המישחק

דייאן

New member
בדיוק באותו הרגע....

המחסום סביב מוחו של טום נשבר ודייאן הצליחה לחדור למוחו של טום,שריריו של טום נרפו,החרב נעלמה ובמקומה הפכה ליד אנושית, שנייהם נהיהו במצב של טראנס
 

angela16

New member
דייאן????

דייאן את בסדר???? *מנערת אותה* מה עשית לה????? *נותנת סטירות לתומס* *אחרי כ- 5 דקות* "טוב אני לא יכולה לעשות כאן כלום......." "אני הולכת להציל את ברייאן!!!" "אבל קודם כדאי שאני אשים את דייאן במקום קצת יותר בטוח" מצמיחה כנפיים תופשת את דייאן ועפה איתה מס' ביניינים משם מניחה אותה על הריצפה..... "אם את בהכרה אל תזוזי ואל תרעישי... אני שמה את המכישיר קשר הזה לידך..." *עפה בחזרה לליד תומס* "ואתה..... מרימה חוט מחוזק באל מתכת... אל תזוז מכאן!!!" *מניחה גם לידו מכשיר קשר קטן*"עדיף כדי שאני אהיה בטוחה"... *הופכת ליונה ועפה לעבר המעבדה* *כשאנג'לה מגיעה לריצפה היא הופכת לחומני (בשבילך ניר) ועפה לעבר חלון שהיה פתוח בכה סנטימטרים* *מחפשת את ברייאן בתוך החדרים עד שאני מוצאת אותו בחדר קטן ולבן קשור לכיסא* *הופכת שוב לחתול בנקודה שברייאן לא יכול לראות אותי הולכת למאחורי הכיסא ומתחילה ללעוס את החבלים*
 

angela16

New member
תיקון!!!!!

אנג'לה לא מפרידה את דייאן ותומס..... הוא משאירה אותם ביחד על הגג... רק שהיא כן קושרת את תומס.. ומשאירה לידם את המכשיר קשר!!!!! אחרי שהיא נכנסת למעבדה היא ראתה שברייאן לא קשור אלא נמצא בתוך מכונה שתופשת לו את הרגליים ובידיים.... *היא הופכת לעכבר ומתחילה לכרסם את החוטים של המכונה.....*
 
לפתע בראין הרגיש...

שידיו משוחררות הוא התגנב מחדר לחדר מחדר לחדר עד שהגיע לשומר... הוא הקפיא אותו ופוצץ את דלת הברזל הוא מצא את עצמו עומד בחוץ לא יודע לאן ללכת כאשר קולות של חיליים מתקרבים . .. בראין רץ לבנין שליד ונכנס אליו "אני יהיה כאן עד שהם ילכו!" אמר בראין. הוא מצא את עצמו בחדר מלא דפים, הוא התחיל ללדפדף בדפים הוא קרא כמה דברים על ילדה אחת בשם ירדן שנעלמה והם עובדים עכשיו על מחקר איך להחזיר אותה... בראין לקח איתו כמה דפים וישב בצד בחדר עד שהשומרים ילכו.
 

angela16

New member
*רצה אחרי

בריייאן* *חושבת "איזה כפיות טובה"* *אנג'לה רואה אותו נכנס לחדר וסוגר אחריו את הדלת* "אוף אני צריכה ללכת לאנשהו כדי להישתנות בחזרה" *ממשיכה לרוץ בהמשך המזדרון מאחוריה השומרים מגיעים ועוברים אותה עד שהם מגיעים לדלת שבסוף המזדרון, הם יוצאים דרכה וסוגרים מאחוריהם את הדלת* טוב כדאי שאני אכנס לאחד החדרים האלו כדי שאני אוכל להישתנות נימאס לי מהגובה הזה ומהפרספקטיבה הזאת!!! *ניכנסת לחדר הקרוב* *בודקת אם יש תביעות חום של אנשים* יופי אין... *הופכת שוב לאנושית* *מסתכלת סביבה ופולטת צעקה קטנה* "מה זה????????? מי מסוגל היה לעשות דבר כזה?????" *מסביבה היו המון מכונות שבהן היו ילדים מוטנטים קטנים* *מסתכלת סביבה* "חיב להיות פה הוראות איך לשחרר אותם ומה הם עושים להם" *מתחילה לחפש במגירות שונות שנימצאות בחדר........*
 

