המשחק קופץ שנית

[Nihau]

הרוקח מתבונן בך בדאגה ואז מהנהן

מכניס את ראשו חזרה לבית ואתה שומע כל מיני רעשים של מגירות נפתחות וצנצנות וזזות ושאר רעשי חיפוש. לבסוף האיש חוזר ובידו צינצנת זכוכית קטנה מלאה עשבים יבשים קצוצים "זה תה חזק מאוד, לא יותר מכפית שטוחה של עלים יבשים בכוס מים חמים ולפחות שתי כפיות דבש, זה מריר למדי. זה ירדים אותך לפחות ללילה ואחרי שינה טובה אחת תרגיש כמו חדש." הוא מחייך בחיבה ואז מצהיר "יש כאן מספיק לשבועיים אז אל תחזור אלי לפני כן! התשלום הוא 3 פיסות כסף ו4 נחושת" אתה רואה קופת צדקה קטנה על אדן החלון, קשורה בשרשרת חלודה, על הקופסא מצוייר ילד עם תחבושת על הרגל וקופסת מתנה ביד.

 

[naring]

הוריל נותן לרוקח 4 פיסות כסף.

"את העודף שים בכופת צדקה" הוא אומר וחושב שמזל שהוא הספיק לקחת את החסכונות שלו מהבית ההרוס. הוריל חוצה את הרחוב שממנו בא והולך לחפש לעצמו אוכל באיזה דוכן אוכל או פונדק קרוב.

 

[Nihau]

הוא מוצא דוכן נקניקיות חמות בלחמניה

ודוכן שווארמה מדיפה ניחוח טעים במיוחד

 

[naring]

הוא קונה שווארמה.

כשהוא מסיים, הוא הולך לאסוף את ג'ייד.

 

[naring]

הוריל, שבע ומאושר, הולך לביתם של

קלרה ורוד כדי לקחת את ג'ייד.

 

[Nihau]

הוריל נכנס לביתם של קלרה ורוד

ומוצא את ג'ייד עוזר לרוד ללמוד לקרוא וקלרה מהצד השני משלימה עוד כמה שיעורים. את האם הוא יכול לשמוע במטבח כנראה שוטפת כלים...

 

[naring]

"ג'ייד, בוא אנחנו הולכים" אומר

הוריל. "מה שלומכם ילדים?" הוא פונה לרוד וקלרה. "אוה!" הוא פונה אל אמא של רוד וקלרה, "שרה! טוב לראות אותך! מה נשמע?"

 

[iguessgrampy]

"אבא!" ג'ייד רץ אל אביו ומחבק אותו

ניגש לשולחן ומציג לפניו את הכריכים שאמא של רודי וקלרה הכינה לא. " מה קנית?"

 

[Nihau]

"אין תלונות" ענתה הגברת בקול עמום

מהמטבח ואז הופיעה בפתח מנגבת את ידיה בסינר "מה שלומך אתה? שמעתי שנקלעתם לזמנים קשים. אתה יודע שאתם תמיד מוזמנים אלינו לגור עד שתוכל לתקן את הבית. אחרי שתשחרר את האסירות האמיצות בואו כולכם לכאן, אני מכינה ארוחה גדולה לכולם, אל תחשוב אפילו להתווכח איתי!" ניפנפה באצבעה מתרה לעברך בעודה מחייכת והורסת את כל האפקט המרתיע.

 

[naring]

תגובה משותפת לג'ייד ולָאמא.

"תודה רוזי, כרגע אכלתי. תודה על ההזמנה, אני מעריך אותה מאד, אבל יש כמה דברים שאני צריך לעשות, ואולי אפילו אצליח לקבל פיצויים על הבית שנהרס." הוריל נעצר כדי לקחת אוויר. "קדימה ג'ייד, בוא, נלך לשחרר את אמא ושרה." ------------------------- מל"ד: שכחתי שלבת שלי קוראים שרה...

לא מפריע לכם שקוראים לה רוזי, נכון?

