המשחק קופץ שנית

M a n K i n d

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהמשחק - היום השלישי../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif|

אוקיי, זה גדול ורחב. השרשור הקודם יגיע לסופו, והנה הזמן לשרשור חדש. שני הפתילים הגדולים שורשרו יחדיו על מנת ליצור אחידות ועלו לטאגליינז בשביל הנוחיות, הפרק הראשון מופיע כאן והפרק השני מופיע כאן. חג שמח לכולם.
 

M a n K i n d

New member
מקציף את המשחק

איך כבר ירד למטה? אני לא מבין את זה. ?WHAT RESTING WHAT ושאר ירקות
 

M a n K i n d

New member
זמן שנקפוץ - המשחק עדיין חי.

מי היה מאמין ששלושה ימים עוברים כל כך מהר?
 

DDN

New member
עוד קצת רקע - אגדה/הסטוריה.

כל מי שנולד בעולם הזה וגדל בו, מכיר את הסיפור הזה - זה הסיפור על עליית הממלכות. * * * * * * * * * * * לפני שנים רבות, העולם היה באנרכיה. שבטים של תפלצים, ענקים ועוד מפלצות רדו בשבטי האדם שהיו מפוזרים להם. בני האדם, האלפים והגמדים למדו את הסוד העתיק שיש כוח במספרים, הם התאגדו והקימו להם ברית, ומדינות חזקות שיגנו על התושבים. אבל התפלצים והענקים חזרו, בהנהגת בני אדם רעים, שרצו לשלוט באיחוד שנוצר. הייתה מלחמה עקובה מדם, שנמשכה שנים רבות, עד שמתוך שורות בני האדם, קמה מנהיגה שאיחדה את הכוחות שהיו על סף התפוררות, והביאה לנצחון במלחמה. למנהיגה קראו קאלי נארקיס. אף אחד לא ידע מהיכן באה, חלק מהאנשים אמרו שהיא בתו של שמלוש בעצמו (שמלוש - מלך כל האלים) וחלק אמרו שהיא משהו אחר. לאחר שניצחה את התפלצים בקרב, המשיכה קאלי וכוחותיה במסע סביב העולם, להשמדת הרוע. היא כוננה את האימפריה הגדולה ביותר שהעולם ידע מעולם, כשהיא מכונה בפי העם "המלכה הלוחמת". הארץ ידעה שלום ושגשוג תחת הנהגתה של קאלי. כלומר, עד שאצילים שונים, שהיו מנהיגים על אנשיהם עד שה"אישה החצופה הזאת" באה וגנבה להם את הההנהגה, החליטו שהגיע הזמן "להזיז אותה מהדרך". קאלי לא הזדקנה, והיה גם הרושם ששום דבר אינו פוגע בה. בהתייעצות עם כוחות רשע שונים, בנו הבוגדים מלכודת קסומה. הם פיתו את המלכה הלוחמת אל המלכודת וזו נכלאה בה לנצח נצחים. כוחות הרגע התפרצו מחדש לאחר מכן, וחלקם משתוללים בעולם עד היום, אם כי במצב מוחלש. אנשים אצילים, הקימו מחדש מדינות שיגנו עליהם, אצל חלקם, היום המשוער של כליאתה של המלכה נחשב יום אבל לאומי. הכלא של המלכה הלוחמת לא נמצא עד היום. * * * * * * * * * * * * ** * * * *
 

DDN

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהתנצלות../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

עקב בעיות, לא המשכתי את המשחק אתמול וגם לא אוכל להמשיך אותו היום. בשאיפה, מחר.
 

DDN

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifבשערי העיר../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

ניהאו, אלכסנדרה, אדם, קלאריון, אריאל, קשת, החיילים, טלוס והקשתים ממשיכים מכאן
 

DDN

New member
"זו אינה שעה לעלמות להסתובב בחוץ!"

