחד השומרים מחייך חיוך מבוייש למראה כל ההתרגשות והשני פשוט מושך בכתיפיו ומחזיר את המפתחות למקומם ונועל אותם למשמרת. ניקול מסמנת להוריל שברצונה לשוחח עימו בשקט בצד...
 

naring

New member
"אלי הטוב!" לוחש הוריל.

הוא פוסע אל אשתו וביתו, ומחבק אותן בשתי ידיו הגדולות והחזקות. ג'ייד מצטרף אליהם, ואתם יכולים לראות נצנוץ קל בעינו של הוריל. "אני כל כך מאושר לראות אתכן! עשו לכן משהו? פגעו בכן?" הוריל מקבל תשובה שלילית, הולך לעבר ניקול, כשהוא מותיר את ג'ייד לספר לאמו ולאחותו חוויות. "מה הסיפור, ניקול?" הוריל שואל אותה בנימה שלא מותירה מקום לספק בקשר להרגשתו העילאית.
 

iguessgrampy

New member
ג'ייד מחבק את אימו ומשתדל לעצור את

הדמעות. הוא ניגש אל שרה ומביא לה את הבובה החרוכה. נראה שוא מנסה לדבר אבל כלום לא יוצא עד שהוא לוקח נשימה ארוכה ומרגיע את עצמו " זה פחות או יותר מה ששרד מהביקתה, אני יודע כמה את אוהבת אותה." ג'ייד פונה לאימו " לאן לקחו אתכן?"
 

Nihau

New member
היא בחנה אותו מכף רגל ועד ראש

ואז חיבקה אותו שוב חזק וענתה "זה לא חשוב עכשיו, הם רק שמו אותנו בתא קטן אבל לפחות היינו לבד ונתנו לנו אוכל סביר בהתחשב בנסיבות. עכשיו הכל בסדר! הבקתה תשופץ וגם ככה תמיד רציתי להרחיב את הקיר המזרחי של המטבח..." היא פורצת בצחוק מאושר על אירוניות החיים ואתה מרגיש שהכל טוב בעולם...
 

Nihau

New member
ניקול מעיפה מבט חטוף לעבר דאריוס,

הוא מהנהן לעברה לעידוד והיא פונה חזרה אליך "אבי הדוכס אינו אדם רע באמת, אני זוכרת אותו כשהייתי קטנה והוא היה אדם אחר. אני מאמינה שעמוק בפנים האדם הטוב שאני זוכרת עדיין קיים. בבקשה האם תסכים לבוא איתי אליו ולספר לו על תלאותיך? אני לא מאמינה שהוא ישאר קשה-לב אם פשוט תעיד בפניו על המפלצת שתקפה את ביתך ועל היחס המחפיר שמשפחתך הפגועה קיבלה מאנשי המשמר, אני יודעת שזה לבקש הרבה ואתה צריך לבנות בית חדש למשפחתך אבל בכל זאת אשמח אם תסכים לבוא להעיד. יש לי גישה מוגבלת לאוצר הדוכס אבל אנסה להשיב לך סכום שיעזור לבנית הבית, כפיצוי"
 

naring

New member
"אוה! תודה רבה לך!"

"את נדיבה מאד!" הוריל קד קידה עמוקה לניקול. "בקשר לדוכס, אני יודע שזה לא הוא, הראש מאחורי זה הוא נאורון." (מל"ד: אני יודע את זה מפה.) "אם אוכל להשיג ראיון אצלו, זה יכול להיות נחמד, וכמובן, אשמח להעיד על מה שתרצי. אני חייב לך, ואעשה כמעט כל מה שתגידי לי, כל עוד זה לא פוגע בי, או במשפחתי."
 

Nihau

New member
ניקול מהנהנת בנחישות

"אז בואו נלך אליו עכשיו. מי שרוצה לבוא ממשפחתך מוזמן" היא נתנה לכם זמן להחליט מי בא ואז התחילה ללכת לכיוון הארמון.
 

iguessgrampy

New member
ג'ייד אומר לאמו שכדאי שילכו לבית

של רוזי, היא מחכה להן ושיגידו לה שהוא ואבא יבואו מאוחר יותר. הוא ניגש לאביו נותן לו יד וחיוך מרוצה עולה על פניו.
 

Nihau

New member
בדרך לארמון עוברים על פניכם כמה

פלוגות של חיילים שמצדיעים בחטף לניקול ואחד מסביר לה בחיפזון על מרד האסירים... אתם לא עוצרים וממשיכים אל הארמון שם השומרים מראים כבוד לניקול ומפנים לכם את הדרך- מחזה נדיר. ניקול אומרת לכם לחכות לה רגע והולכת לברר אם אביה פנוי לשיחה הגורלית...
 

