שאלה לדיון

דר עומר

New member
בשמחה

לצערי הרב, יש בערך 3 אנשים בארץ שעוסקים בתחום זה... אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל אפילו לפתוח את אחד המרכזים שהוא מזכיר כאן בארץ (Brain Balance Center)
 

latmar

New member
כמה שאלות

האם אתה יודע מי הם האנשים האלו בארץ?

מצחיק אבל חשבתי גם שזה היה מדהים אם הייתי יכולה לפתוח מרכז כזה בארץ
מתישהו זה יגיע....
זה בעצם גם לא סוטר את השיטות הקיימות כמו ABA וDIR
השאלה רק איך לזהות באמת את החלקים האיטיים ובאזו צורה לפתח אותם....... עיי תרגול?
 

דר עומר

New member
כמה תשובות

כמובן שאני יודע
אני אחד מהם
לכן הסרטון
אני מאד מקווה שנצליח להביא אותם לארץ (כרגע יש בעיות חוקיות בעיקר להוציא את הפורמט מארה"ב)...
אני לא מכיר לעומק את 2 השיטות, אך למיטב הבנתי יש דווקא סתירה תפיסתית עם ABA (אני לא יודע אם יש סתירה קלינית/פרקטית) ולדעתי DIR זה בהחלט כלי משלים טוב (ממה שאני יודע על השיטה כמובן).
יש כל מיני דרכים לשפר את התפקוד של האזורים האיטיים, חלק מהחכמה זה למצוא את הדרכים המתאימות לילד הספציפי...
 

latmar

New member
אתה יכול לפרט "כל מיני דרכים.. "?

השאלה היא האם זו עבודה אינטנסיבית באולם ספורט אם ילד לא יודע לקפוץ
ומשחקי דימיון אינטנסיבים אם לילד לא פפותח דמיון
או שזו קסדה שנותנת אימפולסים חשמליים\מגנטים

זה מרגיש שיש כאן הרבה פרסום..... מצד שני הדברים שנאמרים נשמעים די הגיונים.
יש כבר הרבה מחקרים שאומרים שאם נגרה מוח אז תיפקודו משתנה ואיזורים שפעם היו פאסיבים באותה פעילות (כמו תקשורת) נהים אקטיביים אחרי עבודה אינטנסיבית.

לא הבנתי איך זה קשור להדלקת גנים.....הרי זה אי אפשר לתקן, ניתן לפצות את המוח עיי עבודה אינטנסיבית....
ומה עם אפידמיה? ממה זה נובע? יש להם רעיונות?
 

דר עומר

New member
שאלות נוקבות וחשובות

קודם כל לגבי ההרצאה עצמה, כמובן שיש בה מן הפרסום, זו הרצאה שמבוססת על ספר שיצא שנה בערך לפני ההצראה, וחלק ממטרת ההרצאה היה לקדם אותו.
לגבי השאלות שלך -
אם ילד לא יודע לקפוץ, צריך לנסות ולהבין למה הוא לא יודע לקפוץ. יכול להיות שזה בגלל שיש לו טונוס שרירים נמוך בגלל פעילות נמוכה של המוח, או אולי בגלל פעילות נמוכה של המוחון (מוח קטן/צרבלום). יכול להיות שזה בגלל שיש לו בעיה ביציבות של עמוד השדרה בגלל הטונוס נמוך. יכול להיות שיש בעיה של שיווי משקל. יכול להיות שיש בעיה של תחושת סביבה (איפה אני ביחס לעולם, איפה העולם ביחס אלי). יכול להיות שיש בעיה ויזואלית וכו' וכו'... לפני שמנסים ללמד את הילד לקפוץ צריך לפתור את הבעיה שבגללה הוא לא קופץ.
יותר חשוב מכך, לפני שמתחילים לטפל, צריך לקחת בחשבון את כל התסמינים או הבעיות, ולנסות למצוא את המכנה המשותף, ואז להתחיל ולעבוד. ניסיון של טיפול ישיר בכל אחד מהסימפטומים או הבעיות הוא הבסיס לרוב הטיפולים הקיימים כיום, ולמרות שהם עוזרים באופן חלקי, אין ספק שהם אינם פותרים את הבעיה.
אני אתן מספר דוגמאות כלליות:
אם למשל אנחנו רואים שילוב של בעיות שמצביעות על כך שהבעיה המרכזית היא בחלק המרכזי (או המדיאלי) של המוח הקטן, אזי אנחנו צריכים לתת גירויים המפעילים בעיקר את האזור הזה (בהתאמה לצד הרלוונטי - שמאל או ימין). גירויים אלו יכולים להיות למשל סיבוב על כסא/קרוסלה בכיוון ומהירות מתאימים, גירויי של מבנים מרכזיים בעמוד השדרה והמפרקים הגדולים (למשל כיונון כירופרקטי או ויברציה) וכו'.
אם אנחנו רואים שהבעיה המרכזית היא למשל באזור המוח התיכון (מזנצפלון, החלק העליון ביותר של גזע המוח), אזי אנחנו יכולים לעשות גירויים ויזואליים (משקפיים עם עדשות בצבעים מסויימים, אורות בתבניות מסויימות, משקפיים עם שדה ראייה חלקי בהתאם לצורך), גירויים קוליים (אטמי אוזניים, שימוש בצלילים בתדרים מתאימים, מוזיקה במקצבים וטונים מתאימים), תרגילי עיניים מסויימים, שימוש בגירוי עקיף כמו למשל הפעלה מוחית ועוד.

