🦝אוף לשנה חדשה🎀

[Lhuna3]

יש את הספר הזה "לא רציונלי ולא במקרה" על כל מיני דברים כאלה. למרות שנדמה לי שתפסו כל מיני עיוותים במחקרים של הסופר אבל זה עדיין היה מעניין לדעתי.

כן קראתי אותו גם (גם את ספר ההמשך) ומאוד אהבתי. היה מבאס מה שהתברר אח"כ לגביו.

למה?

פחדנות יתר.

 

[didalf]

כן קראתי אותו גם (גם את ספר ההמשך) ומאוד אהבתי. היה מבאס מה שהתברר אח"כ לגביו.

אני גם קראתי את שניהם, וכן זה מבאס.
והרבה מהניסויים והתוצאות שם נשמעים כ"כ הגיוניים להתנהגות של בני אדם שלא נראה לי שהכל היה מזויף.
בכל מקרה לא ממש התעמקתי במה מדובר אז אולי בכלל לא דברים שהיו בספר הזה, אין לי מושג.

 

[Lhuna3]

אני גם קראתי את שניהם, וכן זה מבאס.
והרבה מהניסויים והתוצאות שם נשמעים כ"כ הגיוניים להתנהגות של בני אדם שלא נראה לי שהכל היה מזויף.
בכל מקרה לא ממש התעמקתי במה מדובר אז אולי בכלל לא דברים שהיו בספר הזה, אין לי מושג.

כן, זה היה גם דברים מהספר הזה.
אני גם לא חושבת שהכל היה מזוייף. אבל אולי חלק.

 

[keren or5]

אני שונאת לחנות במקביל ובניצב ובאופן כללי

לי יש גם לא מעט חרדות שקשורות לנהיגה. אני בד"כ סבבה כשאני נוהגת לבד, אבל אם יש עוד מישהו באוטו ואני נוהגת אני ממש נכנסת ללחץ. לא בגלל שאני פוחדת שתהיה תאונה, אלא כי אני מרגישה ששופטים אותי. במיוחד אם ה גבר זה יותר מלחיץ אותי כי אני תמיד חושבת שהוא יחשוב שאני נוהגת גרוע בגלל שאני בחורה ואני כאילו צריכה להוכיח שזה לא נכון לא רק בשבילי, אלא בשביל ל המין הנשי.
לחנות זה הרבה פעמים סיוט בשבילי. יש לי רישיון יותר מ-10 שנים- ולהחנות במקביל אני תמיד מנסה לעשות לפי ההוראות שנתנו לי בשיעורי נהיגה, ולרוב זה לא מצליח לי, ואני תמיד פוחדת שאני חונה ומישהו מסתכל וחושב שאני מטומטמת. אם יש הרבה תנועה ואני יודעת שאם אחנה זה יגרום למכוניות להתעכב בגללי אני לרוב מוותרת על חניה במקביל כי זה מלחיץ מדי בשבילי. ולפעמים כשמכונית מחכה לי שאני אצא אני ליטרלי אומרת לעצמי בקול "הם לא שם, הם לא שם" רק די להצליח לחנות.
אבל הדברים האלה משתפרים, אמנם בתקופה הזאת אני קצת חזרתי לחרדות הישנות שלי, אבל הייתה תקופה שהכרחתי את עצמי לעשות את ככל הדברים שהלחיצו אותי בנהיגה (לנהוג עם אנשים אחרים ברכב, לחנות בחניות קשות וכו'), עד מצב שאפילו עבדתי פעם במקום שהייתי צריכה להזיז מכוניות חונות של אנשים אחרים- דבר שאני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך עשיתי מרוב שעכשיו חזרתי לאותה רמת פחד של פעם בכל הקשור לנהיגה. אז אני לגמרי מבינה אותך. אני אמנם לא מיישמת בעצמי, אבל אני יודעת מניסיון אישי שלהמשיך להתאמן תמיד עוזר לביטחון שבלעשות את הדברים האלה, והכי חשוב לא להתייאש ולהמשיך למרות הקושי

 

[Lhuna3]

לי יש גם לא מעט חרדות שקשורות לנהיגה. אני בד"כ סבבה כשאני נוהגת לבד, אבל אם יש עוד מישהו באוטו ואני נוהגת אני ממש נכנסת ללחץ. לא בגלל שאני פוחדת שתהיה תאונה, אלא כי אני מרגישה ששופטים אותי. במיוחד אם ה גבר זה יותר מלחיץ אותי כי אני תמיד חושבת שהוא יחשוב שאני נוהגת גרוע בגלל שאני בחורה ואני כאילו צריכה להוכיח שזה לא נכון לא רק בשבילי, אלא בשביל ל המין הנשי.

