פתיל המשחק עצמו

[snift]

למחרת בסביבות השעה 11

נהג ג'ון את מכוניתו אל תוך חנית המרצים תוך שהוא משבח את עצמו על הקשרים המצויינים שלו שהשיגו לו תו חניה כולל לכל הקמפוס. מבט על : מחנה את המכונית עם הגג הפתוח, יוצא החוצה ומפעיל את האזעקה. בחור צעיר, נאה, בגובה ממוצע, עם משקפי שמש "קוליים". מכנס בהיר, חולצת ספורט כהה, ז'קט עור פרה עם גדילים מאחור. פוסע לכיוון אחד המשרדים ופותח אותו. "לפחות השנה קיבלתי משרדד כמו שצריך, רק אני ועוד מרצה, אני רק מקווה שהוא יהיה בסדר" - חשב בעודו פוסע אל משרדו החדש. על הדלת כבר יש שלט עם שמו - "כל הכבוד לאנשי האחזקה", השם שמעליו מושך את תשומת ליבו "ד"ר ג'ינה ...". "יפה יפה, משרד חדש ואני עוד חולק אותו עם בחורה, כנראה שהשנה הזאת באמת הולכת להיות מוצלחת". מחליט לוותר על השיחה של הדיקן, בכל שנה הוא אומר את אותם הדברים בדיוק. בוחר לעצמו את הצד היותר נוח של החדר (רחוק מהדלת) ומתארגן שם.

 

[DDN]

בעוד הוא מתארגן, הוא שומע צעדים

"לא החליפו את השלט? היה להם רק חודש לעשות את זה", בפתח עמדה המרצה החדשה שנייט קשישא הציג אתמול, נו, איך קוראים לה, היא ניגשת אליך, מושיטה יד: "ויקטוריה, ויקטוריה דיבינסקי, אני מחליפה את ד"ר ויליאמס, מרצה להיסטוריה וספרות של ימי הביניים". עכשיו כשאתה חושב על זה, הייתי יכול בקלות לטעות ולחשוב אותה לסטודנטית, כשהיא לבושה בג'ינס משופשף, חולצה זרוקה שמדגישה את תווי הגוף שלה, ונראית די צעירה, לא היית נותן לה מעל 20 לדעתך, יש לה שיער חום-שחור שמגיע קצת אחרי הכתפיים, ועיניים ירוקות גדולות. היא מחייכת אליך ואומרת, "אתה חולק איתי את החדרון הזה, מר. . ..סמית' ?"

 

[snift]

מסתבר שכן (חיוך שובה לב..)

"נראה לי שאנחנו נסתדר מצויין, אני בדיוק הולך להכין קפה, רוצה משהוא" - שאל ג'ון, בעודו מחבר את המחשב הנייד לחשמל ומסנכרן את ה-PALM (הכי חדיש בשוק כמובן) עם המחשב השולחני..

 

[DDN]

"לא תודה",

היא עונה, מתחילה לסדר את השולחן שלה, "לא שותה קפה. לא בריא לי. תודה" היא מתסכלת בעניין על חיבורי המחשב והפאלם.

 

[snift]

הולך, מכין קפה (נטול קופאין)

וחוזר לשולחן, בנתיים הפאלם כבר סיים לסנכרן, מנתק אותו ומכניס לכיס הז'קט. גולש קצת באינטרנט במחשב השולחני ובודק דוא"ל בנייד. "את הולכת לשיחה של הזקן? בדרך כלל יש מסיבה לא רעה אחר כך." - שואל תוך כדי הגנבת מבט בוחן לכיוונה.

 

[DDN]

"מממה? אה? שיחה? מסיבה?"

היא משחקת קצת בעט שיש לה על השולחן. "נראה לי שכן, יכול להיות . . .. . מעניין, לא?"

 

[snift]

"בדרך כלל כן."

"זו הפעם הארונה השנה שאנחנו יכולים להיות "אחד מהחברה", אחר כך זה רק 'אדוני' או 'המרצה'. אני אוהב את המסיבות האלה ואם כל מה שצריך "לסבול" בשבילם זה את השיחה של הזקן, אז זה ממש לא נורא. לשמור לך ריקוד אחד ? "

 

[DDN]

היא מסמיקה.

"אני אשמח"

 

[comics]

לי...