לגבי מחקרים, כבר 7-8 שנים המחקר נע לכיוון התובנה שהבעיה המרכזית היא לא גן מסויים, או אפילו אוסף גנים, אלא בעיה של קישוריות בתוך ההמיספרות המוחיות ובין ההמיספרות המוחיות (וכן במבנים נוספים כמובן). מה אם כן הבעיה? הביטוי הגנטי, זאת אומרת אלו גנים עוברים הפעלה ואלו לא. המחקרים מראים כי גנים עוברים הפעלה או השתקה בהתאם לגירויים המגיעים מהסביבה התאית, השפעה זו ושליטה זו על הביטוי הגנטי נקראת אפיגנטיקה. אחת הסיבות למסקנה המתבקשת שאין מדובר כאן בתופעה גנטית היא הסיבה שלא יתכן מבחינה ביולוגית מגיפה (או באנגלית - אפידמיה) על בסיס גנטי. אנחנו רואים עלייה פנומנלית במספרים של ילדים עם אוטיזם, כאשר ע"פ המחקרים הסטטיסטיים נראה כי לא ניתן להסביר את הבעיה רק באמצעות שינוי הגדות, מודעות מוגברת וכו' (יתרה מכך, אלו מסבירים פחות מ 50% מהעלייה). בקיצור, אנחנו עדים למגפה, ועל כן אין זה יתכן שמדובר בבעיה גנטית (במיוחד לאור העובדה שבמקרים רבים אנשים עם אוטיזם לא מביאים ילדים).
בקיצור, הבעיה היא לא גן פגום, אלא ההפעלה או אי ההפעלה של גן. אנחנו יודעים שבעקבות אורח חיים, גנים יכולים להיות מופעלים, ואף להיות מועברים לעובר במצב מופעל או מושתק. כיוון שכך, שינויי הגירויים הסביבתיים לתאים יכול להביא לשינוי הביטוי הגנטי, דהיינו להפעלה של גן שהיה מושתק או להיפך.

אציין רק כי אכן מדובר בעבודה אינטנסיבית ביותר, פשוט לא בכיוון שאת מתארת. על מנת ליצור שינוי פלסטי (דביינו ההיפך מאלסטי => שינוי קבוע) במוח, יש צורך בגירוי בעצמה מספיקה, ותדירות מספיקה ובמשך זמן מספיק, ולכן יש צורך בעבודה אינטנסיבית. אם העבודה נעשית נכון, השינוי הוא ברור ויחסית מהיר, וקבוע! זה הבסיס לכל מה שמוצג בהרצאה.
אני מקווה שזה עונה על השאלות, את מוזמנת כמובן להמשיך ולשאול.
 

