תואר ראשון וצבא.

[טיורינג]

המצב שאתה מתאר

מתאים למדינות בהן ההתגייסות לצבא היא באמת בגדר "מותרות" ובחירה אישית. פה בארץ המצב שונה (ואל תיתמם ותגיד שזה לא נכון) - מעניין אותי לדעת מה תעשה אם תהיה פה מלחמה אמיתית וגדולה, משהו שבאמת יאיים על החיים שלך פה. האם תראה לנכון לתת כתף למאמץ המלחמתי באיזושהי צורה או שתעדיף לארוז את עצמך וללכת מפה למקום אחר. האתוס של צה"ל בישראל נשען במידה רבה על ההנחה שאנחנו נמצאים תמיד תחת איום קיומי, ולכן מתוך אינטרס משותף לשמור על עצמנו על כולנו לתרום להישרדותינו כחברה וכעם. אני לא יודע אם בצבא יש עודף כוח אדם או לא (אני מניח שכן), אבל אני יודע שבזמן חירום הצבא יצטרך אנשים שילחמו, כי ככה זה עובד. יכול להיות שאתה עצמך לא מתאים לצבא. יכול להיות שאתה לא רוצה להילחם ואתה יודע מה - אפילו יכול להיות שלא אכפת לך כהוא זה מה יקרה פה, כי ברגע שיהיה פה איזשהו איום משמעותי יכול להיות שאתה מתכנן להיעלם מפה. אבל יש הבדל בין הדעות האלו ש(אולי) הן לגיטימיות, לבין הטפה ברורה להשתמטות מהצבא, זה לדעתי לא בסדר. חוץ מזה שאני חושב שיש משהו אגואיסטי במחשבה שגורסת שאתה חי במקום כלשהו שדורש הגנה, אבל לא מוכן להשתתף בפעולת הגנה זו.

 

[java3]

במדינת ישראל אין דבר כזה "השתמטות"

ומי שטוען שכן - או מיתמם או סתם לא מוכן להביט נכוחה מול המציאות. מי שאישר את חוק טל ודומיו, לא יכול לבוא אח"כ בטענות על השתמטות - הלא המדינה מעניקה אישור גורף, א-פריורי, לקבוצות עצומות שלא להתגייס. אז מה אתם רוצים מבחור בן 18 שמעדיף ללמוד ביולוגיה במקום לשרת? הרי אם היה מבקש ללמוד גמרא אז הדבר היה בסדר (ושלא יובן שאני מזלזל בכך חו"ח)?. שנית, צודק סולט לייק סיטי - במשך שנים הצבא, ולא שום גורם אחר, עודד אי גיוסם של כאלו שלא הביעו נכונות. פשוט כי הוא פעל לאור הנחות ופרדיגמות שמלחמת לבנון השנייה הוכיחו כמופרכות. אז במקום להשתפר ולהתמודד כראוי - הצבא, בדיוק כמו גורמים פוליטיים, בוחר להטיל את האשמה על אותם מתי מעט שלא התגייסו. וכאן אנו מגיעים לנקודה המרכזית - צה"ל הוא ארגון כושל, שנכשל באופן סדרתי בעמידה במטרה העליונה לשמה הוא קיים, קרי הענקת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. פרט להצלחות רגעיות ומקומיות, מאז מלחמת הקוממיות, צה"ל נכשל פעם אחר פעם. אבל אנחנו, כעם וכחברה, במקום להביט בכישלונות הללו ולנסות לתקן, ממשיכים לתחזק מיתוסים שיקריים, לבנות כיכרות ולהעניק צל"שים. ואחד מהמיתוסים הללו הוא עניין ההשתמטות. ואלו לא דברים שאני אומר. גדולים ממני כמו ד"ר מילשטיין טוענים זאת כבר עשרות שנים. ואגב, קל לבוא בטענות למי שלא רוצה לתרום ולהתגייס. הנה, טוענת הגברת מהצ'ט (סליחה שאינני זוכר את שמך בזמן כתיבת שורות אלו) שבעלה מתנדב עד היום לשרת במילואים. אז רק שאלה קטנה אליך - האם בזמן שירותו במילואים מכוסה בעלך בביטוח אובדן כושר עבודה? סביר להניח שלא. את מבינה - קל ל'מערכת' לזרות חול ולצעוק גוועלד על כל אחד שלא מתגייס, ולהעניש אותו במשך שנים אח"כ, ובה בעת להתעלם באופן מופגן מהצרכים הבסיסיים ביותר של אלו שכן משרתים. אז אם המערכת לא מעודדת התנדבות - למה בחור בן 18 שעדיין לא הספיק לטעום דבר מהחיים שסביבו אמור לעשות כן?

