פרזולים המשך

תםטםOHIO

New member
והאם עכשיו

תוכל להבין שהספוגיות של כל הקפסולה הזו בנויה על התרחבות והתכווצות לכל אורכה ורוחבה? ושספוג (קוריום) הנמצא בפנים מתמלא בדריכה מאחר והסוליה נצמדת בקרקע ויש לו יותר מקום? ושהוא מתכווץ עם הגריפה ומאחר והוא מלא דם הוא מעביר אותו מעלה? ואז בדריכה הבאה פעולה הזו בדיוק של הספוג/קוריום היא הגורמת לדם לעלות הלאה במעלה הרגל אל הvenus plexus ולהזין את הקוריום בקורונט?
 

הורסמאן

New member
טוסיק ומחט ליאת

אנא הצמדי לנושא! זווית הפרסה ביחס לקרקע. העובדה שע"י השחתת העקבים את מונעת מהסוס לבצע את הצעד הטיבעי שלו.
 

תםטםOHIO

New member
צעד שעד לפני רגע,

ללא התוספת החשובה שלך מלמעלה, היינו בטח צריכים לדון בו שעות. קפוץ לי.
 

הורסמאן

New member
טוסיק ומחט

ברגע שאני מפנה אותך לבעיה הכי קטנהבתאוריה שלך, את לא מסוגלת לתת תשובה רציונאלית אחת. טוסיק ומחט הם כלי העבודה שלך.
 

תםטםOHIO

New member
הורסמן,

תבין - הדריכה של הסוס עם עקבים גבוהים היא כמו שלך עם נעלי עקב. זה הכל. תוריד את העקב ותתפלא, הסוס נע בברייק אובר טבעי ובפגישה עם הקרקע מן העקב אל הטוא. או בעברית - הסוס זז מהעקב אל האצבעות. אלא אם כן הוא מפורזל. עכשיו אל נא תיתמם, כבר דנו בסוגיה הזו בעבר. ובקצרה, הרגל של הסוס בנויה בדיוק לבלימת זעזועים מתאימה כאשר הוא זז מן העקב אל האצבע.
 

הורסמאן

New member
אם הסוס

יהיה במצב שבו הוא צריך לספוג את האימפקט עם העקב, הוא יהיה בצרות צרורות. לילה טוב ליאת, תחשבי על זה במשך הלילה, אולי בבוקר יהיה עם מי לדבר.
 

vet

New member
גם לא נכון

אמרת: "הכוחות עצמם, נתקלים בפחות התנגדותץ מאחר והעצם מקבילה ואינם מופנים כלפי נקודה אחת כפי שקיים כאשר העצם אינה מקבילה לקרקע" באמת? וההוכחה?? כידוע לך הפרסה מחוברת לעצם על ידי הלמינות. הכח העיקרי המופעל על הרגל הינו מהקרקע ground reaction force = GRF ועוצמתו תלויה אך ורק במשקל הסוס ומהירות תנועתו. הוקטור של הכח הזה תמיד כלפי מעלה אך כיוונו משתנה כתלות בזמן או השלב של הצעד. אין שום קשר בין מצב העצם או כיוונה לכח הנ"ל. פעולת הכח מהקרקע כלפי מעלה יוצרת מומנט הפועל לאקסטנציה של המפרק האחרון הרגל אמרת: " הגיד נמצא במקום בו הוא מפוצל ולכן הלחץ הפועל עליו באזור הזוית הזו הוא שונה" ואני שואל באמת? והיכן ההוכחה ? הגיד בגובה זה אכן מורכב משתי אונות הנעות במקביל, אך גם מחוברות היטב אחת לשניה ומתחברות לעצם באותו גובה. הכח בגיד העמוק מאוזן עם המומנט המוזכר למעלה. אבל הוא משתנה גם כאשר הגיד משנה את זוויתו או כיוונו כאשר הוא נע מסביב לעצם. עם תרצי תחשבי על קשת: ככל שהמיתר נמתח אחורה הזווית שבין שני חלקיו, זה שמעל ליד המושכת וזה שמתחת, לה נעשית יותר חדה. התוצאה היא שהחץ יעוף רחוק יותר שכן הכח הנוצר לא רק מהמתיחה אלא גם משינוי הזווית גדול יותר. שוב אחזור על מה שאמרתי כי את מתעקשת מלהתייחס ככל שהעקב נמוך וככל שעצם הפרסה יותר מקבילה לקרקע הכח על עצם הנוויקולר גבוה יותר מוכח!!! לסיום אגלה לך סוד מקצועי. כמעט כל מאמר הנכתב בתחום הזה מסתיים או מתחיל בהסבר מדוע, עקב האנטומיה המסובכת קשה לפרק את מרכיבי הכח לגורמים על מנת לדעת בדיוק מה קורה בכל מקום ובכל מילי-שניה של הצעד. המכשור למדידה לא קיים. ועל כן למרות כל מה שאמרתי אוסיף שיש עוד הרבה לגלות. שנתיים לאחר הוויכוח הראשון עדיין לא ראיתי אותך אפילו פעם אחת כותבת שיש עוד דברים שאינם ידועים.
 

