רצון חופשי
שלשום הייתי בסרט "נשק של תקווה" שמבוסס על סיפור אמיתי: אופנוען אמריקאי אלים ומסומם, נשוי לחשפנית וחי בקרוואן, ("זבל לבן") מגיע עד לקצה ומחליט לחזור בתשובה (לישו, כמובן). הוא מוצא את עצמו באפריקה, ומחליט בסופו של דבר לבנות בית יתומים בסודן, באזור הקרבות, ולהציל ילדים מה"מורדים". בהתחלה הוא מתנהג כמו רמבו, עושה שטויות ומסתבך בצרות, ונראה שלמרות שזה "מעשה טוב" הוא עושה את זה בעיקר בשביל עצמו - הוא הופך מ"זבל לבן" ל"מטיף הלבן" - גיבור מקומי. עד שהמשחק נגמר. לילה אחד, אחרי קרב עם ה"מורדים" הוא מוצא קבוצה גדולה של ילדים חטופים. הוא מכניס לרכב כמה שאפשר וחוזר לקחת את השאר, אבל ה"מורדים" משיגים אותו ורוצחים את כולם. הוא נשבר. חוזר לארה"ב ומנסה לגייס תמיכה וכספים לקניית רכב נוסף ומגלה שהוא לגמרי לבד וכולם נגדו. ואז הוא מקבל החלטה אמיתית - הוא מוותר על הכל וחוזר לסודן, כי הוא מבין שהוא לגמרי לבד ואף אחד לא ייקח את האחריות במקומו ויציל אותם. בסוף הסרט, עם הכתוביות, יש קטעים דוקומנטריים, ובקטע האחרון הוא (ולא השחקן) פונה למצלמה ושואל:" ואם מישהו היה חוטף את הילד שלכם, זה משנה איך הייתי מחזיר לכם אותו?" וזה הכל. כי לא משנה מי אתה, ומה אתה יודע או יכול לעשות. זה רק עניין של בחירה. אנחנו יכולים לבחור בפחד ולברוח מהחיים, או לבחור באהבה ולעשות מעשים מטורפים.... ואני מכירה אותך - אז בהצלחה!!!