חמודי, נשמה שלי, יש לי משהו חשוב
לומר לך. אני נורא מוקיר ומכבד את הרצון הזה, "להציל את העם" אני גם מבין למה פה המקום הכי מתאים לדבר על זה, פשוט רצית לדבר אל חברה עם ראש על הכתפיים, לר רצית ללכת לאיזה ישיבה ולגייס אותם, ידעת ששם יתיחסו אליך כאל מפגר, יגידו לך, מה אתה חושב את עצמך חבובי, תתעסק בענייניך וחתום פיך. ורצית לדבר עם אנשים ששוים יותר. אני כל כך מבין אותך, ואני כל כך רוצה להתיחס אליך כאדם שפוי, אבל אני פשוט לא מצליח, אני פשוט יחבור לחברי מקדם, חובשי ספסלי בית המדרש ויחד איתם אזעק, "אדוני צבאות יודע (כשהוא רוצה) להסתדר גם בלעדיך", תן לו את החופשיות שלו, ואל תלחץ אותו בעניין המשיח, שהוא לא ילחץ אותך במסאית בכביש. שיהיה לך אחלה יום. בהזדמנות פעם נשב ואני יספר לך למה אני כל כך מקנא בך, ובכלל בכל המשוגעים. לא שאתה משוגע, אבל משום מה אני נזכר בהם כשאני חושב עליך.