 

[באז באז]

איזה גישה בריאה ותורמת

אם הכל לא דבש, אז למה שנתגייס ונתרום ולארגון כושל שכזה? הרי יש לנו פרווליגיה לשבת מהצד ולהגיד, חרא ארגון, חרא מצב, שאחרים יסתכנו. מאוד תורם. מאוד בריא. עוד כמה כמוך ובאמת נצטרך לחשוב לאן אורזים.

 

[java3]

תגיד, אתה קורא את ההודעה לפני שאתה מגיב?

איני אומר לא להתגייס או לא לתרום או שיש לנו פריווילגיה לשבת מהצד - אני אומר שהצבא, במעשיו ובאי מעשיו, מעודד זאת. בימים הקרובים יש לי מילואים - אנא הסבר לי אתה מה עלי לעשות אחריהם בקשר לעבודתי אם חו"ח אפגע במהלכם? אתה יודע מה, עזוב את זה, נסה פשוט להסביר לי עניינים פשוטים יותר כמו חוסר בציוד, אימונים וסגל מקצועי? אז בעצם יוצא שאם אאמץ את גישתך, לא תהיה ברירה אלא לארוז, לא? כל מה שיש לך להגיד זה - "זה מה יש, ועם זה ננצח". ואפשר להמשיך ולהגיד דור אחר דור - זה מה יש. הכישלונות הם מובנים. הכשלים הם בטבענו. לא הכל מושלם. אבל זה מה יש ועם זה ננצח, נכון? אז מסתבר שלא נכון - עם מה שיש זה הופך להיות קשה יותר ויותר לנצח.

 

[באז באז]

תקציב

תקציב. ניהול לקוי. תקציב. ניהול לקוי. זה שאתה אומר שקל לבוא בטענות, כאילו שהטענות האלה לא מוצדקות והכרחיות, אתה מועדד השתמטות. אתה בתור אחד שמסכן את עצמו, מבזבז את זמנו, צריך ועוד איך לבוא בטענות. נכון, המציאות הולכת ומסתבכת. האויבים הופכים להיות יותר מתוחכמים. התקציבים יותר בעיתיים. העורף עמוס ביקורת ופותח אלף עיניים. זו המציאות חביבי. עכשיו יש צריך להחליט אם אנחנו מבקרים וגדפים משתמטים או טוענים שאין לנו מה לבוא אליהם בטענות. (הרי אין להם ביטוח שיניים). ואם כבר, המלחמה בהשתמטות היא לא רק של צה"ל. היא גם של העורף. אם אנחנו נותנים להם להיות כוכבים שלנו, לצה"ל הרבה יותר קשה להילחם בהם. אם אנחנו לא עושים להם את המוות, ידידים שלהם, מכרים שלהם, לא יצטרכו לחשוב פעמיים, בטח לא הילדים שלהם. האחריות היא גם של האזרחים כאן. לא רק של הצבא.

 

[java3]

בשום מקום אני לא מעודד השתמטות

אני כן מנסה להראות לך שיש קשר ישיר בין התנהלותה של המערכת לבין המוטיבציה ההולכת ונשחקת לשרת בה. והנה, אפילו אתה כבר מסכים איתי: "המציאות הולכת ומסתבכת. האויבים הופכים להיות יותר מתוחכמים. התקציבים יותר בעיתיים. העורף עמוס ביקורת ופותח אלף עיניים" - ואל כל זאת, צה"ל לא לומד להתאים את עצמו. ומשום כך משלם מחיר גדל והולך. ובמקום לשנות דרכיו, הצבא חוזר פעם אחר פעם אל אותם תרגילים זולים של מציאת אשמים אחרים. ביום כיפור האשימו את בבל שעבד עלינו. בלבנון האישמו את הפלגנות שבגדו בנו. באינתיפאדה האשימו את העורף שלא נותן לכסח. ואחר כך בלנון האשמיו את האמהות שלא נותנות לנצח. ועכשיו זה המשתמטים. אז אם אתה רוצה לעשות להם אתה מוות אתה מוזמן. אני אעדיף לנסות ולתקן את מה שתלוי בי קודם כל.

