|
|

שינה מרובה: הסיבות האפשריות ומתי זה סימן שכדאי להיבדק

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on pinterest
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

שינה מרובה היא בדרך כלל סימן ולא בעיה בפני עצמה. הסיבות הנפוצות הן חוסר שינה מצטבר, שינה לא איכותית בגלל נחירות או הפסקות נשימה, דיכאון או עומס נפשי, מחלות כמו תת פעילות של בלוטת התריס או אנמיה, ותופעות לוואי של תרופות. לעיתים רחוקות יותר מדובר בהפרעות שינה ייעודיות. מי שישן הרבה וקם עייף לאורך תקופה צריך בירור אצל רופא.

כדי להבין מה נחשב "הרבה", כדאי להתחיל מהטווח המקובל. למבוגרים ההמלצה היא שבע שעות ומעלה, וגופים שונים מציינים טווח של שבע עד תשע שעות. נתונים לפי גיל אפשר למצוא בטבלת שעות השינה של מרכז הידע. מתבגרים, למשל, צריכים יותר, ולכן עשר שעות אצל נער אינן חריגות כמו אצל אדם בן 50.

הסיבות הנפוצות לשינה מרובה

חוב שינה. מי שישן מעט באמצע השבוע ומשלים בסופי השבוע לא ישן "יותר מדי", אלא מחזיר חוב. זו הסיבה השכיחה ביותר, ולכן לפני שמחפשים מחלה כדאי לבדוק את שבוע העבודה. מי שחי על שש שעות בלילה ירגיש את זה בשבת.

שינה מקוטעת. אפשר לשכב במיטה תשע שעות ולקבל שינה של שש. נחירות חזקות עם הפסקות נשימה, רגליים חסרות מנוחה, כאבים או התעוררויות לשירותים מפרקים את הלילה, והגוף מבקש עוד.

הידעת?

שינה ארוכה לא תמיד מתקנת עייפות

כשהשינה עצמה לא איכותית, הארכתה לא בהכרח עוזרת. לכן מי שישן הרבה וקם עייף, וגם מנמנם ביום, צריך לבדוק את איכות השינה ולא רק את אורכה.

מצב רוח ונפש. דיכאון יכול להתבטא בשינה מרובה ובקושי לקום, ולא רק בנדודי שינה. גם תקופות של לחץ ממושך ושחיקה מעייפות את הגוף.

מחלות ותרופות. תת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה, סוכרת לא מאוזנת ומחלות זיהומיות מלוות לעיתים בעייפות. תרופות מסוימות, למשל חלק מהתרופות לאלרגיה, להרגעה או לשינה, גורמות לישנוניות. אסור להפסיק תרופה על דעת עצמכם, אבל כדאי לשאול את הרופא אם היא קשורה.

הפרעות שינה ייעודיות. יש מצבים נדירים יותר, כמו נרקולפסיה, שבהם ישנוניות היום בולטת במיוחד. אלה דורשים אבחון במעבדת שינה.

מתי לפנות לרופא

כדאי להיבדק כשהשינה המרובה נמשכת שבועות, כשהיא מופיעה פתאום בלי סיבה ברורה, כשיש נחירות עם הפסקות נשימה, וכשנרדמים בלי שליטה במהלך היום, למשל מול המחשב או בנסיעה. לפני הביקור שווה לנהל יומן שינה של שבועיים: שעת השכיבה, שעת היקיצה ותחושת הבוקר. גם שעת שינה קבועה לאורך התקופה הזאת תעזור להבחין בין חוב שינה לבעיה אחרת. על הקשר בין איכות לכמות אפשר לקרוא גם בכתבה שבע שעות זה לא הכול.

המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. הוא נועד לעזור להבין מתי זה עניין של הרגלים ומתי של בדיקה, כפי שמוסבר גם במרכז הידע על שינה.

שאלות ותשובות
+כמה שעות נחשבות שינה מרובה?
אין סף אחד. אצל מבוגרים, שינה קבועה של יותר מתשע עד עשר שעות שעדיין מלווה בעייפות היא סיבה לבירור. אצל ילדים ומתבגרים הטווח התקין גבוה יותר.
+האם שינה ארוכה בסופ"ש היא בעיה?
לרוב זה סימן לחוב שינה מימות השבוע. עדיף להגדיל בהדרגה את שעות השינה באמצע השבוע.
+האם שינה מרובה מסוכנת?
מחקרים מצאו קשר בין שינה ארוכה מאוד לסיכונים בריאותיים, אבל לרוב השינה היא סימן למצב אחר ולא הגורם.
+איזה רופא בודק את זה?
מתחילים ברופא המשפחה, שיכול להפנות לבדיקות דם או למעבדת שינה לפי הצורך.

גם אתם מרגישים שאתם ישנים הרבה וקמים עייפים? ספרו לנו בפורום נדודי שינה או בפורום בריאות ואיכות חיים.

עוד במרכז הידע על שינה