Nihau

New member
אמא של רודי וקלרה ניגבה את ידיה

הרטובות בסינרה ואמרה בקול נחוש לג'ייד "ובכן טוב מאוד! אני רואה שאבא שלך שמר על השכל הישר שלו! ועכשיו שבו כולכם לאכול ואחרי הארוחה אני אתן לך כמה כריכים שתקח לאבא שלך. גלגלי הצדק של הדוכס עובדים לאט מאוד וסביר שתשארו שם עד מאוחר ולא אני אניח לכם לאכול את הזבל שמגישים שם במחירים מופקעים" בזמן שהיא דיברה היא כבר הספיקה לערוך את השוחן, לצוות במבט על רודי וקלרה לשטוף ידיים ולשבת לשולחן וכבר החלה להגיש את האוכל...
 

iguessgrampy

New member
ג'ייד הולך אחריהם לשתוף ידיים.

"תודה רבה" הוא אומר לאמא של רודי וקלרה, הוא נראה נבוך משהו. כשקלרה ורודי מתיישבים לשולחן הוא פונה אליהם "מה איתכם? משהו מעניין קרה לכם בשנה האחרונה?".
 

Nihau

New member
האם עונה בחיוך "לא הכל בסדר"

ואז רודי מזעיף פנים ולוחש לך "חוץ מזה שעכשיו אבא צריך לשלם יותר כסף לאנשי הדוכס ואף פעם לא רואים אותו!" אמא שלו נועצת בו מבט, נאנחת ואומרת "אסור להתלונן, יהיה בסדר, רודי אל תפריע לו לאכול, שב זקוף ותגמור את המרק שלך" רודי מתיישר וקלרה מוציאה לו לשון ואז מעבירה לו חצי מהלחם שלה ומיד חוזרת לאכול את המרק שלה לפני שאמה מבחינה בהעברה הזריזה.
 

iguessgrampy

New member
ג'ייד לא מופתע מהעלאת שמו של הדוכס

כמקור לצרות. הוא מביט ברחמים על קלרה ורודי. מבטו נעוץ בנקודה כלשהי בתיקרה, "בזמן האחרון אני שומע המון תלונות על הדוכס הזה. אנשים שפגשנו בדרך אמרו שהוא אחראי לתקיפה על הבית שלנו. גם בהם הוא פגע." ג'ייד מנער את ראשו, מביט בצלחת מרק המונחת לפניו ומתחיל לאכול.
 

Nihau

New member
קלרה נעצה בג'ייד מבט המום בפה פעור

ועיניו של רודי התעגלו מרוב עיניין אבל אימא שלהם חיכחה בגרונה ושניהם הבינו את הרמז וגילו לפתע עיניין רב מאוד באוכל שמונח לפניהם... בסוף הארוחה היא קמה , חילקה לכם קינוח פירות קר וטעים והכינה כריכים עבור אבא של ג'ייד...
 

iguessgrampy

New member
הארוחה עוברת בדממה מביכה משהו

אבל נראה שג'ייד מתמקד אך ורק באוכל שלפניו. "תודה ר" פיו נשאר פעור מעט ועיניו נוצצות בראותו את הקינוח שאמם של קלרה ורודי הניחה לפניו. ג'ייד בולע רוק "תודה רבה.", וחופר בצלחת שמולו, אחרי שתי דקות היא כבר ריקה (תאבון בריא ). ג'ייד משמיע קולות של הנאה, מחכה שרודי וקלרה יסיימו ומפנה את הצלחות שלו. הוא פונה אל אמם "אבא יעריך מאוד את הכריכים, תודה רבה". "אז מה עשיתם כל הזמן הזה?" שואל את רודי וקלרה.
 

Nihau

New member
"עבודות ושיעורי בית" אמרה קלרה

ורודי הזעיף פנים. קלרה הוסיפה בגאווה "אני קוראת יותר טוב ממנו, הוא סתם מקנא" ורודי אמר לה "אבל זה לא הוגן! אני עובד עם אמא" "ואתה עושה עבוודה טובה מאוד" החמיאה לו אימא שלו "אל תדאג אני יעזור לך ללמוד וגם אתה תשתפר, שבוע הבא קלרה תעזור לי ואתה תלמד יותר" רודי התנפח מגאווה והגיע תורה של קלרה להזעיף פנים... ואז שניהם סיימו את קערות הקינוח ואימא שאלה מי רוצה עוד בעודה מלאת את של ג'ייד ונותנת לו שקית נייר עם הכריכים.
 

iguessgrampy

New member
"לא, לא, תודה אבל...." ג'ייד משפיל

מבט "אמא לא מרשה לי לאכול כל כך הרבה קינוח. יש לי רעיון" ג'ייד מחייך חיוך ערמומי לעבר רודי וקלרה, "אולי קלרה תעזור לרודי ללמוד? אני אעזור לך. עד שאבא שלי יגיע." ג'ייד מפשיל שרוולים ומניח את הכריכים על השולחן.
 

DDN

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהודעה חשובה../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

עקב עייפות חומר, אני לוקח הפסקה מהנחיית המשחק ליומיים-שלושה הקרובים. היות ו"ההצגה חייבת להימשך", ניהאו הולכת להנחות את הימים הקרובים במשחק. אני עדיין כאן כמשקיף. ואולי אפילו אתפעל את אלכסנדרה.
 
למעלה