 

[באז באז]

הקשר הישיר הוא קשר שאתה מועדד

במקום להסביר שגם אם זה לא משהו, זה מה שיש ובלי זה אין כלום (אבל כלום). לי אתה לא מראה כלום. אתה נכנס לשרשור של מישהו שעומד להשתמט (TOKIO) ומשהו שמעודד להשתמט (SALT) ובא בטענות לצבא. ואומר שאין מה לבוא בטענות למשתמטים. "אז אם המערכת לא מעודדת התנדבות - למה בחור בן 18 שעדיין לא הספיק לטעום דבר מהחיים שסביבו אמור לעשות כן?" בזה אתה מועדד לא להשתמט? אתה צריך להיות עקום מאוד בלוגיקה שלך בשביל זה...

 

[Salt Lake City]

אז למה צה"ל משחרר אנשים בכמויות?

אם באמת יש צורך בכוח אדם אז מה זה השחרור ההמוני הזה?

 

[באז באז]

למה צה"ל משחרר שקרנים בכמויות אתה מתכוון

ויש לך תשובה חלקית לזה למעלה.

 

[Salt Lake City]

לא מזמן היתה כתבה

על הנשים שלומדות במדרשות: הן אפילו לא חויבו להתייצב בלשכת הגיוס, פשוט שלחו להן טפסי הצהרה על כך שהן דתיות, והפטור נשלח כבר בדואר.

 

[java3]

כמה "שקרנים" כבר יש?

עפ"י ד"ר יגיל לוי פחות מארבעה אחוזים מבין אלו שלא מתגייסים. אז בו אזכיר לך את שאמר עזר ויצמן: "גם בתקופתינו היו כאלו". העיסוק שלך בשקרנים/עושקים/אוכלי חינם/צבועים ו/או מתחסדים מחטיא את כל המטרה - כאלו תמיד יהיו לא משנה מה. השינוי היחיד הוא שכעת הם בכותרות, בראש מצעד הפזמונים ובראש מצעד המתלבשים. ועכשיו תשאל את עצמך איך הם הגיעו לשם? האם בזכות עצמם, או רק כסימפטום לחברה שמאבדת עצמה לדעת בין מדורות השבט השונות. "באין חזון יפרע עם" אמר בן גוריון (בערך הדבר המדויק האחרון שעוד אמר). כל אותם כוכבנים לרגע, משתמטים עם תעודות, יפי נפש ומתחסדים (קרא להם איך שאתה רוצה), הם רק סימן לחוסר היכולת של המהיגות והחברה להציב בפני עצמה סדר עדיפויות קוהרנטי. והתנהלות הצבא היא לא יותר מאשר עוד דוגמא לכך. והצבא, ואנשי הצבא, במקום להציג חזון מעדיפים ללכת לשיר בגנקי ולהוסיף עוד זרד למדורת השבט המססמת. והנה שאלה אליך? נניח שאתה בן 18 לפני גיוס וגר בישוב הארעי ניצן. אביך, חקלאי בנשמתו, הרגבים בדמו, מחוסר עבודה כבר שנתיים. אימך, אשת חינוך וחזון, מחנכת ומתנדבת, עובדת כבר שנתיים בעבודות זמניות. וקיבלת צו גיוס? מה אתה עושה? האם גם את הבחור הזה תאשים בשקרנות?

 

[באז באז]

אז תעודד השתמטות

ותאשים את המדינה, את המנהיגים, את הצבא. אבל את עצמך, שאתה בעצמך מועדד אותה במקום לקרוא גוועלד, את עצמך אל תאשים. תעשה לי טובה, צעירים עם בעיות סוציו-אקונומיות חמורות לא מתייגסים בדרך כלל, אף אחד לא קורא להם משטתמטים. ואלה שכן מקבלים מהת"ש עזרה כמה שרק אפשר (וזה הרבה, היה איתי חייל כזה). וכל זה גם לא קשור לנושא השקרנים. מי שהחיים שלו קשים ברמה בלתי נסבלת ולא משרת ממש לא קשור לדיון הזה. וזה גם ממש לוגיקה עקומה להצדיק דברים, לקחת את המקרה הכי מוקצן ולהשליך ממנו לכל השאר. המקרה המוקצן לא צריך להכתיב לך את המציאות. ממש חבל שככה אתה נוהג לקבל החלטות.

