שאלה רצינית באמת!!!

[ציפי81]

קראת את דברי?

הפמיניזם מדבר על שיוויון. אני מדברת על זה שאין שום שיוויון!!! לרעת הנשים. חוצמיזה שאני לא פמיניסטית, דפדף בפורום ותמצא שרשור מאתמול שבו ציינתי זאת. (אולי משלשום).

 

[אiר1]

השתתפות של מח' הרווחה בטיולים??

לא שמעתי על זה.

 

[ציפי81]

איזו התחשבות מביטוח לאומי?

תספר לי על זה כדי שארוץ לבקש.

 

[touti]

נכון חומר למחשבה

 

[אבו4]

קטנטן חברי!

כידוע לך אין כל דרך לפקח להיכן הולך הכסף אותו אתה מעביר כמזונות חודשיים. במקרה שלי אני יודע בוודאות שהכסף משמש גם לצרכים אישיים של גרושתי. יחסית לחבר'ס אחרים בפורום ומקרים נוספים שאני מכיר מקרוב , אני משלם מזונות בסכום שהוא בין סביר לגבוה (תלוי במתבונן...) אני לא עוסק בכך. מה שחשוב לי הוא לעמוד בהתחיבות שלי כלפי ילדי. היות שלאחרונה בעקבות הפיכת המשמורת על ילדי למשותפת בפועל , השתנה היקף ההוצאות שלי, פניתי לבית המשפט לעניני משפחה ושיניתי את ההסכם כך שסכום המזונות ירד במקצת למשך תקופה קצובה מראש של 3 שנים. השינוי קיבל תוקף של פסק דין והשינוי בכתב נכנס לתיק כחלק מההסכם המקורי. הדבר נעשה בהסכמה של גרושתי ולאחר שידעתי אותה מראש על כוונתי ועל הסיבות לשינוי המבוקש. עצתי לך היא לא להעסיק את עצמך בשאלות כגון אלה... אלו ילדיך , חובתך לזון אותם הן לפי הדין האישי (הדתי) והן לפי החוק האזרחי במדינת ישראל. אני כבר לא מדבר על הפן המוסרי... כמו כולנו "תגהץ כרטיס כל חודש" ואל תסתכל אחורה... (לפחות עד לשינוי החוק בישראל אם וכאשר יקרה...) קח את המצב בו אתה נמצא עכשיו , הפק את הלקחים וצא קדימה למקום ועתיד טובים יותר.

 

[ציפי81]

../images/Emo207.gifבעניין שאבו4 העלה

מה קורה בחודש בו הילדים מבלים יותר אצל האב? כמו אצלי שהן תהיינה אצלו כשאסע לחו"ל? האם מותר לו לשלם פחות מזונות? השאלה תאורטית, תרגישו חופשי להגיב. כי במקרה שלי אם הוא רק יחלום לשלם פחות הוא יקבל חשבון הוצאות על כל החודשים שהוא לא לקח אותן...

 

[קטנטן קטן]

בחיים

כנראה כמעט אף פעם לא כדאי להכנס לקטנות.

 

[ותשחק]

תודה אבו

על זווית גברית אחרת, מפויסת ומחזירה הרבה מהאמון בצד הגברי.. אהבתי במיוחד בדבריך את 'אל תסתכל אחורה' - זו עצה טובה לחיים בכלל, בכל החלטה ובכל בחירה. תודה, החזרת לי את החיוך.

 

[reo2]

איזה יופי שאני לא צריכה להתעסק עם הבעיות האלה

אם אין אני לי מי לי !!!

 

[ותשחק]

נכון

לא רק מבחינת ההתעסקות בכסף, אלא בעיקר מבחינת תחושת הפספוס סביב כל הנושא הזה, (בהשראת דבריה של אור).

 

[ציפי81]

בעדינות אני אזכיר לך

שאת אפילו לא היית צריכה להגיש תביעה כדי לקבל קצבה מסויימת מביטוח לאומי. אז ברוך השם שאת לא צריכה להתעסק עם הבעיות האלה, ולא הייתי מתחלפת איתך בשביל הקיצבה (למרות שאני מכירה כמה נשים גרושות שהיו מתחלפות איתך...) אבל יש לך איזושהי עזרה קטנה.