אוף, נכון גם אני קצת ככה.
למרות שהיום כבר פחות יש לי את הפחד ששופטים אותי כשאני נוהגת, בעבר זה היה הרבה יותר חזק. אבל אם זה גבר שלא מהמשפחה שלי - אז עדיין יש לי את הקטע הזה במידה מסויימת.

לחנות זה הרבה פעמים סיוט בשבילי. יש לי רישיון יותר מ-10 שנים- ולהחנות במקביל אני תמיד מנסה לעשות לפי ההוראות שנתנו לי בשיעורי נהיגה, ולרוב זה לא מצליח לי, ואני תמיד פוחדת שאני חונה ומישהו מסתכל וחושב שאני מטומטמת. אם יש הרבה תנועה ואני יודעת שאם אחנה זה יגרום למכוניות להתעכב בגללי אני לרוב מוותרת על חניה במקביל כי זה מלחיץ מדי בשבילי.

כנ"ל!
חוץ מזה הרכב האחרון שקניתי הוא בכוונה קטן, במיוחד כדי להקל עלי בחניות.

ולפעמים כשמכונית מחכה לי שאני אצא אני ליטרלי אומרת לעצמי בקול "הם לא שם, הם לא שם" רק די להצליח לחנות.
אבל הדברים האלה משתפרים, אמנם בתקופה הזאת אני קצת חזרתי לחרדות הישנות שלי, אבל הייתה תקופה שהכרחתי את עצמי לעשות את ככל הדברים שהלחיצו אותי בנהיגה (לנהוג עם אנשים אחרים ברכב, לחנות בחניות קשות וכו'), עד מצב שאפילו עבדתי פעם במקום שהייתי צריכה להזיז מכוניות חונות של אנשים אחרים

וואו, כל הכבוד!

- דבר שאני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך עשיתי מרוב שעכשיו חזרתי לאותה רמת פחד של פעם בכל הקשור לנהיגה.

אוי, באסה, למה חזרת לזה? כי הרבה זמן לא נהגת?

 

[It's Always Sunny]

לי יש גם לא מעט חרדות שקשורות לנהיגה. אני בד"כ סבבה כשאני נוהגת לבד, אבל אם יש עוד מישהו באוטו ואני נוהגת אני ממש נכנסת ללחץ. לא בגלל שאני פוחדת שתהיה תאונה, אלא כי אני מרגישה ששופטים אותי. במיוחד אם ה גבר זה יותר מלחיץ אותי כי אני תמיד חושבת שהוא יחשוב שאני נוהגת גרוע בגלל שאני בחורה ואני כאילו צריכה להוכיח שזה לא נכון לא רק בשבילי, אלא בשביל ל המין הנשי.

הכי מבאס להיות בלחץ מהמחשבה שמישהו ישפוט אותך. זה קורה לך גם כשיש לידך נשים? (חברות וכו')

לחנות זה הרבה פעמים סיוט בשבילי. יש לי רישיון יותר מ-10 שנים- ולהחנות במקביל אני תמיד מנסה לעשות לפי ההוראות שנתנו לי בשיעורי נהיגה, ולרוב זה לא מצליח לי, ואני תמיד פוחדת שאני חונה ומישהו מסתכל וחושב שאני מטומטמת. אם יש הרבה תנועה ואני יודעת שאם אחנה זה יגרום למכוניות להתעכב בגללי אני לרוב מוותרת על חניה במקביל כי זה מלחיץ מדי בשבילי. ולפעמים כשמכונית מחכה לי שאני אצא אני ליטרלי אומרת לעצמי בקול "הם לא שם, הם לא שם" רק די להצליח לחנות.

וואו, אני ממש מזדהה עם מה שכתבת. אחד הפחדים שלי זה שאנשים יראו איך אני מסתבכת עם פעולות מסויימות (נניח חנייה).
אני זוכרת כשרק התחלתי לנהוג (הייתי עם אימא שלי, אז זה לא היה ממש לבד, היה לי מישהו להיעזר במידת הצורך), באתי להיכנס ברוורס לחנייה בבית, מישהו רצה לעזור לי ולתת טיפים ובטעות נתתי לחיצה חזקה על הגז והרכב מן הסתם נסע מהר מאוד. הרגשתי ממש בושה באותו רגע.

