המישחק

[בראין גואנס]

"אני יביא לך אוכל ואז...

אני יסביר לך..." אמר בראין כאשר הוא עולה להביא לדייאן אוכל מהבית שלו. "הינה האוכל בתאבון" אמר בראין והתחיל להסביר לה את כל הסיפור "את מבינה אז אני רוצה לגלות למה הוא רוצה אותי כל כך... ואני לא יודע ממש איך.." הסביר בראין.

 

[דייאן]

"אממ....",אמרה דייאן באיטיות.......

"נראה לי שאני אולי אוכל לעזור לך בזה...." אמרה ושלחה מבט מסתורי בבראיין."למה את מתכוונת?"שאל ברייאן בתמיהה "יש לי כוחות...כוחות על חושיים..."הסבירה, "אני יכולה להכנס לתוך הראש שלו..."אמרה ושלחה מבט בנער הכבול.

 

[בראין גואנס]

" באמת? אני לא מאמין!....

את חייבת לעשות את זה!!" אמר בראין בהתרגשות "בבקשה אני צריך את העזרה שלך!". "סוף סוף אני ידע מה אתה רוצה ממני תומס!!!" אמר בראין כאשר הוא מתקרב לתומס.

 

[דייאן]

*מהרהרת*"טוב....נראה לי שאני...

אוכל לעזור לכם..."דייאן הביטה בצלחת שלה, מבלי שהיא שמה לב היא סיימה את הכל...לפתע היא איבדה את חוש הריכוז כאשר הנער הכפול לכסא החל לפלוט נחירות רמות."טוב....נראה לי שאני יכולה לסמוך עלייהם...כנראה שיש סיבה טובה להזהר ממנו..."חשבה דייאן בקדחתנות."טוב....נראה לי שעדיף שנלך לישון..."פנתה דייאן לאנג'לה ובראיין"נעשה משמרות לילה""אני אהיה ראשונה"הצהירה.היא צפתה באנג'לה ובראיין בשקי שינה שלהם."אני לא כל כך בטוחה בקשר לכל הדבר הזה.....אני לא ממש רגילה להכנס לראשים של אחרים...אבל אולי אין לי מה לדאוג...נראה כבר מה יהיה בבוקר..."חשבה לעצמה...והביטה בשמיים הכהים דרך החלון המסורג של המקלט.

 

[תומס19]

תום ניצל את ההיזדמנות שדאיין לא

מסתכלת הוא שינה את ידב לזוג חרבות וקרע את החבלים דאיין היסתובבה במהירות והוא יראה עליה גוש פלדה שפגע לה בפרצוף אבל לא הכאיב לה וסתם לה את הפה ואת העניים ואז מילאה לה את הרגליים בפלדה ככה שתישאר צמודה למקום ולא תוכל לזוז הוא שם את העצבה אל הפה ועשה ששששש וחייך הוא היסתכל על אן ובראין הוא מילאה את אן במתכת האדמדמה ככה שהיא לא יכלה לזוז והיה לה רק חורים לינשום ואז היסתכל על בראין שלא היתעורר הוא כיסה לו את הידים ככה שהוא לא יכל אפילו להזיז את העצבאות באותה פלדה אדמדמה וגם את הרגליים והפה הוא יצאה מהמרתף וחזר אחרי מיספר דקות עם המשקפי שמש שלו נתן מכה שעיממה את דאיין ושאב ממנה את הפלדה הוא שאב חלק מהפלדה שהיתה על אן וראה שהיא עוד ישנה "ישנה חזק הילדה" ושאב ממנה את כל המתכת הוא הרים את בראין "אמרו לך שאתה צריך לעשות דיאטה? אפילו לי אתה כבד וסתכל איזה שרירים יש לי" הוא סחב אותו מיחוץ לבניין שם חיכה להם רכב שלכך אותם לאנשו

 

[angela16]

