פתיל המשחק עצמו

[DDN]

הוא אפילו קולט

שנדמה לו שהיא חייכה אליו.

 

[Hammerfall]

לאחר שיטוטים

שבמהלכם הבנות שאליהם הסתכל ו\או דיבר פשוט בהו ולא עשו כלום חוץ מאולי קצת לרייר הוא בחר פשוט לגשת אל הבחורה החמודה ולשאול אותה לשמה ומה כבר קרה בין המרצה ובין הבחורים...

 

[comics]

כרגיל

הגיע לטקס באיחור נוראי של כימעט כשעה בחליפת טוקסידו בצבע תכלת נוראית מלאה בכתמי שמן ועוד כתמים בילתי מזוהים, כמובן שלי לא שכח להביא איתו את אתמי האוזניים הרי הוא היה רגיל לזה למוזיקה הגרועה לצעקות המעצבנות. הוא היתהלך לו ברחבי הטקס במטרה לימצוא את ביתו.

 

[DDN]

רולין הלכה עם חברות לבית קפה סמוך,

לאחר שעמום קצר, הוא מחליט לחזור הבייתה, בדרך לביתו שנמצא בקצה שטח האוניברסיטה, הוא שומע צעקות ונביחות.

 

[comics]

הוא ממשיך ללכת לכיוון הבית ה....

צעקות והנביחות לא מעניינות אותו כל מה שהוא רוצה זה לשוב הביתה מין הטקס המזויף הזה ולישכב לישון כי מחר צריך לקום מוקדם...כך חשב בליבו לי "חוץ מזה" אמר לעצמו בלב "מה זה כבר יכול להיות?! בטח קרב בין שתי כלבים" הוא זימזם את השיר האהוב עליו בסינית עד שהגיע לדלת הבית שלו ולהפתעתו הרבה גילה כי היא נעולה והמפתח היחיד נימצא אצל ביתו רולין...הוא התחיל ללכת ביאוש רב לבית הקפה אליו הלכה רולין בכדי לבקש ממנה את המפתח...

 

[DDN]

בדרכו מהבית חזרה אל בית הקפה

הוא כבר לא שומע את הצעקות, הן נקטעו במפתיע, במקום זה הוא שומע יללה באוויר, ונדמה לו שהוא רואה תנועה ליד העצים.

 

[comics]

הוא מיצטמרר קלות ותוהה

לאן ננעלמו הנביחות והצעקות המוזרות...לאחרהרעש הקל שהוא שומע הוא מיתקרב אל השיחים צעד אחר צעד כשאר הוא מגיע אל השיחים הוא מיתקוף ומסיט את העלים הצידה בכדי ליראות מה זה היה...

 

[DDN]

הוא מתקרב אל המקום ממנו נראה שהייתה

התנועה, ומוצא מחזה מזעזע, מישהו, בחור לא קטן, שוכב על הרצפה, מתבוסס בדם. רגע, זה נראה אחד מהתלמידים במכללה.

 

[comics]

מיתנשם בלי הרף בנשימות כבדות מוציא

את הטלפון הסלולארי שממנו אפשר להוציא רק שיחות חירום (לא שיחות יוצאות ולא ניכנסות) ומיקשר למישטרה.....הוא מרגיש צביטה קלה בלב (כן הוא חולה לב....) כאילו הוא עומד להיתמוטט...אך זה עובר הוא מחכה עד שתענה לו הפקידה...

 

[DDN]

"מוקד חרום? איך אפשר לעזור?"

ענתה לו הפקידה, ולקח לו זמן להסביר לה מה שראה. המשטרה הגיעה תוך עשר דקות לאזור, בלווית אמבולנס. אחד הקצינים, הציג בפניך את התג שלו: "אדוני, אני קפטן סלואן. התואיל לבוא איתנו בבקשה לתחנה כדי לספר לנו בדיוק מה ראית?"