אבל הדברים האלה משתפרים, אמנם בתקופה הזאת אני קצת חזרתי לחרדות הישנות שלי, אבל הייתה תקופה שהכרחתי את עצמי לעשות את ככל הדברים שהלחיצו אותי בנהיגה (לנהוג עם אנשים אחרים ברכב, לחנות בחניות קשות וכו'), עד מצב שאפילו עבדתי פעם במקום שהייתי צריכה להזיז מכוניות חונות של אנשים אחרים- דבר שאני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך עשיתי מרוב שעכשיו חזרתי לאותה רמת פחד של פעם בכל הקשור לנהיגה

וואו, כל הכבוד. מה גרם לך לעשות את השינוי הזה, את זוכרת?
יש לך עכשיו רכב או שאת מתניידת בתח"צ?

אז אני לגמרי מבינה אותך. אני אמנם לא מיישמת בעצמי, אבל אני יודעת מניסיון אישי שלהמשיך להתאמן תמיד עוזר לביטחון שבלעשות את הדברים האלה, והכי חשוב לא להתייאש ולהמשיך למרות הקושי

תודה על החיזוק

צריך לתרגל.
נכון שכתבתי למעלה שעדיין גרועה בחניה ולא אוהבת לנהוג במקומות מסויימים אבל כן יש לי יותר בטחון משהיה לי בהתחלה. ואם לא נהגת הרבה ב3 שנים האלה זה עדיין התחלה.

אני מסכימה עם זה. כי אני כן יכולה לראות שינוי לטובה ביכולות נהיגה שלי. הבעיה היא למצוא מוטיבציה

 

[didalf]

לחנות זה הרבה פעמים סיוט בשבילי. יש לי רישיון יותר מ-10 שנים- ולהחנות במקביל אני תמיד מנסה לעשות לפי ההוראות שנתנו לי בשיעורי נהיגה, ולרוב זה לא מצליח לי, ואני תמיד פוחדת שאני חונה ומישהו מסתכל וחושב שאני מטומטמת. אם יש הרבה תנועה ואני יודעת שאם אחנה זה יגרום למכוניות להתעכב בגללי אני לרוב מוותרת על חניה במקביל כי זה מלחיץ מדי בשבילי. ולפעמים כשמכונית מחכה לי שאני אצא אני ליטרלי אומרת לעצמי בקול "הם לא שם, הם לא שם" רק די להצליח לחנות.

וואו, אני ממש מזדהה עם מה שכתבת. אחד הפחדים שלי זה שאנשים יראו איך אני מסתבכת עם פעולות מסויימות (נניח חנייה).

כנל, לגמרי. אני מראש לא אנסה בכלל ברחוב צר שבו אני יודעת שאני אחסום את התנועה.
ואני גם מתחילה להזיע בטירוף
ואם אני צריכה להגיע למקום לא מוכר אני מיד דבר ראשון בודקת איפה חונים שם.

 

[keren or5]

חוץ מזה הרכב האחרון שקניתי הוא בכוונה קטן, במיוחד כדי להקל עלי בחניות.

אוי אני כ"כ שנאתי את האוטו שהיה לי כי הוא לא היה קטן וזה חירפן אותי. הבא שלי בטוח יהיה הרבה יותר קטן- אני רוצה אחד מאלה שהבגז' מעוך כזה ולא בולט.

וואו, כל הכבוד!

תודה

אוי, באסה, למה חזרת לזה? כי הרבה זמן לא נהגת?

האמת היא שאני פשוט בתקופה שהחרדות שלי כרגע יותר חזקות באופן כללי מתקופות אחרות, אז זה משפיע על כל תחום, אבל זה בהחלט גורם לי לנהוג פחות- מה שכמובן מגביר את החרדה וזה יוצר מעגל.

הכי מבאס להיות בלחץ מהמחשבה שמישהו ישפוט אותך. זה קורה לך גם כשיש לידך נשים? (חברות וכו')

כן, במידה פחותה נראה לי, אבל כן בהחלט גם עם נשים.

