המשחק קופץ שנית

[סנדרין]

../images/Emo6.gif../images/Emo142.gif

|אייקון של רותם שקוראת הודעות הזויות בשבע בבוקר|

 

[DDN]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifפונדק החתול השיכור../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

בוקר. . .. יד רכה העירה את הוריל. זאת הייתה פילאר. "האדון הוריל", היא אומרת בעדינות, "זמן לקום, הגבירה ניקול אומרת שתוך שעה היא תהיה מוכנה לתזוזה". היא מביטה בחטף על ג'ייד, הבן של הוריל שישן במיטה ליד אביו. כמה עבר על אותו ילד! פילאר עומדת בפתח הדלת, "דאריוס ניקול ואני נשמח אם תצטרפו אלינו לארוחת בוקר בזמן הקרוב". ויוצאת מהחדר.

 

[naring]

הוריל מזנק מן המיטה בגמישות.

על אף שריריו הכבדים והחזקים, הוא נוגע בג'ייד בעדינות. "ג'ייד, ג'ייד." כשהוא רואה את תגובתו של ג'ייד, מלמול חסר פשר והסתובבות לצד השני של המיטה, הוא מניח לו, וניגש לפינת החדר. כעבור כרבע שעה, הוריל וג'ייד יוצאים מהחדר ומצטרפים אל פילאר דאריוס וניקול. "אתם תסלחו לי לרגע" פונה הוריל אל השלושה."אני חייב לקנות משהו בעיר, זה דחוף ביותר. אני אשמח אם תשמרו לי על הילד לכמה דק'." ----------------------------- DDN, אני אשמח אם תדבר איתי באיציק לגבי מה שאני עושה מחוץ לפונדק.

 

[iguessgrampy]

ג'ייד נראה המום לרגע

הוא מתעשת לאחר כמה שניות. "לאן אתה הולך? אני יכול לבוא איתך?"

 

[naring]

"אני לא בטוח שזה רעיון טוב."

"אני חוזר עוד מעט. זה לא יקח הרבה זמן. אם אתה ממש מתעקש, אתה יכול לבוא." הוריל מסיים את דבריו בחצי חיוך.

 

[iguessgrampy]

ג'ייד חושב לרגע "אני מתעקש"

חיוך עולה על פניו.

 

[DDN]

"אז אנחנו נחכה לכם כאן"

אומרת לך ניקול. משהו ששכחתי לציין ממקודם: בניגוד לאתמול, דאריוס לא נראה כמו קבצן. הבגדים שלו נקיים, השיער שלו מסודר, וזקן שלו גולח. וזה נראה שהוא לא הכי מרוצה מהעניין. ניקול, לא נמצאת בשריון שלה, אלא בבגדים פשוטים. "ייקח לי כמה דקות לעבור לבגדי עבודה בכל מקרה, היא מוסיפה.

 

[naring]

הוריל תופס את ג'ייד, וג'ייד מוצא את

עצמו על הכתף של אביו, המקום הרגיל. "טוב" אומר הוריל "אז נתראה עוד כמה דקות." הוריל יוצא מן הפונדק אל הרחוב. והוא רואה... (רחוב סואן? אנשים ממהרים? חנויות? חשוב לי סוגי החנויות שאני רואה כדי לקנות את הדבר שאני רוצה... מוההה...)

 

[DDN]

הרחוב

העיר התעוררה לחיים, ישנם ריחות של לחמים חמים וקולות של הרוכלים. אנשים ממהרים לקנות את הסחורה הטרייה. ליד הפונדק, אין הרבה חנויות, זהו אינו רובע מסחרי. ישנם מאפיות, וחנויות מזון. במרחק מסויים מהרובע בו אתם נמצאים, ישנו רובע הסוחרים, ניתן למצוא שם נפחיות, חנויות פרחים, ואפילו רוקח.

 

[naring]

אני לוקח את ג'ייד ואנו הולכים אל אי

איזור הסחר.