 

[iguessgrampy]

מבחין לפתע בניידות המשטרה והאמבולנס

שנכנסו לשטח הקמפוס, חוזר על עקבותיו ועוקב אחריהם לאזור המסיבה ושואל את אחד השוטרים מה קרה?

 

[comics]

לי מהסס אך מהנהן בהסכמה...

הואאומר שהוא יעשה כל דבר שיכול לעזור לגלות מה קרה פה....

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

look at the pretty fireworks !

ג'ורג' אף פעם לא חיבב פופ. וגם לא מסיבות סטודנטים. מצד שני הוא תמיד חיבב זיקוקים. מיד עם סיום נאומו של הדיקן יצא ג'ורג' מהאודטוריום והתערבב בקהל הסטודנטים שצפו בזיקוקים במגרש שבחוץ. צבעים מרהיבים ופיצוצים מהדהדים מילאו את השמיים וג'ורג' שהיה קצת מתוח עד לפני רגע התמלא אוירה רגועה ושמחה. הוא התחיל לחפש במבטו ולשלוח חיוך אל ויקטוריה כי כל היופי והשמחה והסטודנטים החוגגים מסביבו גרמו לו להרגיש די בודד.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

כניראה שהיא לא כאן..

ג'ורג' התיישב לו על כיסא שהיה במגרש במרחק מה מהסטודנטים.. יפה כאן... חבל.. לבד.. ג'ורג' ישב שם מהורהר שעה קצרה.. ולבסוף נמאס לו והוא החליט לצעוד הביתה.. הוא נכנס לאודיטוריום ונפרד מכמה מהמורים והדיקן.. הוא חיפש את ורוניקה במבטו כדי להיפרד ממנה... הוא מצא אותה.. על רחבת הריקודים.. רוקדת עם ה... מרצה.. הזה.. ג'ון. טוב.. לא נפריע להם.. הלילה. ג'ורג' שלח לורוניקה חצי חיוך מריר בתקווה שהיא תבחין.. הסתובב והתחיל בדרכו הביתה או ! הנה היציאה.. הממ.. הרבה סירנות ברחוב הלילה.. מוזר.

 

[DDN]

לפני שסובב את ראשו,

היה נדמה לו שויקטוריה חייכה אליו בחזרה. הוא רואה את האורות ושומע את הסירנות. המשטרה מגיעה לכאן, לפורט איסטשור.

 

[iguessgrampy]

לאחר מספר רב מדי של בנות שדחו

את הצעותיו לרקוד, הוא מתייאש ועוזב את המסיבה.

 

[snift]

במהלך ההרצאה של הפרופ' הנכבד

יושב ג'ון על הבימה ומנסה להישאר ער, מידי פעם שולח פרצוף מצחיק או קריצה לאחד הסטודנטים הותיקים יותר או לאיזה בחורה נאה, בהתאמה. מייד עם סיום ההרצאה קם ממקומו וניגש לקבוצת סטודנטיות שנראה שכבר מכירות אותו ולא בלתי מרוצות מתשומת הלב. לאחר זמן מה עוזב את הסטודנטיות ומסתכל מסביב, מחפש את הד"ר היפה, ויקטוריה.

 

[DDN]

הוא מוצא אותה,

יושבת לשולחן עם מספר סטודנטים, סטודנטיות והמרצה החדש ברוקס. היא רואה אותך ומחייכת: "שלום מר סמית'! הבטחת לי ריקוד, לא?", עכשיו בלבוש חגיגי, היא נראית אפילו יותר יפה ממקודם. השיער שלה פזור ומבריק, והשמלה הצמודה מאוד מחמיאה לגיזרה שלה.

 

[snift]

מושיט יד ואומר - "כמובן, התואילי ?"

 

[DDN]

היא נוטשת את האנשים איתם ישבה

ולוקחת את היד שלך, החיוך הביישני שלה די נסתר על ידי הברק שיש לה בעיניים.