וואו, אני ממש מזדהה עם מה שכתבת. אחד הפחדים שלי זה שאנשים יראו איך אני מסתבכת עם פעולות מסויימות (נניח חנייה).
אני זוכרת כשרק התחלתי לנהוג (הייתי עם אימא שלי, אז זה לא היה ממש לבד, היה לי מישהו להיעזר במידת הצורך), באתי להיכנס ברוורס לחנייה בבית, מישהו רצה לעזור לי ולתת טיפים ובטעות נתתי לחיצה חזקה על הגז והרכב מן הסתם נסע מהר מאוד. הרגשתי ממש בושה באותו רגע.

אני מה זה מזדהה. קרה לי מלא פעמים בכל מיני סיטואציות. את אוהבת שמכוונים אותך? ואם כן- אז כשעושים את ה מיוזמתם או כשאת מבקשת? אני נגיד תמיד ממש מפחדת שמישהו יתחיל לנסות לכוון אותי בלי שביקשתי. אני יודעת שבראש שלו זה כנראה מכוונה טובה, אבל עדיין אני חווה את זה כמשפיל, אם אני מבקשת ממישהו אז לא מפריע לי. אבל כמעט ולא יצא לי לבקש, חוץ מבתקופה שעבדתי בהזזת המכוניות בגלל שליטרלי רוב העבודה הייתה להזיז מכוניות מחניה לחניה, ואחרי תקופה מסויימת היו סיטואציות מסויימות שהיו כ"כ קשות להכניס מכונית לחניה, שביקשתי עזרה אם מישהו היה בחוץ.

וואו, כל הכבוד. מה גרם לך לעשות את השינוי הזה, את זוכרת?

הממ... היה לי תקופה ארוכה שני ידידים בלי רכב, לאחד לא היה רישיון ולשני היה אבל הוא לא אהב לנהוג (לפני זה תמיד הייתי מבקשת ממישהו אחר שינהג גם אם זאת המכונית שלי), אבל המצב הזה עם השני ידידים שנפגשתי איתם הרבה, דיי הכריח אותי לנהוג כשהם ברכב איתי, ואחרי תקופה ה כבר הרבה יותר זרם לי, והחלטתי לא לבקש מאנשים אחרים לנהוג במקומי גם אם יש להם רישיון ואין להם בעיה לנהוג.

יש לך עכשיו רכב או שאת מתניידת בתח"צ?

כרגע אני חולקת רכב עם ההורים שלי. אני כמעט אף פעם לא נוסעת בתחב"ץ. אם אני אצטרך לנסוע לאנשהו אני אקח את המכונית, אבל אני פשוט כרגע נוהגת הרבה פחות ויוצאת מהבית הרבה פחות כך שאני לא צריכה מכונית באותה רמה שהייתי צריכה פעם.

אני מסכימה עם זה. כי אני כן יכולה לראות שינוי לטובה ביכולות נהיגה שלי. הבעיה היא למצוא מוטיבציה

אכן בעיה!

 

[didalf]

אוי אני כ"כ שנאתי את האוטו שהיה לי כי הוא לא היה קטן וזה חירפן אותי. הבא שלי בטוח יהיה הרבה יותר קטן- אני רוצה אחד מאלה שהבגז' מעוך כזה ולא בולט.

חח כנל. כלומר אני לא אחליף אוטו עד שהוא יתפגר כי אין לי כוח להתעסק בזה, אבל כשאני אחליף יום אחד זה יהיה אוטו קטן ובלי תחת, יקל עליי מאד.

אני מה זה מזדהה. קרה לי מלא פעמים בכל מיני סיטואציות. את אוהבת שמכוונים אותך? ואם כן- אז כשעושים את ה מיוזמתם או כשאת מבקשת? אני נגיד תמיד ממש מפחדת שמישהו יתחיל לנסות לכוון אותי בלי שביקשתי. אני יודעת שבראש שלו זה כנראה מכוונה טובה, אבל עדיין אני חווה את זה כמשפיל, אם אני מבקשת ממישהו אז לא מפריע לי. אבל כמעט ולא יצא לי לבקש, חוץ מבתקופה שעבדתי בהזזת המכוניות בגלל שליטרלי רוב העבודה הייתה להזיז מכוניות מחניה לחניה, ואחרי תקופה מסויימת היו סיטואציות מסויימות שהיו כ"כ קשות להכניס מכונית לחניה, שביקשתי עזרה אם מישהו היה בחוץ.

