יוהוהו../images/Emo97.gif
מיצי, בת 15. מחשיבה את עצמי כוותיקה בפורום, פעם קראו לי הכבשה של הפורום, עכשיו לא. אני אלוהים, תסגדו לי. טוב, לא. אני שנה רביעית באומנות פלסטית, עדיין מציירת אחרי 10 ספרי סקיצות מלאים. ארבעה בנות מהכתה שלי היו בפורום הזה (לוטם, שמוצה, שקד-harlquin, ונועה-טונה.). עכשיו רק אני ולוטם נשארנו, למרות שלוטם קצת נעלמה. מציירת, כותבת, שרה (בכל מקום בכל זמן, יותר מידי.), רוקדת (לא מקצועי, אני גמישה כמו אסלה.), רצה, ישנה. שומעת ביטלס, ביורק, גורילז, מדונה, איפה הילד וכו'. דוליז? שלוש שנים, תודה ולהתראות. אתר? ניסיתי - מת. יש לי שני בתים, אבא גר מעבר לכביש. אני לומדת בתיכון א' לאומנויות, תלמה ילין לא אוהבים אותנו - הדדי. לא בנוער העובד והלומד למרות שרציתי. מגדלת חתול אנגורה מעורב שמן בשם סאם, ואח טיפש בשם חן. חובבת בנים יפים, במיוחד עם הם נוגעים אחד בשני (הו, יא, משכב זכר.) מתעקשת שדוד ויהונתן היו מעבר לחברים ממש קרובים. אני מגדירה את עצמי כיהודיה לכל דבר, גאה בשורשים שלי, אוהבת את ישראל, תל אביב היא המקום המושלם בשבילי. ירוחם זה מצחיק. יש לי נטייה להיות סנובית, אולי אפילו קצת צבועה, קנאית מאוד. הדבר שאני הכי אוהבת - לגרום לאנשים לצחוק. עצלנית, לא, רציני - אני חתיכת בטטה. משתלדת להיות אני, למרות שכל אחד קצת מושפע. נהנת בימים גשומים ולילות קיץ. נהנת לרקוד עד שכואב בצד, אוהבת לאתגר את עצמי בשיעורי ספורט ולנסות להיות קצת יותר טובה. כשאני בשוונג אני כותבת המון, גם עם זה משפט בודד. יש לי נטייה לכתוב הרבה ובסוף לשכוח מה רציתי לומר. מה רציתי לומר? נו, מילא. (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=88362) (לאלה שרוצות להכיר אותי קצת יותר מקרוב.)