אחריות מוסרית ואשמה
יש הבדל גדול בין אחריות מוסרית לבין אשמה ברמה הפלילית. אחריות מוסרית לפשעי הרייך השלישי יש לא רק למצביעי הנאצים, אלא לכל מי שתמך ברייך השלישי, לבד מהמעטים שהחלו להתנגד בשלב כלשהו. זאת אומרת- לרוב מוחלט של העם הגרמני יש אחריות מוסרית לשואה ולכל יתר הפשעים. כמובן שמי שהצביע להיטלר מראש, אחריותו גדולה יותר. כמובן שאחריותם של הפוליטיקאים שסייעו להעלות את היטלר, כמו פון פאפן, הוגנברג, מייסנר, שלייכר וטיפוסים מסוגם, גדולה עשרות מונים מזו של המצביעים הפשוטים. להם היה יותר ידע, ויותר יכולת להבין מי זה היטלר. ובכל זאת הם עזרו לו. בנוגע למצביעים הפשוטים, כמובן שאחריותם עומדת בעינה. האחריות של פעילי המפלגה, כמובן, גדולה מזו של יתר המצביעים. אחריות מוסרית אינה אשמה ברמה הפלילית. מי שהצביע להיטלר אינו אשם בפשע, אלא בטיפשות ובעיוורון. וודאי שב-1933 לא היה אפשר לחזות את אושוויץ. בעיני רוב מצביעי היטלר הוא היה פשוט פוליטיקאי ימני לאומני חזק וכריזמטי. אני חוזר על עמדתי: אשמה פלילית שמצדיקה עונש יש רק למי שהיה מעורב בפשע, במובן הרחב ביותר של המילה. מעורב בפשע זה מבחינתי לא רק מי שלחץ על ההדק ומי שנתן את הפקודה, אלא גם נהג הקטר שידע היטב לאן מובלים קורבנותיו, התעשיינים שייצרו את הגז ויתר עזרי הרצח, הפקידים שהיו מעורבים בפשעי המלחמה בדרגות שונות, הגנרלים והקולונלים של הוורמאכט שאפשרו לפשעים להתרחש בתחום שיפוטם בלי מחאה. בקיצור- מספר לא קטן בכלל של גרמנים.