דווקא בקטע הזה אני מרגישה שאני בוגדת בפמיניזם כי מה זה לא אכפת לי שיכוונו אותי אפילו שזה משפיל אם זה יחלץ אותי משם.
פעם נתקעתי בלצאת מחניה כי איזה אוטו חסם אותי קצת ואיזה גבר פשוט בא ואחרי שלא הצלחתי גם כשהוא כיוון אותי פשוט נתתי לו להוציא את האוטו בעצמו.
כן זה היה מביך והרגשתי בוגדת במין הנשי אבל סעמק, העיקר שחולצתי משם

 

[Lhuna3]

דווקא בקטע הזה אני מרגישה שאני בוגדת בפמיניזם כי מה זה לא אכפת לי שיכוונו אותי אפילו שזה משפיל אם זה יחלץ אותי משם.
פעם נתקעתי בלצאת מחניה כי איזה אוטו חסם אותי קצת ואיזה גבר פשוט בא ואחרי שלא הצלחתי גם כשהוא כיוון אותי פשוט נתתי לו להוציא את האוטו בעצמו.
כן זה היה מביך והרגשתי בוגדת במין הנשי אבל סעמק, העיקר שחולצתי משם

טוב לשמוע... כי אני אותו דבר
ואם מישהו קורא פה הוא יכול להסיק שנשים באמת כוכלן גרועות בזה כי אנחנו פשוט פורום של חרדתיות אבל רוב הנשים שאני מכירה או סתם שיוצא לי לראות מכניסות רכב לחניה - עושות את זה בקלות ובבטחון שמעוררים בי קינאה.

אז לכל החרדתיות אני לחלוטין בהחלט ממליצה לרכב הבא שלכן על קטגוריית המיני או יותר טוב: סופר מיני. זה מה שיש לי עכשיו (טויוטה אייגו איקס) ומקומות חניה פנויים (במקביל) באורך של רכב סטנדרטי, שלפני כן לא העזתי לנסות להכנס אליהם, עכשיו מרגישים לי ענקיים ונוחים!

 

[keren or5]

דווקא בקטע הזה אני מרגישה שאני בוגדת בפמיניזם כי מה זה לא אכפת לי שיכוונו אותי אפילו שזה משפיל אם זה יחלץ אותי משם.
פעם נתקעתי בלצאת מחניה כי איזה אוטו חסם אותי קצת ואיזה גבר פשוט בא ואחרי שלא הצלחתי גם כשהוא כיוון אותי פשוט נתתי לו להוציא את האוטו בעצמו.
כן זה היה מביך והרגשתי בוגדת במין הנשי אבל סעמק, העיקר שחולצתי משם

אל תרגישי ככה! האמת שאולי זו גישה יותר פרקטית שלפעמים אני מתבאסת שאין לי. אין דרך "אחת" להיות פמיניסטית" ואת ממש לא בוגדת במין הנשי! הפחד שלי מזה שגברים יתחילו לכוון אותי זה יותר כי זה מעין סטריאוטיפ כזה- ואני ארגיש שאם הגבר מנסה לעזור אז הוא גם שופט אותי על הדרך וזה מה שמלחיץ אותי. לא העזרה עצמה.
הרבה פעמים עדיף לעשות ויתורים פרקטיים כאלה. כמו שאני כתבתי- היו לי חברים שבחיים לא ראו אותי נוהגת י גם אם נסענו לאנשהו במכונית שלי ביקשתי מהם לנהוג- כולל גברים. לפעמים הייתי מגיעה לבית של ידיד שלי עם המכונית שלי- והיינו נוסעים לאנשהו והוא היה נוסע מהבית שלו וחזרה לבית שלו, ויכלתי לנהוג רק מהבית שלו חזרה שהייתי לבד באוטו. ידעתי שה לא "פמיניסטי" מצידי, אבל חשבתי לעצמי- מה עדיף שאני אפספס בילוי, או אגיע לבילוי מרוטת עצבים? או לעשות את הדבר ה"לא פמיניסטי" ולפשוט לבקש ממנו לנהוג? ואם הייתי נתקעת באיזה חניה וגבר היה מציע להוציא לי את האוטו משם כנראה הייתי מסכימה ואפילו מחייככת ואומרת לו תודה בסוף. אז באמת אי לך מה להרגיש רע.

