סליחה?
אז הרפורמים אינם מסכימים ביניהם על אופי הפולחן. ביג דיל. כמו בכל זרם חדש, לוקח זמן עד שהפולחן מתעצב. גם ביהדות "הרגילה" זה קרה. ואם תסלח לי, זה בדיוק מה שקורה בזרם האורתודוכסי, כשיש לך את הזרם האורתודוכסי הספרדי, את הזרם האורתודוכסי האשכנזי, ובכל אחד מהם מיליון חצרות עם מיליון גישות שונות. יש בזרם הרפורמי די מהמשותף כדי להגדיר את זה כזרם דתי. יש להם אלוהים משותף, מסורת משותפת, עקרונות משותפים (תפילה לאל על פי דרכך, שוויון בקיום מצוות הדת, וכדומה). היהדות הרפורמית עונה על כל הגדרות הדת על פי כל הגדרה שאני אי פעם שמעתי של דת (אמונה בכוח עליון, פולחן, מסורת). חוץ, כמובן, מההגדרה "הם לא חיים לפי היהדות שלי, אז הם לא באמת דת". ההבדל הגדול בין רפורמים לבין חילוניים (אמיתיים) היא שלרפורמים יש דת, יש אמונה באלוהים, יש פולחן מסוים שהם מקיימים, ולחילוניים (בין אם הם מאמינים באלוהים ובין אם לא) לא. החילונות אכן אינה "זרם דתי" (אלא, אם כבר, "זרם לא-דתי"). היהדות הרפורמית כן.