לי כרגיל היסתובב עם חנית החוד שלו ואסף כוסות קלקר וצלחות חד פעמיות מין הריצפה ומלמל לעצמו שיר בסינית וכמה שהוא "שונא את העבודה הזאת!" וכמה שהוא שונא את החצופים הקטנים שאין להם ערך לכלום! (הילדים העשירים של המיכללה שזה אומר כימעט כולם)לאחר מכן הוא הלך לדוכן המזון והזמין לו קפה....

 

[DDN]

בזמן שעמד במזנון, יצא לו

לשמוע כמה פרחחים מ"אלפא פריים" צוחקים להם, ואומרים משהו על ה"בת של אב הבית".

 

[ג י מ ל י]

לאחר שמייקל עבר ליד כל..

הבניניים במכללה הוא סוף סוף מצא את המעונות. הוא נכנס לבנין מחפש אחר חדרו ואחרי זמן לא קצר הוא מצא את החדר. הוא פתח את הדלת ולהפתעתו לא היה שם איש. הוא זרק את התיק השחור שלו ואת מעיל העור השחור למיטה הקרובה לחלון. הוא יצא מהחדר, הלך למכונת הקפה הוציא סיגרה והתיישב לעשן עם כוס קפה ביד ליד במת המעודדות.

 

[DDN]

"סליחה? יש לך אש?"

שאל אותו בחור גדול (כמעט שני מטרים), שרירי חסון וכהה, עם שיער שחור ארוך ודי פרוע. "ואם כן, אולי גם יש לך סיגריה?" אמר מחייך.

 

[ג י מ ל י]

מייקל הסתובב...

הכניס את ידו למכנס הוציא חפיסת גפרורים וסגריה וזרק אל הבחור. "אתה תמות מזה..." אמר מייקל והסתובב חזרה.

 

[DDN]

"מה אתה אומר?"

אמר הבחור משועשע, הדליק את הסיגריה, "תודה חבוב, אבל אני מכיר דרכים מהירות ומגניבות יותר למות", הוא שאף ופלט את האוויר, והמשיך לתוך הבניין, בלי לטרוח להחזיר לך את חפיסת הגפרורים.

 

[Wild elf]

חלק מהזמן

מבצע סיור עצמי ברחבי הקמפוס והמכללה כולה כדי לראות את כל הצדדים החלשים בבטחון ובטיחות,ובסיומו ניגש ליולנדה

 

[BluePrint]

כותרת אחרת

בקול גרגור כמו נמר החליקה טראנס-אם בצבע כחול עמוק למקום חנייה פנוי, לאזאריוס התכוון להשתיק את המנוע, אבל טינה במושב הנוסע עצרה בעדו. "עוד רגע" היא אמרה לו, "אני אוהבת את ההרגשה הזו של מנוע שפועל לאט." "את אוהבת כל דבר לאט, אם הוא נעשה כמו שצריך" לאזאריוס ענה כשידו ההרפתה מהמצת ועברה לנוח על ירכה של טינה. "מי כמוך יודע..." היא העבירה יד על פניו המגולחים והם התנשקו במשך כמה שניות. "הי, לאזאריוס!" קרא צעיר בלבוש זרוק ושיער חום לא מסורק. "הי בן-אדם" לאזאריוס קרא בחזרה לאיגון כשהוא נועל את הרכב, "למה אתה לא שומר לי מקום בתור?" הוא שאל כשהצטרף אל טינה, ושלושתם החלו ללכת לכיוון המשרדים לבדוק איפה ומתי הם ילמדו השנה. "אל תדאג בן-אדם, אלונזו מחזיק את התור בביצים" איגון השיב בליווי תנועות ידיים להמחשה. "טוב, זה הסימן שלי להסתלק" אמרה טינה, "אני לא רוצה שהוא יהרוס לי את התסרוקת עם כל הרוח שהוא עושה" היא אמרה ללאזאריוס. "חכי לי מחוץ לאולם לפני הנאום" לאזאריוס השיב לטינה שהשתחררה מאחיזתו, והמשיך לעקוב אחרי ישבנה במכנסיים הצמודים למשך עוד כמה שניות. הכניסה לבניין נראתה כמו כניסה למועדון נחשב, רק שוער שיגיד לאנשים שהם לא יכולים להכנס היה חסר. לאזאריוס ואיגון איבדו קצת מהעליצות של הבוקר למראה הקהל שסתם את את הבניין, אבל מיד חזרו לחייך כשראו את אלונזו פורץ מתוך ההמון ומתנשף כאילו ניצל מטביעה. הם ניגשו אל הבחור ההיספני בעל התספורת המיושרת מלמעלה, ושאלו מה קורה. "הכל בסדר" הוא אמר והתנשף כשהוא מנפנף בכמה פיסות נייר, "אנחנו רשומים לכל השיעורים שרצינו." "you're the man, dude" אמר איגון וטפח על כתיפו של אלונזו. "זה לא היה קשה" אלונזו השיב, "הכיתות שלנו יהיו חצי ריקות, רוב הסודנטים נרשמו לקורסים היותר תאורטיים כמו פיסיקה גרעינית, גנטיקה, והסטוריה לא מעניינת." "פראיירים" אמר לאזאריוס בחיוך, "אז יש לנו קצת זמן לפני נאום פתיחת השנה, בואו נבדוק אם יש ציוד חדש בסדנאות." ושלושתם פנו ללכת.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אף אחד לא מתעניין באתיקה יותר..