*אחרי שתום

הניח על אנג'לה את המתכת היא התעוררה בבהלה והבינה שהיא לא יכולה לזוז... היא שמעה את תומס מכסה את ברייאן לידה במתכת, מרביץ לנערה מהרחוב שהצילה אותו (!) היא שמעה את תומס מתקרב אליה אז היא הרפתה את כל השרירים שלה והשתדלה לנשום לאט... הוא הוריד ממנה את כל המתכת (טעות גדולה) הרים את ברייאן והלך לכיוון הדלת...... היא פתחה את העיינים וראתה אותו עובר ליד דייאן המעולפת. אחרי שהוא יצא היא שמעה מכונית שעוברת לידו עוצרת והוא נכנס לתוכה בייחד אם ברייאן..... במהירות אנג'לה צימחתה כנפיים חזקות וגדולות כמו כנפיים של נשר תפסה את דייאן המעולפת (אני כבר אראה אם אני יכולה לעזור לה בדרך) ועפה דרך החלון גבוה מעל לכביש ככה שבגלל החושך היה בילתי אפשרי לגמרי לראות אותה.... היא הסתכלה מסביבה עד שהיא מצאה את המכונית שנסעה (היא זיהתה את רעש המנוע שלה מהבית) *עפה גבוה מעל המכונית*

 

[תומס19]

"מישו עוקב אחרינו"אמר אחד האנשים

שישב באוטו ליד מחשב "מישו עם כנפיים ועוד מישו שניראה מעולף בידיים שלו" "אני יתפל בזה"אמר תום הוא פתח את דלת המיסחרית ותיפס על הגג "איפה אתם?"הוא אמר לעצמו וחיפש אותם בשמיים אבל הוא לא ממש הצליח ליראות חוץ מלפעמיים כנפיים ענקיות "רדו לפה!!!"

 

[angela16]

*רואה את הגג של המכונית נפתח

ומישהו יוצא ממנה וצועק להם "רדו מפה* "שיט ראו אותנו, *מדברת לדייאן המעולפת* תחזיקי חזק" *עפה למאחורי ביניין גבוה בזמן שהאיש שעל המכונית צועק ומנופף בידיים.* *האיש מועד ונופל בחזרה לתוך המכונית* פיו..... לא ידעתי שיש לו ראדר..... כדאי שאני אעוף לגובה שהראדר לא יקלוט אותי..... אני רק מקווה שדייאן תחזיק מעמד בקור ואויר המדולל.... *פורשת כנפיים ועולה גבוה*

 

[תומס19]

המכונית המשיכה ליסוע

ומיתכתה היה האיש שנפל המכונית נעצרה "תמשיכו אני יסתדר" הוא צעק הוא שינה את הידיים למתכת והיסתכל לשמיים חיפש את ה"יצור" והיא מוכן ליראות עליו ברגע שיעבור מעליו

 

[angela16]

רואה את המכונית

נעצרת ומישהו שזוחל מתחת לה..... כנראה הקרקעית של המכונית לא חזקה מספיק בישביל מישהו מברזל...*מחייכת* *רואה אותו עוצר ומסתכל על השמיים* מעניין על מה הוא מסתכל...... אבל ליתר ביטחון לא כדאי שאני אעבור מעליו אני לא יודעת מה הוא מתכנן.... *עפה מעל הביניין שלידו* נראה לי שברייאן עדיין במכונית כדאי שאני אעקוב אחריה..... פתאום היא מרגישה כאב בקצה הכנף שלה.... " האיש הזה זרק עלי סכיני ברזל!!!! כדאי שאני אצה מהרדיוס שלו עפה גבוה יותר *פונה לדייאן* תחזיקי מעמד אני עוד כמה שניות ארד שוב........"

 

[תומס19]

רואה שהיא עולה למעלה

אז אני נוגע בדלת של חנות עובר לצד השני נוגע בברז שבחנות ונעלם אחרי מיספר דקות אני מגיע למעבדה בדיוק הדלת של המעבדה ניפתחת והמיסחרית ניכנסת "תוצאי אותו" אומר לי אחד הבריונים שניסה להוצאי אותו"הוא כבד מידי ולך הבזל לא יזיז" ניכנס למכונית מרים אותו "איפה לשים אותו?" המדען אומר לי לשים אותו במעיין מכשיר שתופס לו את הידיים והרגלים אני שואב ממנו את כל המתכת וישר מכניס אותו למכשיר ויוצא מהחדר

 

[angela16]

*רואה שתומס

נעלם באחד הצינורות* טוב איבדנו אותו, אז כדאי שנעקוב אחרי המשאית הזאת... *עפה מהר אחריה, עד שאנחנו (אני ודייאן) מגיעות למחסן ישן, *נוחתת על הגג של הביניין הכי קרוב ומניחה את דייאן לידי, מסתכלת ושומעת מה הם אומרים שם, מאחד הצינורות אני רואה את תומס. הוא הולך לכיוון המכונית ומוריד מברייאן את הברזל...הוא סחב אותו לתוך המעבדה והם סגרו את השער (שהיה אטום לרעש). *מנסה להקשיב* אוף לא יעזור אני צריכה ללכת יותר קרוב... *מסתכלת על דייאן כדאי שאני אדע מתי את מתעוררת *מניחה לידה מכשיר קשר זעיר ועפה לכניסה של הביניין* טוב לא כדאי שאני אלך לשם בצורה הזאת.... *מצמידה את המכשיר קשר הטואם שליד דיאאן לאוזן שלי והופכת לחתול קטן בצבע שחור חום* *הולכת לכיוון המחסן שבוא נימצאים ברייאן ותומס*