nofaritrit

New member
תודה על התשובה

זאת אולי הבשורה המעודדת בהקשר להפעלה של גנים...
אני תמיד תוההלמה ילדים שהתחילו "נמוך" יותר מהבן שלךי עקפו אותו בסיבוב וזה לא שקיבלו איזה טיפולמיוחד.
הרבה פעמים רואים קפיצה ויציאה מבועה של ילד שלא ניתנת להסבר ולאחריה התקדמות גדולה מאוד.
מה שהבנתי מההרצאה שלא מספיק גירוי של המוח השמאלי לעשות דבר מסויים אלא שיותר חשובה הקישוריות בין שני הצדדים עלמנתץליצור איזון.
השאלה שלי האם איזון וקישוריות כזאת היא דבר הניתן לצפייה ומדידה מדעית או שרק גירוי לחלק מסויים במוח ניתן ולמדידה כזאת או צפייה?
שאלה אחרת היא האם אתה מכיר או נמצא בקשרעם הורים שבצעו תוכנית כזאת או היכן אפשר למצוא קישור למחקרים בתחום הזה על מנת שאוכל להפנות לבן זוגי לקריאה ופענוח.
 

דר עומר

New member
אין בעד מה, ועוד

קודם כל במקרה של אוטיזם, בד"כ מדובר יותר בהפעלה של אזורים בהמיספרה הימנית (ולא השמאלית, בהרצאה הוא נתן לדעתי בעיקר דוגמא של דיסתקציה, שזה יותר צד שמאל).
מעבר לכך, חשוב ביותר קודם כל להביא את האזורים ה"חלשים" לתפקד בקצב של סביבתם, לפני שעובדים על הקישוריות בין שני חצאי המוח, אבל אין ספק שזהוא חלק משמעותי ביותר בטיפול.
גירוי אגב יכול להיות דברים שונים ומשונים - זה יכול להיות שינוי תזונתי, שינוי התנהגותי של ההורים, שינוי סביבתי כגון סיום של פרוייקט בנייה בסביבה (ואז יש פחות רעש, אבק וכו'), תוספת של אח/אחות למשפחה, צעצוע חדש - בקיצור המון המון דברים שבמקרה או לא במקרה "קולעים" לצורך של מוחו של אותו הילד באותה נקודת זמן.
ניתן בהחלט למדוד האם הגירוי מתאים, האם הוא יותר מדי, והאם נוצר שינוי. ניתן למדוד זאת על פי מדדים תפקודיים (ועל כן התחום נקרא נוירולוגיה תפקודית, והבעיה נקראת בעיה בקישוריות תפקודית, או תסמונת נתק תפקודי בתרגום ישיר). זאת אומרת, אם אני טוען שאזור X אמור לעשות Y, אני יכול למדוד האם Y נעשה בצורה תקינה או לא וכו'. כמובן שזה מאד מאד פשטני, אבל זה העקרון.
את מוזמנת להיכנס לאתר:
www.brainbalancecenters.com
יש שם סיפורי מקרה רבים, תגובות של הורים וילדים ועוד (את גם יכולה להיכנס לדפים של סניפים שונים בפייסבוק ולקרוא גם שם).
לגבי מחקר, הכתובת העיקרית היא:
www.frcarrickresearchinstitute.org
וכמובן pubmed. מעבר לכך אתם מוזמנים ליצור עימי קשר באופן אישי ואנסה להעביר לכם את מה שיש לי.
 

latmar

New member
מדהים !

אני לא מבנה איך ניתן לגלות מה הוא X וY ומה תיפקוד נורמלי ומה לא.
זה אומר שכל ילד זו חתיחת מעבדה מפני עצמה וצריך חודשים כדי בכלל להבין ממה להתחיל......
והרבה הרבה הרבה זמן להעביר עם אלקטרודות על הראש....
כמה מקצועות (אנשי מקצוע מתחומים שונים) מעורבות בתהליך? זה מטורף !!!! זה אפשרי בכלל?
מעניין גם כמה עולים טיפולים האלו.....

שאלה נוספת שלי - מה האינטנסיביות של טיפולים? בממוצע? שעה ביום? 12 שעות ביום?
עד כמה זה נסבל עבור ילד בן 5 ?????
האם ילדים בתפקוד נמוך בכלל מסוגלים לעבור טיפולים כאלו?

לפי תוצאות ראיתי שיש שיפור בתתיפקידים של ילדיםאך כמובן שיטה זו לא מרפאה.....