 

[java3]

אתה מדבר על לוגיקה - אז בוא נדבר על לוגיקה

עד עכשיו לא הבאת שום דבר שניתן לעבוד איתו. נופפת בידיים, צקצקת בלשון, גלגלת עיניים וירית מנטרות במצב אוטומט. אבל נתון כלשהו, אפילו סטטיסטי, שניתן ליצור ממנו משהו פרודוקטיבי - יוק. אז בוא אנסה לעשות לך סדר כפי שאני מבין את הדברים עד עתה: 1. במדינת ישראל אין משבר מוטיבציה, ואין השתמטות גורפת שמאיימת על קיום הצבא, החברה או "צבא העם". מה כן יש? יש את חוק טל שנותן אישור גורף לקבוצה מסוימת לא להתגייס. משום שקבוצה זו גדלה בעשור האחרון בקצב מהיר ביחס לשאר הקבוצות - השתנה גם הנתון של אלו שאינם מתגייסים. 2. מה עוד יש? יש צבא שמאז שנת 1993 מפתח פרדיגמות ותפיסות לפיהן עליו לצמצם עצמו עד כמה שניתן. להזכירך, מי שטבע את הכינוי "צבא קטן וחכם" היה ברק, אותו ברק שכעת יוצא נגד "צבא חצי העם". לאורן של פרדיגמות אלו לא גויסו רבים, לא הושקעו תקציבים באימונים וציוד ולא רועננו נהלים. 3. ומה עוד יש? למרות כל הקיצוצים בסעיף 2, הצבא המשיך להגדיל את תקציבו כל העת ובה בעת להתלונן על מחסור תמידי. כלומר, הלוגיקה שאתה כ"כ מחפש היא פשוטה - הצבא הסתאב עד ששכח לשם מה הוא קיים. רק צבא מסואב כזה יכול לקבל פקודה כמו פקדות ההתנקות או פקודת הפינוי מלבנון כעניין של מה בכך. (ונא לא לערב פוליטיקה, אינני מדבר על האידיאולוגיה אלא על צורת הביצוע). 4. אז מה נשאר? נשאר ארגון צבאי שלעולם לא מצליח לנצל את המשאבים החומריים והאנושיים שהמדינה עליה הוא אמור להגן מעמידה לרשותו. זה לא אני אומר. זה ד"ר סטיוארט כהן מבר אילן אומר. 5. ולכן אתה מפנה את הפנס שלך אל המקום הלא נכון. אתה ממשיך להתעקש ולנזוף באלו שמשתמטים לפני הגיוס, אך כבר הסכמנו שאלו היו תמיד ותמיד יהיו. מנגד, אתה מפספס את השאלות החשובות באמת כמו: כמה אחוזים פורשים מהצבא במהלך החצי שנה הראשונה? כמובן שנתון שכזה לא תמצא בשום מקום, פשוט כי הוא פוגע במיתוס הצבא המקצועי. ועוד כמה דברים שאתה בוחר לעוות מדברי: 1. אנא חדל מלומר שאני מעודד השתמטות. בשום מקום לא אמרתי זאת וגם לא אגיד. כל שאמרתי הוא שהצבא כמערכת אינו יכול לבוא בטענות כלפי אלו שמשתמטים, כל עוד הוא לא פועל כראוי כדי לעודד ולתמוך באלו שבוחרים להתנדב למרות הכל. ואנא נסה להפריד בין עידוד ותמיכה בצרכים קיומיים (כמו ביטוח אובדן כושר עבודה) לבין צרכים שהם בגדר מותרות. 2. אתה מתייחס למקרה הנער מהישוב ניצן כמקרה קצה - אתה טועה. אנא בדוק מי מאכלס את הישוב ניצן, מדוע הוא הגיע לשם וכיצד המדינה והצבא עוזרים לו לא לרצות לתרום. 3. בחרת להתייחס לעניין ביטוח כושר העבודה כקוריוז, כפינוק. גם כאן אתה טועה. אם לא היית ממהר כ"כ להגיב, והיית בודק קצת את הנתונים, היית מגלה שבנושא הביטוח הצבא מקיים הפליה ממוסדת - ישנם חיילים שזוכים לביטוח וישנם כאלו שלא. אם אתה בוחר להאשים זאת במחסור בתקציבים - זה עניינך. אז אני מציע שוב - אנא קרא את ההודעות לפני שאתה יוצא בהצהרות, והגב בהתאם לתוכן הנאמר בהן, לא בהתאם למאווי לבך.