 

[תומס19]

הולך לחדר שלי

נישכב על המיטה לוכח את הדיסקמן מתחיל לישמוע ומהרהר איך נירפאתי כל כך מהר מהנפילה הרי לא נגעתי בברזל

 

[בראין גואנס]

בראין התעורר....

הוא מצא את עצמו קשור בחדר לא מזוהה הוא חשב שהוא חולם אך עד מהרה הוא הבין שזאת המציאות. הוא הבין שתומס לקח אותו איתו. הוא נבהל ולא ידע מה לעשות הוא קיווה שלא קרה כלום לאן ולדייאן. הוא חשב איך להשתחרר אך לא עלה לו רעיון בראש... הוא פחד פחד מוות, הוא ידע שזה סופו...

 

[אנדרו15]

פיתאום ניפתחה הדלת

ואישה בחלוק לבן ניכנסה ראשה היה בתוך קלסר היא לא היסתכלה על בראין עד שהיא היתקרבה עליו "שלום,איך אתה מרגיש? אני מקווה שתומי שלנו לא הכאיב לך מידי"

 

[דייאן]

*בינתיים על גג המחסן*

דייאן פקחה את עינייה באיטיות,היא מיששה את ראשה."אוו..מה פגע בי??", היא קמה מהרצפה ופסעה כמה צעדים קדימה, מנסה למקד את ראייתה,לפתע היא מצאה את עצה בקצה של גג ביניין(!), אישונייה התרחבו והיא פלטה צרחה רמה,"מה לעזאזל הולך פה?!"היא צווחה וקפצה אחורנית,היא נפלה על הרצפה ושמה לב למכשיר קשר קטן,"טוב....זה עדיף מכלום..."סיננה וניסתה את מכשיר הקשר."יש שם מישהו???......הלווווווו?"

 

[angela16]

*רצה משם מהר

כי היא בצורת חתול והיא לא יכולה לדבר* כשהיא במרחק בטוח אנג'לה הופכת לאנושית שוב... *פונה למכשיר* ששששששששששששששששש.............. למה את צורחת???? רוצה שיתפסו אותך או משהו? תקשיבי שנייה אני בר באה להסביר לך הכל.... חכי שניה... *הופכת ליונה ועפה לקצה השני של הגג* *הופכת לאנושית שוב* "אני כאן" התכופפי!!!! *קופצת עליה בדיוק בזמן לפני שאלומת אור ממיגדלור זעיר מאיר עליהם באור* ששששששששששש.......... אנחנו נורא קרובות פה למעבדה שלהם..... אני מצטערת שהבאתי אותך פשוט לא רציתי להשאיר אותך חסרת הכרה ולבד... טוב אני אספר לך כל מה שקרה *מספרת לה הכל חוץ מהעובדה שהיא צימחה כנפיים כדי להביא אותם לשם* את מבינה? אז תהיי בבקשה בדממה....... לפני שהשומרים יראו אותנו... או ישמעו.... ואז לא נוכל להינצל או להציל את ברייאן....

 

[בראין גואנס]

"לא הוא היה נורא נחמד רק ....

יד שבורה ופצע מדמם... לא נורא!" אמר בראין בציניות. " מה אתם רוצים ממני?" שאל

 

[אנדרו15]

"זה אתה עוד תגלה

אבל בבאו הזמן" היא אמרה "עכשיו אל תידאג" אמרה בכל חמים היא לכחה סכין קטן וכירבה לצבר של בראין

 

[דייאן]

*על גג הבניין*

דייאן המשיכה לדבר עם אנג'לה בקלילות, כשלפתע דייאן הביטה במשהו מאחורי אנג'לה בפה פעור,"אממ...אנג'לה?"אמרה דייאן בחשש גלוי,"זוכרת שאמרת להיות בשקט כדי שהשומרים לא ישמעו??.........."מבט מפוחד נסוך על פניה,"זה מאוחר מידי......."אמרה והצביעה על משהו מאחורי אנג'לה ביד רועדת.