יום ההרשמה כמעט נגמר וחוץ מכמה בטלנים שמחפשים קורס קל וסטודנטים חדשים שטעו בחדר אף אחד לא נרשם לקורס. ג'ורג' נשען בעייפות על הכיסא שלו מחכה בקוצר רוח לצילצול שיבשר על סוף ההרשמה. זוג סטודנטיות צעירות נכנסות בציחקוק לחדר ונרשמות לקורס. לפחות נראה שהן מתעניינות.. אם הן רק יצליחו להפסיק לפטפט לחמש דקות. צילצול. סוף סוף צילצול. הא... סוף סוף.. טוב.. עכשיו למצוא את המשרד שלי.. לנעול אותו ולגשת לאודיטוריום. אחרי הליכה ארוכה ברחבי הקמפוס ומעקב אחרי הוראות של סטודנטים שצחקקו מהמרצה שלא יודע איפה הוא ג'ורג' מגיע למשרד שלו. ומגלה שמדובר בחדרון קטן. כסא. שולחן. תמונה של פיקאסו על הקיר ושקע אחד לא מנוצל בפינה לא נוחה מאחורי הדלת. המפף.. לא חשבתי אחרת. לפחות השם שלי כבר על הדלת. אחרי מבט זריז נוסף ונעילה של החדר ג'ורג' מסדר את העניבה שלו וממהר להגיע לאודיטוריום. הפעם כבר לא מאחר.

 

[דרגורן]

סליחה? נערה צנומה מגיעה בעודו סוגר

את הדלת. "פה זה חדר 241? אתיקה? אני מחפשת את..." הנערה מסתכלת בדפדפת שבידה ואז משלימה "את מר לוסון. אני מעוניינת להרשם, מקווה שלא הגעתי באיחור, פשוט הלכתי קצת לאיבוד"

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

לא.. לא.. באת בדיוק בזמן

ג'ורג' ציחקק לעצמו ונזכר בכל הפעמים שהלך לאיבוד ונאלץ לסמוך על טוב ליבם הנדיר של אחרים.. ושמח שהוא יכול להפגין את שלו. בחיוך קל הגיב "אני מר לוסון.. את יכולה לקרוא לי אדוני המורה." ג'ורג' שלף את רשימת הסטודנטים הכמעט ריקה שלו והעיף בה מבט מהורהר.. "אני משוכנע שנוכל למצוא לך פה מקום.. איפשהו.. אה ! כן כן.. בדיוק.. יש לך את כל האישורים והחתימות ? כן ? יופי.. תחתמי כאן איפה שהאיקס וזהו.. את רשומה" ג'ורג' סידר את עניבתו והביט בסטודנטית שלו. פשוטה.. מעודנת.. בלי יותר מידי רוח סביבה.. אם היא הייתה גדולה בכמה שנים היא אולי הייתה אפילו יכולה להיות.. ג'ורג' ניער את ראשו קלות. "אני אשמח לראות אותך בהרצאה מחר.. היא מתחילה ב7 וחצי.. תשדלי לא להגיע בשניה האחרונה הפעם הא..(ג'ורג' הציץ בחתימה) ג'וזפינה?" בצחקוק אחרון ג'ורג' ביקש סליחה מג'ו והזדרז אל חדרו.

 

[דרגורן]

ג'ו מדפדפת לעמוד של מחר

'מר לוסון מעדיף "אדוני המרצה", ומקפיד על איחורים' היא עוברת לרשימת המטלות שלה, מסמנת

ליד קורס בחירה - אתיקה והולכת לה לדרכה