 

[reo2]

ברוך השם! תודה לאל!

 

[טיטניק1]

קטנטן קטן!

מצטערת לאמר לך,שלא במיוחד אהבתי את שאלתך..אך, זה בסדר..מן הסתם גם את תשובתי לא תסמפט במיוחד.. לעניננו, הכסף שאישה מקבלת מהאקס אמור לבוא לידי שימוש כמזונות לילדים נטו!! אך,כאמא המגדלת את ילדיה ,אעדכן אותך בעובדה הבאה: ההוצאות שלי עבור גידול ילדיי הם הרבה מעבר למזונות שאני מקבלת..ולא שחלילה אני כוללת בהוצאות מה שנקרא "מותרות"..התייחסות תגובתי היא נטו להוצאות גידול הכרחיות. כך שהשאלה הזו- אולי מתייחסת לסוג האמהות יוצאות הדופן שאולי נתקלת בהם,ואם מחפשים ביקורות כלפי האקסית (וכן בהפוכה) תמיד יוכלו למצוא עוד ועוד עד כדי רשימתמכולת ארוכה.. ומדוע שבמקום שאלה בסגנון זה לא תעסיק את עצמך במחשבה מהסוג הבא: אותה אקסית מגדלת את ילדיך לבדה על כל הכרוך בזה..תחשוב כמה כרוך סביב המסירות הזו...

 

[ותשחק]

אמר לי איש חכם אחד..

ונניח אני אפגוש את מי שהיה בעלך? אשאל אותו - האם הדור השני הוא טוב? שמח? בריא? האם היא גידלה אותו לתפארת? האם הוא מושקע? חכם? מפותח? קצת לראות את הדברים האחרים.. לא יזיק פעם אחת לשמוע תודה! {וזה לא שאני מצפה לה.. כלל וכלל לא.. גם איני זקוקה לה מההוא}

 

[קטנטן קטן]

בדיוק אתמול

ישבתי עם פקידת הסעד והעלנו את הנושא של הכרת הטוב ואמירת תודה בכלל זה, בין הורים גרושים. אני רוצה לשאול דווקא אותך!!! האם אשה צריכה לומר תודה לאקס על המזונות שהוא משלם לה עבור הילדים??? (כידוע בהכרת תודה אין קיזוזים מראש או במילים אחרות ניכוי במקור, האקס יאמר תודה לאקסית על..... ואקסית תאמר תודה לאקס על.....)

 

[ותשחק]