 

[באז באז]

פשוט אין לזה מקום

עד עכשיו לא הבאת שום דבר שניתן לעבוד איתו. נופפת בידיים, צקצקת בלשון, גלגלת עיניים וירית מנטרות במצב אוטומט. אבל נתון כלשהו, אפילו סטטיסטי, שניתן ליצור ממנו משהו פרודוקטיבי - יוק. אז בוא אנסה לעשות לך סדר כפי שאני מבין את הדברים עד עתה: 1. במדינת ישראל אין משבר מוטיבציה, ואין השתמטות גורפת שמאיימת על קיום הצבא, החברה או "צבא העם". מה כן יש? יש את חוק טל שנותן אישור גורף לקבוצה מסוימת לא להתגייס. משום שקבוצה זו גדלה בעשור האחרון בקצב מהיר ביחס לשאר הקבוצות - השתנה גם הנתון של אלו שאינם מתגייסים. > אין שום בעיה בעצם, זה הכל הדמיון שלי, של ידיעות אחרונות ושל הרמטכ"ל. סבבה. 2. מה עוד יש? יש צבא שמאז שנת 1993 מפתח פרדיגמות ותפיסות לפיהן עליו לצמצם עצמו עד כמה שניתן. להזכירך, מי שטבע את הכינוי "צבא קטן וחכם" היה ברק, אותו ברק שכעת יוצא נגד "צבא חצי העם". לאורן של פרדיגמות אלו לא גויסו רבים, לא הושקעו תקציבים באימונים וציוד ולא רועננו נהלים. >נכון, הסכמנו, יש מלא כשלים בצבא. אז מה? נסגור אותו? 3. ומה עוד יש? למרות כל הקיצוצים בסעיף 2, הצבא המשיך להגדיל את תקציבו כל העת ובה בעת להתלונן על מחסור תמידי. כלומר, הלוגיקה שאתה כ"כ מחפש היא פשוטה - הצבא הסתאב עד ששכח לשם מה הוא קיים. רק צבא מסואב כזה יכול לקבל פקודה כמו פקדות ההתנקות או פקודת הפינוי מלבנון כעניין של מה בכך. (ונא לא לערב פוליטיקה, אינני מדבר על האידיאולוגיה אלא על צורת הביצוע). >כן כן, הצבא דפוק, והלאה מה? >אגב, הפינוי בוצע בצורה תקינה יחסית. הדבר היחידי שאפשר לדון בו זה האידיאולגיה והפלוטיקה שמאחוריו. 4. אז מה נשאר? נשאר ארגון צבאי שלעולם לא מצליח לנצל את המשאבים החומריים והאנושיים שהמדינה עליה הוא אמור להגן מעמידה לרשותו. זה לא אני אומר. זה ד"ר סטיוארט כהן מבר אילן אומר. >כן, אבל מה עושים אם זה? מועדדים השתמתטות? אומרים שאם חוק טל קיים אז גם אנחנו לא נתגייס? איך אתה מקשר את כל זה לדיון הזה? 5. ולכן אתה מפנה את הפנס שלך אל המקום הלא נכון. אתה ממשיך להתעקש ולנזוף באלו שמשתמטים לפני הגיוס, אך כבר הסכמנו שאלו היו תמיד ותמיד יהיו. מנגד, אתה מפספס את השאלות החשובות באמת כמו: כמה אחוזים פורשים מהצבא במהלך החצי שנה הראשונה? כמובן שנתון שכזה לא תמצא בשום מקום, פשוט כי הוא פוגע במיתוס הצבא המקצועי. >אני מפנה אותו לאן שאני יכול בתור אזרח להפנות. במקום לבכות על הכשלים בצה"ל ובמדינה אני עושה את מה שאני יכול, זה אומר לדאוג לבייש כל פרזיט שאני נתקל בו. לדאוג לא לקבל לעבודה אחד כזה ולא לעזור לאחד כזה, אם זה היה תלוי בי הייתי מגלה אותו. מה זה נותן? אולי מישהו אחד שרואה מהצד יבין כמה זה חמור. >אתה מצד שני, בוכה על מה שאין בידך לעזור, ואומר שאין מה לבוא בטענות לפרזיטים (אבל אתה לא מועדד השתמטות כמובן). ועוד כמה דברים שאתה בוחר לעוות מדברי: 1. אנא חדל מלומר שאני מעודד השתמטות. בשום מקום לא אמרתי זאת וגם לא אגיד. כל שאמרתי הוא שהצבא כמערכת אינו יכול לבוא בטענות כלפי אלו שמשתמטים, כל עוד הוא לא פועל כראוי כדי לעודד ולתמוך באלו שבוחרים להתנדב למרות הכל. ואנא נסה להפריד בין עידוד ותמיכה בצרכים קיומיים (כמו ביטוח אובדן כושר עבודה) לבין צרכים שהם בגדר מותרות. >אתה לא מעודד, אתה רק אומר תעזבו אותם בשקט, הם צודקים, זה הצבא דפוק, לא הם. הם בסדר. 2. אתה מתייחס למקרה הנער מהישוב ניצן כמקרה קצה - אתה טועה. אנא בדוק מי מאכלס את הישוב ניצן, מדוע הוא הגיע לשם וכיצד המדינה והצבא עוזרים לו לא לרצות לתרום. >כמה אחוז מהאוכלסיה זה ישוב ניצן ודומיו? אתה בטוח שזה לא מקרה קצה? אתה בטוח שזה קשור לדיון הזה? אתה בטוח שזה סוג של טיעון בכלל? זה כמו הטיעון עם חוק טל, יופי מצאת כשל, עכשיו אפשר לבכות שהצבא\מדינה דפוקים ובואו לא נאשים את הפרזיטים. 3. בחרת להתייחס לעניין ביטוח כושר העבודה כקוריוז, כפינוק. גם כאן אתה טועה. אם לא היית ממהר כ"כ להגיב, והיית בודק קצת את הנתונים, היית מגלה שבנושא הביטוח הצבא מקיים הפליה ממוסדת - ישנם חיילים שזוכים לביטוח וישנם כאלו שלא. אם אתה בוחר להאשים זאת במחסור בתקציבים - זה עניינך. >מצוין!! מצאת 3 כשלים אמיתיים! עכשיו בכלל מותר לעזוב לנפשם את המשתמטים. בואו נקים מעגל בכי על כל הכשלים. נגיד שחייבים לטפל בכשלים לפני שמישהו מעז להתגייס. אז אני מציע שוב - אנא קרא את ההודעות לפני שאתה יוצא בהצהרות, והגב בהתאם לתוכן הנאמר בהן, לא בהתאם למאווי לבך. >קראתי, אני מקווה שאתה מבין שאני לא חייב להסכים. אגב, אני לא אומר שלא צריך לדאוג לכל הטיעונים שהעלת, מחוק טל ועד לביטוחים וציוד. אני פשוט טוען שבדיון על משתמטים אין לזה מקום.