 

[didalf]

ואם מישהו קורא פה הוא יכול להסיק שנשים באמת כוכלן גרועות בזה כי אנחנו פשוט פורום של חרדתיות אבל רוב הנשים שאני מכירה או סתם שיוצא לי לראות מכניסות רכב לחניה - עושות את זה בקלות ובבטחון שמעוררים בי קינאה.

חחחחח ממש
אחותי היא בת ונהגת מעולה וחסרת חרדה וגם יודעת לחנות, לאיזון. (שתינו מעדיפות כשהיא נוהגת)

אל תרגישי ככה! האמת שאולי זו גישה יותר פרקטית שלפעמים אני מתבאסת שאין לי. אין דרך "אחת" להיות פמיניסטית" ואת ממש לא בוגדת במין הנשי! הפחד שלי מזה שגברים יתחילו לכוון אותי זה יותר כי זה מעין סטריאוטיפ כזה- ואני ארגיש שאם הגבר מנסה לעזור אז הוא גם שופט אותי על הדרך וזה מה שמלחיץ אותי. לא העזרה עצמה.
הרבה פעמים עדיף לעשות ויתורים פרקטיים כאלה. כמו שאני כתבתי- היו לי חברים שבחיים לא ראו אותי נוהגת י גם אם נסענו לאנשהו במכונית שלי ביקשתי מהם לנהוג- כולל גברים. לפעמים הייתי מגיעה לבית של ידיד שלי עם המכונית שלי- והיינו נוסעים לאנשהו והוא היה נוסע מהבית שלו וחזרה לבית שלו, ויכלתי לנהוג רק מהבית שלו חזרה שהייתי לבד באוטו. ידעתי שה לא "פמיניסטי" מצידי, אבל חשבתי לעצמי- מה עדיף שאני אפספס בילוי, או אגיע לבילוי מרוטת עצבים? או לעשות את הדבר ה"לא פמיניסטי" ולפשוט לבקש ממנו לנהוג? ואם הייתי נתקעת באיזה חניה וגבר היה מציע להוציא לי את האוטו משם כנראה הייתי מסכימה ואפילו מחייככת ואומרת לו תודה בסוף. אז באמת אי לך מה להרגיש רע.

קצת צחקתי כן? כלומר אני כן מרגישה בוגדת אבל לא באמת רע עם זה. כמו שאמרת זה הדבר הפרקטי וזה חוסך לי עצבים (וזיעה) אז מכפת לי.
אם כבר יביך אותי ואני ארגיש ששופטים אותי אם זה יהיה גבר שאני מכירה, נגיד מהעבודה. גבר זר ממש לא אכפת לי.

 

[It's Always Sunny]

האמת היא שאני פשוט בתקופה שהחרדות שלי כרגע יותר חזקות באופן כללי מתקופות אחרות, אז זה משפיע על כל תחום, אבל זה בהחלט גורם לי לנהוג פחות- מה שכמובן מגביר את החרדה וזה יוצר מעגל.

אוי ממש מבאס, הלוואי ויכולתי לכתוב משהו מנחם.

אני מה זה מזדהה. קרה לי מלא פעמים בכל מיני סיטואציות. את אוהבת שמכוונים אותך? ואם כן- אז כשעושים את ה מיוזמתם או כשאת מבקשת? אני נגיד תמיד ממש מפחדת שמישהו יתחיל לנסות לכוון אותי בלי שביקשתי. אני יודעת שבראש שלו זה כנראה מכוונה טובה, אבל עדיין אני חווה את זה כמשפיל, אם אני מבקשת ממישהו אז לא מפריע לי. אבל כמעט ולא יצא לי לבקש, חוץ מבתקופה שעבדתי בהזזת המכוניות בגלל שליטרלי רוב העבודה הייתה להזיז מכוניות מחניה לחניה, ואחרי תקופה מסויימת היו סיטואציות מסויימות שהיו כ"כ קשות להכניס מכונית לחניה, שביקשתי עזרה אם מישהו היה בחוץ.

וואו, שאלה טובה ואין לי מושג מה התשובה. אני לא יודעת אם מלכתחילה הייתי נכנסת במודע לסיטואציה כזו, אני ממש מתביישת לפתח שיחה עם אנשים שאני לא מכירה. וכשאני במצב של לחץ וחרדה, אז אין בכלל עם מי לדבר.
וזה לא רק בנהיגה, זה גם בסיטואציות אחרות. זה מביך אותי להודות אבל לא בטוח שיש לי כרגע יכולת ללכת לסופר לקנות דברים ואני לא יודעת להסביר למה, זה משתק אותי. וגם כשאני מצליחה להתגבר על משהו, כמות האנרגיה שיוצאת לי על זה היא גדולה.