 

[iguessgrampy]

ג'ייד מסמן לאביו שהוא רוצה לרדת

(בושות! הוא גבר כבר, לא ילד). "מתי נלך לשחרר את אמא ושרה?"

 

[DDN]

אזור הסחר

רובע הסוחרים נראה כי התעורר במרץ. צעקות, רוכלים שמנסים להתמקח על מרכולתם, ריחות של בשרים, לחמים, פירות, ירקות, מתכת, שמן, בשמים ועוד מתערבבים באוויר.

 

[naring]

"אז אני מבין שישנת טוב"

הוריל פונה לג'ייד. "אני מתכוון לזה שאתה לא רוצה לנוח. אוקיי, רד." הוריל מוריד את ג'ייד בזריזות לקרקע. מצידו השני של הרחוב, הם רואים (טוב, הוריל רואה וג'ייד מנסה לראות) נפחיה. הוריל תופס את ג'ייד ביד ושואל: "אתה רוצה לבוא איתי לקניות, או שאתה מעדיף להסתובב פה קצת ונפגש עוד כמה דקות בנפחיה ההיא?" הוריל מצביע על הנפחיה. ---------- מל"ד: 1)אנחנו גרים קרוב לעיר, אז ג'ייד מכיר את העיר וחלק מהאנשים בה, כך גם אני. 2)DDN, אל תכניס אותי לצרות בגלל שהוא הולך עכשיו להסתובב בעיר לבד... 3)כל מי שבקבוצת המשחק, והוא בעיר, שלא יקרא את מה שמשורשר להודעה זו.

 

[DDN]

הנפחיה.

אתה מגיע לנפחיה של איוואן בורגוב. בחור טוב, יצא לך להכיר אותו בעבר, וגם לעבוד איתו פה ושם. "הוריל! טוב לראות אותך! איך אפשר לעזור לך?" הוא שמח לראותך. ----------------------------------------------- מל"ד: 1. בסדר. 2. למה לא? איפה הכיף בלא להכניס אותכם לצרות? 3. גם אם הם יקראו, שימוש בידע שהדמויות לא יודעות יגרור עונשים חמורים (אני אזרוק אותם לירקון)

 

[naring]

ננהל את השיחה בפרטי או כאן, מעל דפי

הפורום?

 

[DDN]

כאן

 

[naring]

"היי איוון! מה נשמע?"

"תשמע, אני צריך סכין חדה, שהלהב שלה באורך של כחמש אצבעות, ואפשדר להסוות אותה כעט, כרטיס ביקור, או משהו תמים אחר, תוכל לעזור לי בזה?"

 

[DDN]

איוון מחמיץ פנים.

"לא הסתבכת בשום דבר, נכון?" הוא שואל. "יש לי כמה דברים שאולי יעניינו אותך. למרות ש. . . .. " הוא מתכופף מתחת לדלפק ומוציא נרתיק, ובו סכינים קטנים ומעוצבים.

 

[naring]

"לא, לא הסתבכתי בכלום. אל תדאג."

שפת הגוף של הוריל מראה שאין לו הרבה מה להסתיר. "זה יותר להגנה עצמית מאשר לתקיפה. אז... מה יש לנו כאן? אוה! זאת סכין! היא נראית בדיוק כמו שאני רוצה". הוריל מוציא מהקופסה נוצת כתיבה. הוא בוחן אותה מכל עבר בפנים זעופות משהו, ולאחר חמש דקות, הוא מחייך. "מצאתי!" הוא לוחץ על תחתית הנוצה, כשני מילימטרים מעל לחוד הכתיבה ומהנוצה החלק ה"שעיר", נושר בחתיכה אחת. הוריל משחק עם הסכין מעט, רואים שיש לו שליטה בסכינים. "כמה תעלה לי הסכין הזו?" הוא שואל את איוון.

 

[iguessgrampy]

"אני רוצה לבקר את רוד וקלרה."

"תבוא לקחת אותי מהחנות שלהם בסדר?"