אומר השומר, "אבל מי האנשים שאיתכן?" הוא מבחין באישור הקיסרי של ניהאו, לוקח אותו מידה ובוחן אותו. "הקיסר אינו בר סמכות כאן, אבל קטונתי מלבזות מישהי הנושאת את חותמו. מלחמה לא תתחיל בגלל שוואנקר הזקן העליב שליחה של הקיסר" הוא סוגר את החריץ, ופותח את השער. אתם נכנסים לעיר.
 

snift

New member
אדם מסתכל מסביב כאשר הוא עובר

את השער "מי אחראי על תחזוקת החומה בעיר הזו? " - שואל את השומר.
 

Nihau

New member
השומר מסתכל על אדם באדישות

ואז מושך בכתיפיו ועונה לו כלאחר יד "צוות התחזוקה המלכותי של הדוכס כנראה, מה שבטוח - זה לא אני. אני רק שומר פה ואני אחראי שלא יהיו בעיות אם אתה מבין למה אני מתכוון" מסיים את דברים עם מבט ספק משועמם ספק נחוש. חברו אומר לך "קדימה, עבור, אל תחסום את המעבר, מספיק מוגזם שנתנו לכם להיכנס בשעה כזו לפנות בוקר" השומר איתו דיברת נועץ בחברו גס הרוח מבט מתרה ונד בראשו ושניהם משתתקים וחוזרים לשמור.
 

Nihau

New member
ניהאו נדה בראשה לאישור ולוקחת את

האישור חזרה, צועדת בסמכותיות פנימה וממשיכה אל עבר הארמון. עוצרת בהצטלבות כעבור כמה מאות מטרים לתוך העיר הישנונית היא מחכה שאחרים יגיעו לכיכר להחליט מי הולך לאן.
 

BluePrint

New member
Shock & Awe

טלוס עמד משתאה למול המבנה הגדול ביותר שראה בחייו, בוהה בעיני עגל בחומה בזמן שמוחו מעכל את העובדה שמבנה זה מעשה ידי אדם. לאט לאט התגנבה ההבנה אל תודעתו, ואז הכתה כמו אגרוף בפניו כשזיהה דמות מסתכלת מטה מהמקום המואר במרום השער. הפחד אחז בו שוב והרגיש כאילו סוחט את הדם מליבו. טלוס התנשף בכבדות, ליבו הולם באזניו כמו תופי מלחמה, כשמאבק עז מתרחש בתוכו למראה השער הנפתח. לבסוף, הרצון למצוא את וויריק הכניע את הפחד מלהכנס אל מחנה צבאי, וכשהוא ממשש את הסימנים החרוטים על המוט הגדול שבידייו, עשה את הצעד הראשון, מקריב את חרותו למעין עשיית צדק, והצטרף אל הקבוצה הנכנסת אל העיר.
 

Nihau

New member
החיילים בשער הביטו בו בחוסר עיניין

אחד מהם ירק הצידה ואז אמר לחברו משהו כשהוא מצביע על המוט ושניהם צחקו אבל לא עצרו את טלוס מלסחוב אותו איתו פנימה. העיר נפרשה לפניו, בתים נמוכים ודוכנים סגורים, כלב ישן על מפתן הבית, תרנגולת טועה מתרוצצת ברחוב הראשי מנקרת בין סלעי הריצוף, ריח של לחם טרי אופף אותו כשהוא ממשיך בשביל הראשי ועובר על פני מאפייה חרוצה. העיר שקטה עדיין, ישנה והאור החיוור של השמש המתכוננת לזריחה שוטף את העיר באווירה רגועה.
 

