גם לא נכון
אמרת: "הכוחות עצמם, נתקלים בפחות התנגדותץ מאחר והעצם מקבילה ואינם מופנים כלפי נקודה אחת כפי שקיים כאשר העצם אינה מקבילה לקרקע" באמת? וההוכחה?? כידוע לך הפרסה מחוברת לעצם על ידי הלמינות. הכח העיקרי המופעל על הרגל הינו מהקרקע ground reaction force = GRF ועוצמתו תלויה אך ורק במשקל הסוס ומהירות תנועתו. הוקטור של הכח הזה תמיד כלפי מעלה אך כיוונו משתנה כתלות בזמן או השלב של הצעד. אין שום קשר בין מצב העצם או כיוונה לכח הנ"ל. פעולת הכח מהקרקע כלפי מעלה יוצרת מומנט הפועל לאקסטנציה של המפרק האחרון הרגל אמרת: " הגיד נמצא במקום בו הוא מפוצל ולכן הלחץ הפועל עליו באזור הזוית הזו הוא שונה" ואני שואל באמת? והיכן ההוכחה ? הגיד בגובה זה אכן מורכב משתי אונות הנעות במקביל, אך גם מחוברות היטב אחת לשניה ומתחברות לעצם באותו גובה. הכח בגיד העמוק מאוזן עם המומנט המוזכר למעלה. אבל הוא משתנה גם כאשר הגיד משנה את זוויתו או כיוונו כאשר הוא נע מסביב לעצם. עם תרצי תחשבי על קשת: ככל שהמיתר נמתח אחורה הזווית שבין שני חלקיו, זה שמעל ליד המושכת וזה שמתחת, לה נעשית יותר חדה. התוצאה היא שהחץ יעוף רחוק יותר שכן הכח הנוצר לא רק מהמתיחה אלא גם משינוי הזווית גדול יותר. שוב אחזור על מה שאמרתי כי את מתעקשת מלהתייחס ככל שהעקב נמוך וככל שעצם הפרסה יותר מקבילה לקרקע הכח על עצם הנוויקולר גבוה יותר מוכח!!! לסיום אגלה לך סוד מקצועי. כמעט כל מאמר הנכתב בתחום הזה מסתיים או מתחיל בהסבר מדוע, עקב האנטומיה המסובכת קשה לפרק את מרכיבי הכח לגורמים על מנת לדעת בדיוק מה קורה בכל מקום ובכל מילי-שניה של הצעד. המכשור למדידה לא קיים. ועל כן למרות כל מה שאמרתי אוסיף שיש עוד הרבה לגלות. שנתיים לאחר הוויכוח הראשון עדיין לא ראיתי אותך אפילו פעם אחת כותבת שיש עוד דברים שאינם ידועים.