הממ... היה לי תקופה ארוכה שני ידידים בלי רכב, לאחד לא היה רישיון ולשני היה אבל הוא לא אהב לנהוג (לפני זה תמיד הייתי מבקשת ממישהו אחר שינהג גם אם זאת המכונית שלי), אבל המצב הזה עם השני ידידים שנפגשתי איתם הרבה, דיי הכריח אותי לנהוג כשהם ברכב איתי, ואחרי תקופה ה כבר הרבה יותר זרם לי, והחלטתי לא לבקש מאנשים אחרים לנהוג במקומי גם אם יש להם רישיון ואין להם בעיה לנהוג.

כל הכבוד. חששת מהתגובות שלהם? כי אני מרגישה שבסיטואציה שלהם, קצת יותר קשה לשפוט מישהו שמסיע אותך כשלך אין רישיון/לא אוהב לנהוג.

כרגע אני חולקת רכב עם ההורים שלי. אני כמעט אף פעם לא נוסעת בתחב"ץ. אם אני אצטרך לנסוע לאנשהו אני אקח את המכונית, אבל אני פשוט כרגע נוהגת הרבה פחות ויוצאת מהבית הרבה פחות כך שאני לא צריכה מכונית באותה רמה שהייתי צריכה פעם.

יש ימים יותר טובים מבחינת הנהיגה? זאת אומרת אם את במצב רוח יותר טוב, יש מצב שיהיה לך יותר קל לנהוג?

חח כנל. כלומר אני לא אחליף אוטו עד שהוא יתפגר כי אין לי כוח להתעסק בזה, אבל כשאני אחליף יום אחד זה יהיה אוטו קטן ובלי תחת, יקל עליי מאד.

אהבתי שקראת לבגאז' תחת.

דווקא בקטע הזה אני מרגישה שאני בוגדת בפמיניזם כי מה זה לא אכפת לי שיכוונו אותי אפילו שזה משפיל אם זה יחלץ אותי משם.
פעם נתקעתי בלצאת מחניה כי איזה אוטו חסם אותי קצת ואיזה גבר פשוט בא ואחרי שלא הצלחתי גם כשהוא כיוון אותי פשוט נתתי לו להוציא את האוטו בעצמו.
כן זה היה מביך והרגשתי בוגדת במין הנשי אבל סעמק, העיקר שחולצתי משם

כשצריך, את מבקשת עזרה או מחכה שיציעו לך?

 

[didalf]

כי אני מרגישה שבסיטואציה שלהם, קצת יותר קשה לשפוט מישהו שמסיע אותך כשלך אין רישיון/לא אוהב לנהוג.

הא, תכלס.

כשצריך, את מבקשת עזרה או מחכה שיציעו לך?

מחכה שיציעו, אני אמות לפני שאבקש עזרה ממישהו זר ברחוב

 

[It's Always Sunny]

לקח לי כמה שנים של נהיגה עד שהרגשתי בטחון כשאני עולה על ההגה (אגב אני הוצאתי רישיון רק בגיל 27).

איך היית מסתדרת לפני שהוצאת רישיון? אוטובוסים? נוסעת עם אנשים אחרים?
מה בסוף גרם לך להוציא רישיון?

 

[Lhuna3]

איך היית מסתדרת לפני שהוצאת רישיון? אוטובוסים? נוסעת עם אנשים אחרים?
מה בסוף גרם לך להוציא רישיון?

אוטובוסים, רכבות, הסעות של הקיבוץ שאני גרה בו (רק למקומות מסוימים) הסעות על ידי אבא שלי, מוניות (רק קצת), טרמפים...
כמובן שזה היה מאוד מגביל ולא נוח בדרך כלל.

מה גרם? שאלה טובה. אני חושבת שפשוט הגיע רגע שהרגשתי מוכנה.

 

[keren or5]

אוי ממש מבאס, הלוואי ויכולתי לכתוב משהו מנחם.

זה בסדר, את לא צריכה לכתוב כלום, זה עוזר לשתף.

אני ממש מתביישת לפתח שיחה עם אנשים שאני לא מכירה.

