הנה הגעתי......... ../images/Emo123.gif
אוקיי שמעו אני עדיין מחוייכת לי ונמצאת במצב של האם כל זה באמת קרה?
מפגשים כאלה זה כמו חלום מבחינתי.. גג העולם
אתם בטח מצפים ממני לחפור כאילו אין מחר.................. אז אני אחפור כאילו אין מחר
ובטח לשווא, כי אף אחד לא יהיה לו כוח לקרואXD בכל פעם שיש מפגש אני מודיעה שאני מגיעה בדקה ה99.. ואז מגיעה באיחור, בפעם שעברה עד שמצאתי את השלט העצום של קרנית שתמיד ישאר משו שאני יורדת עליו [
] ובפעם השניה זה היה בגלל שהרכבת עומדת מולי, ואני בטוחה שזו בכלל לא הרכבת שלי.. והיא מחכה, ואני יושבת ומחייכת אליה ואז הרכבת נוסעת ואני רואה מהצד השני את אמא שלי.. "למה לא עלית על הרכבת?!?!?!?1?1?1?!11111"
אלוהים שייתן לי שכל
ואז הגעתי והייתי קצת מבולבלת היו הרבה אנשים כמובן שהראשונה שפגשתי הייתה פיצ'י הבאקה הקטנה שלי שחנקה אותי למוות בחיבוק ואני כמובן לא החזרתי לה חיבוק כי אני את האהבה שלי לא מחלקת בכזו קלות
ואז עברתי בין האנשים והענקתי קצת חיבוקים כאלה שלפיצ' לא הענקתי עד לגג אבל זה אחכ.. ופגשתי לראשונה את רונה שחבל שלא יצא לנו לדבר יותר אבל לא נורא יהיו עוד מפגשים
ואת אליס המתוקה שגרמה גמלי לרצות לטוס ולחזור עם טונה תמונות ואחרי שאחבק אחנוק את ג'חנון עד שיהיה ורוד ואת דקלה שעשתה מצווה גדולה כשחלקה איתי בהונגי וג'ני!! שבחיי איזה מזל שהגעת!! בת-אדם, את מטורפת
את פשוט יודעת לעשות טוב בנשמה את
ואז התכתבות עם ניר שבנאדם איך אתה מעז לשכוח את ה^_^ שרשמתי ואמרת שלא דיברנו XDDD פעם הבאה יהיה פחות צפוף ואני יודעת שזה לא מפריע לך אבל זה יהיה טוב יותר תאמין לי XD ואז חלוקת חיבוקים שלב ב' מנית לאסיה לחנה והיי לאחיות שלרגע לא הבנתי אם אני רואה כפול לאדווש להושי צ'אן שאני מתה עליה
לנורית המקסימה שהיא גם בעלת הדיסקים של DBSK
לנעמה לבת אל שסליחה שאני מתבלבלת בין שתיכן XDDD ואז גם מצאתי את דני קוקו שכמותך אנחנו מול העיניים שלך אנחנו גוש עצום עם הילה ורודה מעל איך לא שמת לב?!?!
ואז נכנסתי ללחץ איפה סיוי איפה שושקה?! ויותר מכל איפה לולי, חסרת לי! אני מקווה לראות אותך ואת אריאלי דיקטטור-צ'אן בפעם הבאה וחכו חכו כמה סחוג היתושה הארורה הזו תאכל אם היא תתקרב אליו שוב!!!!!!!!
אני אטביע אותה ואת כל החברים שלה בזום רותח ואז עם מיחוואש ארסק לכולם את הצורה!!!!!!!%$@^#$^!#%^ ואז כבר מצאתי את שושקה.. ולא סתם.. זו הייתה חתיכת הסתערות!
נכון כשהטלטאביז רצים אחד לשני ומתנגשים? זה היה בדיוק ככה!
