ארמונד בלבוש מאבטח כי מאבטח זה המקצוע שהכי נחשב בחברה האנושית - למנוע מאנשים להיכנס עם אוכלמבחוץ לקולנוע
וכשהוא צועק בקול שלו "יש לי קול חרישי"
ושהוא סורק את אלכס ומתלונן על האורך שלו ושנגמרה לו הבטרייה כבר חצי מהדרך.
וניצן: אתה לא יכול להתייחס אלינו בצורה כזאת לא אנושית - אנחנו לא באירן או בסניף של הדואר.
ואז ארמונד מתחיל את השמועה על הנמר ארסי - שכמובן אחר כך הוא מאמין לה לחלוטין.
ובנץ מדבר עם פיוטר הסוס, שיש לו סיפור על שקנאי.
הקטע הזה שכל פעם שאומרים את השם של מייסד נס ציונה ראובן לרר אז כולם מנשקים את האצבעות ומצדיעים
ומגילת הזכויות המוזרה הזאת.
*לא התאפקתי ובדקתי ולא רק שהוא אדם אמיתי שייסד את נס ציונה אלא הוא גם היה דבוראי.
(לא בדקתי אם שרקן שהגיע לגיל מצוות יכול לכהן כמהנס העיר אבל אני מניח שגם זה אמת)
הנשף של גרי בצורה של נשף מימי הרנסאנס, כולל הגיטרה הזאת.
והאויבת הגדולה - קבוצת הווטסאפ של ההורים.
עוד קטע ארמונד קטן שאני קולט עכשיו: "הצלתי חיים של מישהו ביום כיפור - הבאתי לו משאבה לאופניים"
"אל תדאגו אני מומחה לכל אמנויות הלחימה - רקמה, קדרות, רישום בפחם"
"אלה לא אמנויות לחימה, אלה סתם אמנויות"
"ניסית פעם את לתפוס בשיעור קדרות את האובניים השווים?"
כולם מסכימים שליטל נראה הכי טעים
לסטודנטים יש יום שלם שמוקדש לעצמם (יום הסטודנט) איך אפשר לחוות את זה ולא להפוך לשיכורים מכוח?
בנץ מגלה שאנשים מדברים מאחורי הגב שלו.
(וגם שאנשים יכולים להוציא קיטור - והוא נורא נלהב לגלות איך לעשות את זה)
אז מסתבר שכולם יודעים שבנץ לא באמת מצפון קוריאה. (לא שזה הגיוני שאי פעם האמינו לזה)
אבל לרגע חשבתי שהוא בעצם הולך לספר להם את האמת. מסתבר שהם הסתפקו בזה שהוא מודה שזה לא נכון. ושהייתה לו הזדמנות לפגוש את אמא שלו בלי שום הסבר נוסף.
היה חמוד איך כולם מתחבקים שם.
החלק של יוני כיף הוא החלק הכי פחות מעניין בפרק, למרות שזה שם הפרק. (בעצם כל העניין עם נטע פחות מעניין)
אבל מצחיק שגרי ניצח את יוני בחידון טריוויה על יוני.
הגילוי שיוני מעולה בחיצים היה נחמד.
ארמונד: "היא הסירי שלי ואני המיכסי שלה"
מהצ'אט בלייב של יולי מתברר שלאלה-בל ולי-בת יש איגוד וזה היום החופשי שלהן ואלה-בל רוצה לבוא כי יולי בצרה ולי-בת מאיימת לה שזאת תהיה הפרה של חוקי האיגוד! אבל בגלל הנמר בסוף שתיהן באות ומסתתרות בשיחים או משהו.
אוי. ידעתי ששווה לעצור ולקרוא הכל. או לראות את הפרק פעם שניה כשאני מתמקד רק בלקרוא את זה
נטע באוניברסיטה פתאום מאוד נשמעת כמו רורי גילמור.
האמת עכשיו שאני חושב על זה זה מרגיש לי את באפי בתחילת עונה 4.
אגב, כל קו העלילה הזה שלה משעמם.
נ.ב. המונולוג של ארמונד על "היינו שבעה אנשים: נסיכה, אתלט, טבעונית, חנון..." הוא רפרנס לסרט מועדון ארוחת הבוקר.
חחחחחחחחחחחחח וואי נקרעתי מכל הרפרנסים למועדון ארוחת הבוקר
גם ליטל עם המונולוג על אבא שלו והמתנות בחנוכה
"לא מביאים מתנות בחנוכה כי זה לא כריסמס!"
ואז גם קלטתי שהוא לבוש כמו ההוא בסרט חחחחחחח
ואז יולי חח למי שפספס "תיכף אני אקיא את כל ארוחת הבוקר. שאכלתי במועדון"
את כל הרפרנסים האלו* קלטתי והם הרגו אותי.
*חוץ ממי לבוש כמו מי מהסרט?
הזה של ליטל על חנוכה במשפחה שלו היה הכי קורע
וגם איפשהו היה בנץ צועק "אתה לא יכול להתמודד עם האמת" שלא יודעת איזה סרט זה אבל הרפרנס אליו יותר מוכר מהסרט.
טוב אני שמחה שבנץ ונטע השלימו בסוף אני לא מוכנה שהם יריבו על שטיות
אוייי לאא מה קרה לו בסוף?