אני אישית אמרתי פעמים רבות מאוד תודה

גם על כספים שקיבלתי, על ביקורים אצל הדור השני, על יוזמות ברוכות.. ואין הכוונה ביחסים שהכל זורם.. כל התחשות שאתה מתאר ביחס לאקסית שלך, קטן עלי (תרתי משמע, תלוי איפה אתה שם את הפסיק), אך ההתמודדות שלי איתן היתה שונה לחלוטין. קטע שכבר כתבתי (פעמיים), אך אתה לא היית כאן אז: לעולם אינך יודע. "לעולם אינך יודע מי צדיק, מי קדוש, במקומות המשונים ביותר" (רבקה שמעון) קח את הכאב הזה. תרגיש אותו. אתה מרגיש? הכאב הזה שיושב לי עכשיו בגרון. אתה מרגיש אותו? בוא תרגיש, פה, שים את ידך. אתה יכול למשש אותו? לחוש אותו? כמו שאני חשה אותו? בגופי? הכאב הזה שיושב אצלי חזק, פה בגרון, קצת מעל החזה, עולה לגרון, וממאן לצאת.. אני רוצה לומר לך, למרות שאתה בעצם כבר יודע.. הייתי בת כזו נאמנה. כמה כעסים לא כעסתי, כמה מאבקים לא נאבקתי, כמה ביקורות לא ביקרתי, כמה עלבונות ספגתי, כמה אכזבות לא התאכזבתי, כמה ציפיות לא ציפיתי, כמה דמיונות לא דמיינתי, והכול בשבילך, למענך. ככה גדלתי, הרבה. אך אתה לא ויתרת לי, ועכשיו אתה אומר לי: לא, את הכאב הזה, את חייבת להרגיש, את הכעס הזה את חייבת לכעוס, את הביקורת הזו את חייבת להוציא, ועל העלבון הזה אל תוותרי, ומול המאבק הזה אל תשברי. ככה אני רוצה שהכי תגדלי. וזה יהיה הכי בסדר. מבטיח לך. אבל לא אמרת לי עד כמה זה יכאב, עד כמה זה ישב לי פה בגרון. שמעתי שעיקר הניסיון הוא שהדעת ניטלת מהאדם. אז הנה, אחרי כל התובנות שהתפתחו והעמיקו ועם הצמיחה וההבנה של שפתך בעולם, שפה שמורה לרואי טוב ועושי טוב.. הנה גל חדש של ניסיונות, ועמה תחושת כאב וחוסר אונים גדולה - למה דווקא ככה? ועד מתי? שוב אין בי דעת, אבי ומלכי. שוב איני מבינה את כללי המשחק. כל מה שרכשתי והבנתי הפסיק להוכיח את עצמו ולענות על השאלות העמוקות בתוכי. מה שהיה לתובנה פנימית עמוקה בתוכי הפך למילים ריקות, שאין להן עוד כוח לגאול אותי מכאבי. אולי אני בת אהובה שלך, אך האהבה הזו כואבת לי עכשיו בגרון. קח את הכאב הזה השם, אסוף אותו, רפא אותו, ורק עטוף אותי, רק נחם אותי. לעולם אף אחד לא ידע כמה הייתי צדיקה, כמה התקדשתי, כמה ניטהרתי, במקומות המשונים ביותר. רק אתה ואני יודעים. וזה כואב.

 

[ותשחק]

השלמה קטנטנה

מדובר ביחסים שהתודה תקועה לי בגרון, ועדיין היא אינה נאמרת בצביעות.. כלונו עברנו משברים, שברים, בדרכי התמודדויות שונות, לטוב ולרע. וכיון שרק על צמי לדבר ידעתי - גם הדרך שלי עוד ארוכה.

 

[בלונדה ה מ ת ו ק ה]

ותשחק

את כתבת את הדברים או שזה מועתק? כתיבה נפלאה. ממש העברת לי את התחושה. כאב אמיתי.

 

[ותשחק]

אני לגמרי לגמרי כתבתי

וזה עובר גם אלי, כל פעם מחדש.. תודה.

 

[קטנטן קטן]

שיירבו כמותך בישראל ../images/Emo140.gif

אמאות שיודעות לומר תודה לאקס (ושגם יירבו אבות שיודעים לומר תודה רבה לאקסית) אני רוצה לומר בהזדמנות זו דבר אחד, ואם אני טועה אנא תקנו אותי!!! כל מה שכתבתי אי פעם כאן בפורום בעניין האקסית, היה אך ורק בעניין טובת הילדים!!! כמדומני שמעולם לא כתבתי על התחושות שלי, על העונג שהיה לי בתקופה שהייתי עמה, לא על המעלות שלה ולא על שום מאפיין באישיות שלה שלא קשור לעניין טובת הילדים!!! מי שחושב שנפלתי ישירות מגן-עדן לתוך הפורום גרושים דתיים, אינו אלא טועה!!! הצגתי את נושא המזונות דווקא מתוך מקום של דיון ענייני בנושא שהוא בדרך כלל טעון מאוד וריגשי מאוד, כאן בפורום אני חושב ראוי לדון בו דיון ענייני ובלתי מתלהב מידי, ללא שום קשר למציאות האישית שלי. לולא שאני חושש שתבוא מישהי שאינה הוגנת לתצפת בפורום ותחשוב שכדאי להתגרש ממני....

הייתי מציין כאן כמה בדיוק אני משלם מזונות על 4 ילדים (1 נמצא אצלי) - אני יכול להתגאות בזה!!!