תומס19

New member
פיתאום היה חושך

ולאחר מיספר שניות הוא עמד על סלע ענק ולידו עמדה די הוא שינה את ידיו לחרבות וניסה ליתקוף אבל משו עצר אותו משו שגדול ממנו וחזק ממנו הידים שלו חזרו לעצמן אבל הוא לא אמר להן לחזור "עצור!"היא אמרה "מי את שתגידי לי מה לעשות?" "במקום הזה אני יותר חזקה"היא אמרה "אין סיכוי"פיתאום הוא היתרומם באויר "רואה?" "תורידי אותי!!!!"הוא נפל על הריצפה "מה את רוצה ממני?" "תשובות"היא ענתה "אני לא יענה לך!!!!" "מי אמר שאני ישאל אותך?"
 

דייאן

New member
היא נעצה מבט מסתורי בטום..

"תתכונן..."אמרה דייאן"זה הולך להיות קצת לא נעים...."אמרה בחיוך.לפתע הדמות שלה התפוגגה לאוויר ונכנסה היישר לתוך מוחו של טום."המוח שלי הוא לא מקום שכדאי להיות בו...."לחש טום לדייאן,"מה??, למה אתה מתכוון?"שאלה בבלבול, לפתע הבזקים נורו בראשה של דייאן,את טום כבול במכונה משונה, אדם שמקרב אליו מחט אימתנית, המחט שנספגת בגופו של טום...מוטנטים בסמטה...תוקפים אותו ועוד שני אנשים....לפתע הכל הסתחרר וכל מה שדייאן ראתה לפני שהתעלפה היה את פרצופו הצוחק של טום...
 

תומס19

New member
"היי תעזרו לי"

דייאן שמע קול של ילד היא היתעוררה היא שכבה על סלע ענק ובעמצאה הסלע היה כלוב סגור היא לא ראתה מה יש בתוכו היא קמה והיתקרבה לכלוב היא חיפסה דלת אבל לא מצאה "מי שם?" "תום,תום אדוארדס,את יכלה לעזור לי?" "אני יכלה לנסות" היא היתרכזה בכלוב ניסתה לפוצץ אותו ואז היא התחילה לישמוע "מוטנטים הרגו את ההורים שלך מוטנטים הרסו את החיים שלך אתה יכל לינקום בהם נקמה זה טוב תהרוג אותם,תיתפוס אותם" זה חזר על עצמו ולא הפסיק
 

דייאן

New member
היא שוב ניסתה לפוצץ את הכלוב...

"קדימה כבר...תפתח!" התאמצה דייאן לנשום,ואז באורח פלא הכלוב נפתח,דייאן הביטה פנימה והופתעה למצוא נער בערך בגיל 13 בתוך הכלוב החשוך,"מה אתה עושה כאן?"שאלה בפליאה,וניסתה להושיט אליו יד לעזרה.
 

תומס19

New member
הנער אחל לברח מן הכלוב

ומדייאן,"עצור!!" צעקה אליו דייאן, אבל הנער לא הקשיב,הוא רק המשיך לרוץ, "טוב....בואו ננסה גישה שונה..."אמרה דייאן והתרכזה בנער לפתע הנער עצר והחל לרחף באוויר,"מה קורה כאן????" הוא צרח בהיסטריה,"הרגע...."אמרה דייאן בחיוך חמים"אני רק רוצה לדבר"
 

angela16

New member
*אחרי כמה דקות חיפוש

אנג'לה מוצאת תקייה עם פרטים על הילדים* *קוראת*- "בתחילת הניסוי נלקחו כ-18 ילדים מוטנטים ונעשו ליהם ניסויים שונים כדי לפתח את כוחם........ 15 מהמוטציות מתו והוכנסו למכונות שימור לבדיקות עתידניות על המוטציה שלהם..... השלושה הנותרים עברו שטיפת מוח כללית................ נעלמה.............. (נוסחאות ופרטים)......... בוריס ותומס בם ההצלחה האולטימטיבית........... (פירוט על הכוחות ועל התוצאות אחרי הניסויים), תפקידם המוגדר הוא למצא לנו עוד מוטציות חזקות להמשך הניסויים אך הם רק יודעים צריך לנקום במוטציות ושצריך להביא אותם חיים לתיקון נפשי........................ (נתונים.....)............. (כתובות של ממנים ורופאים שלקו בניסויים חלק) בסוף המסמך הופיעה הערה: המוטנטית הראשונה שעברה את הניסויים בהצלחה היתה הזקה מולן "השליטה באש" היא שוחררה ויש עליה מעקב צמוד, הכנפיים שנוספו לה עובדות מעולה והן לא מפריעות ליכולות האש שלה............. *אנגלה לקחה את המסמך הכניסה אותה לכיס ויצאה מהחדר* *ריחרחה ד שגילתה את החדר שבוא ברייאן התחבא* *נכנסת*
 