באופן כללי אני מאוד מתחברת לנאמר - למצוא שורש הבעיה.....
השאלה\ספק הוא עד כמה ניתן למצוא שורש הבעיה.......ואם מוצאים (שזה נס מפני עצמו) עד כמה זה ניתן ל"תיקון"
 

דר עומר

New member
אכן מדהים

הרבה יותר פשוט למצוא מהם X ו Y, מהסיבה הפשוטה שיש כל כך הרבה אנשים מסביב לעולם שמחפשים ובודקים, אבל ברגע שאנחנו יודעים מהו X, כמו במתמטיקה, הוא לא משתנה, והוא תמיד יהיה אותו דבר, וכן Y וכו'.
לגבי שאר השאלות, הסבר מעמיק יותר לגבי אינטנסיביות הטיפולים את יכולה למצוא באתר שלי, אני לא חושב שזה המקום.
לגבי הגיל, תלוי בתפקוד של הילד, אך בד"כ עם שיתוף פעולה של ההורים, בהחלט.
לגבי התפקוד, באופן עקרוני כן, שוב תלוי מאד בשיתוף הפעולה של ההורים, וכן במיומנות של המטפל. לא כל מטפל יכול לעבוד עם ילדים צעירים במיוחד או בתפקוד נמוך במיוחד. צריך גם גישה אישית בתור בן אדם, וגם פעמים רבות כלים ספציפיים (אמצעי אבחון/טיפול הכוונה).
חשוב לי לציין שנוירולוגיה תפקודית אינה "שיטה". זהו מקצוע, התמחות. שיטה מכוונת לנקודה מסויימת, היא מובנית בתוך תבנית מוגדרת. בתור נוירולוג תפקודי בהכשרה אני יכול לקחת את כל הכלים העומדים לרשותי (שכמותם גדלה מיום ליום בעקבות המחקי הרבה שנעשה בתחום) ולהתאים אותם לצרכים שלי ושל המטופל שמולי. כמובן שעל מנת לעשות זאת באופן יעיל, אני צריך הרבה יותר כלים, ושליטה הרבה יותר טובה בכלים העומדים לרשותי (ולכן ההכשרה בתחום לוקחת הרבה יותר זמן מרוב ההכשרות של מטפלים שונים בשיטות שונות).
לגבי ה"ריפוי" - ניקח לדוגמא את אביגיל, אחת הילדות המוצגות באתר, התוצאות שמוזכרות הן לאחר 3 חודשי טיפול (הזמן המינמלי בתכנית שלהם). במקרים של אוטיזם, פעמים רבות יש צורך במספר סבבים, אך היעלמות מוחלטת של התסמינים בהחלט מתרחשת.
מציאת שורש הבעיה היא אפשרית לחלוטין, וגם ניתנת לתיקון. פעמים רבות יש צורך ב fine tuning של תהליך האבחון תוך כדי העבודה, אך בסופו של דבר, ניתן בהחלט וזה אף נעשה על בסיס יום-יומי בעשרות מרפאות ברחבי ארה"ב והעולם (וגם קצת בישראל).
 

latmar

New member
אז איפה זה עומד היום?

האם יש מטרה להביא את זה לארץ ואם כן, אפה זה עומד?
האם אתה וחברך יזמים פרטיים שמנסים לקים בארץ מרכז שעובד בגישה המתוארת או שאתם עובדים בBRAIN BALANCE?

האם תוכל לתת לינק איפה שניתן לקרוא על אופן ואינטנסיביות בטיפולים?

ועוד שאלה, סליחה על כל כך הרבה

מה הקשר שלך לאוטיזם? זה מקצוע או אישי או גם וגם?
 

דר עומר

New member
לא ממש ברור

אני אתחיל מהסוף, בני הגדול (בן 3.5) מאובחן עם PDDNOS, וכמו כן זהו תחום ההתמחות שלי בתור בעל מקצוע.
כל המידע שיש לגבי brain balance נמצא בקישור שנתתי קודם, אבל הנה הוא שוב:
www.brainbalancecenters.com
אני לא עובד ב brain balance, אבל אני מקווה לפתוח מרכז כזה בארץ בעתיד, ברגע שהם יפתרו את הבעיות מהצד שלהם, ויהיה לי מספיק כסף לעשות זאת (זה לא זול, במיוחד שאנחנו כנראה נצטרך לעשות תרגום להרבה דברים וכו'...). אני מקווה שעד סוף 2013 יהיה מרכז כזה בארץ, בין אם אני אפתח אותו או מישהו אחר לא ממש אכפת לי, אבל זו רק תקווה...
אני יכול לומר שבמרכזים סדרת טיפולים כוללת 36 מפגשים של שעה על פני 12 שבועות, חצי שעה של עבודה תחושתית-תנועתית וחצי שעה של עבודה עם מורה לחינוך מיוחד (תרגילים קוגניטיביים, אקדמיים ועוד). הם גם עורכים בדיקות מעבדה לגבי תזונה ואלרגיות וכו' ועוד, בקיצור עבודה מאד מפורטת ומקיפה.
למי הכוונה "אתה וחברך"?
 