כן, גם אני! זה באמת עוד חלק שמפחיד אותי שיציעו לעזור לי.

כל הכבוד. חששת מהתגובות שלהם? כי אני מרגישה שבסיטואציה שלהם, קצת יותר קשה לשפוט מישהו שמסיע אותך כשלך אין רישיון/לא אוהב לנהוג.

תודה! אז לא חששתי מהתגובות שלהם, כלומר לא פחדתי שהם יעירו לי משהו - למעשה היה לי ברור שזה ככמעט בטוח לא יקרה, לא רק בגלל שלאחד לא היה רישיון והשני לא אהב לנהוג, אלא כי הם לא נראו לי הטיפוסים האלה שיגידו משהו אפילו אם הם יחשבו אותו. אבל זה בדיוק ממה שפחדתי- ממה שהם יחשבו , לא ממה שיגידו. וזה פחד מסובך כי אין דרך לדעת שמה שפחדתי ממנו לא קרה, אני אני אף פעם לא יודעת מה אנשים חושבים. אבל כמו שאמרתי- אחרי שבהתחלה הכרחתי את עצמי לעשות את זה למרות הפחד פשוט הגעתי בעצמי לשלב שפחות אכפת לי בלל מה שהם יחשבו- שזאת המטרה הגדולה.

ש ימים יותר טובים מבחינת הנהיגה? זאת אומרת אם את במצב רוח יותר טוב, יש מצב שיהיה לך יותר קל לנהוג?

כן. בדיוק איך שתיארת (כשאני מרגישה יותר טוב נפשית יותר קל לי לחנות ולנהוג).

 

[It's Always Sunny]

[נדמה לי שעשו מחקר כזה שנתנו לנבדקים לשים את היד בתוך מתקן מכאיב כלשהו לכמה דקות, ולקבוצה אחת עשו נגיד 5 דקות דרגת כאב גבוהה, ואז דקה אחת של דרגת כאב קלה, ולקבוצה השניה ההיפך: 5 דקות של כאב קל, ואז דקה אחת של כאב חזק,
ובסוף ביקשו מכולם לדרג את הכאב הכולל שחשו בניסוי. אז הנבדקים שבסוף הניסוי קיבלו דקה של כאב קל, דירגו את החוויה כפחות כואבת מאשר אלו שבסוף קיבלו כאב חזק, למרות שבפועל דווקא הקבוצה הראשונה סבלה כאב חזק הרבה יותר זמן.]

לא נראה לי שזה ממש קשור, אבל פתאום נזכרתי במה שכתבת בהקשר אחר.
כשהייתי במיון, שמו לי את הברנולה, כשהייתי באמצע שמעתי מישהו שכאב לו כשהוציאו לו את הברנולה, אז זה גרם לי לחשוש.
האחות באה להוציא לי את הברנולה והייתי בלחץ, אבל אז בלי ששמתי לב זה כבר היה בחוץ ואמרתי לה שהייתי בטוחה שזה יכאב יותר לפי מה ששמעתי.
אז אם אנחנו מצפים לגרוע ביותר וזה לא כל כך גרוע בסופו של דבר, נרגיש שזה לא היה נורא ולהפך?

 

[Lion_Heart]

לא נראה לי שזה ממש קשור, אבל פתאום נזכרתי במה שכתבת בהקשר אחר.
כשהייתי במיון, שמו לי את הברנולה, כשהייתי באמצע שמעתי מישהו שכאב לו כשהוציאו לו את הברנולה, אז זה גרם לי לחשוש.
האחות באה להוציא לי את הברנולה והייתי בלחץ, אבל אז בלי ששמתי לב זה כבר היה בחוץ ואמרתי לה שהייתי בטוחה שזה יכאב יותר לפי מה ששמעתי.
אז אם אנחנו מצפים לגרוע ביותר וזה לא כל כך גרוע בסופו של דבר, נרגיש שזה לא היה נורא ולהפך?

דעתי היא ש
א: זה דיי נסיבתי
וב: כאב זה קטע דיי אישי
,אבל כן, לחץ מוסיף לכאב

 

[It's Always Sunny]

דעתי היא ש
א: זה דיי נסיבתי
וב: כאב זה קטע דיי אישי
,אבל כן, לחץ מוסיף לכאב

אגב, מה שכאב לו היה שהדבק משך את השערות של היד