 

[java3]

עזוב נשברתי

רק שלושה דברים: 1. מכיוון שאפילו סקרנות טבעית לפתוח את ויקיפדיה אין לך - אז הישוב ניצן מאכלס משפחות שפונו בהתנתקות. עד היום לרבים אין מקור פרנסה, מגורי קבע, מערכת חינוך מסודרת או יכולת להתחיל ולשקם את חייהם. בהתחשב בכך שהמדינה, והצבא, גם שלחו אותם לגוש קטיף וגם פינו אותם משם - ניתן להטיל ספק בהנחה שלך שהדוגמא של ניצן ודומיו איננה טיעון, או שההתנקות בוצעה כתקנה. ואגב, ההתנתקות, לצערנו, היא אחד המבצעים היחידים שצה"ל יכול להתגאות בהם, דבר המראה לך עד כמה הארגון מקצועי. 2. אתה משקיע כ"כ הרבה אנרגיה ברדיפת משתמטים, עד שלא נותר לך כח לעסוק בבעיות האמיתיות. המשתמטים אינם בעיה, אפילו לא קצה קצהה של בעיה. בכל חברה, בכל קבוצה, יהיו כאלו שידחקו החוצה. אני בטוח שיש כאן תלמידי פסיכולוגיה שיכולים לספר לך על כך טוב ממני. אבל אם אתה הופך את המשתמטים למטרה עליונה למאבקך - אז לצערי אתה בבעיה גדולה. 3. אם אתה באמת מונע מאנשים עבודה בגלל שירותם או אי שירותם הצבאי - אז אתה עובר על החוק.