 

[naring]

הוריל לוקח את ג'ייד אל מחוץ לבית,

תוך שהוא מודה לרוזי ולילדיה מקרב לב על הכנסת האורחים שלהם לג'ייד. "ג'ייד, אני סומך עליך, אתה הרבה יותר בוגר מאשר גילך האמיתי. תשמע, אנחנו הולכים עכשיו לארמון של הדוכס, אני רוצה לדבר עם דאריוס, אתה זוכר אותו? הבחור ההוא שפגשנו בדרך לעיר מהיער, נו, זה שנראה כמו צליין. יפה. אני מניח שניקול הביאה אותו לשם. אם לא נמצא אותו, ננסה למצוא את ניקול." ג'ייד והוריל הולכים לכוון הארמון. כשהם מגיעים, הם כבר לא מתלהבים מהמבנה המפואר. "יש לי ראיון עם ניקול, ביתו של הדוכס" הוריל מסביר לשומרים. כשהם נכנסים לחצר הקדמית של הארמון הוריל מחפש פקיד, או איש-חצר אחר שיוכל להפנות אותו אל דאריוס או אל ניקול (כמובן שהוא גם מחפש את ניקול ודאריוס עצמם).

 

[Nihau]

הוריל לא מוצא את דאריוס או את ניקול

בארמון ודי מהר מוצא את עצמו משולח החוצה ע"י פקיד נחרץ שמודיע לו שניקול לא נמצאת במקום ויבוא בזמן אחר... (מל"ד- קבעת איתה בפונדק) ((אני לא יהיה בבית הערב אז התשובות יתעכבו למאוחר נורא הלילה או מחר))

 

[naring]

הוריל נזכר לפתע במאורעות היום שעבר.

הוא תופס את עצמו בידיים (לא ממש, תופס. זה ביטוי...) והולך במהירות לפונדק כשג'ייד מנסה להדביק את מהירותו. הוא נכנס לפונדק.

 

[Nihau]

ניקול ודאריוס מסתובבים מהדלפק אל

עבר הדלת כשאתם נכנסים לפונדק. ניקול מחייכת אליך, מצב רוחה משופר בעליל, כנראה לנוכחותו של דאריוס יש יד בדבר. היא קמה ודאריוס אחריה ושניהם ניגשים אליכם "אנחנו יכולים ללכת לשחרר אותן עכשיו, אתם מוכנים? או שאתם רוצים להסתדר קודם לקראת הפגישה המרגשת?"

 

[naring]

"אני לא רוצה להיראות ככה..."

אומר הוריל, "אני חושב שנסתדר קצת לפני כן." הוריל מסתובב 90 מעלות אל ג'ייד. "גם אתה רוצה להיראות טוב יותר, נכון בן?"

 

[iguessgrampy]

פנייתו של אביו מחזירה את ג'ייד

למציאות. הוא היה שקט כל הדרך מביתם של קלרה ורוד עד עכשיו, הוא אפילו לא שם לב שניקול ודאריוס עומדים לידו. ג'ייד נראה מבולבל לרגע, הוא מביט בעצמו, נוגע בפניו, "אין לי בגדים אחרים".

 

[Nihau]

ניקול נשענת לאחור על הקיר

"אין בעיה, נחכה לכם כאן"

 

[iguessgrampy]

ג'ייד מפנה את מבטו אל ניקול, מופתע

מעט. "את...את ההההבת של הדוכס, נכון? את תעזרי לנו להחזיר את אמא ושרה?"

 

[Nihau]

היא מחייכת אל ג'ייד

"כן וכן. אני לא ממש מסכימה עם רוב מה שאבא עושה ואני מתכוונת לתקן לפחות חלק מהעוול ונתחיל להיום בשחרור אמא שלך ושרה" היא זיזה קווצת שיער פרועה בשיערך ומסדרת אותה "אל תדאג, יהיה בסדר"

 

[naring]

הוריל עולה במדרגות הפונדק,

כשג'ייד אחריו. כעבור כ10 דקות, הוריל חוזר כשהוא מגולח למישעי, מסורק ולבוש היטב. ג'ייד נקי, מסורק, ובגדיו "יושבים" עליו כמו שצריך, ובכלל, מראהו הכללי הוא כשל אדם בוגר ומתורבת. "אוקיי", אומר הוריל, "אנחנו מוכנים. שנזוז?" הוא מתקדם אל ניקול ודאריוס, עובר אותם ופותח את הדלת אל אוויר הבוקר הרענן, שבעלי המלאכה עוד לא התחילו להרוס.