frodo1

New member
קיין עף בשמיים בדרך לביתו

לפתע הוא הסתנוור מאוד לבן וחזק מאוד. קיין הסתיר את עיניו עם ידו. "מה זה לעזאזל?!" לפתע מתוך האור יצא איש שנראה צעיר מאוד היו לו כנפיים ענקיות ולבנות כשלג. שיערו היה זהוב וחלק ועיניו היו כחולות ונוצצות. "מה זה?!" שאל קיין. "מי אתה?!" "שמי לא חשוב. את יכול לקרוא לי השליח." אמר האיש. "באתי להזהיר אותך." "להזהיר אותי ממה? מי אתה? מה זה? מאיפה הגעת?" שאל קיין. "אני הגעתי ממלכתה השמימית של הגבירה סבארה. רוע גדול עומד להכות בעולם הזה." אמר השליח. "מה?! תראה, אני לא יודע איך עשית את האפקט הזה של האור אבל כבר ראיתי מישהו עם כנפיים." אמר קיין. "למה לדעתך אני אאמין שאתה מלאך?" "אתה חייב להאמין, קיין אלוורס." אמר השליח. "גורל העולם תלוי בזה." "איך אתה יודע את השם שלי?!" אמר קיין בבהלה. "אני יודע הרבה דברים: אתה הוא קיין אלוורס, נער צעיר שגר בקווינס ניו-יורק עם הוריו. ויש עוד משהו. אתה מוטנט. איתך גרה נערה יפה בשם אנג'לה. גם היא מוטנטית." אמר השליח. "אוקי, עכשיו אני מאמין. אבל אנג'לה היא מוטנטית?!" אמר קיין. "אתה אוהב מאוד את אנג'לה. אתה אוהב אותה כל כך שתקריב את חייך למענה..." אמר השליח. "ועכשיו לך לספר לחבריך, קיין! לפני שיהיה מאוחר מדי!" אמר השליח ונעלם באור חזק. "אבל איפה ומתי זה יקרה?" שאל קיין. "אני אחזור!" נשמע קולו של השליח. אבל איפה כולם?!" שאל קיין. לפתע, בהבזק חזק של אור, קיין מצא את עצמו בחדר. הוא הביט וראה את אנג'לה מחטטת באיזה ארון. "אנג'לה?"
 

angela16

New member
טוב בגלל

שמישהו *שיעול*נועם*שיעול* לא קורה הודעות אז אנג'לה נימצאת בחדר הקודם עם הילדים המתים ולא!!! בחדר עם ברייאן!!! ואנג'ל מחפשת עוד דברים על הילדים המתים והניסויים בנוסף למה שהיא מצאה כבר!!! *ממשיכה* *קופצת אחרה בבהלה* "קיין זה אתה????????? מה אתה לעזעזל עושה פה?????? אתה לא אמור להיות בבית עכשיו? *קיין פותח את הפה לדבר* ששששששששששששששששששששששש............ אנחנו לא בטוחים פה יש פה שומרים ומדענים שעושים ניסויים על מוטציות... *מסתכלת עליו שוב* טוב אם אתה כבר כאן תועיל לי ותעזור לי לחפש עוד חומר על הניסויים שלהם... והכי חשוב.... תתקופף ותהיה בשקט...... אחרי שנצא מכאן תספר לי איך בדיוק הגעת לכאן..... ואולי אני אספר לך איך אני הגעתי לפה........ *ממשיכה לחפש במגירות*
 