 

[באז באז]

אוקי

רק שלושה דברים: 1. מכיוון שאפילו סקרנות טבעית לפתוח את ויקיפדיה אין לך - אז הישוב ניצן מאכלס משפחות שפונו בהתנתקות. עד היום לרבים אין מקור פרנסה, מגורי קבע, מערכת חינוך מסודרת או יכולת להתחיל ולשקם את חייהם. בהתחשב בכך שהמדינה, והצבא, גם שלחו אותם לגוש קטיף וגם פינו אותם משם - ניתן להטיל ספק בהנחה שלך שהדוגמא של ניצן ודומיו איננה טיעון, או שההתנקות בוצעה כתקנה. ואגב, ההתנתקות, לצערנו, היא אחד המבצעים היחידים שצה"ל יכול להתגאות בהם, דבר המראה לך עד כמה הארגון מקצועי. >הבנתי מה זה ישוב ניצן כבר בהתחלה, בלי לפתוח ויקפדה. אני עדיין חושב שזה מקרה קצה ולא תירוץ עבור שאר אזרחי ישראל. וכן, צה"ל לא מקצצועי, הפוליטקאים חרא. הבנתי כבר את כל זה. אני עדיין לא מבין למה זה רלוונטי לדיון הזה. 2. אתה משקיע כ"כ הרבה אנרגיה ברדיפת משתמטים, עד שלא נותר לך כח לעסוק בבעיות האמיתיות. המשתמטים אינם בעיה, אפילו לא קצה קצהה של בעיה. בכל חברה, בכל קבוצה, יהיו כאלו שידחקו החוצה. אני בטוח שיש כאן תלמידי פסיכולוגיה שיכולים לספר לך על כך טוב ממני. אבל אם אתה הופך את המשתמטים למטרה עליונה למאבקך - אז לצערי אתה בבעיה גדולה. >לא כל כך הרבה אנרגיות, הם גם לא מטרה עליונה. הם כן מטרה והאני כן חושב שזה נושא חשוב ורגיש מאוד שראוי להשקיע בו אנרגיות. מה גם כי אני מאמין שאני יכול ליצור איזשהו שינוי. או לפחות לנסות ליצור שינוי. את כל שאר הטענות על הפוליטקאים וחוסר המקצועיות של צה"ל אני לא יודע לשנות, לא חושב גם שיש בכוחי לעשות משהו (מקסימום לבכות). וזו הסיבה שאני "עסוק" במשתמטים. 3. אם אתה באמת מונע מאנשים עבודה בגלל שירותם או אי שירותם הצבאי - אז אתה עובר על החוק. >נכון, הם יעברו על החוק וישקרו למדינה, אני אקבל אותם בחיבוק לעבודה ולחברה. שוב, את הדברים שאני כן יכול לעשות, אני עושה. אגב,לא לקבל מישהו לעבודה על סמך זה שהוא "אינו אמין, אינו לוקח אחריות. פרזיט" זה חוקי למדי.

 

[טיורינג]

אני לא יודע

אני מניח שחלק מזה הוא באמת תוצאה של הקונספציה (שהתבררה כמופרכת כמו שכתב ג'אווה3) על מהות העימותים העתידיים שלנו כמדינה ועל הצורך במסה של אנשים כדי להכריע או לא להכריע מלחמה. בכל אופן, באמת מעניין אותי לשמוע את דעתך בנוגע למה ששאלתי - אם יהיה פה איום קיומי אמיתי על המדינה, נניח נהיה מאויימים בפלישה של צבאות זרים מכל הגבולות - מה אתה תעשה? (אני לא שואל כדי לקנטר אותך או משהו, אני באמת רוצה לדעת מה העמדה שלך לגבי הארץ הזאת). אני חושב שעניין הצבא וההשתמטות ממנו נעשו לכזה עניין גדול בגלל הכרסום שנעשה עם השנים במעמד הצבא כ"צבא העם" ובתפיסה של האזרחים אותו ככזה. בנוסף, ההרגשה כאילו כבר אין איום קיומי עלינו כמדינה תורמת לתחושה שבעצם לשרת בצבא זה משהו שאפשר בלעדיו.