תםטםOHIO

New member
לא.

אז הלחץ הוא על הגיד, שלמעשה עם זה הסכמנו לפני כן לגבי הזוית מלבד העובדה שבמבנה הנמוך והמשוחרר יותר יש איזון מול גידים אחרים. אבל עצם הנויקולר והגיד הם שני גורמים שונים. המשפט - ככל שהעקב נמוך וככל שעצם הפרסה יותר מקבילה לקרקע הכח על עצם הנוויקולר גבוה יותר. הכח על הגיד גבוה יותר, לטענתי גם הלחץ על הקוריום מוכח ככל הידוע לי. סודות מקצועיים הם שבכל הוכחה אכן נלקחים גורמים ספציפיים ולו הוספת גורם היה משתנה הכל. מדוע אתה מגלה לי את זה? הרי דיברנו על זה בעבר בכל הנוגע לכך שסטדי קייס מדבר בפני עצמו. ובהודעה הבאה תרשים פשוט על הכוחות לפי חוקר סוסים בטבע, גיימי ג'קסון.
 

vet

New member
לא נכון

לא מדובר בלחץ. מדובר בכח המתיחה הפועל בגיד. אין איזון מול גידים אחרים, האיזון הוא מול הכוח המופעל מהקרקע מעלה. אם את אומרת לי שעצם הנוויקולר והגיד העמוק הם שני גורמים שונים, הבנתך באנטומיה ופתופיזיולוגיה של navicular syndrome לוקה בחסר. אנחנו כבר שנתיים הולכים במעגל ולצערי כבר שנתיים שאת מסרבת לקבל דבר ממה שאני אומר. אני חש שאני מדבר לקיר. לכל הוכחה שאני מביא יש לך "אבל" המבוסס במקרה הטוב על אנטומיה ובמקרה הפחות טוב על פרסומי אינטרנט וניחושים. ל שאלה שאני שואל יש לך תשובה!!! לטעמי מי שטוען שהוא יודע הכל במקרה הטוב הוא הוא תמים ובמקרה הפחות טוב הוא לא יודע צניעות מהי, ובמקרה הגרוע הוא פשוט משקר. המצחיק הוא שאני מבזבז את זמני עכשיו במקום לסיים את הפרק שאני כותב הסוקר את כל הממצאים הביומכניים הקשורים לשיטות טילוף ופרזול נפוצות.
 

תםטםOHIO

New member
אז

אתה אומר שעצם הנויקולר והגיד הם אותו הדבר פועלים באותה צורה עומדים באותם לחצים ואותם הכוחות פועלים עליהם? אני מציגה לך גישה שמבוססת על האנטומיה על מה עוד היא יכולה להתבסס? אתה מבקש הוכחות מן המחקרים ודנו בהן כבר בעבר, אותם המחקרים שהשיטה מתבססת עליהם מקובלים עפ"י האקדמיה. ולצערי, לא הבנת אותי מקודם כנראה. אינני טוענת שאני יודעת או שיש לי פתרון להכל. אני טוענת שכאשר סוס צולע מחלים כתוצאה מהטילוף והאחזקה, או כאשר סוס מקבל מדדים טובים יותר בספורט אזי יש אסמכתא לשיטה. אני טוענת שכאשר יש סטטיסטיקה גבוה של בעיות סוסים מפורזלים עם עקב גבוה וכאשר מחקרים על המנעל מכירים את הבעיות שהוא יוצר ישנה אלטרנטיבה טובה. אני גם עוד טוענת שבאופן מוכח כל הסוסים שמגיעים עם מצב נויקולר מגיעים עם עקבים ובארז גבוהים במחקר שמדד 20 שנה של מקרים. אני טוענת שיש מצב שוטרינרים מלומדים צריכים לבחון את ההערות של דר' שטרסר בהקפדה מאחר והיא מגיעה עם הסוסים שלה להחלמה. לא ארצה להפריע לך לבדוק נתונים כה חשובים, מעניין אותי כיצד בחנת את העקרונות של השיטה של שטרסר בפרק בו אתה עוסק ומאחר והיא הביעה את רצונה לספק את המידע לגבי התשובות שאתה מבקש אתה מוזמן לפנות אליה.
 