תומס19

New member
בנתיים בתוך הראש של תום

"שיחררת אותו" נישמע קול מאחורייהם "לא חשבתי שמישו יצליח" "מי זה"צהקה די פיתאום הופיע משו שחור לא ממש ידוע מאוחרייהם "סוף סוף עוד מישו שיתחבר אלי" הוא התחיל להיתקרב עליה "תיתרחק"היא צעקה ושמה את היד קדימה בנסיון לעצור את זה "חחחחחחחחח"הוא צחק והמשיך להיתקדם "זה לא קל לעצור אותי" הוא נגע לה בראש וניכנס לאוזן שלה אחרי מיספר שניות הואר יצאה הפרצוף של די לא היה דומה הוא ניראה שונה היה לה חיוך מוזר על הפרצוף והעניים שלה זהרו באור אדום "עכשיו אתה"היצור אמר הוא היתקדם לתומס הצעיר "לא אל תיתקרב!!!!!!" "לא תוכל לעצור אותי" הוא נגע לו בראש וגם הוא ניכנס לראושו אבל לא אותו דבר קרה לתומס הוא גדל הוא הפך ליות בן 19 כמו שהוא באמת הוא חייך את החיוך המוזר והיה לו את אותו זוהר אדום בעניים אבל משו מוזר היה בו הוא ניראה חזק יותר פיתאום הכל נעשה שחור ודי ותום עמדו אחד מול השני על הגג "אתם יודעים מה לעשות"נישמע הקול בראשם "ודרך אגב תום הישתפרתה" תום שירין את עצמו כולו היה מכוסה פלדה אדמדמה והוא יצר לעצמו כנפיים ממתכת הוא חייך חיוך רחב וקפץ מהגג
 

דייאן

New member
"קדימה!"אמר הקול בראשה של דייאן...

"כן אדוני..."אמרה דייאן בקול כמעט מתכתי.ואז, לא ממש ברור איך,אבל היא החלה לקפוץ מגג בניין אחד לשני ויצאה ללא פגע.היא הגיעה לגג המחסן שבו הייתה המעבדה,היא קפצה למטה,ותוך שניות נהרו מעליה חמישה חיילים.אחד מהם קפץ עליה והטיח אותה על הרצפה,"טעות גדולה!"אמרה דייאן וחרקה שיניים,היא קמה מהרצפה והתקרבה אל החייל בצעדים קטנים,נועצת בו מבט מאיים,החייל עבר לתנוחת התגוננות, כשלפתע הוא החל לצרוח מריאותיו וללפות בראשו,"מההה אאתתת עווווששששהההה??????????"הוא צרח, כל פרצופו אדום,דייאן החלה לצחוק בצחוק מרושע(מוווהההאאאההאאאההאאאא!!!!!!!!
),בלי שום אזהרה, ראשו של השומר התפוצץ(!...אני יודעת, דוחה....אבל צריך אקשן לא?!)ארבעת השומרים הנותרים החלו לברוח בצרחות,דייאן פסעה לכיוון דלת המחסן באיטיות.
 

angela16

New member
*לבינתיים בחדר

שבו היו אנג'לה וקיין* "אוףףףףףףףף אין יותר כלום???"-*אנג'לה סוגרת בתיסכול את המגירה הקרובה* "בו..*פונה לקיין*.... נלך לחפש את ברייאן...מי זה ברייאן?..*מחייכת* אתה תזהה אותו כבר כשתראה אותו.... *מצמידה את האוזן לדלת... לא נראה לי שיש מישהו..... בו... מהר!!!! *מושכת את קיין ביד לעבר המיזדרון* *באמצע המיזדרון עוצרת בפיתאומיות* "שמעת את זה????"- שואלת אנג'לה בבהלה? "מה לא???????, הרגע שמעתי צעקה פיצוץ קל ומישהו צוחק....... וכמה אנשים בורחים.... *מרחרחת ומעקמת את האף* דם..... טרי...... דייאן????? לא ... כן....... יש בה מישהו..... או משהו...... היא כבר לא היא יותר!!!! *עייניה של אנג'לה מתרחבות בבהלה* "בוא מהר.... רוץ!!!!!!!!!!!!!!!!.... היא באה....... נכנסת לחדר הקרוב ביותר וחומת את הדלת במס' רהיטים כבדים שהיו בנימצא.... *ממלמלת* היא קוראת מחשבות.... היא קוראת מחשבות....... *אנג'לה צועקת לקיין- "תחפש קסדות אטומות לרעש ..... שמיחות... מיזרונים... חדר אטום.... כל דבר........ מהר היא מתקרבת......"* *שומעת את קיין מתחיל לחפש, ופתאום קופא..... "אמ....... אנג'לה? *קול רועד* את צריכה לראות משהו......"
 
למעלה