 

[Salt Lake City]

תשובה

הצבא הוא האסון הגדול ביותר של המדינה הזאת. אתה יודע כמה אנשים חולים אפשר היה להציל אם לצה"ל היה תקציב נורמלי ולא מנופח? אם הוא היה מתייעל קצת? איך הפשע היה פוחת בעקבות השקעה באזרחים במקום בצה"ל? ברגע שצה"ל נותן לאזרח פטור לצמיתות, האזרח לא נמנה עם כוחות הצבא והוא לא אמור לשרת אותו בכל מצב שיהיה. במקרה של מלחמה הצבא חייב לעשות את מה שהממשלה מצווה עליו, ואף אחד לא מצפה ממני להיות מעורב בלחימה. יש אנשים שהתגייסו מרצונם (או שצה"ל גייס אותם) וזאת העבודה שלהם. למדינה יש צבא ולא לצבא יש מדינה. את זה אתה צריך להבין. הצבא משרת את המדינה ואת כל האזרחים שלה, כולל אלה שקיבלו פטור חוקי מהצבא, שלא צריך אותם בכלל. המדינה מורכבת מאזרחים ולא מצבא.

 

[טיורינג]

נכון

אבל אתה מתעלם מהמצב המיוחד של המדינה שלנו. עם כל מה שאמרת אתה לא יכול להיות עיוור לעובדה שבסופו של דבר אנחנו מוקפים במדינות שמועניינות למחוק את קיומנו מהמפה. מצב כזה לא קיים בבריטניה למשל, וגם לא באיטליה. ברור שהצבא חייב לעשות מה שהמדינה מצווה עליו, אבל לשיטתך, אם לא מחייבים אף אחד להתגייס, עלול להיווצר מצב שהצבא לא יכול להגן על המדינה. אם בסופו של דבר אתה אומר שהמדינה בעצם לא מעניינת אותך כישות, אז זאת בדיוק השאלה שאני שואל אותך כל הזמן - מה תעשה במצב היפותטי בו המדינה שבה אתה חי עלולה להיות בסכנה קיומית? האם אתה רואה את עצמך ממשיך לחיות כאן, או שאתה בעצם מכריז שאין שום משמעות למקום בו אתה גר, וזה יכול להיות באותה מידה גם ארה"ב או קנדה. אני לא טוען שהצבא הוא גוף יעיל או שהוא מתנהל בצורה מיטבית. אני רק חושב שבמדינה כמו שלנו, כרגע הצבא הוא כורח שאי אפשר לוותר עליו. השאלה איך הופכים את הצבא ליעיל יותר היא אחרת, אבל מה שמייסדי המדינה יצרו הוא זהות בין האזרחים למדינה שלהם, בייחוד בגלל שהמצב שלנו לא דומה לרוב המדינות בעולם. כיוון שזאת מדינה שמלכתחילה נועדה לתת מפלט ליהודים, וכיוון שעצם קיום המדינה כישות ריבונית הוא מצב לא מתקבל על חלק גדול משכנינו, אני חושב שאין ברירה אלא להגן על עצמנו (או לא להגן על עצמנו, אבל אז לקחת בחשבון שנאלץ למות או ללכת מפה).

 

[Salt Lake City]

תשובה מדויקת יותר

אתה רושם: "אבל אתה מתעלם מהמצב המיוחד של המדינה שלנו". אני לא מתעלם מכך, אלא רוצה לציין שזה לא מתפקידי לעסוק בנושא הביטחון ועתיד האיזור . זה תפקידו של ראש הממשלה, שר הביטחון ושאר קובעי המדיניות. הם אלה שמוטל עליהם להתמודד עם הבעיות האלה. הם נבחרו לשם המטרה הזאת. בתור אזרח מה שמוטל עליי הוא לא לעבור על החוק, לעבוד ולשלם מס למדינה. בקשר לכך שאנו מוקפים באויבים - דע לך שאין מדינה בעולם שבה הצבא הפך למהותי כל כך ולחלק בלתי נפרד מחיי האזרחות - זה מתבטא בעיסוק שלך ובדאגה מה יקרה במצב כזה וכזה. אתה בתור אזרח לא אמור לעסוק בזה. גם במדינות שנמצאות בלחימה מתמדת אין מילטריזם כזה. במצב היפותטי שבו תהיה סכנה אני מתכוון לעשות מה שרוב האנשים יעשו - לרדת למקלט. יש מקרים שכדאי לצאת מהארץ - אין בזה שום דבר שלילי, גם בשואה מי שברח מאירופה ניצל. האם המדינה מעניינת אותי כישות? -כו, אבל יותר מעניין אותי העם מאשר המדינה. במשך רוב ההסטוריה העם התקיים ללא מדינה, אבל דווקא כיום, כאשר יש לעם מדינה (וצבא), המשך קיומו מוטל בספק.