המשחק קופץ שנית

[DDN]

אף שומר אינו מגיע לעזור לאחרים

יש לגולי וסיריס הרושם ש. . .. . משהו חשוד הולך פה

 

[הקוסם הנוקם]

אני מחזיר את הסכין

לנדן במגף של גולי ומתחיל במנוסה שקטה לכיוון היציאה

 

[Nihau]

להפתעתך אין אף אחד שחוסם אותך

בדרכך החוצה, לפחות לא במזדרון הראשון. אתה מגיע להצתלבות- T בדרך. משני הכיוונים אתה רואה מעברים חשוכים ומטונפים, מסריחים ושקטים פרט לאנקות הסבל של אסירים חולים או פצועים ולבקשות האסיר המטורף בתא לידך שתשחרר אותו... אתה לא זוכר שבאת מכאן...

 

[הקוסם הנוקם]

אני פונה אחורה לעבר גולי

שאני מגיע אני שואל "גולי לאן הולכים, נתקלתי ב- איך להגדיר החלקים הפחות נעימים פה, אנחנו חייבים לברוח בוא נצא מהצד השני

 

[בורן]

"אוקיי, בוא נצא מפה."

גולי מתחיל ללכת לאט ובערנות לכיוון השני (לא לאיפה שסיריס רץ), ומסתכל לתאים שלידו, ובודק מי נמצא בהם. הוא ניגש אל גופות השומרים שבתאם לשעבר, ומחפש את צרור המפתחות בחגורותיהם. אחרי שהוא מוצא, הוא יוצא, ומציג לסיריס את הצרור, ואז שואל בחיוך: "מה אתה אומר לחולל פה התקוממות ענקית?"

 

[הקוסם הנוקם]

נו מסוכן מדי, אני מציע שנשחרר

מספר אנשים שנראים חזקים ונצא מפה כמה שיותר מהר"

 

[בורן]

"נו, מה איתך? אל תהיה יבשן."

תהיה פה חגיגה של ממש... זה יפגע קשות בשלטונו הרודני של הדוכס... וחוץ מזה- זה יכול להיות הסחה ממש טובה- בהמולה ננסה לרצוח את הדוכס." גולי מקשקש בצרור המפתחות שבידו. "מה אתה אומר?"

 

[Nihau]

האיש לבוש השחורים התעורר מכל הרעש

שעשיתם וקם בכבדות על רגליו, מקשיב בשקט. למשמע הצעה של גולי הוא פונה אליכם בלחש "כן, שחררו אותי בבקשה" הוא נראה צעיר אבל איכשהו נותן את הרושם של אדם זקן, מסכן ועייף

 

[הקוסם הנוקם]

"הדוכס אומנם פראנואיד"

"הוא כולא כל מי שמתנגד לו, אבלהוא כולא גם אנשים שמגיע להם להכלא וזה לא חכם לשחרר כל אחד"

 

[בורן]

"צודק. אותו לא נשחרר."

גולי צועד לתאים הבאים, ובודק מי בתוכם. "בעצם..." גולי חוכך בדעתו ומסתובב. הוא פונה אל האסיר לבוש השחורים: "מי אתה? אתה יכול להיות יעיל."

 

[Nihau]

האיש בשחור פונה אל גולי ומספר לו

"אני רובין, אחייניתי כלואה כאן איפושהו, רציתי לשחרר אותה ומצאתי את עצמי כלוא כמוה בלי שום מידע איפה היא וחסר ישע" שחררו אותי, בבקשה. אני יעזור לכם מול הדוכס המרושע שכלא אותי אם רק תעזרו לי למצוא את אחייניתי המסכנה..."

 

[הקוסם הנוקם]

"באיזה אל אתה מאמין, תשבע בשמו"

אם הוא מסכים אז "שחרר אותו ובוא נשחרר את אשתו וביתו של הוריל ונסתלק מהר" אני אומר לגולי

 

[Nihau]

רובין מתבונן בך במבט מתריס

"אני לא נשבע באלים. אבל אני מוכן להשבע ברוחו של אבי שאני מדבר אמת!" הוא חושב קצת ואז מוסיף "אני יכול להוכיח את כנותי, אני אגלה לכם משהו שאתם לא יודעים ושיעזור לכם! תקשיבו, הם לא מחזיקים את הנשים הללו כאן. אני יודע איפה הן ויעזור לכם אם תשחררו אותי" הוא נראה כנה...

 

[בורן]

"בסדר, קיבלתי."

גולי חוכך בדעתו. "תירוץ נחמד. אבל קודם המידע ואח"כ שחרור (או כמו שאומרים החבר'ה- קודם הסחורה אח"כ התשלום אבל זה א קשור). איפה מחזיקים את הנשים?"

 

[Nihau]

"לא בתאי המעצר לחקירה אלא בתאי

הכליאה הציבורים, מה שהעם מכנה "מכלאות" ובשביל להגיע אליהן צריך קודם לצאת מכאן... עכשיו תשחרר אותי? בבקשה?"

 

[הקוסם הנוקם]

"שחרר אותו הוא לא נראה מזיק"

 

[בורן]

גולי פותח את התא. "תוביל את הדרך,"

הוא קובע, "ובלי משחקים. אנחנו שניים ואתה אחד."

 

[הקוסם הנוקם]

"רק רגע, אני רוצה את הנשק שלי"

 

[בורן]

"צודק.

היי, אתה יודע איפה מחסן הנשק?"

 

[Nihau]

רובין מחייך חיוך זהיר כשאתם פותחים

את הדלת, החיוך נעלם והופך למבט רציני ומודאג למשמע האיומים שלכם. "לא, אין לי מושג איפה מחסן הנשק, אבל אני לא חושב שזה בריא ללכת לשם איפה שלשומרים יש נשקים ולנו אין... " הוא מתחיל ללכת בכיוון ההפוך מהדרך בה בחרתם לראשונה ממלמל לעצמו כיוונים ומידי פעם בטדק איפה הוא נמצא לפי סימוני קומות על הקירות. אתם הולכים הרבה זמן אחריו ויש לכם ההרגשה שהלכתם לחלוטין לאיבוד אבל הוא נראה בטוח בעצמו בדרך ומידי פעם מסתכל לאחור לראות שאתם עדיין עוקבים אחריו...או לבדוק מה אתם זוממים מאחורי גבו...