latmar

New member
הבנתי

אתה וחברך כי אמרת שיש כ3 אנשים בארץ שמתעסקים בזה
אך אולי התכוונת למקצוע שלך ולא הבנתי אותך

למה אתה מעריך שעד סוף 2013
יפתח כאן מרכז? נשמע כאילו זה בגדר חלום ולא תהליך אמיתי שמתבצע עיי מישהו...או שאני טועה?

בכל אופן, אם יפתח כאן מרכז - אני אהיה בין הלקוחות הראשונות


שוב תודה על הנושא המרתק ותשובות מפורטות
 

דר עומר

New member
הבהרות

אכן הכוונה היתה שיש כ 3 אנשים בארץ שעוסקים בנוירולוגיה תפקודית, עוד שנה בערך אמורים להיות 4.
לפי התשובות שקיבלתי, רק ב 2013 הם אמורים להתחיל להוציא את הפורמט מארה"ב מכל מיני סיבות. התכנון כרגע למיטב הבנתי הוא להתחיל עם ברזיל, ואז גם ישראל (אין לי הסבר למה).
אני מקווה שעד סוף 2013 בעיקר בהקשר של משאבים כלכליים.
זהו אכן בגדר חלום, אבל חלום שקורם עור וגידים...
תודה על התמיכה!
 

latmar

New member
מה פירוש של...?

"להוציא את הפורמט מארה"ב מכל מיני סיבות."
הם סוגרים מרכזים בארה"ב? איזה סיבות?
 

דר עומר

New member
הביטוי הנכון יותר היה צריך להיות לייצא

ממש לא סוגרים מרכזים, אלא להיפך.
 

latmar

New member
שאלה לעיניין

קראתי דברים באתר שלך ובעקבות כך יש לי שאלה תכלס
האם תוכל לתת דוגמא של ילד PDD שהגיע לטיפולים לקליניקה שלך ואיך הצלחת לעזור לו.
האם הצלחת לשפר את תפקודו בתחומים מסוימים? כמה זמן זה לקח? מאיזה גיל אפשר להגיע לטיפולים?
תודה מראש
 

דר עומר

New member
שאלה בעייתית

חזרתי לארץ לפני פחות משנה והמרפאה שלי מתפקדת פחות מ 10 חודשים, כך שאין לי כל כך דוגמאות לתת לך מהארץ, ורוב העבודה שלי בחו"ל נעשתה בשילוב עם מטפלים אחרים בצורה זו או אחרת כך שהדוגמאות משם קצת פחות רלוונטיות.
אני ייכול לתת לך דוגמא של ילדה עם ADHD למשל שהצלחנו לשפר לה מאד את טווח הריכוז, שיווי המשקל, בטחון עצמי, רמת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות ועוד (וזה עם עבודה לא רציפה כפי שרצוי).
באופן עקרוני, בתחום זה אני מטפל בילדים החל מאזור גיל 5, אבל זה תלוי ברמת התפקוד (זאת אומרת אפשר לפני ולפעמים עדיין אי אפשר בגיל 5, תלוי בילד ובשיתוף הפעולה של ההורים).
השיפור בתפקוד, אם העבודה נעשית נכון, יגיע בכל התחומים, חלק מוקדם יותר, חלק מאוחר יותר, אבל יגיע בכולם! גם בתקשורת, גם במערכת החיסון והעיכול, גם במוטוריקה, גם בשליטה עצמית, בוויסות החושי, ביצירתיות/חזרתיות - בכל תחומי התסמינים הקשורים לאוטיזם.

מקווה שזה עוזר, ואת כמובן מוזמנת לשאול שאלות נוספות.
 

latmar

New member
מעבדה בישראל?

לפי לינק שנתת
http://www.frcarrickresearchinstitute.org/#

יש מעבדות לחקר מוח בתחום האוטיזם בישראל...
איפה זה נמצא? באוניברסיטאות?
האם הם נותנים שירות לאנשים פרטיים?
חשבתי שאולי אתה יודע......
 
למעלה