"קדימה!"אמר הקול בראשה של דייאן...
"כן אדוני..."אמרה דייאן בקול כמעט מתכתי.ואז, לא ממש ברור איך,אבל היא החלה לקפוץ מגג בניין אחד לשני ויצאה ללא פגע.היא הגיעה לגג המחסן שבו הייתה המעבדה,היא קפצה למטה,ותוך שניות נהרו מעליה חמישה חיילים.אחד מהם קפץ עליה והטיח אותה על הרצפה,"טעות גדולה!"אמרה דייאן וחרקה שיניים,היא קמה מהרצפה והתקרבה אל החייל בצעדים קטנים,נועצת בו מבט מאיים,החייל עבר לתנוחת התגוננות, כשלפתע הוא החל לצרוח מריאותיו וללפות בראשו,"מההה אאתתת עווווששששהההה??????????"הוא צרח, כל פרצופו אדום,דייאן החלה לצחוק בצחוק מרושע(מוווהההאאאההאאאההאאאא!!!!!!!!
),בלי שום אזהרה, ראשו של השומר התפוצץ(!...אני יודעת, דוחה....אבל צריך אקשן לא?!)ארבעת השומרים הנותרים החלו לברוח בצרחות,דייאן פסעה לכיוון דלת המחסן באיטיות.