מזל טוב
אני טוענת, שהצבת גבולות צריכה להיות מהתחלה, באופן ברור ובאסרטיביות. אנחנו לא נכנענו ל"רגשי", ואמרנו שאנחנו מאד חופשיים עם הבנות, אבל רק בתנאי שהגבולות נשמרים. זו היתה עמדתנו היציבה והעקבית, כזוג. האסימון נפל, שה"רגשי" לא יעבוד, שאם היא רוצה לקבל סטטוס של סבתא היא צריכה לכבד את הגבולות הקטנים שהצבנו, ומאז יש שקט. גם לי יש בטן מלאה, וגם אצלי יש הרבה התנהגויות שמפריעות לי. מהצד שלי, אני שמה את זה בצד, לטובת יחסים טובים בינה לבין הבנות בעתיד (הן בנות 9.5 חודשים). בעצם, מה שאני אומרת הוא, שנדרש שילוב בין אסרטיביות ברורה בכל הנוגע לתינוק, שמניפולציות ומריבות לא יעזרו, והיא תכבד את הגבולות והבחירות שלך מחד, לבין גמישות בהתנהגויות שאינן נוגעות לו ישירות ואינן אקוטיות בעיניך. אגב, לגבי מוצץ, אני חולקת בריש גלי על האילתית. כל יועצת הנקה מתחילה תגיד לך, שאם רוצים לבסס הנקה, לא נותנים מוצץ עד שההנקה התבססה. למה? כי כמו כל דבר, יש שונות בין התינוקות. יש כאלה שלוקח זמן להרגיל אותם, וכאלה שאחרי פעם אחת מתאהבים. כמו שיש תינוקות שיונקים גם אחרי עשרות בקבוקים, ותינוקות שאחרי בקבוק אחד מסרבים לינוק. יש לי תאומות שקיבלו את אותם שדיים ואותן הזדמנויות לינוק ואותם בקבוקים. אחת יונקת למרות קשיים טכניים משמעותיים בהתחלה, והשניה שדוקא יש לה טכניקה מושלמת מהתחלה, גמלה עצמה ממש מזמן ומעדיפה בקבוק. קל וחומר בין תינוקות שאינם תאומים...