BluePrint

New member
now I lay me down to rest

טלוס עקב אחר הקבוצה עד לפתח הפונדק, שם עצר וצפה בהם נכנסים וסוגרים אחריהם את דלת. במשך כמה רגעים עמד מול הדלת, מסכל עליה, אל הכיוון אליו פנתה הקבוצה של אריאל, ובחזרה על דלת הפונדק. טלוס היה אובד עיצות, אובד במרחב, ועובד על ריק. יום ההליכה הממושך עייף אותו והרגיש כאילו לבוש בגלימת עופרת. הוא שיפשף את פניו המזוקנות והעביר יד בשערו הפרוע כשהוא מסתכל סביב, מנסה לחשוב על מה לעשות, אך שום מחשבה לא עלתה בראשו. לבסוף התיישב מעבר לפינת בניין הפונדק, השעין את גבו אל הקיר, את המוט עליו, ועצם את עיניו. טלוס בקושי הספיק להרדם, כשצרחה פתאומית העירה אותו למרות עמימות הקול מעבר לקיר. גופו נדרך והוא לפת בכוח את המוט הגדול, אבל לא זז, פקח את עיניו בזהירות והציץ סביבו במשך מספר שניות, בהן ניסה לראות אם משהוא קורה, אך ששום דבר לא הופיע וגם קולות נוספים לא נשמעו. נרגע ומרפה מהמוט, טלוס עצם בחזרה את עיניו וחזר לישון, סומך על שנתו הקלה, שיתעורר ממנה ברגע שתפתח דלת הפונדק שאינו רחוק ממנה.
 

Nihau

New member
מלצרית עייפה נושאת שני דליי מים

כבדים ומלאים עצרה מולו, מניחה את הדליים לרצפה באנחה. היא הביטה בו ברחמים ואז שלפה שני מטבעות נחושת ונתנה לו אותם ואז הרימה שוב את הדליים הכבדים ופנתה ללכת...
 

g tamir

New member
האנט הולך לכיוון בית המעצר

וחושב לו אני אלך לראות מה קורה עם סיריס, גולי ואריזארד אבדוק אם הם צריכים עזרה. אך אז הוא שם לב לזה שפותחים את השער ואנשים נכנסים "הם נראות מוכרות(קלט שניה אח"כ שאלו נשים)" ואז הוא קולט שאלו ניהאו, אלכסנדרה וקלאריון . ואז הוא מתחיל ללכת לכיוונם וקורא להם "שלום, מה הביא אתכם הנה חשבתי שאתן הולכות צפונה?" אמר האנט
 

Nihau

New member
"הלכנו ואז הסבירו לנו שטעינו בדרך"

אמרה ניהאו בקול רם וכאשר האנט התקרב מספיק הסבירה בשקט "גילינו שלדוכס ונאורון יש תשובות לכמה חידות חיינו ואנחנ ו הולכים לשאול אותו לפתרונן. אני מקווה שהחוש הפוליטי שלו לא מקולקל מכדי לזהות את חשיבותי כשגרירה מטעם הקיסרות"
 

Hammerfall

New member
לאחר שנכנסו לעיר

קלאריון נעמדה במקום, הביטה בעיר במבט משתאה, מרגישה קטנה וחסרת אונים לעומת כל המבנים והחומות. היא לחשה לעצמה כמה מילים לא מובנות, לקחה נשימה עמוקה, הרימה את ראשה, יישרה את הגב והחלה ללכת לעבר פונדק שראתה במרחק...
 

Nihau

New member
ניהאו סימנה לקלאריון לבוא אחריה

בעודה מתקרבת אליה אמרה לה "אין לנו זמן לבלות בפונדקים, אנחנו רוצים להגיע אל הארמון לא? עד שנגיע כבר יעלה הבוקר לחלוטין. אלא אם אתה רוצה שנתפצל כבר עכשיו, אבל חשבתי שיהיה לך יותר נוח להגיע איתנו לארמון..."
 

Hammerfall

New member
קלאריון נראתה תוהה לרגע

"מה בדיוק תגידו כשתגיעו לארמון? איך אני יכולה להסביר למה אני נמצאת איתכם?"
 

Nihau

New member
ניהאו חשבה לרגע ואז חייכה

"את יכולה להיות נציגה של אלפי המזרח, המביאה מכתב רשמי אל הדוכס. אם נכריז שהצתוות לתת את המכתב בידו בלבד סביר שתוכלי להגיע עד אליו. אם את חושבת על זה כרעיון טוב אני אוכל לכתוב לך גרסה אוטנטית למדי של מכתב כזה ואפילו לדאוג שהמכתב יגובה אם הדוכס ישלח נציגים למזרח לאשר את הברית הפוטנצילית"
 
למעלה