אני סיימתי בצד אחד ושושקה בצד השני XDDDD ואז גם את סיוי שהסתערו עליה מכל הכיוונים מצאתי והחלטתי על חיבוק משולש אפילו שהיא כבר נחנקה
וגם את סנפאי שלי יעלוש חולת היאמאפי מצאתי בסופו של דבר
בקיצור אחרי כל החבקת הזו.... עלינו לגג.. עד שהאדון ההוא העיף אותנו
טיפש. ופיצ' באקה החליטה שהיא לא מדברת עליי אז פשוט ניתלתי עליה חצי דרך עד לדלת
אבל פיצ' הייתה מרוצה מאוד מרוצה אני יודעת את זה
אז התמקמנו סופית בכניסה לגג מסביב למחשב של אליס וכמעט שפוצצתי לה את המחשב עם כל האצבעות שלי על "אלוהים הוא דומה למאפין שלי!!!!!!!!!! והוא דומה לנאקאי!!!!!! והוא דומה לחצי פינגווין שלי!!!!!!!1111111111
'צטערת על זה XDDDD אחרי שנית ארורה שכמותך פיפרצה אותי מכל כיוון אפשרי
ונית חסר לך אם את לא מראה לי את כל התמונות לפני שאת מכינה קובץ!!
ואחרי שהשחטתי את היומן של פיצ' ואחרי שקיבלתי מאליס את הצ'ופסטיקס המדהימים האלה שאני חייבת לנסות לאכול איתם נראה איך אני מסתדרת עם מתכת
ירדנו לאוכל.. ואני כמובן הקפתי את עזריאלי שלוש פעמים רק כדי להבין ששינטו זה בכלל בקומה העליונה XDDDDDDDDDDD ומולנו ישבה משפחת אישימוטו שפיפראצנו בלי סוף ואף אחת לא העזה לשאול אותם מה הם..... אוי כמה זה היה מצחיק XD אלוהים כמה שהארוטו [כן! החלטתי על הארוטו ולא הירוטו!] כתיך
והבת שלהם איי אישימוטו לאכול אותה! פיצ' ואני הלכנו לשירותים וחשבנו מה עושים וכשחזרנו הם כבר היו בדרך לעזוב.. נכנסנו ללחץ ופיצ' שאלה אותם באנגלית אם הם יפנים ואז אני הוספתי ביפנית את אותו המשפט ואז יוקו אישימוטו אמרה שכן!!!!!!!! ואני כולי הייתי באופוריה ושאלתי "הונטוני?!????!??!?!" ופיצ' אמרה להם חצי באנגלית חצי ביפנית שהתינוקת חמודה אויש פיצ' את הרגת אותי XDDDDDDDDDDDD וזה הזיכרון הכי יפה שלי מהמפגש....... לא שאני ממעיטה בזכרונות האחרים חלילה אבל זה בחיי שהיה השיא
כלכך התרגשתי ואיך הלב שלי דפק מהר זה היה אושר גדול אושר גדול
וואו תפוז חייבים עוד אמוטיקונים.. עד שאמא צילצלה ושאלה מה קורה איתי ורצתה שאני אחזור על הרכבת הקרובה.. ונאלצתי לעזוב ובחיי שרציתי להישאר עוד מצידי עד 12 בלילה! היה מדכא לעזוב.. פיצ' אמרה שהיא כמעט בכתה
לא נורא פיצ' עוד ניפגש.. והרבה
ושוב חיבוקיישן וחיבוקי אוויר ופיצ' ליוותה אותי עד ליציאה מהקניון וזהו.. היה לי בודד ברכבת בלעדי כולכם
שמעו, מפגשים כאלה זה ה-דבר.. זה היה כיף לא נורמלי
שכן ירבו מפגשים כאלה! זה עשה לי את החופש
ואולי, הפעם, אפילו במקום אחר קצת יותר שקט ומרווח
והלוואי וגם בפעם הבאה ניתקל במלוכסנים