vet

New member
לא בחנתי

שכן אין לי אף פרסום מדעי להסתמך עליו. ספרים ורעיונות המופצים באינטרנט אינם נחשבים כמקור אמין
 

הורסמאן

New member
את גם טוענת

שרצוי לסוס לפגוש את הקרקע עם העקב ולהעביר את המשקל אל האצבע. בזמן שההיפך הגמור הוא הנכון. השוות את הדריכה של הסוס לזאת של בני אדם כשלגמרי התעלמת מכך שיש להם מפרק נוסף. כל מי שניסה פעם לעשות רוורס עם ניגרר יכול להסביר לך שמפרק נוסף הופך את התנועה. תסתכלי על הסוסים שלך כשהם זזים, המשקל נע מהחלק הקדמי של הפרסה, אל החלק האחורי. במצב הפוך לא תתכן תנועה קדימה.
 

vet

New member
לצערך אתה טועה גם כאן

סוס בריא נוחת עם הפרסה אופקית. ברגע שהוא נוגע בקרקע, מופעל על הרגל כח נגדי (זה אחד מחוקי ניוטון למיטב זכרוני ). המרכז של הכח הזה נמצא תמיד לפני מרכז הסיבוב של המפרק בפרסה, ובכך נוצר מומנט לאקסטנציה של המפרק. הוקטור או הכיוון של כח זה משתנה. בתחילת הצעד כאשר הרגל פשוטה קדימה הוא פונה למעלה ואחורה, באמצע הצעד הוא פונה למעלה, וכאשר הסוס עובר "מעל" לרגל הכיוון משתנה קדימה ולמעלה. נכון הוא שישנם כיווני כח נוספים בשני הצירים האחרים במרחב אך הם קטנים באופן משמעותי. מרכזו של הכח נע תמיד קימה לכיוון קצה האצבע. ככל שלדוגמא הפרסה יותר ארוכה ו/או בזוית יותר חדה לקרקע המרחק שמרכז כח זה צריך לעבור גדול יותר, והמומנט גדול יותר
 

הורסמאן

New member
איך אני יכול לטעות

כשאתה מראה כאן בדיוק את מה שאני אומר? התמונה הזאת מתארת רגל ישרה. אנחנו רואים בברור שה pedal bone נושאת את המשקל כמעט במצב אנכי, בהמשך כאשר הכתף תעבור קדימה, העצם תתאזן מעט ויותר משקל יועבר לאחור. האפקט של הורדת העקב שליאת מציעה, יגרום לpedal bone לפגוש את הקרקע במצב מאוזן. (או יותר מאוזן מהרצוי). לאן תמשיך האנרגיה להתפזר? יתרה מכך, היא מציעה שבהמשך הצעד הסוס יעביר את המשקל על קידמת הפרסה וזה לא מתאפשר מבחינה פיזית.
 

vet

New member
אתה טועה משום שהציור לא

מדייק בפרטי עצם הפרסה. חסרים החלקים הצדדים של העצם ובעצם אתה רואה רק חתך של החלק המרכזי היכן שהגיד מתחבר. ברגל כזו זווית העצם יחסית לרצפה היא כ5 מעלות
 

הורסמאן

New member
אם כך

אנא הבא לכאן תמונה שמראה שאני טועה, ולא אחת שמראה שאני צודק. :) אתה תמצא שגם בתמונה אחרת שתביא, החלק הקידמי של הפדל בון יהיה זה שיפגוש את הקרקע. על מנת שתוכל להראות שאני טועה, תצטרך להראות שהסוס פוגש את הקרקע עם העקב, או כמו שאתה אומר (שמקובל עלי) בצורה לטרלית, כאשר הפדל בון נמצא בזווית הפוכה לגמרי, ואז הסוס מעביר את המשקל קדימה אל האצבע. את זה, אפילו אתה אהוד לא תצליח להראות.
 

הורסמאן

New member
האם מקובל עליך

שאם התרשים הזה היה מתאר סוס בתנועה, אזי השלב הבא היה דומה לתרשים הזה?
 
למעלה